קורה לי לא מעט שאני נכנס לרכב שעומד הרבה זמן בחנייה חשוף לשמש, הפעולה הראשונה שלי היא להדליק מזגן, ולחכות מס' דקות לפני שאעיז לשבת על הריפוד הרותח, וגם לא לגעת בהגה, אני מתאר לעצמי שרובינו הרגישו את החום הנורא, אפשר לומר גיהנום שיש בחתיכת פח הזאת, מי מאתינו שהתיישב מיד, הרגיש את החום הבלתי נסבל, והדקות המעטות האלה שבהם הרכב מתקרר הם פשוט סבל..
תחשבו מה עובר על תינוק! תינוק!! שנצלה במשך שעות ארוכות, מבלי יכולת לעזור לעצמו, מבלי יכולת להשתחרר מהכיסא תינוק שהטמפ' בו הגיע לעשות מעלות, החגורה שקושרת אותו, מרגישה כמו פלטה רותחת, ואחרי שעות של ייסורי תופת הדבר הכי חשוב לכל הורה, ובכלל, מת!!
בבקשה ממכם, כשאתם נכנסים לרכב עם תינוק, תעזבו הכל בצד, לא שיחות טל' לא סידורים, שום דבר, פשוט תתרכזו בנהיגה, ובאוצר שיושב מאחורה, אפשר לשים לידו גם משהו חשוב, זרקו לשם את הפלא' שלכם, שזה מצער לומר אבל את זה אף אחד לא שוכח, שמרו עליהם!!

בעונשים לדוגמה למען יראו ויראו.

זה בדיוק כמו כל מקרה אחר של הריגה ברשלנות פושעת, אסור לוותר לאנשים שגרמו לכזה סבל נורא.

נכון, הלב שלי נקרע ששמעתי על זה, שוב פעם שלישית בתקופה קצרה כל כך.

אבל ההורים לא עושים זאת בכוונה ח"ו, מה שכן יש לרכוש מוצרי בטיחות,

על אף מחירם הגבוהה של חלקם-

חייו של ילד שוים הרבה יותר!

שנשמע טנתבשר בבשורות טובות!

אני בודק שלא שכחתי כלום, שהברז גז כבוי, שמוצרי החשמל השונים מכובים, שהארנק והמפתח עליי..

אז ק"ו בן בנו של ק"ו שזה תינוק! הדבר הכי חשוב שיש לנו!

איך אפשר לשכוח? איך? זה מה שנקרא חוסר אחריות, רשלנות, המינימום של הורה זה לסרוק אחריו, את הבית,הרכב, והתינוק צריך להיות בראש סדר העדיפויות, לא הבנק, לא הסבתא מאמריקה ולא הבן דוד שמתחתן, קודם התינוק!

אבל א"א לשפוט אף הורה,

למה נראה לך שהילדים של אותם הורים לא ממוקמים בסדר ראש העדיפויות שלהם?,

ברור לי שכן, הרי מדובר במשפחות טובות.

וטוב לומר "אל תביאני לידי ניסיון"-

א"א לדעת מה עבר לו בראש- היה בלחץ לעבודה, הראש היה שקוע במה יהיה השיחה עם המנהל בבי"ס וכל דבר אחר- אפילו טלפון קטן והראש כבר במקום אחר.

אז מה שאני רוצה לומר שזה לא נובע מחוסר אחריות בכוונת תחילה. 

ותשכח שמה שיש לך זה לא מובן מאליו

כשתרגל כבר לתפקיד הרגיש ורב החשיבות שלך- ותתחיל לעשות קיצורי דרך,

כשתעשה כל כך הרבה פעמים את תירגול הנוהל- שתשכח שהוראות הבטיחות נכתבו בדם- ותרשה לעצמך לזלזל ולחפף,

כשתחשוב "לי זה לא ייקרה"- כי הנה- אני רגיל להיות הורה ועדיין לא קרה לי....

אז תעצור

ותסתכל לעצמך בעיניים

ותיזכר שפעם לא היו לך ילדים- ולא היה לך האחריות הזו

ותיזכר שלפיקדון שקיבלת- יש הוראות בטיחות, הוראות שנכתבו בדם- כפשוטו

שהילד שלך הוא חסר ישע- ובאמת זקוק להגנה שלך,

שהאוצר שלך הוא כל כך חשוב- גם אם הוא נרדם בשקט במושב האחרוי- לא תוכל לשכוח את נוכחותו, לא תוכל ללכת בלי לבדוק אם הוא שם

כי כשאתה שומר על ילד שהוא לא שלך דווקא אז אתה מרגיש אחריות פי 100, ובטוח לא תשכח אותו חלילה ברכב.

אבל כן, ילד שהוא שלך יומם וליל אתה אחראי עליו 24\7 ולא בייביסטר חד פעמי אז ההתייחסות אחרת. הרגשת ה"להיות אחראי" היא פחות במודע, דווקא כי היא תמיד שם. 

קיצר לא להיות שאננים ולא להגיד לי זה לא יקרה.

כל הרעיון הוא- שכשאתה הורה- אין לך "התייחסות אחרת"

ואם יש לך -סימן שאתה שחוק, ואתה חייב לצאת לנופש ליומיים כדי להחזיר לעצמך את הכוח

גםפ הילדים "שלך"- הם פיקדון, מתנה מאת השם - תשמור עליהם כמו שאתה שומר על "הילדים של השכנים"- כי כולם של הקב"ה במידה שווה...

ובכל אופן לא להיות פרנואידים

זהירים, עם נהלי בטיחות- כן

התכוונתי שכהורה תווכח לדעת שזה באמת יכול לקרות לכל אחד: כל הורה "שוכח" את ילדו. לרוב זה להרף עין, ובסביבה בטוחה. זה יקרה גם לך, כנראה.

לצערינו, במקרים נדירים זה קורה ברכב למשך מספר שעות.

אל תגידי את זה בבקשה . אני כל הזמן בוכה מהסיפור הזה . אני מתווכחת עם אחותי , כי דעתי כדעתך , שזה משהו שיכול לקרות לכל אחד ואחת!  אבל אני מסכימה איתה , שאסור לעבור על זה לסדר היום , ואי אפשר להכיל את זה בשום צורה. צריך לחשוב על משהו , שימנע את המיתה המשונה והמייסרת הזו , של אלו שהם כל כך חסרי אונים . 

זה משהו שלפני כמה שנים , לא שמעו עליו בכלל ,ולהזכירך גדלנו בתקופה של רכבים בלי מזגן . 

אני לא ממש מהמגזר. העניין הוא שאני לא ממש דתיה - אבל המתנחלים ומפעל ההתיישבות ביהודה ושומרון תמיד בלב שלי .  יש לי רק ילדה אחת ולא יותר לצערי, והיא ברוך ה' גדלה . אני מדליקה נרות כל ערב שבת (לפני כניסת השבת) למרות שאני לא שומרת שבת ומתפללת שלא תהיה התנתקות שניה ושה' ישמור בפרט על ילדי המתיישבים של יש"ע  כי הם הלב של הציונות לדעתי . 

ה"לא-ממש דתיים" יראת שמיים ולבביות כזו..

כולנו משתדלים תמיד להוסיף טוב, מעלות ומצוות.

ותרגישי בנוח, פה זה לא מקום רק של "מיגזר"...

זה כל המשפחה - מכירים את זה שכמה  חילונים  מגיעים לכל ההפגנות של הימין? . אז - זה היינו אנחנו . (בינתים חלק נפטרו לצערי). 

הקטנה כבר בת יותר משנתיים ...איך אצלכם ?

וחוץ מזה יש בודדים באמת שאצלם הכל מסודר בראש אבל אלה יחידי סגולה

יודע שזה עלול לקראת לכל אחד חוץ מיחידי סגולה רב ההורים שוכחים את ילדם היכן שהוא לכמה שניות/דקות/שעות זה קורה לכולם, הבעיה היא עם אלה ששוכחים את הילד באוטו ולא סתם בחנות או בפארק כלשהוא וגם שהם לא נזכרו לאחר כמה דקות.

אבל רוב ההורים בעולם אחראים מאד על הילדים שלהם!

אל תשליכו על כל העולם דברים שקורים לכם.

את תובנותיך.

קצת נראה לי מצחיק שכולם יודעים לתת עצות.

טיפה צניעות וענווה לא תזיק.

כשאתה בע"ה תסיע אוטו מלא בילדים לכמה מקומות בבוקר ותמהר לעבודה ואף פעם לא תצא תקלה על ידך- נשמח לשמוע כיצד עשית זאת.

לתת כתבות מחכימות כולנו יודעים.

תראה עד כמה תקלות עלולות לקרות לכל אחד-

וזה לא קשור לכלום.

לא התנשאות ולא נעליים, פשוט בעלת ניסיון.

אני מתפללת כל יום שלא תארע תקלה על ידי-

אבל זה שלא קרה עד היום-

זה לא מחכמתי ורוב ניסיוני-

אלא מהרבה תפילות ומהרבה סיעתא דשמיא.

גם אני , כשאני לוקחת ילד שלא שלי- האחריות רבה פי כמה, כי זה חד פעמי.

אבל הרוטינה והשיגרה יכולים קצת להקהות את הרגשות הבסיסיים, ושלא נדע מצרות.

ולכל הורה הילדים שלו הם בבת עינו והוא דואג להם בימים ובלילות,

תהיה בטוח שכל אחד מההורים שזה קרה להם היה נותן את חייו ואת כל כוחותיו בשביל הילד שלו,

וזה שאתה שופט אותם- אני רק מאחלת לך שלעולם לא תגיע למקומם!!

להורים של חברים שלי לא קרו תקלות כאלה, לדודים שלי לא קרו תקלות כאה, ולכ"כ הרבה אנשים שאני מכיר, זה לא קרה, כי בשבילם זה בכלל לא דבר שעולה על הדעת, לא אופציה בכלל, חבל שאת חושבת ככה, אבל לא כולם חסרי אחריות, וכן את יכולה לומר שהם שכחו ואני לא יודע מה, התוצאה הסופית היא הורים חסרי אחריות, נקודה!

מרוב 'אובר' אחריות וכל הקרבה האישית לילד שלך- שזה דבר כ"כ טבעי שהורה, בניגוד לשמרטף, אח, גננת, מטפלת 

חווה כל רגע ורגע, כל שנייה וכל יום וכל שעה ביממה.

תסכים איתי שלכל אדם בעולם יש רגעים בהם הוא שוכח, או שמרוב השגרתיות שבדבר שהוא עושה הוא מפספס -

מרוב שהוא בתור הורה, אחראי ואחראי ואחראי המעין לחץ נמוך בלתי מודע משתחרר וזה יכול לקרות-

עובדה שזה קרה,

ואתה יודע מה?

ההורים האלו לא חסרי אחריות! הם הורים אחראים אני בטוחה בזה!

אי אפשר לדון אותם!

לא נוכל לדעת באיזה מצב נפשי/רגשי/פיזי הם היו באותו יום.

והדבר הכי חשוב בשביל הורה זה הילד שלו, חשוב מאוד לזכור.

ושדרותי, אני לא רוצה לתקוף או משהו,

פשוט קשה לי היחס שלך לעניין- כאילו זה עניין של מה בכך.

שלא נדע עוד בשורות קשות כאלו אלא רק בשורות טובות.

אבל זה לא אומר שלא יכול היה לקרות.

גם לי ולכל הורה אחר כאן בפורום טרם נשאר תינוק באוטו וקראו על זה בעיתון.

אז מה??

רק בגלל שאנחנו הורים אנחנו יודעים עד כמה זה יכול לקרות לכל אחד.

ותקלות לא קשורות לאחריות.

הן קשורות לכך שאנחנו בני אדם.

לא חושבת שאני מכירה בנ"א שלא קרתה לו מעולם תאונה. בכל תחום שהוא.

שדרותי- מעולם לא שרפת סיר בטעות? מעולם לא החלקת על טיפת שמן שנשפכה על הרצפה? מעולם לא גילית ששכחת את הפלא'\מחשב\מפתחות\ארנק כשרצית לקחת אותם? מעולם לא נפל לך משהו כבד על הרצפה? 

כל מקרה כזה ב95% מהמקרים לא יהיה נורא. אבל ב5% מהמקרים הוא יכול לגרום לנזק.

במיוחד כשמדובר בתינוק.

אז נכון שחשוב למצוא כללים ולהתרגל כל הזמן לסרוק את האוטו, ונכון שצריך כל הזמן להשתדל ולהשגיח ולשמור. אבל זה בלתי אפשרי ב100%. כי תאונות יכולות לקרות בכל מקום. לספר לך כמה פעמים אני כמעט עשיתי תאונה עם התינוק? 

הנה, היום. הוא נשאר בבית כי הוא חולה. והרדמתי אותו אחרי שכל הבוקר הוא היה על הידיים שלי. ופתאום כשהוא ישן- אני באמצע לבשל ויוצאת החוצה לשכנה. למה? כי אני רגילה שבשעה הזו הוא לא בבית! 

אז כן, בעיקרון אני לא יוצאת ומשאירה אותו לבד בבית. גם לא ל5 דקות. אבל שכחתי.. כי זה הרגל. 

לא חושבת שזה קשור לאחריות או לא. אנחנו בני אדם ויש לנו הרגלים, ולא סתם היה צירוף מקרים בחופש- כי פתאום ההרגלים הללו משתנים, ואז יותר קל לשכוח..

לא מדובר כאן באיזה אירוע מקרי שבו מישהו שכח לרגע או לכמה רגעים להשגיח או לטפל בילד.

זה כמובן יכול לקרות וזה גם קורה.

כאן מדובר בהפקרת ילדים לשעות ארוכות כאשר לא נזכרים בו ולא חושבים עליו כלל!

עד שהאמא לא טיפנה או עד שהאבא לא חזר למכונית הוא כלל לא חשב על בנו או בתו שהופקרו למוות בייסורים במכונית!

אין להשוות את זה לשום מקרה של תקלה קצרה או עוורון רגעי.

שהאבא שכח שהוא לא הכניס את הילדה למטפלת שלה.

אני שולחת כל בוקר את ילדי לגן ולא חושבת כל הזמן אולי השארתי אותם בטעות בחוץ או אולי הם בכל זאת לא בגן. כי הכנסתי אותם לגן. אז גם האבא הלך לישון בידיעה שהבת שלו בגן.

כל פעם אחרי שכחה "מקרית" - השם מזכיר לנו ברוך השם מיד כי נגזר על אותו ילד לחיות...

אתה באמת חושב שאם זה קורה להם, הם מיד ירוצו לספר לך?

אם ניסית עד עכשיו להראות שאתה בחור מיושב בדעתך, ההודעה הזו שלך מראה שאתה מדבר וכותב גם בלי לדעת עובדות בשטח. באמת שאלת את ההורים של כל החברים שלך, ואת כל הדודים שלך, ואת כל-כך הרבה האנשים שאתה מכיר אם קרה להם שהם שכחו ילד?  העובדה שברוך-ה' לאף אחד מהם לא נפטר אף ילד בנסיבות טרגיות כל-כך, לא אומרת שזה אף פעם לא קרה להם. לצערי קורים הרבה מקרים שילדים נשכחים, אך בסיעתא-דישמיא הם נזכרים דקה-שתיים אחר-כך. והם לא רצים לספר לכל העולם (מן הסתם לקרובים שלהם הם מספרים, אבל לא לילדים של החברים שלהם, ולאחיינים שלהם ולכל-כך הרבה אנשים שהם מכירים....).

תראה כמה הורים כאן כתבו לך שזה יכול לקרות לכל אחד, ושגם להם קרה שהם שכחו ילד. בהנחה שהפורום הזה לא מרכז רק הורים "לא אחראיים", אז כנראה שזה קורה הרבה יותר ממה שנראה לך, גם לאנשים נורמטיביים ואחראיים לחלוטין.

אני שכחתי את הבן הקטן שלי באוטו. נכנסתי עם כולם הביתה ופתאום שמתי לב שהוא חסר לי. עצם השיכחה היא המפחידה, גם אם בחסדי ה' נזכרתי מיד.

זה באמת יכול לקרות לכל אחד!

צריך להתפלל שלא יקרה לנו. ובנוסף לתפילה לחשוב על אמצעי זהירות, כמו מה שהצעת לשים את הפלאפון או התיק ליד התינוק.

בכל-אופן, להציע רעיונות לזהירות, זה מצויין. להאשים הורים בחוסר אחריות - זה תמימות טיפשית, ואני יכולה רק לאחל לך שלך זה לעולם לא יקרה. 

בפייסבוק שענו אחרת, ובכלל לא העלו את זה בדעתם, זה שאת חושבת שזה קביל ונורמלי מראה שהבעייה היא בך לא בי, לשכוח ילד כאילו זה לגו זה תמימות וטיפשות וחוסר אחריות, מה שעשית פה פשוט הפכת את היוצרות, הפכת את הלגיטמי ללא לגיטמי ואת הלא וההיפך, אני חושב שכל הורה שפוי ונורמלי לא יעלה בדעתו שזה יקרה לא, כי יש דבר שנקרא אחריות, אחריות אינה דבר בלעדי לנשואים, ולכן את לא תלמדי אותי על אחריות.

כמו שכתבתי בתגובה למעלה יש הרבה אנשים שנושאים על כתפיהם אחריות מסוג כזה או אחר, ומפקד מחלקה שלוקח אחריו 30-40 חיילים לקרב או למעצב ברמאללה, זה הרבה יותר מאבא או אמא עם ארבעה ילדים אני מבטיח לך את זה, ועדיין אף מ"מ לא מעלה בדעתו לא לעשות מספרי ברזל לפני יציאה, כדי שחלילה לא יקרה שישקחו חייל אי שם אצל האוייב, והיה וקרו מקרים כאלה, התייחסו אליהם בחומרה הכי קשה, עד כדי הורדת דרגה וכלא, אז פה אמנם לא שייך להכניס אותם לכלא כי את העונש הם קיבלו, אבל הצורה שבא אתם מתייחסים לזה, אתם כביכו נותנים לזה לגיטימציה, כאילו זה דבר תקין, וזה בסדר, אז מה זה קורה לכולם, זה יכול לקרות לכל אחד, וזה מה שגרוע פה..

ברור שזה לא בסדר לשכוח ילד ברכב!

גם אני בהתחלה חשבתי לעצמי איך דבר כזה יכול לקרות, ושלי זה בחיים לא יקרה, לא יכול לקרות!

אבל סלח לי, אלה שאומרים את זה הם אלה שמסירים אחריות!

כי מי שאומר שלו זה לא יקרה הוא לא ינסה לדאוג שבאמת זה לא יקרה לו כי הרי לו זה לא יקרה..

לעומת אלה שמבינים שאנחנו בני אדם ואנחנו עושים טעויות ולכן הם ישתדלו כמה שיותר שהטעויות לא יקרו!

אבל זה אכן יכול לקרות לכל אחד. גם לאדם הכי אחראי עלי אדמות.

אף אחד לא כתב שזה לגיטימי להשאיר ילד במקום שלא התכוונתי להשאיר אותו.

אף אחד לא כתב שזה בסדר.

מה שכן אנשים אמרו- שזה יכול לקרות לכל אחד. בלי קשר לכמה אחריות יש לו או אין לו.

כי זה לא עניין של אחריות, זה עניין של שניה אחת ששכחת..

אז נכון ואמת שאנחנו צריכים לעשות הכל כדי שזה לא יקרה.

ונכון שצריך להתרגל לסרוק את האוטו כל הזמן כל הזמן, ונכון שצריך להתרגל לוודא שהילד איפה שאנחנו חושבים שהוא.

אבל מהצד השני- לא נכון לבא ולשפוט. וחשוב להבין שזה באמת יכול לקרות לכולם. גם למי שהתרגל לסרוק- ופעם אחת מיהר נורא ושכח. 

http://www.beterem.org/download/files/18868-3.7.13%20%20%D7%94%D7%A9%D7%90%D7%A8%D7%AA%20%D7%99%D7%9C%D7%93%D7%99%D7%9D%20%D7%91%D7%A8%D7%9B%D7%91%20-%20%D7%A1%D7%A7%D7%99%D7%A8%D7%AA%20%D7%9E%D7%95%D7%A6%D7%A8%D7%99%D7%9D.pdf

שלא נדע עוד מקרים כאלה!!

כל כך עצוב יש לי דמעות בעיניים

האבות האומללים האלה קיבלו את העונש הכי נורא שיכול להיות.

איך בכלל הם יכולים לחיות? איך יראו החיים שלהם מעכשיו?

איך האישה רואה את בעלה?

ומה עם שאר הילדים?

בקיצור, עונש לכל החיים הם קיבלו.

מציעה לאמהות (או לאבות, אם האמהות מפזרות את הילדים) להרים טלפון כמה דקות אחרי שעת פיזור הילדים כדי לוודא שאכן כולם הורדו מהרכב. ולהחליט שהטלפון הזה הוא הדבר הכי חשוב בבוקר ולא מוותרים עליו.

אח...אי אפשר בכלל לחשוב על זה. כואב כואב כואב.

ככה מישהו אחר יכול להבחין בתינוק שנשכח ח"ו ול"ע

זה שכל דבר יכול לקרות עם כל אחד לא מוריד אחריות מהורים.יש סיטואציותת שצרייך להתרכז ולזכור ולשמור-לא רק ברכב,גם כשעוברים כביש,מבלים בגן חיות,סיר חמין על הגז.אם מרגישים שמשימה גדולה עלינו צריך לבקש עזרה,להוריד משימות

לתגובות על עצם פתיחת השרשור הזה.

רק רציתי להאיר את עיניך בנוגע לעיצוב המודעה: כדאי להשקיע בזה יותר, אם אתה מתכוון לפרסם אותה. ממליצה לך לאתגר את אנשי פורום מעצבים ברשת בעיצוב המודעה הזו. יש שם אנשים מוכשרים לעניין.

לילדים שלי היה, אבל לא זוכרת שגירדו הרבה.

ומציעה לך לשאול בפורום הו"ל, שהרבה יותר פעיל.

אם העור בסדר והוא לא מגרד, לקנות לו גם קצר.

שתדבר איתה בטלפון. שכשיחזרו לגן יחגגו לה.

אצלינו משתדלים להתקשר לילדים, ולשלוח סרטונים כדי לשמור על קצת תחושת חיבור כמה שאפשר בין הגן לילדים.

באמת תקופה מורכבת לילדים, מחפשים את השיגרה ואת הביטחון שהם רגילים אליו. 

זה לא סיר לאפיה זה סיר לבישול

ואולי היה כדאי לכסות עם מגבת מעל

שיש לך ולילדים יותר צורך ממנו בימים האלה?

אולי פשוט לדבר איתו על זה

בטח שנסע לעבודה. יש לכם חשבונות לשלם ומשפחה לגדל. צריך להעריך את זה ולקבל את זה קודם כל.

אחר כך אפשר לאזן מחדש.

היה לי ממש מאתגר היום הרגשתי פשוט אמא גרועה/

הייתי כל כך עייפה ורק רציתי שמישהו יחליף אותי ויהיה לי שקט לשעה

אני ממש צריכה שתגיע שעה מוקדם יותר/שתבקש לעבוד מהבית/שתיתתן לי שעה לנוח כשאתה בא כדי שאני אצליח לחזור לעצמי/שתראה את המאמצים שלי/שתיקח אחריות על x וכו

ולא מתקשרים אליהם ישירות לטלפון.

בכל אופן, עוד כחודש יש לנו תור לפסיכיאטר פרטי שקיבלנו עליו המלצות, והוא מקבל בתל אביב. אחרי התור אוכל להמליץ עליו באופן אישי כנראה...

אבלאם אפשר בכל זאת מספר...

את ד''ר ליעד רוטשטיין

ד''ר מאיה אליעזר

במרכז, פרטיות