מכתב שכתב אזרח בעקבות המהומות בעכוידידיה ק

אנחנו אלה שלימדנו את ערביי ישראל שלהם מותר הכל!


(אנחנו הכוונה מהאזרח הפשוט ועד קצה הפירמידה, ובדרך - בתי המשפט, המשטרה).

מותר להם לבנות ווילות ומגדלים בלי תכנון ובלי אישורי בניה.
מותר להם לא לשלם ארנונה,
מותר להם להשתלט על שטחים לא להם.
מותר להם לקבל חשמל חינם כי הם מוסלמים. (יש רשימות כאלה בחברת החשמל);
מותר להם לקבל מקופת חולים חיסונים חינם לנוסעים למכה (כשאסע לאפריקה החיסונים שלי יהיו על חשבוני).
מותר להם שהמועצות שלהם יהיו בגירעונות של עשרות מיליוני שקלים ושאנו נשלם מכיסנו עבורם.
מותר להם להחזיק כמה נשים ועשרות ילדים על מנת לקבל עשרות אלפי ש"ח בחודש מביטוח לאומי (וכשאני אצא לפנסיה ביטוח לאומי יגיד לי שאין כסף בקופה).
מותר להם לדרוש מכל בעל עסק בבאר- שבע פרוט קשיין.
מותר להם לגנוב לחקלאים ציוד בעשרות מיליונים.
מותר להם להזרים שפכים בכוונה תחילה כדי לזהם את מקורות המים שלנו (ואל תפלו בפח כמו רבים אחרים - הביוב שזורם ברחובות הוא הרי למען יראו את מסכנותם כביכול, זה משרת את מטרתם).
מותר להם לנהוג עם עשרות הרשעות במשאיות לא תקינות ולסכן (ולהרוג) אחרים.
מותר להם לדרוש ולקבל דמי אבטלה ולעבוד כל היום "בשחור".
מותר להם לצדד בזמן מלחמה באויב ולהאשים אותנו בהרג (בנפילות של קטיושות עליהם).
מותר להם לא להישבע אמונים למדינה ולדגל (יש לחוקק חוק בנושא כדוגמת החוק שקיים בארה"ב).
מותר להם להסית את ההמון ולהדליק אותם נגדנו – הכל בשם הדת (וזו ההסתה המסוכנת ביותר).
מותר להם ביום הכיפורים, היום הקדוש ליהודים, לעשות מהומות מתוכננות, לדרוס למוות ילדה בכפר תבור, ושנה לאחר מכן מהומות והרס רב בעיר עכו. (שום התחשבות בדת של האחר).

ובנוסף – הרי הם אזרחים ולכן מותר להם לבחור לכנסת ונציגיהם מקבלים משכורות של חברי כנסת ובאותה נשימה נוסעים למדינות אויב, מלעיזים על המדינה אותה הם מייצגים והכול עובר בלי תגובה בשם חופש הביטוי...
בנוסף מותר להם להיות בכנסת ישראל ולהטיף כנגד המדינה וצה"ל.

אני שואל את עצמי אם גם במדינות ערב או מדינות אחרות היו מאפשרים להם להתנהג כך? והתשובה ברורה.
אבל לנו אסור להגיד מילה וחסר לנו אם נגיד, מיד יתחיל הבכי שלהם "גזענים" "אפליה",
זו השיטה שלהם ושל נציגיהם.

אני הוא זה שמרגיש אזרח "סוג ב' " במדינה שלי, היחס אלי אינו שווה ליחס אותו "האזרחים" הנ"ל מקבלים ואני לפחות משתדל מאד לשמור על חוקי המדינה (יש לנו ברירה?! אם אני הייתי יורק על שוטר או מכה שוטר או בונה בנגב מבנה לא חוקי מה היה אז קורה לי?...)
יוצא שאזרחים "סוג א' " נהנים מכל הזכויות של אזרח המדינה וחובות אין! בעוד שאזרחים
"סוג ב' " נושאים בנטל כל החובות ועל הזכויות עליהם להילחם...

נחכה למנהיג אמיתי שיבין שבקצב הזה הגליל והנגב בעוד מספר שנים כבר לא יהיו שלנו.
מנהיג שיבין "שעם כל הכבוד לקול הערבי" מדינת ישראל יותר חשובה מכל דבר.
מנהיג שיבין שיש חשיבות עליונה לחלק במתנה לכל לוחם, עם שיחררו מצה"ל, שטח אדמה
בגליל ובנגב לצורך שמירה, אחיזה בקרקע, ויהוד הגליל.
הכול עניין של מנהיגות ומנהיג שיוכל לעשות סדר בכל הריקבון. מנהיג שהמדינה תהיה בראש סדר העדיפויות שלו ולא רק משפחתו ותהילתו....

העבר/י מכתב זה לכמה שיותר מכותבים ע"מ שמכתב זה יגיע גם למחממי הכיסאות בבית "הניבחרים" ואולי יתעורר איזה מנהיג.

הנה עוד מכתב על מה שבאמת קרה בפוגרומים שם420mal
בס"ד ערב סוכות התשס"ט



לכבוד: אחינו היהודים

מאת: אחיכם היהודים מעכו



אנו, תושבי עכו היהודים, כותבים אליכם איגרת זו

כדי שתדעו את הסיפור האמיתי ובנוסף, מי מכם שיוכל לעזור, יבורך.



*

יום רביעי בבוקר, ערב יום הכיפורים, אישה אחת הולכת לעשות קניות אחרונות באחת החנויות בעיר עכו. לפני שהיא יוצאת מהחנות, המוכר הערבי אומר לה:"שיהיה לכם חג שקט". האישה בתמימותה עונה לו:" לא כך אומרים, אלא, צום קל, חתימה טובה". עונה לה המוכר: "לא, לא, אני יודע מה אני אומר, שיהיה לכם חג שקט"...



באותו יום במקום אחר בעכו, באחד המפעלים, עובדת נערה יהודיה יחד עם עוד פועלים ופועלות ערביים. בסוף היום אמר לה אחד הפועלים הערביים: "הלילה, יום הכיפורים שלכם, אנחנו לא הולכים לישון"...



*

המשטרה חסמה את הכניסות לשכונה המזרחית בעכו , שכונה גדולה שכל תושביה יהודים למעט 10 משפחות ערביות פחות או יותר.

ליל יום כיפור, נסתיימה התפילה וכולם יוצאים מבתי הכנסת והולכים על הכביש, הכביש מלא באנשים. לאט, לאט הרחוב מתרוקן ונשארים עדיין בני נוער הנהנים מהעניין שמותר ללכת חופשי על הכביש.

עד כאן נהדר, נכון?

השעה בערך 2:00 לפנות בוקר. בכבישים עדיין ישנם בני נוער.

בכניסה לעיר, מכונית נהוגה בידי ערבי פרצה את המחסום המשטרתי בכניסה לעיר ונכנסה לתוך השכונה היהודית במהירות של מעל 80 קמ"ש. הנהג הגיע לכיכר ("כיכר הגפרורים") עשה שם כמה סיבובים סביב הכיכר באותה מהירות בליווי "חראקות" . בתוך כך פגע בשתי נערות אשר לא הצליחו לברוח מהכביש בזמן. הוא המשיך קצת בנסיעה, עצר ליד בית כנסת וצעק לעבר הנערים שם:"מי אתם שתחסמו כבישים? אתם חושבים שזאת העיר שלכם? היא עוד תהיה שלנו!". בתוך כך גם הנערים שמעו גם על הפגיעה בבנות. מתוך שמירה של כבוד עם ישראל, על גאוות העם היהודי, היכו את הערבי שעשה את הפיגוע ויידו בו אבנים עד שהצליח להימלט על נפשו. הוא התקשר לערביי עכו העתיקה ולערביי הכפרים מסביב, אשר היו מוכנים לכך מבעוד מועד, והם הגיעו תוך 20 דקות באוטובוסים פרטיים, 500 ערבים רעולי פנים עם אלות וגרזנים בידיהם הולכים ברחבי העיר צועקים "אטבח אל יהוד" והורסים כל דבר אשר נקרה בדרכם ממכוניות ועד חנויות. התושבים שהיו בחוץ ברחו לתוך הבתים, חלקם אפילו נרדפו ע"י המחבלים עד שמצאו מקום להיכנס אליו, השאר התעוררו משנתם והזעיקו את המשטרה אשר, אומנם, הגיעה- אך לא עשתה דבר. מדוע, אתם שואלים? מכיוון שהשוטרים שהגיעו היו שוטרים דרוזים וערבים. את השוטרים הדרוזים הבריחו המחבלים באיומים ובאלימות . השוטרים הערביים לעומתם עודדו את פעילות המחבלים ואמרו להם בערבית כמובן :"תמשיכו כמה שיותר לפני שהיס"מ יגיעו". התושבים שאינם מבינים ערבית נדהמו לראות המון ערבי מנפץ מכוניות ליד ביתם והשוטרים הולכים אחריהם ואינם עושים דבר. ואמרו לשוטרים – "תעצרו אותם!" – תשובת השוטרים הייתה – "כנסו הביתה!" . אישה אחת מספרת שכאשר היא שמעה וראתה את כל הפוגרום הזה ואת דברי העידוד של השוטרים למחבלים, חזר אליה זיכרון ילדותה בתוניס - הפרעות שהיו הערבים עושים ליהודים בדיוק באותה צורה- והיא פשוט לא יכלה להפסיק לבכות.

הפרעות הופסקו רק כאשר היס"מ הגיעו- אף ערבי לא נעצר!



*

מוצאי יום כיפור, כל אנשי עכו יצאו להפגנה. יש לציין שאף אחד לא ארגן את ההפגנה הזו, לא מוסד ציבורי כלשהו, לא עמותה, לא גוף ציבורי, לא מפלגה וכד'. האנשים פשוט יצאו מהבתים להפגין, אלפים אלפים של תושבים יהודים אשר הבינו שעל דבר כזה אסור לשבת בשקט! שאם לא נגיב עכשיו המצב רק יחמיר!

המשטרה והיס"מ הביאו כוחות מתוגברים הכוללים זרנוקי מים, רימוני הלם, כדורי גומי ופרשים. כולם מופנים כלפי הציבור היהודי בעיר. הם זרקו עלינו לתוך ההמון את כל התחמושת הזו ויש מספיק עדויות של אנשים שנפגעו מכך.

כשראינו שלא נותנים לנו לעבור לעיר להפגין, הוחלט לעשות מעשה – התחלנו לחזור לתוך השכונה (השכונה המזרחית)- ואנחנו רוצים להדגיש ש"אנחנו" זה כולם - צעירים ומבוגרים, דתיים וחילונים, נשים וגברים, ימניים ושמאלנים.

עברנו בכל רחובות השכונה וכל רכב של ערבים נותץ ונזרקו אבנים לכיוון כל בית אשר גר בו ערבי. כשהגענו לאחד הבתים – הערבי ובנו התחילו לירות עלינו אש חיה מאקדחים שברשותם. היס"מ לא עשו כלום חוץ מלהרחיק אותנו וחיכו לצבא שיגיע כדי לעצור אותו, להם אסור לגעת בו. וכך המצב נמשך עד לפנות בוקר שהציתו שתי מכוניות של ערבים. וכמובן, שהשוטרים מנסים בכל כוחם לעצור את העניין אך הם לא מצליחים.

מצד שני, הערבים בחלק השני של העיר, פרצו לבתים של יהודים ושרפו חלק מישיבת ההסדר. והשוטרים- הם הוצבו ליד מכוניות של ערבים כדי שהיהודים לא יפגעו בהם...

לצערנו, נעצרו כמה פעילים צדיקים יהודים.

השקרים אשר הופצו בתקשורת (ועדיין מופצים) והשקרים של הערבים (שעדיין משקרים) גרמו לכך שהיהודים רק הגבירו את הפעילות שהמשיכה גם להצתות בתים (שהיו ריקים מאדם) וגרימת נזק לרכוש. באחד הרחובות התחלנו לנגן, לשיר שירים ולרקוד "עם ישראל חי"... פתאום – מתוך אחד הבתים הערביים נחתו עלינו בלוקים, זכוכיות, אבנים וכד' – שפגעו בשלושה אנשים. לשבחם של היסמניקי"ם יאמר שהפעם הם נכנסו לתוך הבית והוציאו משם את כל המשפחה ,כמו כן נמצאו ברשותם , אלות אבנים בלוקים וגרזנים ו.... אנחנו מחינו להם כפיים!



חשוב לציין, שזה איננו מקרה חד פעמי. הערבים כבר במשך כמה שנים מציקים לזקנים ברחוב, מרביצים לילדים שיוצאים מבית הספר, פוגעים ברכוש חנויות יהודיות, מקללים, ועוד, כאשר בחגים זה תמיד יותר גרוע. וכל הזמן האלימות הערבית רק מתגברת בעידוד ההנהגה שלהם. המשטרה כמעט אינה עושה דבר בגלל שידיהם קשורות או אולי כרותות מאז "וועדת אור". אסור להם לעשות כלום לערבים וזו עוד סיבה להתפתחות האלימות.

התקשורת גם היא שותפה לפשע- הם מבקשים מאיתנו לשלוח תמונות וקטעי וידאו ואנחנו שולחים – אח"כ הם לוקחים את החומר הזה ומספרים סיפור אחר לגמרי ותמיד לטובת הערבים! אנחנו הפסקנו לשתף פעולה איתם.



בעניין ה"פסטיבל" – אנחנו מתנגדים לקיומו מכיוון שהמרוויחים הגדולים מכך הם הערבים, ה"פסטיבל" נותן להם משכורת לפחות לחצי שנה ואנחנו לא חושבים שהפרס הזה מגיע להם!



שנים שאנחנו שותקים, שנים שאנחנו לא מגיבים, והגיע הזמן לומר לכל העולם וכמובן לערבים:

אותנו לא מפחיד שום דבר! אנחנו לא ניתן יד לפרעות ופיגועים!

שכולם ידעו:

שאת הכבוד היהודי אף אחד לא ירמוס!

שרכוש יהודי אינו הפקר!

שדם יהודי אינו הפקר!



הגלות נגמרה – נגמר העידן שבו מרביצים ליהודי והוא שותק, מתחבא או בורח.

הגיע הזמן להוציא את הגלות מתוכנו – ללכת בראש יהודי מורם ולומר בלי פחד:"אני יהודי גאה- לא כדאי לכם להתעסק איתי!"



עכשיו, אתם בטח שואלים את עצמכם:

"מה אני, הקטן, יכול לעשות"?



אז יש לנו כמה רעיונות, וכל המרבה הרי זה משובח:

לשלוח מכתבים, פקסים, מיילים וכו'- לחברי כנסת ולכל מי שיש לו השפעה, על מנת לתבוע את עלבון הצדק ואת עלבון העם היהודי.
מי שיש לו יכולת כלכלית או שיש לו קשר למישהו כזה – להתחיל לגאול אדמות. לקנות בתים של ערבים (אפילו לא כדי לגור בהם) על מנת לעצור את התפשטותם.
מי שיכול ומעוניין לעבור לגור בעכו יתקבל בשמחה. חילוני-מסורתי-דתי-חרדי והעיקר שיהיה יהודי.
אתם מוזמנים לחגוג את שמחת תורה בעכו. בואו לחזק את ידי התושבים. בואו להגיד לנו אנחנו איתכם, אתם לא לבד! אנחנו לא מקבלים שום תמיכה לא מהשלטונות, לא מכוחות הביטחון ולא מהתקשורת ולכן זה חשוב להרבה יהודים שתבואו לחזק אותם.


בברכת חג שמח,

אחיכם

תושבי עכו





לפרטים נוספים ולהרשמה לשמחת תורה, התקשרו:



0545240976 0525707665 0522437435



אנחנו מחכים לכם!



תגובה לכותב המכתב:sara139
מצטערת להגיד אבל זה לא רק אשמת הממשלה שהמצב בעכו ככה. זה גם אשמתכם-תושבי עכו
בישוב היהודי בחברון גרים גם הרבה ערבים אבל בניגוד אליכם הם תוקפים את הערבים ולכן אין שם פרעות כמו בעכו.
מעוררת גיחוך התגובה שלך.פעימה
דוחה התגובה. דוחה.אוריה שמחהאחרונה
אין מילים. יהודי עכו- העם איתכם!!!!!!!!!!!!!!!! [לא שאני חס ושלום לא עם יהודי חברון, אבל הייתי חייבת לשנות את היחסים. קצת כבוד לאחים שלך.]
אני לא חדשההרהמורניק

למה כ"כ משעמם פה?????

כולם כבר התבגרו ועברו לצמ"עאיגנוטוס פברל

או לשטו"ל

לא ככה - נהיה יבש כי לא מצטרפים חדשים במקום אלוGini
שהתבגרו ועברו לפורומים של הגילאים היותר גדולים 
כולנו יבשים 🙁🙁Gini
וואלה!! אני גםההרהמורניק
אני חדשההודיה לה':)אחרונה
למה באמת
חיפוש קוראים לסיפור קצר שעומד לצאת לאוראורנשטיין

מחפשת קוראים/קוראות מהמגזר הציוני-דתי, כדי לקרוא סיפור זכרונות קצרצר של יוצא ברית המועצות לשעבר, ולענות על כמה שאלות. 

 

הסיפור באורך 38 עמודים. 

 

פרטים על הספר:

השעון המתקתק במרתף - סיפור מהווי נערותו של הרב מיכל וישצקי, מאחורי מסך הברזל. 

 

תקציר:

 

ברית המועצות, תשט"ו. סדרי הלימוד של מִיכֵל וישצקי די רגילים: לימוד גמרא בבוקר, ולימוד חסידות עם אביו אחר הצהריים – שחזר מגלותו בקזחסטן חודשיים קודם לכן.

אלא שאז החסיד האגדי, ר' מענדל פוטרעפאס גם משתחרר ממאסר פתאום. הוא מאתגר את מיכל בסדרי לימוד חדשים – המובילים בקלות לרצף סיכונים חדש.

עד להימור הגדול מכולם. 


מעניין אתכם?
כתבו לי ואשלח לכם את המסמך:
יהודית אורנשטיין -
0553075722
yehuditorens@gmail.com


 

את יכולה להפסיק להספיםנקדימון

אף אחד לא רוצה פה לקרוא את מה שאת מציעה. אין לזה היענות.

אין כמעט אנשים חדשים שמצטרפים לפורומים אז מה שאת עושה זה פשוט לטמטם לנו את המוח.


 

אולי די כבר?!

נשמע סיפור מענייןקעלעברימבאראחרונה
חיפוש קוראים לסיפור קצר שעומד לצאת לאוראורנשטיין

מחפשת קוראים/קוראות מהמגזר הציוני-דתי, כדי לקרוא סיפור זכרונות קצרצר מהווי נערותו של יוצא ברית המועצות לשעבר, ולענות על כמה שאלות. 

 

הסיפור באורך 38 עמודים. 

 

פרטים על הסיפור:

השעון המתקתק במרתף - סיפור מהווי נערותו של הרב מיכל וישצקי, מאחורי מסך הברזל. 

 

תקציר:

 

ברית המועצות, תשט"ו. סדרי הלימוד של מִיכֵל וישצקי די רגילים: לימוד גמרא בבוקר, ולימוד חסידות עם אביו אחר הצהריים – שחזר מגלותו בקזחסטן חודשיים קודם לכן.

אלא שאז החסיד האגדי, ר' מענדל פוטרעפאס גם משתחרר ממאסר פתאום. הוא מאתגר את מיכל בסדרי לימוד חדשים – המובילים בקלות לרצף סיכונים חדש.

עד להימור הגדול מכולם. 


מעניין אתכם?
כתבו לי ואשלח לכם את המסמך:
יהודית אורנשטיין -
0553075722
yehuditorens@gmail.com


 

הנוער הדתי לאומי לאן הוא הולך בצבא ?אביגיל מלאך

האם אתם חושבים שכל הנערים של הציבור הדתי לאומי מכוון ליחדות עילית או גם למקומות רגילים אחרים ?

הציבור הדתי לאומי - מגיע לכל היחידות והתפקידיםזמירות

בדיוק כמו בחיים האזרחיים

הציבור הדתי לאומי לא מתרכז בגבולות גזרה צרים - אלא נמצא בכל מגוון החיילות והתפקידים, קרביים, תומכי לחימה, ג'ובניקים, אנשי מחשוב, כלכלה, הנדסה, המון עתודאים שמתפזרים בכל יחידות הצבא עם סיום התואר בכל מגוון התפקידים הפתוחים בעתודה האקדמאית.

ובהמשך בחיים האזרחיים- בכל ענפי המשק, הכלכלה, התעשייה, האקדמיה, חקלאות, מסחר 

..יהודי חסידיאחרונה

אבל בוודאי שיש הרבה הכוונה בציבור הדתי לאומי לצאת דווקא לתפקידים משמועתיים ומובילים בכל מקום ובפרט בצבא

הפצות!!יהודי חסידי

ב"ה אנחנו זוכים להקים ארגון שיעודד את כולנו ביחד לצאת להפצות, להתחבר לצמא הגדול שיש בעם ישראל להתחבר לאבינו שבשמיים.

 הארגון הוקם אחרי שבסוכות האחרון היה אירוע גדול בתל אביב - 'טולולולב - נוטלים לולב בתל אביב' שהשתתפו בו למעלה ממאתים בחורי ישיבות מישיבות שונות, ולמעלה מ-10,000!! יהודים זכו ליטול לולב.

 

בעז"ה ביום חמישי הקרוב יהיה אירוע השקה בהתוועדות 'צמאה' של הישיבות גבוהות __מגיעים ומתחברים דפוס .pdf

 

יצא עלון יפה, עלון (6).pdf מוזמנים לראות.

 

 

כמו כן יש אתר נחמד מתחברים - הנקודה היהודית שלי | קירוב לבבות והפצת יהדות

 

אשמח לתגובות....

וואודומיה תהילה
מדהים!
קצת תמונות מהפעילותיהודי חסידי

וקצת תמונות מהאירוע בבניני האומהיהודי חסידי
סיפוריהודי חסידיאחרונה

אחד הפעילים זיהה אדם שהניח תפילין בשבוע שעבר והציע לו להניח שוב. להפתעתו, האיש ענה: "לא". כשנשאל מדוע, הוא הסביר בחיוך: "בפעם הקודמת שהנחתי אצלכם, הרגשתי התעוררות כל כך גדולה, שלא רק שקיבלתי על עצמי להניח בכל יום – אלא שכבר הזמנתי דוכן תפילין קבוע למספרה שלי!"

 

הופכים את העולם!
מתחברים - הנקודה היהודית שלי | קירוב לבבות והפצת יהדות

מחפשים בני נוער לכתבהדבדב

לכתבה על שמירת נגיעה לנוער דתי לעולם קטן (השבועון)

מחפשים: שני בנים ובת (דתיים) - לראיון קצר בטלפון

על איך הם רואים את הדברים, מה המצב בשטח בנושא ועוד מספר שאלות.

אפשר גם אנונימי אם לא נוח בשם המלא.

אם מתאים לכם - אנא פנו לנדב בווטאסאפ בלבד 0545645411

תודה  

כתבה לנוער על שמירת נגיעהדבדב

לכתבה על שמירת נגיעה לנוער דתי לעולם קטן (השבועון)

מחפשים: שני בנים ובת (דתיים) - לראיון קצר בטלפון 

על איך הם רואים את הדברים, מה המצב בשטח בנושא ועוד מספר שאלות.

 

אפשר גם אנונימי אם לא נוח בשם המלא.

 

אם מתאים לכם - אנא פנו לנדב בווטאסאפ בלבד 0545645411

 

תודה  

חיפוש קוראים לסיפור על נער מתבגר מאחורי מסך הברזלאורנשטיין

מחפשת קוראים/קוראות מהמגזר הציוני-דתי, כדי לקרוא סיפור זכרונות קצרצר מהווי נערותו של יוצא ברית המועצות לשעבר, ולענות על כמה שאלות. 

 

הסיפור באורך 38 עמודים. 

 

פרטים על הסיפור:

השעון המתקתק במרתף - סיפור מהווי נערותו של הרב מיכל וישצקי, מאחורי מסך הברזל. 

 

תקציר:

 

ברית המועצות, תשט"ו. סדרי הלימוד של מִיכֵל וישצקי די רגילים: לימוד גמרא בבוקר, ולימוד חסידות עם אביו אחר הצהריים – שחזר מגלותו בקזחסטן חודשיים קודם לכן.

אלא שאז החסיד האגדי, ר' מענדל פוטרעפאס גם משתחרר ממאסר פתאום. הוא מאתגר את מיכל בסדרי לימוד חדשים – המובילים בקלות לרצף סיכונים חדש.

עד להימור הגדול מכולם. 

אולי יעניין אותך