וברצינות, אם את רוצה לדעת על ישיבה מסויימת תראי את יכולה לראות אם מה שמוצג באתר שלהם נאה לך.

http://www.harhamor.co.il/

זו תופעה שחייבים לראות בעיניים!

יום אחד אני רואה חבר מחטט בפך ליד הלוח מודעות וממש מוטרד ממשהו.

ואז אני שואל אותו מה  הענייין? הוא עונה לי שנפל לו נעץ לתוך הפח....

ואני תמה: מממממממממממה?!

-"כן  זה גזל, אני חייב למצוא את זה". וכולו לחוץ הופך את  הפח  שוב  ושוב...

אוף!!! איזה בייני"ש הר המורניק כבד!!! הנעץ הזה עולה אולי אגורה, מה הבעיות שלך?

אם הוא לא מצא את הנעץ הוא יצטרך ללכת לחנות לקנות קופסת נעצים ולהחזיר את הנעץ

או לעבור על איסור תורה.

אולי זה איסור דרבנן, לא יודע, אבל זה בכל מקרה עניין הלכתי.

למה מופקר? להיפך, זה רכוש הציבור.

זה הפקר מדעת.

בגלל שהנעצים ננעצו שם על דעת שישתמשו בהם לתליית מודעות, אין סיבה שהם יעלמו סתם כך. 

זה לא ששמו אותם בלוח מודעות ברחוב, אלא בישיבה, מקום שאנשים נזהרים בגזל...

שלם 10 אגורות לקופה של הישיבה במקום לחטט בפך!

חוץ מזה גזל פחות משווה פרוטה בשוגג אין צורך להחזיר (כך נראה לי לא בדקתי)

מהמילה המחודשת "הרהמורניקיות" ונשארנו עם "נקיות" (ובלי קטנוניות, תודה)

הסיפור הזה מאוד מתקשר לי למידת הנקיות במסילת ישרים.

או יותר נכון, נקיות חסידותית.. (אם אכן מעיקר הדין "אין גזל בפחות משוה פרוטה בשוגג".)

לא להתחיל להפחיד את עצמו עם כל מיני חששות מופרכים.

תראו לאיזה חוסר הגיון הורדתם את היהדות שלנו:

לחפש נעץ בפח?!

עוד ראיתי בנאדם שלא פתח עולם קטן כי יש נשים(צנועות לגמרי כמובן)

לחפש הכשר לפסח על אקנומיקה?!

לחשוש שהפרורי קמח על המצה חוזרים להיות חמץ?!

הכל בגלל הגלות היא זו שמקטינה אותנו ואת הרבנים שלנו.

רבנים מפחדים להתיר עלייה להר הבית למרות שאין שום בעיה הלכתית.

מפחדים לפסוק שהתכלת של ימנו היא אמיתית למרות שיש אינסוף הוכחות שכן.

ע"ז נאמר חומרא דאתי לידי קולא. כי אנשים מבטלים בגלל זה מצוות מדאורייתא.

רק סנהדרין גדולה שתחזור במהרה בימנו אמן תעזור לנו לצאת מהקטנות הזו,

שמנסה להחמיר בכל שאלה קטנה- העיקר  לא להסתבך.

לא מסכימה בכלל עם כל תוכן ההודעה שלך.

יש דבר כזה שנקרא מידת הנקיות.
לא מדובר באי-אלו "הנהגות חסידיות", אלא בדברים שהם לגמרי "מעיקר הדין".

וכדי לזכות במדרגה זו בשלמותה, צריך הרבה טהרה
"כי מפני רוב דקותו כל בני אדם נכשלים בו במה שאין מכירים אותו". (מסל"ש פרק י')

לענ'ד, לחפש נעץ בפח בגלל חשש עוון גזל, שעל העוון החמור הזה נאמר:

"כל הגוזל את חבירו אפילו שווה פרוטה, כאילו נוטל נפשו ממנו" (ב"ק קיט', א)

ועוד הרבה מקורות המתארים את חומרת העוון,(אפשר לעיין בתחילת פרק יא' במסל'ש)

זה נובע מתוך יר"ש, וחשש לעבור על חטא חמור, אז הוא מוכן להתבזות קצת, ולצאת מספק גזל, שזה איסור דאורייתא..

ולגבי לא לפתוח עולם קטן בגלל שיש שם אישה- כתוב "לא יסתכל אדם באישה נאה ואפי' היא פנויה, באשת איש ואפ' היא מכוערת" (ע"ז כ,א) וזה בלי קשר אם היא צנועה או לא. 

כמו ענותנותו של ר' זכריה בן אבקולס שרפה את היכלנו וכו'

לא אמרתי שיש חובה להסתכל על נשים. אלא אפשר לפתוח עולם קטן בלי להסתכל.

כדאי שננסה לשאוף למדרגת ר' יוחנן שישב על שערי טבילה ואמר שזה דומה לו כמו אווזים לבנות.

דנו בשאלה פשוטה, האם יש גזל או לא. מה זה משנה אם זה נעץ קטן או יהלום גדול?

בגלל הגלות שמקטינה את הרבנים שלנו?!?! 

אני, בשביל הכבוד שלי, הייתי מדבר קצת יותר בכבוד על הרבנים, גם אם אני חולק עליהם בחריפות. 

בן אדם צריך לחיות את התורה וההלכה בכל צעד ושעל בחייו,

ההלכה מלווה אותנו בכל.

אשריך יהונתן.

(זה לא נחשב מקום המשתמר מכיוון שכל אחד יכול לתלות ולהוריד מודעות כרצונו ללא שליטה על זה)

בנצרות אין משמעות לדברים הקטנים, היא לא מתערבת בחיי האדם, הוא יכול לעשות מה בא לו וללכת לכומר לשלם לו והוא יכפר על כך. הנצרות זה יפה מאוד-ונשאר באוויר.

דווקא ביהדות יש ערך לדברים הקטנים-להלכות הקטנות.

אני בטוח שאתה יודע מה שאני אומר, ובכל זאת:

התורה היא תורת חיים שנכנסת לפרטים הכי קטנים של החיים ומקדשת אותם.

גם לבית הכסא היא נכנסת! כן התורה הקדושה לא נשארת בשמיים אלא ניתנה לבני אדם ו"מורידים אותה" עד אשכרה שבשירותים יש הלכות מה עושים ואיך. מוריד? לא! התורה מקדשת את החיים כולם, וזה מתחיל דווקא בדברים הקטנים.

אני מדבר על הלכה שתלויה בשכל של בני אדם (כגון מה נחשב גזל) ולהכניס את הפחד לתוך השכל הישר פשוט הורס אותו. ההורדה שדיברתי היא לא על הפרטים הקטנים, אלא על הסברות הקטנות.

לא התכוונתי לזלזל חלילה ברבנים ואני מצטער אם כך השתמע. התכוונתי לכאוב את הכאב שאין לנו סנהדרין, ודבר פשוט הוא שהרבנים שלנו לא מספיק גדולים כמו שהיו ובעזרת ה' עוד יהיו כשנקים את הסנהדרין הגדולה במהרה בימינו.

את החודשיים הראשונים שלי בישיבה גבוהה התחלתי שם...

במיוחד, זה כמו שמותר להטעין פלא' מבלי לבקש רשות אם אני נכנס למקום כלשהו, או למלא מים מהברז?

למה? כי אלו דברים שאנשים לא ממש מקפידים עליהם..

זה שבחור לומד בישיבה כלשהיא זה לא אומר שהוא כמו הדרך הכללית שם,

אבל היא שאלה מה הסגנון של הר המור-

אז זה הסגנון...

שם כולם מה שאתם מגדירים "חרדלי"ם"

לא כל הבנות יודעות/חשופות למידע הזה, ורצוי שהן תדענה שלישיבה יש כיוון אך לא *כל* בחוריה הולכים באותו כיוון....

וסבבה, אני (בלי נדר) לא אפתח את הדיון הזה יותר

מההכרות העמוקה שלי עם כמה בחורים שמה.. 

זה 'מהזה' עוזר לי:-/

שמי שרוצה שהגבר שלה יקדש אותה ולא את המדינה שתצא עם הר המורניק

(בהכללה גסה.. אל תרצחו אותי)

הרהמורניקים הם ממלוכים טרור..

לכל ישיבה יש סטיגמה. סטיגמה תמיד תצמח מתוך אמת מסוימת, אבל תוקצן בדרך כלל.

אם אומרים לך בפירוש על מישהו משם שהוא "סגנון הר המור" - את יכולה להניח שהכוונה היא שהוא אכן מקיים את הסטיגמה. אבל עצם העובדה שאדם לומד בהר המור לא מחייב שהסטיגמה נכונה לגביו. תמיד - בודקים לגופו של אדם.

וכבר פסלה אותי מישהי על כך שאני לומד בישיבה עם תדמית ספרדית, ומכאן נובע שאני בעל אופי ספרדי. בלי לזלזל באף ספרדי - אני האשכנזי הכי מת בארץ בערך..

איזו מודעות.

את תיזהרי. ניפגש עוד 41 דקות בפורום השכן..

מה זאת ההגדרה הזאת? (אשכנזי מת בארץ?)

אני נחשפתי אליו לראשונה בהקשר חיצוני דווקא, שכנראה כוונתו היתה לחיוורון סטייל גוויה.

באופי מתכוונים כנראה למישהו חסר חיות ויבשן.

אגב, הבנתי עכשיו את זה.

נראה לי אגב, שבגדול הכוונה לסוג של חנון כזה..או ילד כאפות..משו בסגנון..

אולי נגדיר את זה כאנטיתזה ל"ערס"..חח..לא יודעת..

ואני ממליץ בחום לכל כותבי הפורום להיזהר כשריבוזום בסביבה.

יש לה כישרון תיעודי שלא כדאי לכם לנסות אותו...

או כמו שהגדיל לעשות מישהו כשביררתי אצלו על אחד, ותיאר אותו כ"חנון רצח".

נראה לי שיש נקודות נוספות שקשה לי להגדיר

ו"לא מתלהבים משטויות"...

כלומר, ברור שיש בזה אמת ולא קטנה בכלל, מצד אחד. אבל המשמעות של זה היא שאני עכשיו צריך להגיע לקשר כשאני "מושלם" (או לפחות עוטה מסכה של כזה). וזה לא נכון, כי החסרונות שלי והדפיקויות שלי יצופו בקשר כל עוד הוא קרוב מדי. למעשה, זה במידה רבה מבוא למערכות יחסים קצרות ומתחלפות כאשר עולה פגיעות או חיסרון.

זה בסדר לרצות להשתפר כדי להיות בן זוג ראוי יותר. אבל זה לא בסדר לצפות "למושלמות". אנחנו לא. לעולם לא נהיה. מלאכים יש בשמים ואמא שלי טוענת שאם בן הזוג טוב מדי אז אלוקים לוקח אותו.

התחיל איזה קשר והבחורה נעלמה כאילו בלעה אותה האדמה

אחרי חודש פתאום שלחה הודעה משום מקום. הגבתי לה ביובש שתבין שלא מעוניין. 

אזי צריך להודות לה' יתברך ששמר את נפשך.

היה כנראה צריך את הבירור בשביל שני הצדדים, אך ברוב חסדיו ה' חסך לך את כל הפגישות והסבל מהבחור.

ואני לא אומר את זה רק מהצד של הכל לטובה וכו', אלא פה באמת רואים את ההצלה עצמה ישר.

לדעתי החלק שקשה זה שבסיטואציה כזו אפשר לומר לעצמך למה אני שוב פעם בסרט של להתבאס מקשר שהיה רלוונטי והתברר שלא…

נפוצה הרבה יותר משנדמה לך. ולתחושתי נשים מעיזות להתנהג ככה יותר מאשר גברים. אבל זה בסדר לטעון גם הפוך.

בעולם הקלאסי זה היה הפוך.

הפי כתבה בלשון שנוח לה לכתוב, כי בזה היא נתקלה.

וכנראה בגלל ההערות המעצבנות של כולם פה בפורום (לא דווקא אתה) היא גם כתבה בסוף במפורש שזה מיועד לשני המינים.

תפסיקו להיות מעצבנים ולצאת מנקודת הנחה שהבנות תמיד נגד הבנים. זה ילדותי ברמות. 

מי שלא מסוגל להיות רציני ולעמוד מאחורי מה שבוחר לעשות, לכאורה גם בנישואין יתנהג כך (גם בנישואין יש הרבה דרכים לעשות גוסטינג וד"ל).

איך שלא מסובבים את זה,

זה אומר שהן עושות משהו לא נכון ( שזה -שונה- ממשהו שבאשמתן).

עכשיו אם אחרי שירגעו ויתאפסו, יעשו בדק בית ויגידו "אוקי, איך נמנעים מהקרקס הזה שאני מתפרקת בגלל בחור שאני בכלל לא מכירה" ויבצעו צעדים 1,2,3 שקרקס כזה לא יקרה יותר - מעולה. זה נקרא החיים.  יש תקלות. משתפרים ומשתכללים לפעם הבאה.

אבל...אם הן יהיו עכשיו בחרדה או בהפסקה ויתנו כ"כ הרבה כח לצד השני...

אז ...אולי באמת עדיף שקודם יטפלו בעצמן יסודית כי בזוגיות אמיתית המצבים יהיו פי 8000 יותר מורכבים מזה.

תורידו את הראש בבקשה, בנות חוזרות מפורקות מעלבון אחרי דייטים

קצת יותר רגישות

אבל גם בנים רגישים אני אחרי הדייטים חזרתי  מפורק  מזה שלא התקדם

עצוב וכואב לשמוע

קצת מניסיון, יש אנשים שהעבודה הרוחנית שלהם זה להסתנכרן עם העולם וללמוד להתהלך בו. ואם זה מנחם, אחרי העבודה הזאת אתה מרגיש אחרת, טוב יותר ורגוע ושליו, ושלם עם עצמך.

שתרגיש טוב במהרה בעז"ה, ותמצא את מקומך ואת רעייתך

עוד לא הגיע זמנך להיעלם.

הלב שבע אכזבות אבל יום אחד יהיה טוב יותר ותמצא את מקומך.

הסימן הכי טוב בעיניי לטוב ולכנות - הוא אנחנו עצמנו.

האם אתה מרגיש טוב ואהבה כלפי אחרים?

אם כן, בוודאי שיש עוד כמוך שאינם רק נצלנים.

כל אחד מאיתנו מסתובב בעולם הזה עם שריטות וקשיחם משל עצמו, החיים מורכבים ללא ספק.

אבל יש ויהיו רגעי אור.

אנחנו נוטים להבליט את החושך כי הטוב הוא המובן מאליו, כי אנחנו בנויים להתגונן מהרע.

אבל מה שזה אומר בתכלס, גם אם לא תמיד מרגישים ככה, שהטוב הוא הרוב. מקיף אותנו בלי שנרגיש.

מותר ליפול לתהומות, זה בסדר להרגיש, אבל לזכור שיש אור בקצה, שהנפילה הזו לא תהיה לנצח.

אחלה כתיבה

הצורך לשים גבולות הוא צרך הכרחי.

לאחרונה באמת עלתה התובה שזה גם נותן קרקע פוריה לדברים שיצמחו ויפרחו.

יש שני צדדים יראה ואהבה.

היראה שמתבטאת בשימת גבולות והיא נותנת בסיס יציב. 

על גבי הבסיס היציב אפשר לפתח ולהצמיח כל פעם את האהבה.

אז בהחלט - די! שמים גבולות! מתוך כך בעזרת ה' הרבה שפע ברכה והצלחה!!