וברצינות, אם את רוצה לדעת על ישיבה מסויימת תראי את יכולה לראות אם מה שמוצג באתר שלהם נאה לך.

http://www.harhamor.co.il/

זו תופעה שחייבים לראות בעיניים!

יום אחד אני רואה חבר מחטט בפך ליד הלוח מודעות וממש מוטרד ממשהו.

ואז אני שואל אותו מה  הענייין? הוא עונה לי שנפל לו נעץ לתוך הפח....

ואני תמה: מממממממממממה?!

-"כן  זה גזל, אני חייב למצוא את זה". וכולו לחוץ הופך את  הפח  שוב  ושוב...

אוף!!! איזה בייני"ש הר המורניק כבד!!! הנעץ הזה עולה אולי אגורה, מה הבעיות שלך?

אם הוא לא מצא את הנעץ הוא יצטרך ללכת לחנות לקנות קופסת נעצים ולהחזיר את הנעץ

או לעבור על איסור תורה.

אולי זה איסור דרבנן, לא יודע, אבל זה בכל מקרה עניין הלכתי.

למה מופקר? להיפך, זה רכוש הציבור.

זה הפקר מדעת.

בגלל שהנעצים ננעצו שם על דעת שישתמשו בהם לתליית מודעות, אין סיבה שהם יעלמו סתם כך. 

זה לא ששמו אותם בלוח מודעות ברחוב, אלא בישיבה, מקום שאנשים נזהרים בגזל...

שלם 10 אגורות לקופה של הישיבה במקום לחטט בפך!

חוץ מזה גזל פחות משווה פרוטה בשוגג אין צורך להחזיר (כך נראה לי לא בדקתי)

מהמילה המחודשת "הרהמורניקיות" ונשארנו עם "נקיות" (ובלי קטנוניות, תודה)

הסיפור הזה מאוד מתקשר לי למידת הנקיות במסילת ישרים.

או יותר נכון, נקיות חסידותית.. (אם אכן מעיקר הדין "אין גזל בפחות משוה פרוטה בשוגג".)

לא להתחיל להפחיד את עצמו עם כל מיני חששות מופרכים.

תראו לאיזה חוסר הגיון הורדתם את היהדות שלנו:

לחפש נעץ בפח?!

עוד ראיתי בנאדם שלא פתח עולם קטן כי יש נשים(צנועות לגמרי כמובן)

לחפש הכשר לפסח על אקנומיקה?!

לחשוש שהפרורי קמח על המצה חוזרים להיות חמץ?!

הכל בגלל הגלות היא זו שמקטינה אותנו ואת הרבנים שלנו.

רבנים מפחדים להתיר עלייה להר הבית למרות שאין שום בעיה הלכתית.

מפחדים לפסוק שהתכלת של ימנו היא אמיתית למרות שיש אינסוף הוכחות שכן.

ע"ז נאמר חומרא דאתי לידי קולא. כי אנשים מבטלים בגלל זה מצוות מדאורייתא.

רק סנהדרין גדולה שתחזור במהרה בימנו אמן תעזור לנו לצאת מהקטנות הזו,

שמנסה להחמיר בכל שאלה קטנה- העיקר  לא להסתבך.

לא מסכימה בכלל עם כל תוכן ההודעה שלך.

יש דבר כזה שנקרא מידת הנקיות.
לא מדובר באי-אלו "הנהגות חסידיות", אלא בדברים שהם לגמרי "מעיקר הדין".

וכדי לזכות במדרגה זו בשלמותה, צריך הרבה טהרה
"כי מפני רוב דקותו כל בני אדם נכשלים בו במה שאין מכירים אותו". (מסל"ש פרק י')

לענ'ד, לחפש נעץ בפח בגלל חשש עוון גזל, שעל העוון החמור הזה נאמר:

"כל הגוזל את חבירו אפילו שווה פרוטה, כאילו נוטל נפשו ממנו" (ב"ק קיט', א)

ועוד הרבה מקורות המתארים את חומרת העוון,(אפשר לעיין בתחילת פרק יא' במסל'ש)

זה נובע מתוך יר"ש, וחשש לעבור על חטא חמור, אז הוא מוכן להתבזות קצת, ולצאת מספק גזל, שזה איסור דאורייתא..

ולגבי לא לפתוח עולם קטן בגלל שיש שם אישה- כתוב "לא יסתכל אדם באישה נאה ואפי' היא פנויה, באשת איש ואפ' היא מכוערת" (ע"ז כ,א) וזה בלי קשר אם היא צנועה או לא. 

כמו ענותנותו של ר' זכריה בן אבקולס שרפה את היכלנו וכו'

לא אמרתי שיש חובה להסתכל על נשים. אלא אפשר לפתוח עולם קטן בלי להסתכל.

כדאי שננסה לשאוף למדרגת ר' יוחנן שישב על שערי טבילה ואמר שזה דומה לו כמו אווזים לבנות.

דנו בשאלה פשוטה, האם יש גזל או לא. מה זה משנה אם זה נעץ קטן או יהלום גדול?

בגלל הגלות שמקטינה את הרבנים שלנו?!?! 

אני, בשביל הכבוד שלי, הייתי מדבר קצת יותר בכבוד על הרבנים, גם אם אני חולק עליהם בחריפות. 

בן אדם צריך לחיות את התורה וההלכה בכל צעד ושעל בחייו,

ההלכה מלווה אותנו בכל.

אשריך יהונתן.

(זה לא נחשב מקום המשתמר מכיוון שכל אחד יכול לתלות ולהוריד מודעות כרצונו ללא שליטה על זה)

בנצרות אין משמעות לדברים הקטנים, היא לא מתערבת בחיי האדם, הוא יכול לעשות מה בא לו וללכת לכומר לשלם לו והוא יכפר על כך. הנצרות זה יפה מאוד-ונשאר באוויר.

דווקא ביהדות יש ערך לדברים הקטנים-להלכות הקטנות.

אני בטוח שאתה יודע מה שאני אומר, ובכל זאת:

התורה היא תורת חיים שנכנסת לפרטים הכי קטנים של החיים ומקדשת אותם.

גם לבית הכסא היא נכנסת! כן התורה הקדושה לא נשארת בשמיים אלא ניתנה לבני אדם ו"מורידים אותה" עד אשכרה שבשירותים יש הלכות מה עושים ואיך. מוריד? לא! התורה מקדשת את החיים כולם, וזה מתחיל דווקא בדברים הקטנים.

אני מדבר על הלכה שתלויה בשכל של בני אדם (כגון מה נחשב גזל) ולהכניס את הפחד לתוך השכל הישר פשוט הורס אותו. ההורדה שדיברתי היא לא על הפרטים הקטנים, אלא על הסברות הקטנות.

לא התכוונתי לזלזל חלילה ברבנים ואני מצטער אם כך השתמע. התכוונתי לכאוב את הכאב שאין לנו סנהדרין, ודבר פשוט הוא שהרבנים שלנו לא מספיק גדולים כמו שהיו ובעזרת ה' עוד יהיו כשנקים את הסנהדרין הגדולה במהרה בימינו.

את החודשיים הראשונים שלי בישיבה גבוהה התחלתי שם...

במיוחד, זה כמו שמותר להטעין פלא' מבלי לבקש רשות אם אני נכנס למקום כלשהו, או למלא מים מהברז?

למה? כי אלו דברים שאנשים לא ממש מקפידים עליהם..

זה שבחור לומד בישיבה כלשהיא זה לא אומר שהוא כמו הדרך הכללית שם,

אבל היא שאלה מה הסגנון של הר המור-

אז זה הסגנון...

שם כולם מה שאתם מגדירים "חרדלי"ם"

לא כל הבנות יודעות/חשופות למידע הזה, ורצוי שהן תדענה שלישיבה יש כיוון אך לא *כל* בחוריה הולכים באותו כיוון....

וסבבה, אני (בלי נדר) לא אפתח את הדיון הזה יותר

מההכרות העמוקה שלי עם כמה בחורים שמה.. 

זה 'מהזה' עוזר לי:-/

שמי שרוצה שהגבר שלה יקדש אותה ולא את המדינה שתצא עם הר המורניק

(בהכללה גסה.. אל תרצחו אותי)

הרהמורניקים הם ממלוכים טרור..

לכל ישיבה יש סטיגמה. סטיגמה תמיד תצמח מתוך אמת מסוימת, אבל תוקצן בדרך כלל.

אם אומרים לך בפירוש על מישהו משם שהוא "סגנון הר המור" - את יכולה להניח שהכוונה היא שהוא אכן מקיים את הסטיגמה. אבל עצם העובדה שאדם לומד בהר המור לא מחייב שהסטיגמה נכונה לגביו. תמיד - בודקים לגופו של אדם.

וכבר פסלה אותי מישהי על כך שאני לומד בישיבה עם תדמית ספרדית, ומכאן נובע שאני בעל אופי ספרדי. בלי לזלזל באף ספרדי - אני האשכנזי הכי מת בארץ בערך..

איזו מודעות.

את תיזהרי. ניפגש עוד 41 דקות בפורום השכן..

מה זאת ההגדרה הזאת? (אשכנזי מת בארץ?)

אני נחשפתי אליו לראשונה בהקשר חיצוני דווקא, שכנראה כוונתו היתה לחיוורון סטייל גוויה.

באופי מתכוונים כנראה למישהו חסר חיות ויבשן.

אגב, הבנתי עכשיו את זה.

נראה לי אגב, שבגדול הכוונה לסוג של חנון כזה..או ילד כאפות..משו בסגנון..

אולי נגדיר את זה כאנטיתזה ל"ערס"..חח..לא יודעת..

ואני ממליץ בחום לכל כותבי הפורום להיזהר כשריבוזום בסביבה.

יש לה כישרון תיעודי שלא כדאי לכם לנסות אותו...

או כמו שהגדיל לעשות מישהו כשביררתי אצלו על אחד, ותיאר אותו כ"חנון רצח".

נראה לי שיש נקודות נוספות שקשה לי להגדיר

אבל בעיקרון היא צודקת, לא?

הבעיה כאן היא חוסר האמון במי שהציע לה.. 

פעם מישהו שאל אותו אם מותר להתגלח בספירת העומר לצורך פגישות

הרב אליהו שאל אותו אתה רוצה להתחתן עם מישהי שלא מפריע לה שבן אדם מתגלח בספירת העומר?;)

אדם אמין סיפר לי שכשהוא (או חבר שלו, לא זוכרת במדויק) שאל

את הרב מרדכי אליהו זצ"ל, איך לבחון יראת שמים של בחורה,

הוא ענה לו: אם היא מברכת על מה שאוכלת. 

ולא הוסיף יותר.

אני בעד, 

לפעמים אני גם מתקילה בשאלות(:

1.  היא לא חוקרת משטרה שמנסה ל"התקיל" עבריין.  

2.  זה לא כן, זה לא ישיר, ואם הייתי בחור, לא הייתי שמח עם בחורה כזו.

3  הוא אמר שהוא מעדיף חצאית. למה להמשיך לחפור ולהתעקש?!

הוא @חתול זמני.

פשוט עדיין לא הכרתי אותך מספיק זמן בפרום  

עם שטויות

פה לא אוהבים שמשגעים פה את הפורום עם דיבורים לא קשורים🙃

זאת אומרת להתחיל לפרגן על המעשה הטוב שהאדם עשה - "איזה מעשה X טוב עשית"

ואז להגיד לו שזה לא רק המעשה אלא המעשה נובע מתכונה טובה שלו - "זה שעשית ככה זה מראה שאתה X Y Z"

אני שואלת כי ספציפית לגבי מחמאות לילדים, דווקא הבנתי שעדיף להחמיא על מעשים, ועל מאמצים. ולהימנע מלהדביק תוויות של תכונות אופי (חיוביות, כמובן. שליליות זה מובן מאליו)

את מציגה את זה כהנחת יסוד שאני לא כל כך מבין.

אדרבה, אם מדברים על ילדים - אדם תופס את עצמו עם תכונות חיוביות שהן מהותיות בשבילו, זה בונה לו תדמית טובה. 

והסיבה שאליה כיוונתי - ברגע שאת מפרגנת רק על מעשה יש בזה משהו שיטחי. אבל כאשר את מפרגנת על עצם האישיות בזה משהו הרבה יותר אישי והרבה יותר מחמיא. זה לראות את מי שמולך ממש ולא רק בתועלת שהוא עושה. כל אחד רוצה ש"יראו אותו".

רצוני הוא להיות סמוי מן־העין.

יש עוד מחקרים דומים.

הרעיון הוא שאם ילד מתרגל להתיחס לעצמו כ"חכם", "צייר", "מוכשר", "יפה", ורואה בזה את עצמו ואת הערך שלו - מה יקרה כשזה כבר לא יעבוד? אם הוא ינסה לפתור תרגיל ולא יצליח? הוא כבר לא יהיה חכם? אבל אם הוא לא יהיה חכם אז מה הוא בכלל? הוא ינסה לצייר ציור ולא יצליח - אז הוא כבר לא צייר, אבל אם כך, מה הוא שווה?

ולכן עדיף להחמיא על מאמץ, לחזק מסוגלות שמגיעה על ידי ניסיון, ולא להחמיא על כשרונות.

זה קצת שונה מהדוגמא הספציפית שנתת, לגבי עין טובה, כי בדוגמאות שלי מדובר על כשרונות ולא מידות. ושוב - גם מדובר על ילדים. אני צריכה לחשוב על ההבדל בין הדוגמא שלך לדוגמאות היותר ברורות של כשרונות, וגם כמובן על השוני בין הקשר חינוכי לקשר בין מבוגרים. 

הוא כמובן לא קשור לכאן

הראשונים.

לא דוחים חתונה בגלל זה, ובוודאי לא לוותר על קורס הקצינים וההכשרה החיילית. ממש חשוב לטובת פיתוח הקריירה שלך בצבא ובהמשך באזרחות, עפ"י הניסיון שתצבור בצבא.  

מה שכן, ממליץ לתכנן בינכם מניעה בחודשים הראשונים. עד שתכנס למסלול שירות צבאי נוח מבחינת הבית.  

רק חושבת שלאשתך יהיה קשה. שנה ראשונה יעשה לביתו....

חושבת שהקשר בין בני הזוג בתחילת דרכם, הוא החשוב ביותר.

נניח שזו היתה קרירה אחרת, לא צבאית?

איזה מרגש

שתבנו בית קדוש ושמח ביחד

מזל טוב,

שיתמלאו כל משאלות ליבכם לטובה בבית הנפלא שתקימו יחד באהבה, בריאות, שמחה ואושר לאורך שנים רבות

איזה יופי!

שתזכו לבנות בית נאמן בישראל מתוך אהבה, שמחה, נחת ורווח!

המון המון מזל טוב! כן תרבינה הודעות משמחות כאלו!

איזו בשורה משמחת ומרגשת

בשעה טובה ומבורכת ממש

שתזכו לבניין עדי עד בשמחת עולם ובאהבה גדולה ❤️🌟🥳