יש על מה לשנוא אותם הם עושים ועשו הרבה צרות לעם ישראל....

מותר לשנוא גויים אם יש על מה

כי יש את ההלכה "עשיו שונא ליעקב"..

ב. אין לנו מסורת מי זה עשו.

ג. זה מדבר על הטבע עשו, לא על מה נכון לישראל.

ומהרבה אנשים..

א. שזו הלכה - http://www.yeshiva.org.il/midrash/shiur.asp?id=148

[פסקאות 2, 5]

ב. שזו לא הלכה - http://www.toravoda.org.il/node/3397

[פסקה 4]

קודם כל השם  " נאמני תורה ועבודה " הוא גניבה של  הכינוי " תורה ועבודה" שסימן את הפועל המזרחי , שהיתה תנועה דתית.  מכל פרסומי " נאמני תו"ע" רואים שמדובר  באיש או כמה אנשים שמה שהם כותבים כמעט תמיד רק מתחזה לדיון  הגון  במקורות של היהודים.

 נסתכל במקור שהובא עכשיו:

כתוב בו :

1.    " אין מכאן מסקנה חו"ח שיעקב שונא לעשו! 

2.  • "נכמרו רחמיו באותה שעה", היו לכך דוגמאות למשל בפרעות תרפ"ט [1929] בעת הטבח בחברון, ניצלו רבים מיהודי חברון על-ידי ערבים, מהם במסירות נפש ממש. (ספר חברון ע' אבישר, תש"ל - 1970, פרק "בדמיך חיי").

 נסתכל ב 1.  הנביא אומר בשם ה'   ( מלאכי א' ב' )   : " ואוהב את יעקב. ואת עשו שנאתי " . וכבר נאמר שעלינו להידבק במידותיו של הקב"ה .

   מנין לכותב החוצפה לכתוב "חס וחלילה"  על שינאה לעשיו ?  .   תשובה : הוא מנאמני תו"ע  !!!!

נסתכל ב2 .   הוכחה לכך שהערבים הם רחמנים . ערקביי חברון  בטבח בתרפ"ט .היו ערבים שהחביאו יהודים בזמן שהאחרים שמו ראשי יהודים על אש בוערת. שחטו יהודים , עינו והתעללו .

 בצורה דומה : הוכחה שהעם הגרמני הוכיח עצמו בשואה כעם נפלא ומלא רחמים, היו גרמנים שהחביאו יהודים.

מנין לכותב החוצפה להביא את הטבח בחברון כהוכחה לרגש הרחמים אצל ערביי חברון?  תשובה : הוא מנאמני תו"ע  !!!!

( הערה: ברור שציון עובדה שכיחה כ"הלכה" איננו הלכה במובן המקובל . מדובר כאן בסעיף חדש או משהו מעין זה )

מעוניין להכיר איזה עשו-ויש כזה?

"לא תשנא את אחיך בלבבך".

עם זאת, שמעתי את הרב אבינר אומר בשם ר' חיים ויטאל שמי

שרוצה לזכות לרוח הקודש צריך להיות בעל אהבה לכל הבריות.

לא משתמע פה איסור לשנוא, אבל כן יש מעלה לאהוב.

(ברור שזה לא מדבר על הרשעים, אותם צריך לשנוא).

אנחנו נהפכים להיות כמוהם!! למרות שזה ממש קשה! גם אני שונאת ערבים.. אבל צריך לעבוד על זה..

רוב הערבים שונאים ת'יהודים כי הם האויב שלהם וככה גם היהודים לערביים...

שלא יהיה המוצא שלו אתה אוטומטית שונא אותו כי יש סיכוי שהוא יגדל להיות שונא ישראל?

ולנושא: לא חושבת שזה שייך הלכתית אבל אני משתדלת לא לבזבז את השנאה שלי על אנשים שאני לא מכירה.

בס"ד

למה שלא נשנא אותו?

אני לא שונאת כל ערבי שקיים בעולם, רק את אלה שרוצים ברעתי ואת אלה שגרים על אדמתי.

למה שלא אשנא מישהו שגר בבית שלי?

ולפי הגישה שלך כל מיעוט שחי במדינה, הרוב של אותה המדינה צריך לשנוא.

מצטערת אני לא שונאת ערבים כי הם ערבים, ולא שונאת ערבים סתם כי אין לי אינטרס בלשנוא סתם, אני שונאת מחבלים ואנשים שפוגעים בי (כן גם יהודים ואנשים שקרובים אליי אני מרגישה שאני שונאת גם אם זה רק לרגע) וזה מספיק לי בהחלט.

בס"ד

דרוזים וצרקסים לא שונאים אותי..

ערבים גם גוזלים ממני את אדמתי וגם רובם שונאים אותי

ואיך אבדיל עכשיו בין אחד לשני?

(אגב, זה גם תלוי במה התורה אומרת... צריך לבדוק את זה... לגבי גויים היושבים בארץ).

אכזרים..

ברגע שאת שונאת 300 מיליון בני אדם רק משום שהם משתייכים לאומה הערבית.

את גזענית וכן ניתן להגדיר זאת כ"שנאת חינם".

אולם אף אחד לא שונא ערבים כי הם משתייכים לאומה הערבית,אלא בגלל הדעות הכלליות שנפוצות מאד באומה הזאת כגון שנאת ישראל ואנטישמיות,צמאון לשפיכות הדם וכו' אז היחס לאומה הזו,הוא יחס שונה בצדק(ולא הגדרתי כאן מה היחס בדיוק) כאומה שמתבטאת ופועלת לאור העיוות המוסרי הנורא הזה.

היחס לאומה אינו קשור ליחס לאינדיבידואלים שחורגים ממסריה של האומה הזאת,אולם אינני יודע כמה כאלו יש.

שנאת ערבים עונה על הגדרת הגזענות ואותה "שנאת חינם".

גם לומר שערבים הם X Y Z זה גזעני.

זה בדיוק כמו שלומר שיהודים בעלי האף הגדול משתלטים על הבנקים, על ממשלת ארה"ב ובכלל על העולם זה אנטישמי.

למרות שהיהודים באמת היו בעמדות מפתח ועסקו בכלכלה.

אם אתה שונא את אחמד שחי בחיפה עשר שנים, עם אישה בשם פותנה וילד בשם פאג'ר רק משום שהוא ערבי, שנאת חינם וגזענות לא קשורות לכאן בכלל...

ולא בגלל מה שציינת אלא בגלל מה שהוא מתאר היסטורית וההקשר שלו.

בגלל זה יש הבדל האם זו עובדה,האם נשמעים רוחות כאלו או לא.

האנטישמיות שתיארת היא בגדר שטות שקרית שמתבססת על רגש של שנאה ולא התבוננות במציאות,אולם מה שכתבתי אלו הלכי רוח בדת האיסלמית בכלל ואצל האומה הערבית בפרט,מבחינה עובדתית ע"י שמעית דברי מנהיגיה ונציגיה,שמיעת הלך הרוח שקיים ברחוב שאיפותיו ו"חזונותיו" וכו'.. האם יש שנאה אנטישמית כלפי עם ישראל,וחזון של שפיכות דם כלפי מי שלא כפוף לדתם (ומעגל זה מתרחב,בין שיעים לסונים וכדומה) אלו נתונים עובדתיים באומה הזו,זו לא דעה.

כפי שאמרתי,היחס השונה כלפי אומה זו היא לא משום המאפיינים התרבותיים שלהם,לא משום השפה שלהם,לא משום המראה שלהם,ולא משום השמות שלהם,אלא בגלל הבחירות הלא מוסריות והמסוכנות שלהם בלבד.

שמעתי שיעור של הרב יעקב יוסף על זה.

רוב הערבים בארץ הם או מחבלים או עוזרים ומחפים על מחבלים ולכן דינם מוות.

שנאת חינם היא ששונאים מישהו ללא שום סיבה

כשמתרגלים לשנוא, שונאים.

שנאת חינם היא רק בין יהודים.

לפי ההלכה כמובן. ואנחנו הולכים לפי ההלכה והמושג הזה בכלל הוא מההלכה.

מותר להגיד על גויים לשון הרע, מותר לשנוא אותם, במיוחד אם הם מהאומה הערבית.

למה? 

הנה, גם אם לא כל הערבים יוצאים בפירוש נגד יהודים- זה שהם לא מוחים בידי הרוצחים על הרג יהודים- גם זה אומר משהו.

הנה דוגמא חיה. אחרי הרצח במרכז הרב, כל פעם שהלכנו ברחוב, צעקו לנו מוות ליהודים.

אם היה להם אומץ, כולם היו רוצחים אותנו פה אחד אחד.

ובשעת מלחמה- כולם מצטרפים למאמץ המלחמתי.

זה שהם חיים פה, ולא שומרים על חוקים וסדר ולא מכירים בנו כמדינה יהודית, והחלום שלהם והחינוך בו הם מחנכים את ילדיהם הכל לשנאה והרג יהודים.

אני חושבת שזה מספיק, אם לא, יש עוד מיליון דוגמאות שניתן להביא מדוע מותר לשנוא אותם.

בס"ד

זה טיפה עמוק. מי שלא מבין, שיתעלם. אנחנו אוהבים את כל העולם ורוצים בטובתו. טובת העולם היא טובת ישראל, כיוון שדרכו ה' יתברך מוריד את השפע לעולם. מי שפוגע בישראל- פוגע בכל העולם ובעצמו. ולכן, מצד אחד אנו שונאים את כל הרוצה לפגוע בנו, עוזר, מסייע, ואפילו אם יש ספק לכך. אבל זה ממניע של אהבת העולם.  

ואתם אומרים שירה

עם ישראל אמר את השירה שאותה אתה אומר כל בוקר, שמת לב לזה נכון?

נא למד בעיון את מאמרי :www.cs.biu.ac.il/~ehrlich/HISTORY/maseyaday.doc‏

שבו הראיתי שאין שמחה לפני הקב"ה כאשר מעשה ידיו - בני ישראל - נתונים בצרה ושקועים  ( טובעים) בים בחציית ים סוף , אך הקב"ה שמח בעת שאויבי ישראל - המצרים - אובדים בים.

 כללית ברור ומובן מאליו שיש לשמוח באובדנם של אויבי ישראל ותומכי אש"ף וכל עושי הצרות ליהודים בכלל זה.

אמנם אין מצוות עשה לאהוב אותם  כמו ישראל אבל זו וודאי שנאת חינם.

זה ירד מאדד (ברוך ה'..)

אבל עכשיו יש פחות פעילות ממה שהיה לפני הקורונה

בבסיס אני חי כי זה לא דורש ממנו שום פעולה אלא קורה לבד.

ואני ממשיך לחיות כי אני רוצה להתפתח ולהיות יותר שלם ומאמין שעוד יהיה לי טוב.

בנוסף אני מרגיש שיש לי פה תפקיד בעולם שאולי יהיה משמעותי

לא יודע.

מבררים את זה, מחפשים את זה

הלוואי וידעתי

כל הזמן והמטרה שלי היא לאסוף כמה שיותר כוחות כשאני למעלה כדי להצליח לעלות אחרי הירידה הבאה...

ככה עד שיבוא המשיח....