ואז אבטיח.

ואז חביתה עם בצל וסלט 

וואי... חיכיתי לזה...

ורוגאלך...

ת'אמת האננס ליצ'י היה מצחיק -
בזמן שהבנים התפללו, הלכתי כולי מסוחררת לשכנים להביא להם רוגאלך...
יש אצלינו מנהג בבית ששוברים את הצום רק כשהבנים חוזרים, כך שכבר יצא הצום אבל עדין לא שברתי.
בקיצור - אני מגיעה לשכנים עם צלחת עמוסה ברוגאלכים ורואה את שכנה שלי שותה מיץ שנראה כמו לימונדה...
'שושנה!! מה זה?' (השכנים מספרים שהמבט שלי היה מבט מורעב למדי..)
'מיץ אננס ליצ'י. רוצה? את נורמלית?! לא שברת ת'צום עדין?!'
 

ואי, איזו לגימה תפסתי להם מהמיץ המתוק... מחיה נפשות!
הם אח"כ צחקו עלי שהדעה שהמיץ המוזר באמת טעים לא פרקטית, כי אחרי צום וצימאון כמו שלי, הכל נראה טעים וטוב!

יצאה מזה טעימה....

אורז עם רוטב של קוסקוס[קוסקוס לא כי לאמא שלי יש צליאק] ודג[כי אסור לאכול בשרי]...

זה היה קצת מחורבש אבל ט-ע-י-ם!!!

עוגה,תה,לחם מטוגן,סלטונהתירס,ענבים,נסטי,מים,קוראסון.. ;)

יד

בס"ד

עם מגש פיצהההההההההההההההההההההההההה

 ענ ק ייי שלםםםםםםםם שהכנתי לבד!!

זה היה טעים טעים  |מפתח כרס קטנטנה|

ואח"כ כלמיני- לחוח, סלט, חביתה, לחמניות, ממרחים, לחמניות גבינה, ... 

זה ירד מאדד (ברוך ה'..)

אבל עכשיו יש פחות פעילות ממה שהיה לפני הקורונה

בבסיס אני חי כי זה לא דורש ממנו שום פעולה אלא קורה לבד.

ואני ממשיך לחיות כי אני רוצה להתפתח ולהיות יותר שלם ומאמין שעוד יהיה לי טוב.

בנוסף אני מרגיש שיש לי פה תפקיד בעולם שאולי יהיה משמעותי

לא יודע.

מבררים את זה, מחפשים את זה

הלוואי וידעתי

כל הזמן והמטרה שלי היא לאסוף כמה שיותר כוחות כשאני למעלה כדי להצליח לעלות אחרי הירידה הבאה...

ככה עד שיבוא המשיח....