אם היום אני חיל ומגיעה אליי פקודה כזאת - אני מסרב, ברור.

אבל לחשוב בפרספקטיבה של אז, כשהציבור היה מחולק בעצמו, כשאולי הייתי במקום אחר מהיום.

הייתי חושב טוב טוב.

גם היום, אגב, הציבור לא מדבר בקול אחיד, אבל היום הציבור מבין יותר.

ע"פ הוראת הרב שלי. אבל כל אחד צריך לשאול את רבו בשאלה רגישה זו.

אני גם באופן אישי לא הייתי עושה את זה 

אבל זה לא כ"כ פשוט. וכן, אני ממש לא שופטת אנשים שהיו בגירוש..

אם מישו כל החיים שלו התאמן בשביל להיות באיזו יחידה שהוא חלם עליה כל החיים ולצאת לקצונה וכו

ואם הוא יסרב פקודה זה יהרוס לו את כל החלום ואת כל העתיד אז אני לא שופטת אדם כזה..

זוהר הרקיע אם אני לא טועה שמדבר בדיוק על זה.
 

מ"רבני"הישיבות והישובים ששיתפו פעולה עם צבא הגירוש )גדולי הדור רב אברום שפירא והרב אליהו אמרו לסרב

מי שחושב כמוך הוא גדול הדור, מי שחושב אחרת ממך הופך להיות "רב" עם מרכאות.

ומכאן שבוודאי שהאמת אצלך אתה צודק וכולם טועים ועמלקים.

כשחיילים אמרו את זה(ואכן ,טענו את הטענה שהצגת!) הצבא אמר להם: אתם לא קובעים מה מטרות הצבא...

במצבים כאלה הדעה היחידה שצריכה לעמוד מול החייל זה הרב שלו,כפי שציינתי קודם.

איזה עוד ברירה יש???

אז איזה עוד ברירה יש???

בס"ד

ברור שאם יש חוק של המדינה שצריך לעבור באור ירוק, אז חל הדין של 'דינא דמלחותא דינא', אך ברגע שהחוק נוגד את התורה (כמו לפנות יהודים) אז ברור שהתורה מעל.

אם ח"ו המדינה הייתה מחוקקת חוק שאסור לערוך ברית מילה, גם אז הדין של 'דינה דמלחותה דינא' יכול?

אבל לא הייתי במצב כזה, אינלי מושג מה היה המניע של כל חייל וחייל.

אני חושבת שאם חו' היה קורה דבר כזה, יותר חיילים היו מסרבים פקודה, היתה יותר המולה והיו עושים מזה רעש גדוול! למה? כי כבר היינו במצב הזה ואנחנו לא היינו רוצים שדבר כזה יקרה שוב.

אני גם חושבת שהחיילים שגירשו (אולי לא כולם ..) לא תיארו לעצמם כזה נזק שיגרם למשפחות המגורשות.

זוהי דעתי האישית בלבד!

כי אנחנו יכולים להיות עכשיו שייא הצדיקים ולומר לא אבל במציאות היינו עושים את זה אנחנו לא יכולים הבין מה הם עברו והם עברו שטיפת מוח נוראית שיכול להיות שגם אנחנו במצבם היינו בסופו של דבר עושים את אותו הדבר

בס"ד

כך אמרו גדולי הדור וגם הרבנים שלי.

והדבר הכי חשוב זה שאני לא הייתי מסוגל (גם בלי הקשר החזק שהיה לי לגוש קטיף). 

ני יודע שאני לא מבין כלום ממה שעבר עליהם אז אני שותק.

אבל מבחינת הרצון הטוב, ברור שמסרב.

קל להגיד הייתי מסרב פקודה אבל זה לא כל כך ברור..

נראלי לא הייתי מסרבת פקודה אבל לא הייתי עושה כלום בגרוש עצמו

כל מפקד אנטילגנט שיחרר וישחרר במצב כזה

היו חיילים שישבו בכלא 

היו קצינים שאיבדו את הפרנסה שלהם

וגם היו חיילים שקיבלו מכות מהחברים שלהם (שמעתי עדות מגוף ראשון)

לעשות אותו, מדוע לא להכריז על כך?

אני מאמין שהייתי מסרב.

למישהו אחר (או לפחות לסייע בזה)??????????? אני לא!!

כמו שהרבה כבר אמרו קשה לי לומר מה הייתי עושה באותו רגע ממש,

למרות שאני חושבת שאם הייתי מסרבת פקודה,

הייתי חושבת על זה הרבה זמן לפני, עוד באימונים לגירוש,

כי זו לא החלטה שאתה מקבל במקום, בשניה, נראה לי שנצרכת מחשבה.

מצד שני, אני חושבת שלא הייתי מסרבת פקודה, והולכת עם הצבא בראבק,

כי זו החלטה שהמדינה קיבלה, ולא הצבא, וסירוב זו סוג של בגידה בצבא.

אבל ב"ה שלא הייתי צריכה להחליט דבר כזה, קצת הרבה גדול עלי

אבל זו שאלה מפחידה!!

למה שאני יפנה את אחים שלי מהבית שלהם????????????

היית עומדת מהצד ולא עושה כלום? לא מתנגדת? 

מי שלא מתנגד הוא חלק מזה! יש פה רע וטוב, אין אמצע.

או שזה מה שהיא סיפרה....

נקודה למחשבה.

 פסק שזה כמו לאכול חזיר!!!

רק בציבור שלנו יכולים לחיות בדואליות שכזו...

גם תורה וגם  ההפך...

כל המרץ מופנה לכיוון ארץ ישראל וכשמגיע רגע האמת והמבחן האמיתי-פונים ומשתחוים לעגל הזהב

שנקרא: מדינת ישראל..(אני עומד תמיד תמיד בתפילות לצה"ל והמדינה-למי שיש ספק..)

התורה נמצאת מעל התורה ולא צריך שום רב שיגיד את זה!!

וכך ה"נשר הגדול": "ואין צריך לומר שאם גזר המלך הפך התורה אין שומעים לו"

מורינו ורבינו הרב צבי יודה על מסירת חלקים מא"י(שלא מרבים לצטט משומה): "המדינה ערך קדוש והממשלה בטילה ומבוטלת"

ועוד ציטוט: "אמסור את נפשי ולא אתפנה" (בגירוש חווארה)

הרב מרדכי אליהו אמר לאחר הגירוש: "אם הייתי יודע שכך יתייחסו למגורשים-הייתי אומר להתנגד לחיילים שגירשו.."

אגב- לפי סעיף 7 בקוד האתי של צה"ל גם אסור: "החייל לא ישתמש בנשקו ובכוחו כדי לפגוע בבני אדם שאינם לוחמים

ויעשה כל שביכולתו כדי למנוע פגיעה בגופם בחייהם בכבודם וברכושם"

ולסיום:

מי ששואל את עצמו האם לגרש צריך לבדוק את מוסריותו 872 פעם!!!!!!!!!!

אין טעם לשבת בכלא סתם ושישלחו חייל אחר במקומי. הייתי נמצא שם אבל לא משתתף בגירוש. אם זה היה מגיע למצב של או לפנות או לסרב הייתי מתלונן על בעיה רפואית או משהו.

אין בכלל אופציה כזאת לפנות...

אם כל הכבוד לצבא וזה דשצריך לעשות מה שאומרים - ההלכה יותר חשובה..
וההלכה קודמת לצבא(ברור!!)..
אז ברור שמסרבים........!!!!!!!!
 

לרעה כאילו..

התכוונתי לכל אלה שאמרו שלא היו "מסרבים פקודה!!" אלא "משתחררים מה'מבצע'" או כל מיני דברים בסגנון..

כ"כ לומבינה אתכם.. כאילו, אחרי דבר כזה נורא שהיה אתם יכולים בכלל לחשוב ככה?! די מזעזע אותי..

בכלל, אני לומבינה את מי שמתגייס לצבא אחרי הגירוש.. אבל עזבו, זה כבר משו אחר..

סליחה אם אני פוגעת במישו, אבל..לוידעת..אחרי כל מה ששמעתם על הגירוש, ואחרי שאתם יודעים ורואים מה התוצאות שלו ואחרי שראיתם (אם ראיתם..) סרטים על הגירוש וכל זה, אני חושבת שאמור להיות די ברור (אפשר לוותר על ה-'די'..) העניין של סירוב פקודה! בנחרצות!! בלי לחשוב ולהתלבט יותר מידי.. מה, עדיין לא הבנתם ת'מסר של הגרוש?? לא קלטתם אותו??! לוידעת..מוזר לי קצת..יותר מקצת אפילו...

צה"ל מגן על עם ישראל, מגן על הגבול, יום ולילה, ועושה דברים שאת אפילו לא יודעת כדי שאת תוכלי לישון בשטק בלילה. כדי שהוא ימשיך לפעול אני אתגייס לצה"ל. זה לפני שמניתי את המצוות שמקיימים בשירות צבאי.

אם הילד שלך יזרוק סוכריה שנתת לו לרצפה, האם תהרגי אותו?

או שפשוט לא הבנתי אותו..

אומר שאנחנו מתנתקים ממנו ומפסיקים לשמור על מדינת ישראל ועם ישראל?

אז בטח שמתנתקים ממנו!! מה בכלל השאלה?!  

אתה רוצה להיות שותף לכוחות עמלק?? [הצבא] רוצה לעזור לו בפעולות הנוראיות שלו שנוגדות לגמרי ת'הלכה ות'תורה? ובכלל, רוצה לתמוך בדבר הזה ובדרך שלו?

כי אני ממש לא!!!   

(וסליחה על ההשוואה..)

מה שצריך זה להקים צבא חדש! להקים צבא שהולך רק לפי רצון ה'!! רק!!!! 

וכל עוד אין דבר כזה בעולמנו - הולכים ללמוד תורה!!

ותאמין לי- זה שומר עלינו הרבהה יותר מאשר הצבא הזה..

בכיף, תקימי צבא חדש אם את חושבת שזה כל-כך פשוט.

אבל להזכירך, כשהיו לעם ישראל שני צבאות הם לא חיו 

בשלום זה לצד זה...

סדרו את הפוקוס, מג"ב והצבא לא מתעסק כל היום בלגרש

יהודים. הם קודם כל דואגים שלא יתפוצץ לכם איזה מחבל

בפרצוף.

ואין לי כוח לשמוע את "לא צריך שהצבא יעזור" כי אף אחד

מכם לא יכול לתפוס רקטה בידיים או לעצור מחבל מתאבד.

היית הורגת חייל כי הוא עמלק? את מצווה להרוג חייל שמפנה?

את אולי לא מבינה את המשמעות של עמלק. אני ממליץ להוציא

את הכינוי הזה מהלקסיקון שלך ולהפסיק להדביק אותו ליהודים.

גם אם זה בית אחד..

ואומר את זה בקול רם למפקד!

יש לנו תורה!היא צריכה להיות נישאת בראש חוצות ולא להתחבא! 

אנו רוצים להיות כמו בנט, שמסכים לקיצוצים בישיבות ומכניס את התקציב בסעיפים אחרים? זה היחס לתורה וללומדיה, קומבינות?

ובכלל, רגשות לא אמרו לשחק כאן תפקיד, יש לנו מטרה ברורה. אם היו אומרים לכם לחלל שבת הייתם מחללים? מה לא ברור בעניין?????? 

כך גודלתי וחונכתי- שהתורה קודמת לכל!

אבל בתור חייל שעשו לו שטיפה פסיכולוגית, יש עליו לחץ חברתי וה'רבנים' שלו אוסרים לסרב פקודה, פלוס איום המאסר וכו'- זה קשה מאוד מאוד להמשיך לדבוק בעקרונות, ואני רק מתפללת שה' לא יעמיד אותי ולא את אחרים בניסיון כזה או דומה לו...

אין שום מצב שבעולם שמישהו יגיד "רבנים" על גדולי עולם בתורה ובמצוות.

שים לב! בית המקדש הראשון נחרב בגלל ע"ז גילוי עריות ושפ"ד, והיתה גלות של 70 שנה. בית המקדש השני נחרב בגלל שנאת חינם (אני מקווה שאתה לא מההזויים שמסכימים עם מה שנעם פדרמן כתב עולם קטן) והיתה גלות של כ1900 שנה ! ! !

אתה מבין? בגלל כל המלחמות של הקנאים ברבנים העצומים והגדולים, כזוהר הרקיע מזהירים, יצאנו לגלות. גם פיזית (שריפת המחסנים וכו') וגם רוחנית (חשבונות שמיים).

אם אתה לא מבין את הסברה של הרב, הבעיה נמצאת בצד שלך, לא אצלו. יש לו הסמכה לרבנות, המון פסקי הלכה יצאו תחת ידו והוא העמיד עשרות אם לא מאות (אם לא אלפי) ת"חים. אתה לא זה שתקבע אם הוא רב או לא!!

אני מציע שכחזרה בתשובה תלמד הלכות לשון הרע והוצאת שם רע, תקבל על עצמך תענית דיבור ותשמע שיעורים של הרבנים האלו.

ואני מבינה שכמו שאני לא איתי רוצה שיפנו אותי מהבית ככה הם לא רוצים אבל אני מבינה ממש את מי שלא סירב פקודה כי אם הוא היה מסרב פקודה היה לו הפסד גדול ולחשוב שהם לא באו מבתים ימינים למה להם לסרב פקודה

ואז היה לנו פאנל עם חייל שהשתתף בגירוש(וחזר בתשובה) עם מגורש ועם השר(לשעבר) אפי איתם.

והוא (אפי איתם) שאל אותנו מי היה מסרב פקודה בגירוש??? ואח"כ הוא אמר: "אני לא רוצה שתסרבו פקודה, אני רוצה שתגידו- אני לא מסוגל לעשות את זה". לא לסרב פקודה כי זה בוטה וזה מפר את המשמעת הצהלית שהיא דבר חשוב אבל מי שלא מסוגל לעשות דבר כזה שלא יעשה.

אני לא יודעת אם היה לי את האומץ להפר פקודה אבל אני יודעת שאני לא הייתי מסוגלת לבצע דבר כזה ולכן הייתי "פורשת" בשלב מסויים.

זה ירד מאדד (ברוך ה'..)

אבל עכשיו יש פחות פעילות ממה שהיה לפני הקורונה

בבסיס אני חי כי זה לא דורש ממנו שום פעולה אלא קורה לבד.

ואני ממשיך לחיות כי אני רוצה להתפתח ולהיות יותר שלם ומאמין שעוד יהיה לי טוב.

בנוסף אני מרגיש שיש לי פה תפקיד בעולם שאולי יהיה משמעותי

לא יודע.

מבררים את זה, מחפשים את זה

הלוואי וידעתי

כל הזמן והמטרה שלי היא לאסוף כמה שיותר כוחות כשאני למעלה כדי להצליח לעלות אחרי הירידה הבאה...

ככה עד שיבוא המשיח....