נתחיל מטיולים.. בעז"ה יש הרבה

אם זה לטובה,לכיון התורה אז אוזרים אומץ דווקא ממנה,הידיעה שזה הדבר הנכון לעשות,ושאת עושה את זה למען ה' וזה עוד צעד המטיב ומקדם את המשמעות לשמם הגעת לעולם !.

כמובן שאם לא,אז אין לעשות זאת (אני לא מכיר אותך,זהו פשוט עקרון נכון,ולכן לא אמרתי שהתכוונת לדבר כזה,חלילה לשפוט מראש)

זה סתם איזו יציאה שהייתה היום בטיול והיה פשוט ממש נוח..

בס"ד

נכון, זה מפחיד, זה מרתיע ודורש אומץ...

אבל, היי! מה אכפת לך מה אנשים אחרים יגידו עלייך?!

זה באמת משנה לך?

שיחשבו! שיגידו! שידברו! שיעשו מה שהם רוצים.

אז מה?

הייתי במקום הזה, לא עשיתי שום דבר שלא היה נראה לחברה שלי...

עד שהחלטתי שנמאס לי!

נמאס לי לעשות את עצמי מישהי שאני לא!

ולא עשיתי את זה לאט, לאט- הלכתי על כל הקופה...

לא משנה מה עשיתי, כי זה לא הנושא פה, אבל עשיתי צעד דרסטי ומשמעותי ובוא נגיד שעשיתי אותו "בפומביות" רבה.

אחרי שעשיתי את זה הורדתי פורפיל.

ובהתחלה אנשים חטפו שוק והלם. לחברות שלי לקח קצת זמן להבין ולהפנים.

אבל אנשים קבלו את זה בסופו של דבר, ואפילו העריכו את הצעד של הכנות.

תהי מי שאת, תפסיקי להיכנע ללחץ חברתי, לקונפורמיות....

ב"הצלחה

"מה אהבתי תורתך, כל היום היא שיחתי!"

כך צריך להיות.

אגב, ממליץ לקרוא את הספר "איש ההלכה" של הרב סולובייצ'יק, מדבר בדיוק על זה.

תסתכל שוב על השאלה! הקשר שקוף...!

אי אפשר להפריד את הנשימה מהאדם, וכן את התורה.

אתה מבין לאן אני חותרת? ומזה אומר?

האהבה שלנו להקב"ה צריכה להיות משהו מטורף ענק כזה! משוגע כזה

אולי שכחנו כמה ד' אוהב אותנו, מתוך הסתר הפנים שקיים היום בעולם.

אסור לנו לתבלבל דור קדוש! ד' הוא האחד והיחיד והכל זה הוא.

הכל! בלי יוצא מין הכלל..

המחשב הפורום הדיבור הפסיקים וכ'

באהבת ישראל!

סתאם, מצטער אם פגעתי בך...

פשוט בקטעים אחרים המנהל\ת של הפורום אמר לי שאנשים נפגעו ממה שכתבתי אפילו שלא התכוונתי...

ושוב...!!!

אנשים מגיבים מה שהם רוצים להגיב ואתה לא יכול להגיד להם מה לכתוב ומה לא!

כאנשים שחים עפ"י ד' ועפ"י תורתו כן מערבים אותו בכל הנושאים... איכשהו זה תמיד מתקשר..

מה לעשות?!?

תתמודד!!

למה מי הם בכלל

את יודעת מה הכי טוב לך, תעשי את זה

תעשי חיים

על המדינה ואז את מתלבשת איך שבא לך!!!!!!!!!!!!!!!!

יאלה אחותי בהצלחה.....

ככה אני. בהתחלה מקבלים הרבה תגובות מבקרות מהסביבה.. (למשל בשבת חברה שלי אמרה לי-"טוהר את בנאדם ישיר") אבל פשוט לא שמים על זה. אם את בטוחה בדרך שלך לכי עד הסוף ובכל הכוח.

אל תתני לאנשים לעצור אותך.. ואת באמת צריכה להכניס לראש שלך ששום דבר לא מעניין אותך מסביב. זה לא קל, צריך להתמודד עם הרבה תגובות מסביב אבל בסופו של דבר החיים שלך דבש. את תרגישי חופשיה ומשוחררת בלי שמישהו מכתיב לך מה לעשות.

ולא לאנשים

זה ירד מאדד (ברוך ה'..)

אבל עכשיו יש פחות פעילות ממה שהיה לפני הקורונה

בבסיס אני חי כי זה לא דורש ממנו שום פעולה אלא קורה לבד.

ואני ממשיך לחיות כי אני רוצה להתפתח ולהיות יותר שלם ומאמין שעוד יהיה לי טוב.

בנוסף אני מרגיש שיש לי פה תפקיד בעולם שאולי יהיה משמעותי

לא יודע.

מבררים את זה, מחפשים את זה

הלוואי וידעתי

כל הזמן והמטרה שלי היא לאסוף כמה שיותר כוחות כשאני למעלה כדי להצליח לעלות אחרי הירידה הבאה...

ככה עד שיבוא המשיח....