רק אני גאון

http://he.wiktionary.org/wiki/%D7%97%D7%9B%D7%9D

אין ערך גאון, אבל בערך חכם כתוב שגאון זה מילה נרדפת לחכם - בהקצנה למעלה

למרות הקונוטציה המאוד חיובית של המילה, במציאות המחוננים סובלים, אם בני גילם אינם מוצאים שפה כי הם פחותים מהם שכלית ואילו אלה שברמתם אינם מתאימים להם רגשית. רוב הגאונים מבודדים חברתית וסובלים מאוד בעיקר בשנות הילדות.

לא מבין מה בעיה לדבר עם אנשים.. בדברים עמוקים, יש מבוגרים וגאונים אחרים, ובסתם דברים- אין הבדל בין גאון למי שלא..

להסתדר בחברה.

א. זו לא ההגדרה לגאונות, כך שזה לא רלוונטי לשאלה המקורית.

ב. על סמך מה זה מתבסס?

למרות שזה נשמע מוזר, היא אחת המומחיות בתחום, היא התחילה את דרכה כמורה מתקנת לבעלי לקויי למידה עד שנולדה לה בת מחוננת והיא בדקה את הנושא היטב וכיום היא מתעסקת עם עשרות ילדים וילדות בכל הגלאים (כולל נוער) והיא טוענת שהמחוננים הרבה יותר מסכנים מלקויי הלמידה

כמה סיבות:

א. בעיות חברתיות.

ב. הם כמעט ולא טועמים הצלחה, ללקויי הלמידה יש הצלחות כאלה ואחרות , אך המחוננים מצליחים הכל בלי מאמץ וממילא אין להם את הסיפוק וההנאה מלהצליח לאחר טירחה.

ג. סובלים מחוסר הבנה מהסביבה- אף אחד לא מבין כמה קשה להם.

ד. בעוד שללקויי הלמידה מנסים לעזור להם לא כ"כ.

זה בקצרה הנושא ארוך הרבה יותר.

(בלי להתייחס למה שהעלית, שגם הוא לא מאה אחוז)

אז ממש לא....!!!
 

אני מכירה מחוננים שמסתדרים מצויין עם בני גילם, וגם כאלו שבוגרים יותר ומתחברים עם גדולים מהם.

חכם: בין 100-120

גאון: מעל 120

אבל זה דברים מעפנים באינטרנט שלא בטוח שהם נכונים.

בס"ד

על סמך מה אתה מבסס את דעתך שכולם טועים ואתה צודק?

על סמך זה שזאת דעתך.

לא העלה הגדרה ברורה ונכונה של מה האבחנה בין לבין

גאון זה מישהו מיוחד. בולט. מישהו שמדברים על החכמה שלו, והחכמה היא מאפיין אצלו.

ככה אני מבין את זה. אבל אני מניח שכל אחד מבין את המילה קצת אחרת, ככה שא"א להגדיר.

חכם-מבין דבר.

נבון-מבין דבר מתוך דבר.

אולי אפשר להשוות בין נבון של המשנה לגאון..

אני נחשבת מחוננת ואני ממש לא מרגישה "מעל כולם" יש לי ב"ה הרבה חברות ואני מוצאת איתן שפה מאוד משותפת. לאחרונה התחלתי להשקיע קצת בלימודים וזה נותן סיפוק לקבל 100 כי למדתי ולא 98 כי זכרתי את החומר. חוצמיזה שציון טוב במתמטיקה "עושה את היום" גם ל"גאונים" ועוד דבר שממש אבל ממש נותן לי סיפוק ללמד חברה למבחן ושהיא מקבלת ציון טוב או שהיא אומרת לי בסוף הלימוד וואי ממש הבנתי את החומר. אז מחילה למורה המתקנת כנראה שלכל כלל יש יוצאים מן הכלל ולכלל הזה כנראה יש הרבה שיוצאים...

90 ומשהו כן,זה באמת קצת מעצבן נגיד אני לא אומרת את הציונים לחברות אבל אני לא חושבת שמה שעושה ילדים למבודדים זה המידת משכל שלהם אלה המידת בגרות שלהם וזה ממש לא קשור לשכל

החברות יודעות שקיבלת ציון טוב והם סתם מתעצבנות שאת לא אומרת להן. אם הם חברות אמיתיות הם ישמחו בשבילך חוצמיזה שקרה לי כמה פעמים שחברות קיבלו יותר ממני ונראה לי עשיתי להן את היום לדעת שהם קיבלו יותר ממני. אז יאללה.. מה הסיפור?! ולא הסכמתי עם מה שאמרת על הבגרות.. כי יש לי חברות ממש ילדותיות ויש לי חברות בוגרות ואני ממש לא רואה הבדל..

לדעתי זה תינוקי ישר כשמקבלים מבחן לשאול כמה קיבלת. כן, אז מה, אם קיבלתי 40 - הגיוני שאני לא ארצה לומר לך, נכון? לא חשוב אם אני גאון מהלך. 

וגם אם לא קיבלתי 40, סבבה? קיבלתי 93. למה שאני ארצה להגיד לך? זה הציון שלי. מה אכפת לך כמה קיבלתי?! אני שונאת את זה שתמיד ישר אחרי שאני מקבלת את המבחן, אפילו לפני שאני מסתכלת עליו כולם קופצות עלי "כמה קיבלת?" מה זה משנה?! אם קיבלת ציון טוב - אחלה, מה זה קשור לציון שלי. אם קיבלת ציון רע - באסה, אבל זה עדין לא קשור לציון שלי. זה מה שיעודד אותך? אם גם אני קיבלתי נמוך? חבל. זה לא מה שאמור לעודד אותך.

"יוסיף דעת יוסיף מכאוב"

הצד החברתי תלוי בחברה שבה הילד חי, ובילד עצמו.

יש מקומות שבהן הקנאה והתחרות חזקות מאוד. ויש ילדים שיודעים להסתדר טוב מאוד עם אנשים.

בס"ד

יש בהחלט ילדים שהמנת משכל שלהם היא שגורמת להם בידוד..

ויש כאלה שסתם כי הם נמצאים בחברה לא מתאימה.

אבל 90 ומעלה זה לא מחוננת...

גם אצלי כמעט כל הציונים מעל 90 וזה לא אומר שאני מחוננת...

וכשכולם מקבלות 50-80 ואתה מקבל 90+ אתה מתחיל לחשוד אבל יכול להיותצ שאני לא מחוננת בגלל האנגלית?

זו לא הגדרה, זה סימפטום

אם החברים לא שואלים..- אחלה. אבל אם הם שואלים זה טיפשי להסתיר.

היה רק מקרה אחד שבאמת לא הסכמתי לגלות כי בת אחת קיבלה נקודה פחות ממני והיתה בטוחה שהציון שלה הכי גבוה בשכבה והמורה ביקשה ממני לא לבאס אותה..

זה ציון.

מה הבעיה שאני לא ארצה שידעו את הציון שלי?!

גמני אף פעם לא אומרת ת'ציון שלי..

גם אם הוא מעולה ...

אני חושבת שכולם מבינים שגאון זה "יותר טוב"  מחכם, פשוט לא מצליחים לשים את האצבע במה בדיוק.

אין לי מושג אם אבן שושן או ספיר יסכימו איתי (מצד שני, גאון גם לא אמור להופיע במילון כמדומני) אבל לדעתי זה העניין:

"חכמה" זה משהו שנובע מתוך דבר קיים. כגון תפישה מהירה, נסיון חיים, ידע כללי נרחב וכו

"גאונות" זה הסקת דברים שקשים למח האנושי, מפני שהם לא צריכים להיות נוכחים כדי להצליח לדמיין ולהבין אותם. הבנה של דברים לא בגלל הסבר/חוויה/תחושה, כאילו "אין מאין", כמו שמבריק למישהו רעיון לראש סתם ככה... היכולת חשיבה של גאון הרבה יותר גבוהה בגלל זה.

.

הצלחתי להסביר?

בדיוק כמו בחיים האזרחיים

הציבור הדתי לאומי לא מתרכז בגבולות גזרה צרים - אלא נמצא בכל מגוון החיילות והתפקידים, קרביים, תומכי לחימה, ג'ובניקים, אנשי מחשוב, כלכלה, הנדסה, המון עתודאים שמתפזרים בכל יחידות הצבא עם סיום התואר בכל מגוון התפקידים הפתוחים בעתודה האקדמאית.

ובהמשך בחיים האזרחיים- בכל ענפי המשק, הכלכלה, התעשייה, האקדמיה, חקלאות, מסחר 

!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

אין תשובה "נכונה" אחת לשאלה הזו, וההחלטה צריכה להתבסס על סדרי העדיפויות, הערכים והצרכים האישיים שלך.

כמדריכה בסניף הנפרד, המחויבות שלך היא לבנות ולהעביר תכנית הדרכה מתאימה לערכים שאת דוגלת בהם. ואף להוות דוגמא אישית לבנות שאת המדריכה שלהן.

האם העיסוק המקביל בחב"ב בסניף המעורב יוצר אצלך קונפליקט פנימי או מסר בעייתי?

האם האופי והרקע הדתי של הבנים המגיעים לסניף המעורב מקשים עליך?

או שיש פעילויות שהאופי שלהם סותר את הערכים שלך?

העובדה שציינת שאם לא תלכי לחב"ב, "סביר להניח שלא יהיה לך חברה אחרת" היא נקודה קריטית. קשרים חברתיים הם דבר בסיסי וחשוב מאוד. אם החב"ב המעורב הוא הדרך היחידה שלך כרגע לשמור על קשרים משמעותיים, עזיבה עלולה לגרום לבדידות ולקושי.

מדוע שלא יהיו לך קשרים חברתיים מחוץ לסניף המעורב? החברות שלך רק שם? אין דרך אחרת לשמר את הקשר עם החברות האלה?  (מפגשים מחוץ לסניף, פעילויות אחרות?)

אולי  לצמצם הגעה לסניף המעורב, לא להפסיק לגמרי? 

זהו הבעיה היא שאני חייבת את זה... זה כאילו השחרור שלי מכל הלחץ והבלאגנים של השבוע...

הרמה הרוחנית של החברה אצלנו היא די גבוהה ובאמת שלא נראלי זה משפיע... פשוט אני חוששת שזה קצת מוזר...

אם הרמה גבוהה מה הבעיה לנסות לעשות הפרדה?

לא כי אני מכיר את הנושא מקרוב, סתם נראלי שזה אמור להיות ככה.

זה מאוד מורכב כי הרמה הרוחנית שלהם גבוהה יחסית לחברה בעיר שלנו...

אני מדייק קצת יותר, חלקם מגיעים מבתים מסורתיים וחלקם חוזרים בתשובה... אני בכלל מהקצה השני, למי שמכיר אני לומדת באולפנת תפארת שזה אולפנה יחסית דוסית וזה פחות או יותר הכיוון שלי...

עכשיו מבינים קצת יותר??

אם כן, המצב יותר מורכב ויש יותר על מה לדון, גם בגלל הצד של הקירוב רחוקים שבעניין, ושזה מחזיק את המתחזקים בתור דתיים, ומראה להם שאפשר להיות שם ולהיות דתיים...

חוץ מזה יש על זה לרב שניאור הרבה דיבורים בעניין, היו כאלה שאחרי בירור אישי מלווה ברבנים גדולים (כדוגמת הרב שמואל אליהו), הרב שניאור הסכים להם להשתתף בפעילויות של סניף מעורב, בכל מקרה אם זה מעניין אותך יש יהודי שעוסק בכל ההקלטות של הרב שניאור ע"פ נושאים, כנראה שיהיה לו הקלטה בנושא, מוזמנת לשלוח לו מייל harav.shneor.ketzשטרודל גימייל נקודה קום. את יכולה לבקש ממנו חומרים בנושא, אם זה מעניין אותך. 

אתה יודע על איזה עוד נושאים יש??

אני ממש מפחדת שבסוף זה גם ישפיע עליי...

כאילו לכו תדעו מה יקרה, זה יכול חס וחלילה לדרדר...

בקיצור מורכב ביותר...

אתה מרגיש בדידות כי אין לך חברים? מה עם חברים לכיתה בלימודים?

אתה לא חבר בתנועת נוער? 

זה הנקודה יש לי חברים אבל אני לא רוצה לבנות את הקשר שלי רק בשביל להרגיש שיש לי חברים ואני לא בודד...(מוזמן להסתכל בשרשור החדש על ללכת לסניף מעורב שאתה לא כל כך מאמין בזה אבל צריך בסוף חברה..)

א- אדם בסופו של דבר מול עצמו גם כשהוא עם חברים וגם כשהוא לבד... האם אתה מהווה חברה טובה לעצמך? 

מעניין לך עם עצמך? האם אתה חבר טוב לעצמך (רגשית)?

תכנס פנימה. בכל אחד יש עושר פנימי וזה תענוג לגלות אותו.

ב- נסה לשים לב לזה שאתה אף פעם לא באמת לבד, תמיד מושגח בידי מישהו שאוהב אותך אהבת עולם...