לאחרונה החלטתי לגמול את בני מטיטול בלילה, הוא כבר גדול! בן 4. האמת שגם ביום הוא לא ממש יוזם ללכת לשירותים בעצמו.. אם כי הוא לא מפספס כמעט אפ'פעם. בכ"א אחרי תקופה שהיה קם יבש בלילה, הוא חזר להרטיב. למרות שאנחנו לוקחים אותו לשירותים פעמיים בלילה. כלומר, העניין הזה בכלל לא באחריותו. מה אתן ממליצות? להחזיר לו את הטיטול? (הוא טוען שלא איכפת לו!) לתת לו להמשיך להרטיב? לרדוף אחריו בלילות? עד מתי?
פורום הורות
בהנהלת:
מכתב פתיחה
ילד מרטיבן בלילות, בן 4דבי חיה
מבחינתי להחזיר טיטול זה כמעט תמיד לא אופציהבילי
מכיוון שזה משדר לילד שלא סומכים עליו. כאילו הילד מרגיש: לפני שניה הייתי מספיק בוגר כדי להוריד טחטול ופתאום עכשיו אתם כבר לא סומכים עלי?
לגבי מה כן אפשר לעשות מנסיוני, בע"ה אחרי שבת
שבת שלום!
לגבי מה כן אפשר לעשות מנסיוני, בע"ה אחרי שבת
שבת שלום!
מחכה....דבי חיה
ממשיכה...בילי
אוף, כתבתי הודעה ארוכה ו"משום מה" המחשב נכבה באמצע.
אז אנסה לשחזר בע"ה.
לנו היה ניסיון גמילה עם שני ילדים שלא היה פשוט יחסית, בעיקר בגלל טעויות שלנו, ולקח בסביבות 6 ח' עד 8ח'. אז הדבר הראשון שאני יכולה להגיד לך שנדרש פה זה סבלנות!!
לפי מה שאני למדתי (ויש המון גישות ושיטות, אבל לנו זה די עזר), מה שצריך זה לא לתת חיזוקים בכלל, לא חיוביים ולא שליליים. לדוגמא, אם הילד קם עם פיפי, אז להגיד:אני רואה שעשית פיפי, בוא נחליף בגדים- קצר ולעניין. ולא להתחיל לכעוס עליו או להטיף לו מוסר. וגם הפוך אם הוא: לא פיספס/לא עשה בלילה/ הלך לבד לשרותים, לא להתחיל לצאת במחולות, אלא רק להגיד: איזה יופי, ב"ה אני רואה שעשית פיפי בשירותים / קמת יבש וכו' בלי יותר מידי טררם. להראות שווי נפש עם המצב, לכאן ולכאן. וכמובן לא להבטיח פרסים וכו'..
הרציונל הוא, שהילד יראה שזה לא כזה "אישו" אצלנו לשני הכיוונים. גם לא תהיה לו סיבה לפספס, כי זה לא מכעיס אותנו ולא יוצר שום אפקט של תגובה. וגם הוא לא ירגיש כזה מיוחד שהוא לא פיספס, מכיוון שזה כנראה דבר נורמלי ולא מיוחד וזה בעצם מה שאמור להיות ולכן לא מתרגשים מזה יותר מידי.
אז כמו שאמרתי קודם אצלנו זה עבד, אמנם לקח הרבה זמן, אבל לאט לאט התופעה עברה.
אני רק אסייג ואומר שאת מתארת ילד שהמשיך להיות עם טיטול בלילה, אז אולי כל הסיטואציה בעצם שונה כי אני דיברתי על ילדים שמורידים להם טיטול בבת אחת ולא עושים הפרדה בין יום ללילה. (כך אני גם חושבת שצריך לעשות, אבל שוב יש הרבה גישות).
הרבה בהצלחה!
אז אנסה לשחזר בע"ה.
לנו היה ניסיון גמילה עם שני ילדים שלא היה פשוט יחסית, בעיקר בגלל טעויות שלנו, ולקח בסביבות 6 ח' עד 8ח'. אז הדבר הראשון שאני יכולה להגיד לך שנדרש פה זה סבלנות!!
לפי מה שאני למדתי (ויש המון גישות ושיטות, אבל לנו זה די עזר), מה שצריך זה לא לתת חיזוקים בכלל, לא חיוביים ולא שליליים. לדוגמא, אם הילד קם עם פיפי, אז להגיד:אני רואה שעשית פיפי, בוא נחליף בגדים- קצר ולעניין. ולא להתחיל לכעוס עליו או להטיף לו מוסר. וגם הפוך אם הוא: לא פיספס/לא עשה בלילה/ הלך לבד לשרותים, לא להתחיל לצאת במחולות, אלא רק להגיד: איזה יופי, ב"ה אני רואה שעשית פיפי בשירותים / קמת יבש וכו' בלי יותר מידי טררם. להראות שווי נפש עם המצב, לכאן ולכאן. וכמובן לא להבטיח פרסים וכו'..
הרציונל הוא, שהילד יראה שזה לא כזה "אישו" אצלנו לשני הכיוונים. גם לא תהיה לו סיבה לפספס, כי זה לא מכעיס אותנו ולא יוצר שום אפקט של תגובה. וגם הוא לא ירגיש כזה מיוחד שהוא לא פיספס, מכיוון שזה כנראה דבר נורמלי ולא מיוחד וזה בעצם מה שאמור להיות ולכן לא מתרגשים מזה יותר מידי.
אז כמו שאמרתי קודם אצלנו זה עבד, אמנם לקח הרבה זמן, אבל לאט לאט התופעה עברה.
אני רק אסייג ואומר שאת מתארת ילד שהמשיך להיות עם טיטול בלילה, אז אולי כל הסיטואציה בעצם שונה כי אני דיברתי על ילדים שמורידים להם טיטול בבת אחת ולא עושים הפרדה בין יום ללילה. (כך אני גם חושבת שצריך לעשות, אבל שוב יש הרבה גישות).
הרבה בהצלחה!
אנחנו לא עושים לו עניין אם הוא קם רטוב והוא עצמו מדבי חיה
מרוצה אם קם יבש... אבל פשוט מה אתן ממליצות? לתת לו להמשיך להרטיב ובסוף זה יפסק? כך הבנתי מיכן. בכ"א מגיע החורף ורק המחשבה ע"ז מעבירה בי צמרמורת.. עם שמיכות הפוך!!! תוך כדי אני חושבת שאני אכסה אותו בפוך סינטטי, שאפשר לכבס במכונה לפחות!!! אני שונאת ריח של חדרי ילדים מרטיבים!!!
לי עכשיו היה סטארט אפיוקטנה
בת ה-5 התחילה לקום רטובה מדי פעם.
החלטנו שאם לוקחים אותה - אז לא לוקחים, אלא מעירים, ומלווים אותה שתלך לבד.
ככה היא יודעת שהיא קמה והולכת לעשות פיפי, ולא מחכה שיקחו אותה (או אפילו אולי לא זוכרת בכלל שעשתה).
לגבי להחזיר הטיטול בלילה - אם זה מתאים לכולם, אז אולי לא היה אכפת לי...
החלטנו שאם לוקחים אותה - אז לא לוקחים, אלא מעירים, ומלווים אותה שתלך לבד.
ככה היא יודעת שהיא קמה והולכת לעשות פיפי, ולא מחכה שיקחו אותה (או אפילו אולי לא זוכרת בכלל שעשתה).
לגבי להחזיר הטיטול בלילה - אם זה מתאים לכולם, אז אולי לא היה אכפת לי...
לא הבנתי את המשפט האחרוןדבי חיה
היא מתכוונת אם זה מתאיםלילד ולכם ההורים (נראה לי)אמא לשניים
וא טוען שלא רוצה טיטול חזרה... אז זהו.ניתן לו להמשדבי חיה
יךף ולהרטיב..
יהודית מחכה לתגובה מקצועית ממך!!!דבי חיה
לדבי חיה.יהודית פוגל
מתקבל הרושם שהוא לא ממש גמול, לא ביום ולא בלילה. הייתי מפרידה לחלוטין בין היום ובין הלילה. ביום הוא אמור לקחת אחריות ואת יכולה להיות נחושה איתו בדבר הזה. העבירי לו מסר ברור שלא תסבלי פשלות במשך היום. בלילה זה ענין של בשלות השלפוחית, וכן, בפירוש כן הייתי מחזירה לו את הטיטול עד שהשלפוחית תבשיל, ולא חושפת אותו לעימותים גם ביום וגם בלילה. אל תדאגי הוא לא יגיע לחופתו בטיטולים. עד גיל 6 הרטבה בלילה נחשבת עדיין לנורמלית לכן חכי בסבלנות. אם הוא ימשיך להרטיב בלילה גם בגיל 8-9 תצטרכי לשקול טיפול ספציפי. בינתיים התרכזי בלאמן אותו בלקיחת אחריות מליאה ביום, ושחייו יהיו שמחים ונעימים ככל האפשר. בהצלחה!
תודה,אשמח להבהיר את עצמידבי חיהאחרונה
ביום הוא לא מפספס!!! אלא שהוא כמעט לא הולך, (די מתאפק במשך היום), מתפספס לו רק אם הוא צוחק בלי גבול (התקפות צחוק שתוקפות אותו לאחרונה). בלילה הוא מרטיב!!! עד כאן ההבהרה.. תודה על התשובה!
השבת אבידה - כלבי האסקי סיבירייהודיה מא"י
שני כלבי האסקי סיבירי נמצאו בהר כביר ביום שישי האחרון (חוה"מ פסח)
מי שיש לו רעיון למי הכלבים שייכים שיפנה אלי בבקשה באישי
אמהות לבנים עם אטופיק- יש תקווה לשרוול קצר בקיץ?שיח סוד
עד היום לבש ארוך בקיץ,
מסכן שכל החברים בגן עם קצר מרענן - הוא חם לו עם ארוך.
אבל כשהוא עם קצר בשרוול/במכנס הוא מתחיל לגרד כי זה נגיש…
עם השנים למדנו יותר להתנהל עם האטופיק ועכשיו ההתפרצות במצב סבבה
מפחדת לקנות לו מלאי של קצר ולהתבאס (מה שקרה קיץ אחד שפשוט מלא כסף הלך לחולצות שלא השתמש…)
לא יודעת להגיד כי כל החורף סתיו לבש ארוך
בקיצור, באיזה גיל כבר יכלתם לשים להם קצר בקיץ? אם בכלל…
משהו אחד- במזגנים בקיץ לא כזה חם....יעל מהדרום
לק"י
לילדים שלי היה, אבל לא זוכרת שגירדו הרבה.
ומציעה לך לשאול בפורום הו"ל, שהרבה יותר פעיל.
ואפשר לקפל לו את השרוולים ולבדוק איך זהיעל מהדרוםאחרונה
לק"י
אם העור בסדר והוא לא מגרד, לקנות לו גם קצר.
מעון/משפחתון תורני מומלץ בהדר גניםאושי 9
בננו הבכור יהיה בספטמבר הקרוב בין שנה ותשעה חודשים. אנחנו אמורים לעבור להדר גנים, פ"ת. יש למישהו המלצות על מעון/משפחתון תורני ואיכותי? הרף המינימלי, שתהיה למקום כשרות בשרית למהדרין.
יש ברחוב בגין מעון חסידימתיכון ועד מעוןאחרונה
שנראה לי די מוצלח, המינוס העיקרי זה שיש בו המון ילדים, מנהלת ממש משקיענית ואכפתית
איך נותנים לילדים הרגשת יציבות בתקופה כזאת?מתוך סקרנות
אני מרגיש, שאת הילדים מטרידה בעיקר ההפסקה הפתאומית (מבחינתם) של פעילות מסגרות החינוך, כשבינינו אף אחד לא יודע מתי יחזרו.
לכל השאר הם יחסית מתרגלים ומסתגלים...
,למישהו יש טיפים איך לתת להם בטחון בנושא זה (יש לילדה אחת לדוגמה עוד חודשיים יום הלדת בגן, וכבר עכשיו מוטרדת האם יתקיים או לא...)?
אפשר לשתף את הגננתמענין
שתדבר איתה בטלפון. שכשיחזרו לגן יחגגו לה.
אצלינו משתדלים להתקשר לילדים, ולשלוח סרטונים כדי לשמור על קצת תחושת חיבור כמה שאפשר בין הגן לילדים.
באמת תקופה מורכבת לילדים, מחפשים את השיגרה ואת הביטחון שהם רגילים אליו.
רעיון, תודהמתוך סקרנותאחרונה
סיר בישול איטיטרכיאדה
בעקבות המלצה פה של @פשוט אני קניתי סיר בישול איטי.
שמתי בבוקר חלקי עוף ותפוחי אדמה, הוספתי תבלינים והדלקתי על החום הנמוך (יש שתי דרגות חום- נמוך וגבוה, ועוד אפשרות של שמירה על חום)
לאחר חמש שעות בדקתי וראיתי שהעוף לא מתחיל אפילו להיות עשוי, בעוד שעל החום הנמוך ההמלצה היא 6-8 שעות.
בהתייעצות עם גי פי טי הוספתי כוס מים והגברתי לחום הגבוה, חיכיתי עוד שעתיים, וכעת העוף מוכן בקושי, רחוק מאד מלהיות רך ועסיסי כמו
שתארו לי. התפוחי אדמה מוכנים אבל מעט קשים. בקיצור, ממש לא מה שדמיינתי.
אשמח שתאירו את עיני איפה טעיתי, כי תוצאה כזאת יכולתי להשיג גם אם הייתי מניחה סיר עם עופות על האינדוקציה לכמה שעות (ואז החום היה הרבה יותר גבוה והבישול יותר טוב)
בנוסף, הנוזלים בתבשיל בקושי מבעבעים, זה נראה כאילו החום כל כך חלש!
אולי תשאלי בפורום מתכוניםיעל מהדרום
נראה שהיה חסר רוטבחילזון 123אחרונה
זה לא סיר לאפיה זה סיר לבישול
ואולי היה כדאי לכסות עם מגבת מעל
כשהאיש בעבודה בזמן המלחמהעקרת הבית
בימים הראשונים האיש שלי עבד מהבית, ועכשיו נוסע לעבודה.
מה אתן עושות כדי לגרום לאיש שלכן להבין שיחד עם העבודה, יהיה קשוב לצרכים שלכן ושל הילדים?
הוא יודענהג ותיק
שיש לך ולילדים יותר צורך ממנו בימים האלה?
אולי פשוט לדבר איתו על זה
אם יורשה לי (בתור מי שבעבודה, אמנם מהבית)משה
בטח שנסע לעבודה. יש לכם חשבונות לשלם ומשפחה לגדל. צריך להעריך את זה ולקבל את זה קודם כל.
אחר כך אפשר לאזן מחדש.
משתפים מהלבתהילה 3>אחרונה
היה לי ממש מאתגר היום הרגשתי פשוט אמא גרועה/
הייתי כל כך עייפה ורק רציתי שמישהו יחליף אותי ויהיה לי שקט לשעה
אני ממש צריכה שתגיע שעה מוקדם יותר/שתבקש לעבוד מהבית/שתיתתן לי שעה לנוח כשאתה בא כדי שאני אצליח לחזור לעצמי/שתראה את המאמצים שלי/שתיקח אחריות על x וכו
שלום מחפשת פסיכיאטר לילדים באיזור מרכזממתקית
או הסביבה, ירושלים, או כל מקום אחר.
לא דרך הקופה
מישהו פרטי שאני יכולה להתקשר אליו לפלאפון באופן אישי.
אשמח לטלפון בפרטי
בדרך כלל גם לפסיכיאטרים פרטיים יש מזכירהמתואמת
ולא מתקשרים אליהם ישירות לטלפון.
בכל אופן, עוד כחודש יש לנו תור לפסיכיאטר פרטי שקיבלנו עליו המלצות, והוא מקבל בתל אביב. אחרי התור אוכל להמליץ עליו באופן אישי כנראה...
לא נכוןאריק מהדרום
יש לי פסיכיאטר שאני מתכתב איתו בווצאפ ובמייל וזמין בטלפון, הןא מקבל גם באזור המרכז ובזום אבל הוא לא לילדים.
תודה אבל צריכה לילדים.ממתקית
אבלאם אפשר בכל זאת מספר...
זה יפה! ומעניין כמה זה נפוץ...מתואמת
בכל אופן, זה רק אחרי הפגישה הראשונה איתו, לא?
בוודאיאריק מהדרום
אז זה באמת יפה...מתואמתאחרונה
יש את ד''ר מרים פאסקיןמתיכון ועד מעון
את ד''ר ליעד רוטשטיין
ד''ר מאיה אליעזר
במרכז, פרטיות
אבל מה הטלפונים? אפשר בפרטי? בבקשה...ממתקית
אין לי בשלוףמתיכון ועד מעון
אבל יש בגוגל, בטוחה שיעלה לך שתכתבי את השמות