נמאס לי.
סוף שנה ראשונה, הנדסת חשמל.
סמס' א' נגמר טוב,
אבל בסמס' ב' התחלתי פשוט לא לסבול את המקצוע, את האנשים ואת האוירה.
כולם מסתכלים עלי ומצפים ממני שאהיה מהנדס לתפארת. חושבים שאני בדרך המלך. (ובאמת שיש לי את היכולות..)
עכשיו נכניס מימד נוסף, תוך כדי מועדי א' של סמס' ב' ביטלתי חתונה לאחר קשר ארוך מאוד,
לא השקעתי תוך כדי הסמס' אפילו מעט עבור הלימודים, וכשהגיעו המבחנים, והביטולין (על משקל אירוסין) איתם, זה פשוט פרק אותי.
מבחן אחד עשיתי, השני עשיתי ככה ככה, לשלישי לא ניגשתי, ולרביעי כפי הנראה גם כן לא אגש.
התחושה כרגע, שאני רוצה לפוצץ את כל התואר הזה לרסיסים, וללכת ללמוד משהו אחר, מעניין, וכשאני אומר מעניין אני מתכוון לסיכויים הרבה יותר קטנים להכנסה טובה (מתמטיקה, לשון, או משו הומני..).
צייצתי מדי פעם לסובבים אותי על הרצון הזה, אבל הם צחקו, מבחינתם אני בקריזה של לחץ במבחנים פלוס הביטולין. התשובה הכי מעצבנת שקיבלתי: "עזוב, סיים תתואר, שיהיה לך בכיס, אחרי זה תעשה מה שבא לך" (בכיף, אם אתם תחליפו אותי בסיוט הזה בשלוש השנים הנותרות"
אבל זה לא נכון. כי אני באמת לא אוהב את המקצוע, אני יודע שאם מחפשים אפשר למצוא בו משרות תורמות וחיוביות, ואולי גם קצת הנאה, אבל עדיין, זה ממש ממש לא אני, אני אוהב מתמטיקה (וגם כל מיני תחומים הומנים למרות שאין לי יכולות גבוהות בתחום), לא הנדסה.
כאילו רבאק! אין מקצועות אחרים בעולם? אני חייב להיות מהנדס? אין לי שום סיכוי בתחומים אחרים?
