קודם כל, אני מבין את ההרגשה שלך - סמסטר ראשון זו כאפה די רצינית. במקרה גם אני סיימתי קשר מאוד ארוך ורציני עם סיום הסמסטר הראשון לפני שהתחילו המבחנים, אז גם מהכיוון הזה אני חושב שאני מבין אותך. 

לגבי האנשים - אין מה לעשות. יש אנשים טובים יותר וטובים פחות אבל תמיד יש אנשים טובים מאוד שמסתתרים איפשהו - פשוט תנסה להתחבר אליהם. 

לגבי הענין בלימודים - הסמסטר הראשון (השנתיים וחצי הראשונות בעצם) הן די חפירה מתמטית. מי שלא אוהב מתמטיקה, פשוט צריך לנשוך שפתיים ולעבור את זה. זה לא מעניין את רוב האנשים אבל הידע שמקבלים שם הוא הכרחי בשביל ההמשך.

בשנה וחצי האחרונות את תתחיל כבר לעשות קורסים שקשורים למקצוע וכבר תוכל לבחור את המגמות שמעניינות אותך יותר. 

אני חושב שללמוד משהו הומני אחרי שהתחלת הנדסה זה חבל ואתה גם תרגיש תוך כדי הלימודים שאתה מתעסק בשטויות ביחס למה שהתעסקת איתו עד עכשיו. 

ללכת ללמוד מתמטיקה - הרי השנים הראשונה של לימודי ההנדסה הם כמעט רק מתמטיקה ואמרת שאתה לא רוצה את זה, אז אני לא מבין את ההיגיון שבדבר. 

בגדול, מה שאמרו לך לגבי לסיים את התואר שיהיה לך בכיס - יש בזה הרבה מן האמת ואמנם השנים הבאות לא יהיו קלות, אבל אני יכול להבטיח לך שהן יילכו וייעשו יותר מעניינות וזה לא יהיה סיוט. יש סיכוי שאפילו תהנה. 
אני לא מבין איך יכול להיות שאתה אוהב מתמטיקה ואתה לא אוהב את השנה הראשונה בהנדסה. 

יש עוד המון תחומים בעולם - אבל השאלה היא מה אתה רוצה לעשות. האם אתה רוצה להיות מורה? אתה רוצה לנתח שירה? 
בעיני, הנדסה זה אחד הדברים היותר חשובים שקיימים כי אתה באמת בונה משהו חדש. מייצר משהו. (למרות שהחלטתי לנסות לעבור לתחום אחר). 
אני לא חושב שברוב המקצועות אתה תרגיש שאתה עושה משהו משמעותי ובעל ערך וממצה את היכולות שלך כמו בהנדסה (או במדעים מדויקים) - אבל זו רק דעתי. 

לדעתי, תרגע קצת, תנסה להמשיך עוד סמסטר, דבר עם אנשים מתארים מתקדמים ותשאל אותם מה הם עושים - כדי שתבין מה המטרה של כל מה שאתה עושה ולאן זה הולך ולמה יש לך לצפות ותנסה להתחבר לחבר'ה הטובים שלומדים איתך ואני בטוח שיש כאלה. 
אם אחרי זה תרצה לעשות הסבה למתמטיקה, יהיה לך כבר בסיס סביר (אני מכיר 2 סטודנטים שסיימו הנדסת חשמל יחד איתי ועושים כעת תואר שני במתמטיקה, ככה שזה לא ממש עיכב אותם). 

מקווה שעזרתי ובהצלחה. 

ברור שאדם שבחר בהנדסת חשמל ושמח בזה,

ירגיש ש"ברוב המקצועות לא תרגיש שאתה עושה משהו משמעותי ובעל ערך וממצה יכולות כמו בהנדסה"...

אני לומדת משהו הומני, ומרגישה אותו דבר עליך.

מה זה כבר לבנות ולייצר כל מיני טכנולוגיות? הרבה יותר משמעותי זה העיסוק במהות ובערך של הרוח האנושית.

אז כדי שגם אתה, פותח שרשור יקר, תרגיש ככה-

אתה חייב לעשות את מה שאתה אוהב.

והנדסת חשמל זה תואר סיוווט שאם אתה לא מת עלזה -לא יודעת אם שווה לך לסבול עוד 3 שנים.

לדעתי שיקול של הכנסה לא נכנס פה. כשאדם מחובר למה שהוא עושה- הוא שמח בחלקו. וגם יש לו מוטיבציה לעבוד טוב ושעות נוספות.

לא הייתי רוצה לעבוד 40 שנה במקצוע רק בגלל שהוא מאפשר לי לצאת לחופש פעם בשנה בחו"ל.

עדיף לי לקום כל בוקר בשמחה למקצוע מספק, גם אם אצטרך "להתפשר" על קמפינג בצפון.

יכולים להעיד כמה מהערוץ שעזרו לי לעבור אותה..

גם אני בסמסטר ב' כבר לא נגשתי למבחנים וסבלתי כל הסמסטר.

בסופו עשיתי חושבים עם עצמי והחלטתי שאני כן רוצה את התחום הזה, שאני יכולה להיות בו טובה יותר ושאני צריכה למצוא דרך להתמלא מרץ, לנוח ולשנות גישה.

זה שונה אצלך כי אתה אומר שלא בא לך על המקצוע בכלל אבל ממליצה לך בכל מקרה לגשת למבחנים עכשיו כי כבר היית בסמסטר, כבר שילמת על הקורסים ולך תדע, אולי זה יחסוך לך קורסים בתואר שתעשה אליו הסבה?

קודם תסיים את המבחנים של עכשיו, תעשה את המקסימום שאתה מסוגל אליו. אח"כ תנוח טיפה ותחשוב מה הלאה.

עזוב את מה שמצפים ממך, מה שרוצים ממך ומה שיש לך עכשיו. מותר לך לשנות כיוון, מותר לך גם לא ללמוד בכלל (אם מתלוננים תגיד שאני נתתי לך אישור). אבל אל תוותר לעצמך על המבחנים עכשיו.

בסוף השנה הראשונה הרבה אנשים נשברים. אל תתייאש ואל תקבל שום החלטה מייאוש, עצבים, דיכאון או הרגשת כישלון.

אם יש דרך לעזור, לעודד או להשיג לך כפיל שייגש במקומך למבחנים- מוזמן להגיד ואנסה לעזור

אבל אם אני הצלחתי להתגבר על הטראומה שהייתה לי שנה שעברה (ואוי, הייתה, והיא הייתה נוראית) אני בטוחה שכל אחד יכול.

רק תרגע, תנשום ותעשה מה שיעשה לך טוב.

בהצלחה!

לעבור מנחה 3 חודשים לפני הסוף- אני לא יודעת כמה זה ריאלי.

תואר עיוני, ולצערי באמת אין המון חומר ל-2 מאמרים נוספים. אפשר ל-1. המון זמן התבזבז על כיוונים שלא צלחו.

אני מרגישה שהמנחה חושב שהתחתנתי קטולית עם הבעיה שאני מנסה לפתור. אני כולו באתי ל-4-5 שנות מחקר, לא מעבר. 

גם באמת שהמחקר מייאש אותי לגמרי. אני אמורה ללדת בתחילת שנה ואין כיוון מבטיח באופק. אם אצטרך לעבוד על זה עד לפתרון הבעיה אני עלולה להשתגע באמצע.

הגיוני שיש הרבה כיוונים שלא צולחים אבל בדרך כלל יש כיווני מחקר עם סיכון יותר גבוה ויותר חדשניים וכיווני מחקר נוספים פחות חדשניים אבל עם סיכוי טוב יותר להצלחה.

לגבי הוועדה המלווה זה החוקרים שהיו במעבר שלב.

הייתי קובעת פגישה עם המנחה ומנסה להבין איך כן אפשר לכנס את החומר שיש למאמר אחד נוסף. איזה סימולציות חסרות וכו ושמה על זה פוקוס מרכזי. יכול להיות גם שהמנחה שלך אובר ביקורתי ואם תדברי עם הוועדה המלווה הם דווקא כן יחשבו שיש מספיק חומר או קרוב לזה (מכירה מנחים משוגעים שלא רצו לשחרר אנשים בתואר שני גם אחרי כמה פרסומים וטענו שזה לא מספיק).

פשוט אני כבר כל כך מותשת מזה שכבר פחות חשוב לי התוספת ד"ר לשם שלי, העיקר לסיים.

כרגע הכיוון של הפסקת לימודים הכי ריאלי, מקווים לנס עם הרבה עבודה קשה.

ומוסיפה שאפשר לקבל הארכות אוטומטית עכשיו בגלל המלחמה..

בכל מקרה לא הייתי מוותרת, הייתי מנסה לראות איל אפשר כן להוציא מזה בחודשים הקרובים דוקטורט, את לא צריכה שלושה מאמרים אלא עבודה בהיקף של שלושה מאמרים

מניחה שיש לך וועדה מלווה, אולי להתייעץ איתם? זה אמור להיות חלר מהאחריות שלהם

בדכ עושים באמצע הדוקטורט ומגישים להם מסמך. רוצה לכתוב לי בפרטי מאיזה אוניברסיטה את?

אם את לא זוכרת, יכולה לשלוח מייל לרשות לתלמידי מחקר אצלכם

לי התואר השני לקח זמן רב, כך שבאמת לפעמים דברים מאתגרים ממש ולא הייתי מציע להתייאש אם כי הרמה של שני ודוקטורט לא קרובים.

שולח כוחות מכאן.

תרצי שאפרסם את זה בראשי כדי להשיג עוד תשובות?

אין חובה לסיים דוקטורט בצורה של מאמרים. זה אופציה, אבל לא חובה.

אמור להיות בתדירות של פעם בשנה פגישה עם ועדה מלווה (מהמוסד שלך או חיצוני), והם אמורים לתת חוות דעת נוספת למנחה לגבי התרומה, התקדמות וכו'.

נראה שלא היה לך דבר כזה.

בטח יש אצלכם דיקן\אחראי תארים מתקדמים שאפשר לדבר איתו על העניין.

בסופו של יום, דוקטורט זה עובר\נכשל. זה לא משנה אם עוברים ב-61 או במאה.

אז בסדר, לא יצא מאמר יוקרתי. אבל השאלה היא אם מה שכן נעשה מספיק למשהו, ובשביל זה שווה לפנות למישהו בעל תפקיד באוניברסיטה (הכוונה היא לפרופ' בכיר מהתחום, שכבר הגיש סטודנטים משלו ובחן אחרים, ויש לו למה להשוות) ולשמוע מה אפשר לעשות.

והרבה דירות שותפים.
 

בלוד יש כפר סטודנטים.

ברחובות יש כפר סטודנטים.

מניח שיש גם מעונות בבר אילן, לא יודע איך הם.

אוכל לחפש פרטי קשר לכל השלושה למי שרוצה, מוזמן לפנות בפרטי.

ממה שהבנתי

הרבה דתיים גם

ייתכן מאוד שאפשר לגור שם גם בלי ללמוד באריאל

שווה לבדוק

זה אחלה שאלון.

רק סתם מעניין להבין  מה ההבדל בין השכלה אקדמית מלאה (בטעות-נפוצה כתבתם אקדמאית), ובין תואר אקדמי.

שלום לכולם!

אנחנו עדיין בשלב איסוף הנתונים ומחפשים גם אנשים שיש להם לקויות למידה (דיסלקסיה / דיסגרפיה / דיסקלקוליה).

האם יש בקרבתכם אנשים עם ליקויי למידה אשר הגיעו לגיל 18 והם ירצו להשתתף במחקר?

תודה רבה לכל מי שרוצה לעזור או שכבר עזר.

יום נעים ורגוע. 

נ"ב, אשתדל להעביר את השאלון בקבוצת שאלונים.

שלום!

אנחנו צריכים עוד 22 אנשים עם ליקויי למידה (דיסלקסיה / דיסקלקוליה / דיסגרפיה).

תודה רבה על כל עזרה אפשרית.

מאחלת יום טוב ורגוע.

אפילו אם אתם סתם דילגתם על המסרון שלי ולא הגבתם אליו בשום צורה אני לא יאחל לכם "יום גרוע". תשמרו על עצמכם. 

למעשה השאלון לא צריך לקחת 30 דקות, והוא לוקח הרבה פחות זמן.

כדי להתחשב באנשים שקשה להם לקרוא ולמקד קשב ציינו שצריך למלא את השאלון "במשך 30 דקות".

כלומר, מותר לקחת עד 30 דקות. 

אני רציתי להדגיש כי את/ה כעונה על השאלון יכול/ה לקחת לעצמך עד 30 דקות לענות על השאלון, כדי לא למהר לשום מקום ולא להילחץ שהזמן יגמר.

אנחנו צריכים עוד 21 אנשים עם לקויות למידה! תעזרו להגיע למטרה ולסיים את התואר ראשון בהצלחה.

בבקשה אל תלחצו השאלון הוא קצר, אנונימי, ואתם יכולים לפרוש ממנו בכל רגע.

תודה רבה על עזרתכם ותודה למי שכתב לי.

יום טוב לכולם.  

תעזרו לנו לסיים בהצלחה את תואר ראשון.

תודה רבה. יום טוב.

אני לא יודע באיזו רמה זה קריטי.

מתמטיקה זו אותה מתמטיקה.

מדעים זה אותם מדעים.

לשון ואזרחות זה כלל ארצי אני מניח.

חינוך מיוחד אני משער שלא אמור להיות קשר השקפתי

נשארת עם תנך ותושבע ואולי אנגלית אם זה הכיוון שלך אין לי מושג כמה זה קריטי  ההבדל ביניהן, אני לא למדתי בהן מעולם אבל אתה יכול לקרוא מאמרים שהם מוציאים באינטרנט.

ככלל, אורות ישראל היא מכללה נוחה שמטרתה להעביר כמה שיותר סטודנטים. הלימודים שם בדרך כלל נוחים יותר, אין דרישות מוגזמות וממוצע הציונים יחסית גבוה.

והיפכם בהרצוג - שם יש יותר אג'נדה, בטח הלימודים יותר מעמיקים (לפחות ביהדות) אבל גם הדרישות והציונים נם קצת שונים.

מאיפה תצא יותר חכם? לא ערכתי מחקר מסודר, אבל ההנחה שלי ביחס למכללות לחינוך, זה שאין קשר בין חוכמתך לרמה וסגנון הלימודים שלך. אם אתה חכם וסקרן - תתפתח בכל מקום, וכן להיפך.