גם אם היא לא רוצה לענות לך, סמס היא בטח תקרא, לא?

אני באמת רוצה לדעת למה היא עזבה את זה בכזאת מהירות.. ועוד בסמס..

שתרפי לכמה ימים, שבוע או אפילו שבועיים..

הבחורה קיבלה הצעה אחרת- תאפשרי לה להתמקד בבחור הנוכחי.

אם תגלי שחזרה להיות פנויה עוד זמן מה- נסי לתקשר איתה או להעזר בדמות משותפת נוספת (אם היא מסננת אותך),

ואז תבררי בדיוק מה הלך שם- מדוע חתכה וכו'.

ולגבי הבחורצ'יק שהצעת לה-

אני לא רוצה לשפוט מה היה נכון לעשות כי אני לא יודעת בדיוק מה המקרה וכמה זמן הוא לא הגיב לה, 

אבל סתם באופן כללי, אם מדובר בכמה ימים שהבחורה המתינה לו -

אני חושבת שמן הראוי לשלוח SMS עם עדכון המקרה והתנצלות על חוסר זמינות-

זה יכול לפתור הרבה תסכולים.. בכל זאת- יש שם מישהי שמחכה.. 

בשורות טובות לכולם.

מה זה "חתכה" אחרי יומיים כי הציעו לה עוד מישהו וההוא לא ענה...

אחרי שתעשה תשובה גמורה, אם תעשה, ותסביר את עצמה - אז אולי יהיה על מה לדבר, אם הוא ירצה ומן הסתם שלא וכנראה בצדק (אלא אם כן יש לה הסבר שקשה להעלות על הדעת כרגע).

ומדוע את צריכה "לרוץ" אחריה?...

משהו כאן נראה תמוה לגמרי.

נ.ב. כעת ראיתי שכתבת שהם "לא כ"כ צעירים" - אז אולי היא פירשה את זה שלא ענה, כאילו חזר בו ממה שסיכמו להיפגש שוב..  ופחדה להפסיד הצעה נוספת.

ובכל זאת - אז מה שהיסטריה עושה, במקרה הטוב. מסכמים להיפגש ועברו יומיים.. אז כבר חותכים?.. אותו ס.מ.ס היתה יכולה לשלוח עם "אזהרה" שיש עוד הצעה ושיגיד אם הוא באמת מתכווין להמשיך..

אני גם לא ככ הבנתי את הקטע שלה.. הם קבעו פגישה והיא חתכה אחרי שהם כבר קבעו..

יכול להיות שזה באמת סוג של שחיקה כזאת, אבל באמת לא הבנתי מה נסגר איתה שהיא חתכה כי הציעו לה מישו אחר.. זה היה נשמע לי ממש מוזר אבל חשבתי שאולי כשמגיעים לגיל מסויים ככה עשים..

רציתי ל"רוץ" אחרי כי הרגשתי שהיא פיספסה..זה הכל..

ואני גם מרחמת עליו.. באותו יום שמישו נפטר, גם מישי נפרדת ממנו בסמס

המליצי לו לעלות לתורה בחמישי ולברך 'הגומל' על הצלתו.

ואותה ראוי להעמיד במקום, וכמה שיותר מהר יותר טוב!

שהיא חתכה אחרי שהם קבעו להיפגש.

כתבת את זה בהודעה הראשית, אבל אני מודה שלא קראתי אותה כנראה בעיון מספיק, כי בקריאה ראשונה ממש לא קלטתי נכון את הפרטים.

נשמע שהיא אכן היתה מאוד לא בסדר (ואולי שיש עוד דברים שאנחנו לא יודעים שגרמו לה לעשות זאת (גם אם זה לא מוצדק), כי זה מוזר.)

כי היא לא עונה לי

מישהו אחר, והראשון לא ענה  (אחרי יומיים מהפגישה, כשכבר קבעו שוב).

מוזר לגמרי

לחתוך כי הציעו הצעה אחרת?

בעעע

תכלס, לא'ידעת. עוד בית בישראל, אולי זה כן שווה להמשיך.

החלטתי לעזוב אותם..

אם היא תרצה היא תתקשר אלי כי היא יודעת שחיפשתי אותה.

אז תודה רבה רבה!

ותבורכי על השדכנות!!

/forum/f76

ביישוב עינב יש כולל מאוד חמוד וגם קהילה גדולה ובנו עכשיו שכונה חדשה 

כשאני מקשיב למישהו ביחס לעולמו הפנימי, מה שמעניין ומעסיק אותו אני מרגיש שאני פותח צוהר לעולם שלו.

וכן, להיפך, שמישהו מקשיב לי וממוקד בי ובעולם שלי, אני מרגיש שהוא מתחבר אלי.

במקרים שתחומי העניין הם שונים אז העניין יותר בולט. כשאיש מקשיב לרעהו בצורה אקטיבית בנושא שאין לו בו יד ורגל, זה יכול לעורר חיבור גדול.

ו"לא מתלהבים משטויות"...

כלומר, ברור שיש בזה אמת ולא קטנה בכלל, מצד אחד. אבל המשמעות של זה היא שאני עכשיו צריך להגיע לקשר כשאני "מושלם" (או לפחות עוטה מסכה של כזה). וזה לא נכון, כי החסרונות שלי והדפיקויות שלי יצופו בקשר כל עוד הוא קרוב מדי. למעשה, זה במידה רבה מבוא למערכות יחסים קצרות ומתחלפות כאשר עולה פגיעות או חיסרון.

זה בסדר לרצות להשתפר כדי להיות בן זוג ראוי יותר. אבל זה לא בסדר לצפות "למושלמות". אנחנו לא. לעולם לא נהיה. מלאכים יש בשמים ואמא שלי טוענת שאם בן הזוג טוב מדי אז אלוקים לוקח אותו.

התחיל איזה קשר והבחורה נעלמה כאילו בלעה אותה האדמה

אחרי חודש פתאום שלחה הודעה משום מקום. הגבתי לה ביובש שתבין שלא מעוניין. 

אזי צריך להודות לה' יתברך ששמר את נפשך.

היה כנראה צריך את הבירור בשביל שני הצדדים, אך ברוב חסדיו ה' חסך לך את כל הפגישות והסבל מהבחור.

ואני לא אומר את זה רק מהצד של הכל לטובה וכו', אלא פה באמת רואים את ההצלה עצמה ישר.

לדעתי החלק שקשה זה שבסיטואציה כזו אפשר לומר לעצמך למה אני שוב פעם בסרט של להתבאס מקשר שהיה רלוונטי והתברר שלא…

נפוצה הרבה יותר משנדמה לך. ולתחושתי נשים מעיזות להתנהג ככה יותר מאשר גברים. אבל זה בסדר לטעון גם הפוך.

בעולם הקלאסי זה היה הפוך.

הפי כתבה בלשון שנוח לה לכתוב, כי בזה היא נתקלה.

וכנראה בגלל ההערות המעצבנות של כולם פה בפורום (לא דווקא אתה) היא גם כתבה בסוף במפורש שזה מיועד לשני המינים.

תפסיקו להיות מעצבנים ולצאת מנקודת הנחה שהבנות תמיד נגד הבנים. זה ילדותי ברמות. 

מי שלא מסוגל להיות רציני ולעמוד מאחורי מה שבוחר לעשות, לכאורה גם בנישואין יתנהג כך (גם בנישואין יש הרבה דרכים לעשות גוסטינג וד"ל).

איך שלא מסובבים את זה,

זה אומר שהן עושות משהו לא נכון ( שזה -שונה- ממשהו שבאשמתן).

עכשיו אם אחרי שירגעו ויתאפסו, יעשו בדק בית ויגידו "אוקי, איך נמנעים מהקרקס הזה שאני מתפרקת בגלל בחור שאני בכלל לא מכירה" ויבצעו צעדים 1,2,3 שקרקס כזה לא יקרה יותר - מעולה. זה נקרא החיים.  יש תקלות. משתפרים ומשתכללים לפעם הבאה.

אבל...אם הן יהיו עכשיו בחרדה או בהפסקה ויתנו כ"כ הרבה כח לצד השני...

אז ...אולי באמת עדיף שקודם יטפלו בעצמן יסודית כי בזוגיות אמיתית המצבים יהיו פי 8000 יותר מורכבים מזה.

תורידו את הראש בבקשה, בנות חוזרות מפורקות מעלבון אחרי דייטים

קצת יותר רגישות

אבל גם בנים רגישים אני אחרי הדייטים חזרתי  מפורק  מזה שלא התקדם

ענית תשובה מאוד מרגיעה בסיפא, פשוט תצא עם בנות שלא נדחקו לפני בשלות לדייטים.

אם זה גורף אז או שמאגר ההצעות שלך מזעזע או שיש סיבה אחקת וזה היה רק התירוץ. זה לא נורמטיבי סטטיסטית שעם כל הבנות לא עוברים מאותה הסיבה את הדייט השני.

נוטה לחשוב שזו לא רק "חוסר בשלות" מצידן, ושאם תהיה איתך אווירה נעימה וכיפית הן ימשיכו

אני לומד מטעויות ומשתפר ומבין איך לעשות דברים פעם אחת התעלמנו מהטריגרים ובפעם אחרת זה צץ משום מקום

קשה הזיווג כקריעת ים סוף

ההשתדלות היא לא רק לוגיסטית אלא גם להשתפר בתדר, ללמוד מטעויות וצעירויות, לקרוא את הבחורה, לרצות להיות נעים...

בהצלחה

ואם ההצעות ברובם הגיעו מאותו מקום/שדכן/שדכנית כדאי לשתף אותם ולהבין מהם איך להתמודד עם זה.

בהצלחה

לגודל שלו.

וסליחה, אבל, אולי בוגרות יותר?

ולכן דיברתי על זה ולא על בוגרות. 

הוא כתב שהתחיל לצאת לדייטים לפני חצי שנה. מי ישמע כמה גדול הוא יכול להיות... לא בקטע רע, אבל לכן אמרתי גם על בחורות יותר גדולות. בדרך כלל זה גורם להיות יותר בשלים.

בוגרות ובשלות בהחלט

בשלות לרוב באה עם הגיל. ולא כל בחורה בת 18-19 בשלה 

נכון שזו הכללה אבל בעיקרון הפנימי פה  צריך לכור שיש גילאים שבהם לא בטוחים במה שועשים

לצאת עם בשלות יותר.

כדאי רק לוודא עם עצמך \שיחה עם חבר שבאמת זו הסיבה וזו לא גרסה מנומסת שלהן ל"זה לא אתה, זו אני". 

אתה מדבר עם החברה שלה ושואל אם יוצא לה לדבר על הרצון לבנות בית וזה משהו שמעסיק אותה.. תוהה לעצמי איך לשאול את זה בדיוק. נשמע לי לגיטימי לשאול.

אולי לא נכון להפנות את האצבע כלפי חוסר הבשלות שלהן, אלא כלפי הגורם האחר בעסק?

אולי כדאי לברר עם מי ששידך, שינסה לברר אם יש משהו ספציפי וקיצוני בהתנהגות שלך שמרתיע.

בגלל הגיינה לקויה.

משאר הבחינות היה די סבבה, אבל ממש התביישתי להיות לידו. דיברתי עם מי ששידך, לא אמרתי בפירוש מה הפריע לי, והוא שכנע אותי לצאת פעם שנייה. קיוויתי שהיה משהו חריג באותו היום, אבל מסתבר שלא היה.

עצוב וכואב לשמוע

קצת מניסיון, יש אנשים שהעבודה הרוחנית שלהם זה להסתנכרן עם העולם וללמוד להתהלך בו. ואם זה מנחם, אחרי העבודה הזאת אתה מרגיש אחרת, טוב יותר ורגוע ושליו, ושלם עם עצמך.

שתרגיש טוב במהרה בעז"ה, ותמצא את מקומך ואת רעייתך

עוד לא הגיע זמנך להיעלם.

הלב שבע אכזבות אבל יום אחד יהיה טוב יותר ותמצא את מקומך.

הסימן הכי טוב בעיניי לטוב ולכנות - הוא אנחנו עצמנו.

האם אתה מרגיש טוב ואהבה כלפי אחרים?

אם כן, בוודאי שיש עוד כמוך שאינם רק נצלנים.

כל אחד מאיתנו מסתובב בעולם הזה עם שריטות וקשיחם משל עצמו, החיים מורכבים ללא ספק.

אבל יש ויהיו רגעי אור.

אנחנו נוטים להבליט את החושך כי הטוב הוא המובן מאליו, כי אנחנו בנויים להתגונן מהרע.

אבל מה שזה אומר בתכלס, גם אם לא תמיד מרגישים ככה, שהטוב הוא הרוב. מקיף אותנו בלי שנרגיש.

מותר ליפול לתהומות, זה בסדר להרגיש, אבל לזכור שיש אור בקצה, שהנפילה הזו לא תהיה לנצח.

אחלה כתיבה

הצורך לשים גבולות הוא צרך הכרחי.

לאחרונה באמת עלתה התובה שזה גם נותן קרקע פוריה לדברים שיצמחו ויפרחו.

יש שני צדדים יראה ואהבה.

היראה שמתבטאת בשימת גבולות והיא נותנת בסיס יציב. 

על גבי הבסיס היציב אפשר לפתח ולהצמיח כל פעם את האהבה.

אז בהחלט - די! שמים גבולות! מתוך כך בעזרת ה' הרבה שפע ברכה והצלחה!!