מחשבות ותהיות... מנסה לעשות סדר, וגם אשמח לייעוץ..יעל נ
אני לא יודעת אם אתם זוכרים, אבל היה לי מאוד קשה למצוא מקום שירות, בסופו של דבר כמעט התייאשתי ואמרתי שאם אני לא מתקבלת - אני הולכת למדרשה...
ובסוף התקבלתי וסגרתי.
סגרתי ביישוב שחשבתי שהוא דוס, כמו שרציתי...
אבל ככל שהזמן עובר אני פוגשת עוד ועוד אנשים משם ומגלה שהוא פחות בהרבה ממה שרציתי...
והיום, בסך הכל יום ראשון לשבוע ההכנה לשירות וכ"כ רע לי!! אני הדוסית היחידה, הבנות נחמדות!! אבל כ"כ לא הסגנון שלי! אני לא יודעת מה יהיה שנה הבאה אם אצטרך להיות עם בנות כאלו...
וכל מה שאני זה - כרגע לחזור לבית, אני מתגעגעת לבית והוא כ"כ חסר לי במקום הזה!
ויותר מזה - פתאום אני רוצה לעזוב הכל, לבטל את השירות וללכת למדרשה...
המשפחה תגיד שאני סתם מפחדת ושדירת שירות רק תועיל לי, אבל אני לא מסוגלת מבחינה נפשית ורוחנית להיות עם כאלו בנות!!
בנוסף כולם מדברים איתנו על אידיאלים ותרומה למדינה, בעוד מה שעמד לי בראש כשחיפשתי שירות היה גם תרומה לאחרים!! אבל גם מקום שיצמיח אותי... הרגשתי חייבת לעצמי מקום שיצמיח אותי, ואם השירות לא יענה על זה כי אסבול בגלל הבנות - אז למה לי לעשות שירות???


אם זה לא טוב לך אז... אל תלכי...געגוע..
לפי דעתי..בת מלך=)

תלכי לפי מה שהשכל שלך אומר לך..עזבי מה המשפחה תגיד אם את באמת מרגישה שזה לא המקום שטוב לך והמקום שבו לא תצמחי לפי האדיאלים שלך במיוחד בקטע התורני אז לכי למדרשה חבל שתסבלי שנה שלמה!

שרות אמור להיות מקום שבו את נהנת  שבו את צומחת מכל הבחינות ושאת באמת מרגישה שאת תורמת ולא

סובלת!!!-נכון לכל מקום יש יתרונות ויש חסרונות אבל אם במקרה שלך את רואה שהחסרונות כבר  יותר מדי עולים על היתרונות-תעשי טבלה אם יתרונות וחסרונות למדרשה ולמקום הזה שכרגע את נמצאת בו ותראי מה יכריע..

המון בהצלחה ובחירה נכונה ואמיתית!!

אני חושב שכדאי לך לפחות לנסות...ozd

(מנסיון אפשר לשמור על אורח החיים של גם אם החברה קצת שונה)

נראה לי עכשיו כשאת בהלם זה לא זמן טוב להחלטות..ארגוב

תתחילי את השנה,( רק ככה רואים איך זה לעשות משהו, כשעושים אותו..) ואם יהיה באמת נורא תעזבי, אבל עכשיו כשאת לחוצה - אסור לקבל ככה החלטות..

זאת בדיוק הבעיה:יעל נ
מותר לעזוב תקן לאחר תחילת השנה רק במידה ואני מתחתנת / ח"ו קורה אסון במשפחה...
אסור לעזוב בגלל שום דבר אחר ולפי דבריהם - גם אם בת סובלת בדירה זה לא תירוץ לעזוב...
ואם תגידי ששאת עוזבת ישימ אתך בכלא?...ozd

זה לא עובד ככה...

בטח שמותר לעזוב תקן. תמיד.פלספנית
אולי תנסי לחפש מקום דוס?נעמי7

כעיקרון יש גרעין בנתניה שיא הדוס מקום מאוד תומך עם משפ' מאמצות וגם מדרשה בערבים ובטוח יש עוד מקומות כאלה

עכשיו זה לא זמן לחפש שירות...יעל נ
סגרתי כבר ועוד רגע מתחילים הלימודים...
גם שבדקתי כ"כ הרבה מקומות ולא התקבלתי...
ובדקתי גרעינים ולא מתאים לי...
חיפשתי חצי שנה שירות, אין לי כוחות נפשיים לחזור לחפש ובטח שלא דקה לפני תחילת השנה כשהכל על בסיס מקום פנוי...
אם אבטל - אלך רק למדרשה!
אל תדאגי, תמיד לחוצים מדברים לא ידועים.ה' מלכנו

עוד חודש תצחקי על זה..חושף שיניים

>>>>>>>>>>>>>>okey

אני מסכים עם ה' מלכנו וגם שזה אכבר שליחות במקום כזה יותר ממקום שכולם דוסיות וכו'

הייתי בשליחות כזאת 4 שנים עכשיו...יעל נ
בשנות הלימודים באולפנה הייתי הדוסית היחידה...
ונמאס לי מהמצב הזה!
אחרי 4 שנים גם לי מגיע להיות בחברה שמתאימה לי, שארגיש בה בנוח ולא אצטרך לריב על הלכות פשוטות כמו אורך שרוול... ובדירה זה יהיה יותר מזה - זה יהיה גם כשרות המטבח...
4 שנים בשליחות כזאת תרמו לי מאוד, אבל לא אהיה מסוגלת עוד שנה...
אבל באולפנה את לא שם בשביל שליחות,okey

אלא בשביל עצמך ואולי גם בשביל שליחות.באולפנא העיקר הוא לקבל.בשירות העיקר הוא לתת ולכן אמרתי שזה אכבר שליחות

אני חושבת שעדיף לך לדבר עם מישו שמכיר אותך...מדריכה =]

נראלי שזאת התלבטות שיש לה הרבה צדדים וקצת קשה להסביר דבר כזה בפורום... בגדול עדיף שתדברי עם חברה טובה / מישו מהמשפחה... אבל אם כבר אז אני אגיד גם את דעתי ;)  

 נראלי שזה ממש תלוי באופי שלך ותכלס אני מבינה אותך שאחרי שנאבקת על הדוסיות שלך 4 שנים את רוצה שנה אחת שיותר תצמיח אותך... אבל זה גם תלוי בפתיחות של הבנות בדירת שירות, אני אישית מדריכת חוץ בסניף ממש לא דוס, וגם רוב הצוות לא הכי דוסים בעולם, אבל יש פתיחות וממש מקבלים אחד את השני, גם אם צוחקים עליי זה בקטע טוב ואני זורמת עם זה... תחשבי מה נראלך תהיה האווירה בדירת-שירות, אם תהיה אווירה של פתיחות וכבוד אז לא צריך להיות לך מאבק על שומדבר אלא להפך...

 

 

בהצלחה רבה במה שתבחרי!!

==--סבתא רוחלה

יעלוש יקרה.

 

מבינה אותך לגמרי..

בואי בשמחה לאישי יש לי הרבה מה להגיד לך,(אנחנו פחות או יותר באותה הסירה).

 

ב"הצלחה אל תתיאשי

 

הרבה שמחה וטובנשיקה

 

נ.ב סליחה שאני לא כותבת פה משהו.

העיקר לא להתייאש..ברוקולי
בתור אחת שבדקה 14 מקומות. סגרה 4 פעמים. ונהנתה מהשנתיים שירות בצורה לא נורמלית. מוזמנת לשיחה אישית יש לי דברים להגיד לך.
אין לי כ"כ זמן עכשיו, אבל-אאלעד

יש נקודה חשובה, שחשוב שתכניסי לחישוב.

כל שינוי, בכל תחום, קשה בתחילתו. יכול להיות גם חוסר התאמה, אבל זה נדיר יחסית לענ"ד..

 

 

תאמיני שאם ה' שלח אותך למקום כזה שם את צריכה להיותישי .א.

כנראה שיש לסיבה לזה אם זה מה שקרה תאמיני שזה לטובתך...

אולי זה מה שיתרום לך ויצמיח אותך????את אף פעם לא יכולה לדעת אם זה יהיה מקרה ממש קיצוני תמיד יהיה אפשר לעזוב....

אז ככהחרותיק

הרגשתי בדיוק כמוך לפני שנה.

את לא מבינה כמה את מזכירה לי את מה שהיה לי.

 

הייתי בדירה עם בנות ש.. לא ממש השפיעו עלי לטובה.

ורציתי לעזוב למדרשה.

 

אבל היום ב"ה אני כל כך שמחה על זה שנשארתי.

 

יש לי משל.

תנשמי רגע, נושמת? יופי. 

עכשיו תנשפי את האויר החוצה.

עכשיו תנסי לעשות את שניהם ביחד. הולך?

לא..

 

אם את באה כדי להשפיע כלפי חוץ, שום דבר לא נכנס אלייך פנימה.

וברגע שקלטתי שיש לי שליחות גם בדירה, זה הפסיק להכנס!

הן לא השפיעו עלי. ב"ה.. אולי טיפה.

ובאולפנא בכלל היתה לי חומה של הגנה, כי אני המדריכה.

 

יעל, לא כדאי לוותר.

את פשוט חוששת מהמבחן הזה, אבל מבחן נועד לחזק.

אל תדאגי, יהיה קשה, אבל את תצליחי!

התעצלתי לקרוא את התגובות-לכן אגיב רק לראש השרשורעאל"ת

שירות לאומי זה תרומה לעם ותרומה לאחרים אבל זה מתקיים רק כשאדם יפעל מתוך רצון ושמחה וייתן את כל כולו ומי שהוא באמת.

בכלל,בעיניי צריך לעשות שירות לאומי בין היתר (אבל במקום מאוד חשוב) בגלל הבנייה האישית וההתעצמות בשנה הזאת.

כי לעניות דעתי התרומה לעם מתבטאת בבנייה עצמית.כשאת בונה את עצמך ויודעת שאת חלק מכלל אז זה משפיע מאוד על הכלל,את מעצימה חלק מהכלל ומקדמת בכך את הכלל.

אז אם מה שטוב לך ויעצים אותך וייתן בך יותר כוחות ואמונה זה ללכת למדרשה-אל תפחדי מתגובות של אחרים,תבטלי שירות ותלכי למדרשה. כי כולם יודעים לשחק אותה בתפקיד האידיאליסט, אבל אדם אידיאליסט שרוצה לקדם את העם והחברה דואג גם להתעצמות שלו עם ראיה מרחבית על הכלל.

אבל אם את לא רוצה לעשות שירות רק בגלל הפחד והחששות-תאמיני בעצמך ותהיי הכי אמיתית ותתחילי את השירות ותתני כל מה שאת יכולה והפחדים ייעלמו בעזרת ה'!!

מקווה שהובנתי ומקווה שקצת עזרתי.

בהצלחה רבה!!

אל תיהיה מרובעת!!!תלמדו להסתכל מעבר לבגדים!!!שירההההה!

תדעי ללמוד לאהוב ולהעריך אותם!!!!

הם בנות מקסימות, והיום זה היום הראשון ואת מסתכלת עליהם רק מבחוץ!!!!!

יש מצב שהם הרבה יותר דוסות ממך...את פשוט מריכה לדעת איך להסתכל!!!!!

תאמיני לי שהיא לא מסתכלת רק על הבגדים.ענבל

בס"ד

 

איך את יודעת מאיפה היא הסיקה את המסקנות?

כמו שזה לא הוגן שהיא תשפוט אותן על פי בגדיהן כך זה גם לא הוגן שתשפטי את אותה על פי הודעה אחת מסכנה בפורום.

..........שירההההה!

אני אולפנה חברה רק של בנות שלא כמוני צריך לדעת להעריך את זה!!!!

אני במקומך הייתי עפה משם והולכת למדרשה...ננח=)
זה ברור לי..
אבל תעשי מה שנראה לך..לוידעת..
בהצלחה שיהיה לך!
ספרי לנו מה עשית בסוף!..

בסוף ב"ה הגעתי מהר להחלטה ואני בטוחה בה! אז ככהיעל נ
דבר ראשון פגשתי את אוריה המדהימה שהצילה את מצב הרוח שלי ובזכותה אני אשרוד את השבוע! (כי האווירה הכללית אכן לא משהו כפי שציינתי קודם...)
ו- ב"ה חששותי בקשר למקום השירות התבדו!!!
יש איתי עוד 2 בנות בדירה, אחת לא פגשתי (כי היא ממשיכה שם שנה שניה) והבת הנוספת מדהימה ב"ה!!! לא יכולתי לרצות משהו טוב יותר!!
ואני אוכל לשלב מדרשה עם השירות!!
ב"ה הכל הסתדר הכי טוב שיכול להיות!
אז... שנה הבאה אני מתנחלת, נוסעת בטרמפים כי אין כמעט אוטובוסים וגרה בקרוואן
זה נשמע כמו בדיחה, אבל החלום שלי הוא לגור ביישוב, ובעזרת ה' תהיה לי שנה מדהימה!
ותודה רבה לכולכם על העצות והעידוד, ותודה על המקום לפרוק
יוהוווווווו . אני שמח כל כך!!!!צבי-ליזציה

ידעתי מראששש . בהצלחהה לך מממששש!!!

קרוואן זה לא כ"כ גרוע כמו שזה נשמע!!!!פיתה פיתה

כילו זה כן,אניזה שריד.ובישובים קטנים טרמפים זה סבבה וחצי.רק תצטרכי להתרגל לרמדאן

קרוואן זה ממש לא גרוע!!! פשוט -יעל נ
עירוניסטית שכמוני, ילדת בית שצריכה חדר לבד - זה הזוי ששנה הבאה אני נוחתת למציאות כזאת אבל כפי שכבר ציינתי - זה החלום שלי, ואני מקווה - ומכל הכיוונים זה נראה כך - ששנה הבאה עומדת להיות מדהימה בעזרת ה'!!
אבל ממש לא התלוננתי! גם שאין על מה ב"ה!
יאא ב"ה!!! משמח לשמוע בהצלחה מדהימה!!עץ על מים
ב"ה!!ozd
עצה: לא לפחד מחברה לא דוסיתדתי לאומי

דווקא יכולה לחדד את ההבדלים ולתרום לבירור והעמקת האישיות והאמונה.

בהצלחה רבה!

נכון, אבל:יעל נ
אחרי 4 שנים שלמדתי בחברה דוסית אז אני רוצה חברה לא דוסית...
4 שנים שבהן למדתי להיות מי שאני למרות שאני שונה ובזכות 4 השנים האלו יש לי עקרונות ברורים מאוד ב"ה!
אבל - ב-4 השנים האלו רק נלחמתי ונאבקתי לשמור על מי שאני ולא הייתה לי שניה להתקדם...
הייתי כ"כ עסוקה בלשמור שלא לרדת ולא התקדמתי רוחנית,
אז רציתי שבשנת השירות אוכל להפסיק להלחם, ולהתקדם סוף סוף...
יעל אני כ"כ דמחה בשבילך שהסתדר ב"ה.נחמה בין החוחים =]

שיהיה לך רק רק טוב

 

ד"א, לגבי האולפנה אני ממש מבינה אותך אני הייתי במצב ממש דומה. (אם את רוצה אשמח ליותר באישי פשוט עכשיו אין לי כ"כ זמן).

איזה כיף!! ברוך ה'!מישהי=)
וואי ב"ה!! איזה יופי..asaf300

שיהיה הרבה בהצלחה!! תראי איך הכל משמיים..

איזה טוב ה'!שמחה בשבילך!!בת מלך=)
ב"ה...והתחשק לי להגיב כדי שזאת תהיהחפרנית גאה=)

התגובה ה-40 והשרשור ינעץ

הוא לא יינעץ... רק 3 שרשורים בכל פורום יכוליםיעל נאחרונה
להנעץ, הוא סתם יהפוך לשרשור של 40 + תגובות שבגלל זה לא רואים את ההמשך אלא רק את ההתחלה המדוכאת, תודה... <צ>
יש כאלה שערים עכשיו?אהבה 18
אני לא חדשההרהמורניק

למה כ"כ משעמם פה?????

כולם כבר התבגרו ועברו לצמ"עאיגנוטוס פברל

או לשטו"ל

לא ככה - נהיה יבש כי לא מצטרפים חדשים במקום אלוGini
שהתבגרו ועברו לפורומים של הגילאים היותר גדולים 
כולנו יבשים 🙁🙁Gini
וואלה!! אני גםההרהמורניק
אני חדשההודיה לה':)אחרונה
למה באמת
חיפוש קוראים לסיפור קצר שעומד לצאת לאוראורנשטיין

מחפשת קוראים/קוראות מהמגזר הציוני-דתי, כדי לקרוא סיפור זכרונות קצרצר של יוצא ברית המועצות לשעבר, ולענות על כמה שאלות. 

 

הסיפור באורך 38 עמודים. 

 

פרטים על הספר:

השעון המתקתק במרתף - סיפור מהווי נערותו של הרב מיכל וישצקי, מאחורי מסך הברזל. 

 

תקציר:

 

ברית המועצות, תשט"ו. סדרי הלימוד של מִיכֵל וישצקי די רגילים: לימוד גמרא בבוקר, ולימוד חסידות עם אביו אחר הצהריים – שחזר מגלותו בקזחסטן חודשיים קודם לכן.

אלא שאז החסיד האגדי, ר' מענדל פוטרעפאס גם משתחרר ממאסר פתאום. הוא מאתגר את מיכל בסדרי לימוד חדשים – המובילים בקלות לרצף סיכונים חדש.

עד להימור הגדול מכולם. 


מעניין אתכם?
כתבו לי ואשלח לכם את המסמך:
יהודית אורנשטיין -
0553075722
yehuditorens@gmail.com


 

את יכולה להפסיק להספיםנקדימון

אף אחד לא רוצה פה לקרוא את מה שאת מציעה. אין לזה היענות.

אין כמעט אנשים חדשים שמצטרפים לפורומים אז מה שאת עושה זה פשוט לטמטם לנו את המוח.


 

אולי די כבר?!

נשמע סיפור מענייןקעלעברימבאראחרונה
חיפוש קוראים לסיפור קצר שעומד לצאת לאוראורנשטיין

מחפשת קוראים/קוראות מהמגזר הציוני-דתי, כדי לקרוא סיפור זכרונות קצרצר מהווי נערותו של יוצא ברית המועצות לשעבר, ולענות על כמה שאלות. 

 

הסיפור באורך 38 עמודים. 

 

פרטים על הסיפור:

השעון המתקתק במרתף - סיפור מהווי נערותו של הרב מיכל וישצקי, מאחורי מסך הברזל. 

 

תקציר:

 

ברית המועצות, תשט"ו. סדרי הלימוד של מִיכֵל וישצקי די רגילים: לימוד גמרא בבוקר, ולימוד חסידות עם אביו אחר הצהריים – שחזר מגלותו בקזחסטן חודשיים קודם לכן.

אלא שאז החסיד האגדי, ר' מענדל פוטרעפאס גם משתחרר ממאסר פתאום. הוא מאתגר את מיכל בסדרי לימוד חדשים – המובילים בקלות לרצף סיכונים חדש.

עד להימור הגדול מכולם. 


מעניין אתכם?
כתבו לי ואשלח לכם את המסמך:
יהודית אורנשטיין -
0553075722
yehuditorens@gmail.com


 

הנוער הדתי לאומי לאן הוא הולך בצבא ?אביגיל מלאך

האם אתם חושבים שכל הנערים של הציבור הדתי לאומי מכוון ליחדות עילית או גם למקומות רגילים אחרים ?

הציבור הדתי לאומי - מגיע לכל היחידות והתפקידיםזמירות

בדיוק כמו בחיים האזרחיים

הציבור הדתי לאומי לא מתרכז בגבולות גזרה צרים - אלא נמצא בכל מגוון החיילות והתפקידים, קרביים, תומכי לחימה, ג'ובניקים, אנשי מחשוב, כלכלה, הנדסה, המון עתודאים שמתפזרים בכל יחידות הצבא עם סיום התואר בכל מגוון התפקידים הפתוחים בעתודה האקדמאית.

ובהמשך בחיים האזרחיים- בכל ענפי המשק, הכלכלה, התעשייה, האקדמיה, חקלאות, מסחר 

..יהודי חסידיאחרונה

אבל בוודאי שיש הרבה הכוונה בציבור הדתי לאומי לצאת דווקא לתפקידים משמועתיים ומובילים בכל מקום ובפרט בצבא

הפצות!!יהודי חסידי

ב"ה אנחנו זוכים להקים ארגון שיעודד את כולנו ביחד לצאת להפצות, להתחבר לצמא הגדול שיש בעם ישראל להתחבר לאבינו שבשמיים.

 הארגון הוקם אחרי שבסוכות האחרון היה אירוע גדול בתל אביב - 'טולולולב - נוטלים לולב בתל אביב' שהשתתפו בו למעלה ממאתים בחורי ישיבות מישיבות שונות, ולמעלה מ-10,000!! יהודים זכו ליטול לולב.

 

בעז"ה ביום חמישי הקרוב יהיה אירוע השקה בהתוועדות 'צמאה' של הישיבות גבוהות __מגיעים ומתחברים דפוס .pdf

 

יצא עלון יפה, עלון (6).pdf מוזמנים לראות.

 

 

כמו כן יש אתר נחמד מתחברים - הנקודה היהודית שלי | קירוב לבבות והפצת יהדות

 

אשמח לתגובות....

וואודומיה תהילה
מדהים!
קצת תמונות מהפעילותיהודי חסידי

וקצת תמונות מהאירוע בבניני האומהיהודי חסידי
סיפוריהודי חסידיאחרונה

אחד הפעילים זיהה אדם שהניח תפילין בשבוע שעבר והציע לו להניח שוב. להפתעתו, האיש ענה: "לא". כשנשאל מדוע, הוא הסביר בחיוך: "בפעם הקודמת שהנחתי אצלכם, הרגשתי התעוררות כל כך גדולה, שלא רק שקיבלתי על עצמי להניח בכל יום – אלא שכבר הזמנתי דוכן תפילין קבוע למספרה שלי!"

 

הופכים את העולם!
מתחברים - הנקודה היהודית שלי | קירוב לבבות והפצת יהדות

מחפשים בני נוער לכתבהדבדב

לכתבה על שמירת נגיעה לנוער דתי לעולם קטן (השבועון)

מחפשים: שני בנים ובת (דתיים) - לראיון קצר בטלפון

על איך הם רואים את הדברים, מה המצב בשטח בנושא ועוד מספר שאלות.

אפשר גם אנונימי אם לא נוח בשם המלא.

אם מתאים לכם - אנא פנו לנדב בווטאסאפ בלבד 0545645411

תודה  

כתבה לנוער על שמירת נגיעהדבדב

לכתבה על שמירת נגיעה לנוער דתי לעולם קטן (השבועון)

מחפשים: שני בנים ובת (דתיים) - לראיון קצר בטלפון 

על איך הם רואים את הדברים, מה המצב בשטח בנושא ועוד מספר שאלות.

 

אפשר גם אנונימי אם לא נוח בשם המלא.

 

אם מתאים לכם - אנא פנו לנדב בווטאסאפ בלבד 0545645411

 

תודה  

אולי יעניין אותך