שדכנית הציעה לי אותו...
על ההתחלה נפלתי מהשם שלו, משהו הזוי לחלוטין
(סורי על החיצוניות, זה הולך להיות הרבה בסיפור)
וגם הארץ מוצא
וגם זה שהוא קטן ממני בשנתיים
קיצור, מיליון דברים חיצוניים להתגבר עליהם
(שאחד מהם זה סבבה, אבל כשזה ביחד זה קצת קשה)
הגעתי לפגישה ראשונה, היה מעולה
בעיקר כי כל הזמן שיננתי לעצמי "את צריכה מישהו שיאהב אותך!"
כשחשבתי על דברים חיצוניים.
יצאתי בהרגשה טובה..
אחרי זה העניינים הדרדרו...
ואני כל הזמן ניסיתי לשמר את הקשר, כי לא פוסלים על דברים חיצוניים
וניסיתי לעשות עבודה עצמית..
ולאט לאט הוא נראה פחות ופחות טוב בעיניי
וגם במנטליות לא התחברתי..
והתפדחתי להסתובב איתו...
ועכשיו הוא נפרד ממני!!
איזה הזוי, נפגשנו כולה שלוש פגישות והוא כנראה חשב שזה עילה לפרידה בפגישה...
לונורא...טעויות של מתחיל...
(שאלה יהיו טעויות של בחורים..)
הקטע שהוא חפפפפררררררררר!!
הוא נאם לי איזה משהו על זה שבשביל אש צריך חמצן ופחמן,
ובינינו לא היתה כימיה..
ואני השתעממתי מוות!
וזהו... זו הייתה נראה לי הפרידה הכי שמחה בחיי...חחחחחחחחח............

.
נראה לי הייתי נקרעת מצחוק...
