ולטחון הכל בבלנדר

את הפירות אני מקלפת ומגרדת בפומפיה אפשר להוסיף כפית טחינה

ממש ממש פיציות.

ככה הוא מרגיש את הטעמים השונים, (של המים, של העוף,\ של הירקות) ומפתח את הטעם שלו.

ובקשר לפירות, לא צריך שיהיה נוזלי, אלא יותר בסגנון "מחית". לדעתי אין צורך להוסיף מים.

מאחלת לכם הרבה סבלנות ובהצלחה!

אבל כן התחלתי ממרק טחון לחלוטין. לעשות את זה בהדרגה..

וטחנתי עם בלנדר ידני כזה.

את הפירות ריסקתי והוספתי גם קצת שיבול שועל. בריא ומשביע. ואם היו גושים אז לפעמים גם את זה עשיתי עם הבלנדר הידני. אין עוד שיניים. ועם חתיכות קטנטנות  ארוחה אחת כדי שתשביע הייתה לוקחת לה 3 שעות.

אני לא מדברת כאן מניסיון, אבל כיוון שאף אחת לא התייחסה, אנ אענה מה שאני יודעת, ומקווה שימשיכו אותי ויתקנו אם יש צורך.

בכל מקרה, מה שאני תמיד ראיתי שכותבים (וגם נשמע לי מאוד הגיוני), שעדיף להתחיל בלי שום תיבול, כדי שהתינוק יתרגל לטעם הטבעי של המאכלים.

לגבי מלח- אני אשמח אם אחרות כאן יענו אם באמת לא שמים בכלל, או שכדאי כן לשים מעט.

לגבי אבקת מרק- נראה לי שממש חבל שכך תינוק יכיר את הטעם של המאכלים- כבר מההתחלה. (למען היושר- אני בכלל לא משתמשת באבקת מרק, ומאמינה שאפשר ליצור מאכלים טעימים גם רק מאוכל טבעי, בלי תוספות מסוג זה. בכל מקרה, לגבי תינוק- ראיתי שכותבים נגד, וזה נשמע לי מאוד הגיוני).

אני שמה לתינוקת שלי במרק: מלא ירקות, עוף, עדשים אדומות וקינואה.

אני לא שמה שום תבלין לא מלח ולא אבקת מרק. העוף נותן לזה טעם טעים. הבת שלי ממש אוהבת את זה.

אני מכינה בסיר גדול ומקפיאה בקופסאות קטנות וזה לא משנה לטעם אם מחממים מספיק טוב לפני.

אני משתדלת לתת פירות רגילים טחונים. כי לגרבר  פחות ערך תזונתי.

אני נותנת גרבר בשבתות ואם ממש אני בלחץ של זמן ואין לי זמן לרסק.

אני גם אמא לתינוקת אחת ובהתחלה ממש הסתבכתי עם זה- מה ואיך לתת. וגם עדיין..

בהצלחה

המלח לא בריא, במיוחד לתינוקות שהגוף שלהם כל כך קטנטן ומושפע מכל כמות הכי קטנה של אוכל..

עדיף לתבל בפלאי הטבע: עשבי תיבול- שמיר/כוסברה ופטרוזיליה, קיטניות למיניהם (למשל חומוס), הודו, ועוד... מרק עשיר ביותר עם קיטניות, קוואקר, עשבי תיבול, עוף וירקות הוא גם בריאות וגם עושר בטעמים.

גם את הפירות אפשר לעשות שמח: טחינה/שקדיה ממש ממש משדרג ובהמשך אפשר גם לטחון אגוזים ושקדים בבלנדר (כמובן לטחון דק דק דק).

*לשים לב לתגובות אלרגניות עם אוכל חדש!

אני באותה התק' ונותת לביתי המתוקה פירות , דייסת קוואקר , מרק.

בטיפת חלב אמרו לי שבגיל חצי שנה צריך שיהיה שתי ארוחות שלמות כאלו. הבעיה היא שאני לא יודעת כמה זה ארוחה? מתי היא שבעה?

אשמח אם גם יהיה לכם עוד רעיונות מה לתת לאכול.

תודה.

אמרו לי כמו כמות של 180מ"ל (קצת פחות בכוס רגילה).

אבל לא צריך בהכרח לפי כללים אלא לפי איך שהתינוקת שלך רוצה.

אם היא סוגרת את הפה או מזיזה את הראש כשאת מקרבת את הכפית או משמיעה באמצע האוכל קולות לא מרוצים או מזיזה את הכפית עם הידיים. כנראה שהיא לא רוצה.

הבת שלי לא תמיד אוכלת כמויות קבועות - לפעמים פחות מכוס ולפעמים רוצה כוס וחצי.

בהתחלה גם היו כמויות קטנות יותר (פחות מחצי/רבע כוס) עד שהתרגלה לאוכל החדש ואז הייתי נותנת לה תמ"ל בסוף הארוחה כתוספת כי רציתי לוודא שהיא שבעה.

לגיל חצי שנה אין לי עוד רעיונות למה אפשר לתת עוד לאכול

עם הגלוטן, עד שהילד מוציא שיניים.

רק כשהילד מוציא שיניים, הגוף שלו מפריש אנזים שמסוגל לפרק את הגלוטן.

אם הוא מקבל אותו קודם, הגלוטן פשוט מסתובב לו בגוף,לא מתפרק ו"מתיישב" על מעברים בגוף וזה לא כ"כ מומלץ..

אנחנו התחלנו עם הילדים עם גלוטן רק אחרי שהיו להם שיניים, והשתמשנו בתחליפים טבעיים- קינואה, קטניות, ירקות, הילדים היו שבעים ומבסוטים וגם כמעט ולא היו חולים (זה אני מאמינה שקשור גם להנקה ומניעת מוצרי חלב..).

לגבי מה היא ארוחה- הילד אמור להיות שבע אחריה את אותו מרווח זמן שהוא רגיל בד"כ בין ארוחות. אצל כל ילד זה שונה, צריך פשוט לנסות, לערוך תצפיות ולראות כמה הילד צריך כדי לשבוע..

בהצלחה!  

גלוטן עובר בחלב האם? אם כן איך זה מתיישב עם התיאוריה?

וגם אם כן- הוא כבר התפרק אצל האם ועובר מפורק (מה שהתינוק לא מסוגל לעשות לבד..)

יכול להיות יצירה קלילה, סתם ערב שכל אחת מביאה משהו טעים, אוכלים ומדברים.

זה נקרא סיורי טבע עירוני. מגלים צמחים ובעלי חיים.

פיתות על הטאבון ביער..

זה עולה מעט כי זה רק תשלום למדריך.

החלטתי בשלב מסויים להגיע לסעודה מתוך גישה פנימית: אין לי ציפיות מאף אחד. אני לא אחראי על אף אחד. אני מתחיל שלום עליכם אחרי הודעה מספקת, מי שלא רוצה שלא יהיה. אני מקדש - מי שלא נמצא שיקדש לעצמו או שלא יקדש בכלל. אחרי כל כך הרבה סעודות שבהן ניסיתי להחזיק בכוח, לשלוט בסיטואציה, להשליט ''צורה של שולחן שבת'' - חלאס, זה לא שווה את הכעס.

אלה ילדים גם של הקב''ה ומנקודה מסויימת שייקח אחריות... או כמו שרבי נחמן אומר: ''וכן כשמגיע שבת או יום טוב, אזי אני מוסר כל ההתנהגות וכל הענינים והתנועות של אותו השבת או היום טוב להשם יתברך, שיהיה הכל כרצונו יתברך. ואזי איך שמתנהג באותו השבת ויום טוב שוב אינו חושב וחושש כלל שמא לא יצא ידי חובה בהנהגת קדושת אותו היום, מאחר שכבר מסר הכל להשם יתברך וסמך עליו יתברך לבד''

בקיצור, לשחרר וזהו. לאורך זמן השחרור הזה מביא לשיפור במצב. 

שיחות משפחתיות, צחוקים ודאחקות.

אולי התוכן מועבר בצורה מעיקה?

זה נשמע מאד מעיק.

למה לא פשוט לאכול ביחד, לפטפט ולספר חוויות מהשבוע שחלף?

אני מבינה את האידיאל שאתה רואה לנגד עיניך אבל נשמע שזה עושה יותר נזק מתועלת

מאוד מאוד מבינה אותך💔

מאוד כבר אמרתי?

אבל הכי חשוב שתהיה להם חוויה טובה משולחן שבת.

אל תכביד עליהם

תקליל

שישמחו בשולחן שבת, שיהיה כיף, קולות של צחוק, טעם מתוק וזכרונות טובים

צריך שילד יזכור חוויה חיובית משבת , שולחנו, וכלליותו .

תשחרר

שיעור כללי תעביר במקום אחר

בנוסף שים לב יש לך טווח גדול של גילאים

יש דרך!! בגישת "שפר" להורות תוכל למצוא דרך לשפר את סעודת השבת, לשפר את מערכת היחסים בתוך הבית, להבין את הדינמיקה שבין הורים וילדים ומכאן, השמים הם הגבול. חבל לסבול כשאפשר ליהנות מגידול הילדים. גישת שפר, המפתח להורות אחרת. 

אם כי ידיעה זאת, לא עוזרת במיוחד...

קח ממנו כמה טיפים. מנסיון.

1) תעלה נושא עם אמוציות לדיון, והם המדברים. ולא הקהל. אתה מנהל הדיון. 

2) תציב דרישה וציפייה, שאין שלילי בסעודה. רק חיובי !

3) תגרום לחוויה בשולחן, שירה חידונים וכו'

4) תעשה קואליציה עם שניים מהילדים בשירה או בדיון, השאר יצטרפו בהמשך.

5) תעשה קידוש מיד, אנשים רעבים הם אנשים עצבנים.... גם אתה.

6) תהיה אתה רק בחיובי ולא בשלילי.

8) תנמיך ציפייה, ותוציא מראש את כל התמונות והסירטונים והתיאורים מהידברות וכו' ששולחן שבת יש אוירה מדהימה ומשפחתית... לרוב זה לא כך, כל מה שבא ברוך הבא.

9) מסתבר שרוב הריבים הם על אותם דברים פחות או יותר כל שבוע, אוכל, מקום, וכו', תשב עם עצמך או אשתך ותפתור את הבעיות לפני שבת. [כגון חלוקת מקומות שונה]

10) בד"כ יש ילד אחד או שניים שהם עושים את הבלגן - תבודד אותם... בעדינות כמובן. ובלי לפגוע.

11) אם יש לך ילד עם הפרעת קשב ריכוז שייקח ריטלין גם בשבת.

12) אם יש לך הפרעה קח ריטלין לפני הסעודה ..... זה עובד. [וגם אם אין לך הפרעה.... זה עושה את העבודה...]

אם תרצה עוד, פנה אלי באישי.

לגבי ההקנטות- האם הן ממש מעליבות? האם ילדים יוצאים פגועים? אם כן זה (ורק זה) מצריך ומצדיק מלחמת חורמה. אם כולם בסבבה, תזרום.

לגבי זה שהילדים קמים- אנחנו מאוד קיצרנו את הסעודה תמורת זה שהם לא קמים.

יש לך אחריות על דברים מסויימים, ולילדים יש אחריות על דברים מסויימים (כמו כל דבר בחיים).

נראה שאתה עושה את מה שלדעתך מוטל עליך.

אתה לא יכול לשלוט על אחרים (קדרא דבי שותפי..)

תזרום עם הדברים הטובים שאתה עושה ואל תפנה למקומות שבהם אין לך ממילא שליטה

1. תדאג שלך ולאשתך יהיה כיף וטוב בשולחן. תיהנו, תאכלו טוב, תפטפטו בכיף, תספרו דברי תורה.

אנשים רוצים לבוא למקום שטוב בו, ושולחן שבת צריך להיות עונג, לא מטלה.

תנסי לשכול מכל שאר ההגדרות ופשוט לדאוג שיהיה לכם כיף, וכל השאר מפסידים...

2. אפשר להוסיף דברים שכיפיים לבני הבית, ואפילי לשאול מה אוהבים..

סבב של מה היה טוב השבוע, שירה ב2 קולות/סולו של שירים כיפיים והווי משפחתי.

3. לגבי הגדול שמקניט, זה בדרך כלל ככה או רק בסעודה? התנהגויות של הצקות או מריבות על מקום בשולחן זה מגיע מחיפוש מקום במשפחה, מתחושת מצוקה מול המקום שלי וכו.

כן כדאי לנתב אותו למקום שירגיש משמעותי, ושיש לו מקום ומשמעות במשפחה. אפשר לבקש ממנו להכין דבר תורה, לשיר איתך איזה שיר, לעזור בהגשה, או סתם לפרגן לו על משהו.

בכללי לשים לב שהוא בטוב, ומה קורה לו.

ילד שמציק זה ילד שמשהו מציק לו.

4. כמובן תפילות!!

לק"י

אמהות

הריון ולידה

ועוד

יש שם פסיכולוגים גברים מצוינים, אבל לא דתיים אם זה חשוב

אף פעם לא נהיה המעצמה הכלכלית של העולם כי אנחנו עם קטן.

לכן הנביאים אומרים שבעתיד הגויים יסייעו לנו כלכלית כמו שהאומן והמניקה עוזרים לתינוק קטן "והיו מלכים אמנייך ושרותיהם מניקותייך"

היא המדינה המערבית היחידה שהאוכלוסיה שלה מתרבה בעוד שאוכלוסיית המדינות המערביות האחרות צונחת.

ישראל היא מדינה שיש סיכוי לדור שלנו להזדקן בה בכבוד כי יש לה צעירים שישלמו מיסים למחלקת הרווחה.

כבר היום ישראל יכולה לקיים את התעשייה שלה ללא מהגרים (ברוב ענפי התעשיה, יש עבודות בבניין ובמוסכים ובסיעוד שזה יותר קשוח).

ישראל צפויה להגיע ל24 מליון נפש עד שנת 2100 ויש הערכות שזה יקרה עוד לפני כן.

בקיצור הבאת ילדים לעולם זה ברכה לישראל.

לא נראה לי שיום אחד נהיה מליארד כמו הסינים.

ואם מתישהוא נמנה מליארד, אז הסינים ימנו 500 מליארד (ויגורו בכוכבים אחרים או לא יודע מה יהיה. ובכלל השאלה אם ארץ ישראל יכולה הלכתית להתפשט על כל העולם, או שהטבעים ישתנו בעתיד או הטכנולוגיה בעתיד הרחוק תאפשר לנפח את כדור הארץ או לא יודע מה יהיה). בכל מקרה תמיד נהיה עם שמהווה אחוז קטן כמותית מהאנושות, ואף פעם לא נהיה המעצמה הכלכלית של העולם

אנחנו נכנסנו לגור בקראוון כשהיו לנו שני ילדים, ועברנו ממנו עם שלשה ילדים, והיה סביר.

לא זוכר כמה מ"ר הוא היה, אבל היו בו שני חדרי שינה - אחד לנו ואחד לילדים, שהיה בו מקום להשכיב את שלשת הילדים במרווח.

והיתה חצר גדולה שהילדים שוטטו בה בכל זמן שמזג האוויר איפשר את זה....