ולטחון הכל בבלנדר

את הפירות אני מקלפת ומגרדת בפומפיה אפשר להוסיף כפית טחינה

ממש ממש פיציות.

ככה הוא מרגיש את הטעמים השונים, (של המים, של העוף,\ של הירקות) ומפתח את הטעם שלו.

ובקשר לפירות, לא צריך שיהיה נוזלי, אלא יותר בסגנון "מחית". לדעתי אין צורך להוסיף מים.

מאחלת לכם הרבה סבלנות ובהצלחה!

אבל כן התחלתי ממרק טחון לחלוטין. לעשות את זה בהדרגה..

וטחנתי עם בלנדר ידני כזה.

את הפירות ריסקתי והוספתי גם קצת שיבול שועל. בריא ומשביע. ואם היו גושים אז לפעמים גם את זה עשיתי עם הבלנדר הידני. אין עוד שיניים. ועם חתיכות קטנטנות  ארוחה אחת כדי שתשביע הייתה לוקחת לה 3 שעות.

אני לא מדברת כאן מניסיון, אבל כיוון שאף אחת לא התייחסה, אנ אענה מה שאני יודעת, ומקווה שימשיכו אותי ויתקנו אם יש צורך.

בכל מקרה, מה שאני תמיד ראיתי שכותבים (וגם נשמע לי מאוד הגיוני), שעדיף להתחיל בלי שום תיבול, כדי שהתינוק יתרגל לטעם הטבעי של המאכלים.

לגבי מלח- אני אשמח אם אחרות כאן יענו אם באמת לא שמים בכלל, או שכדאי כן לשים מעט.

לגבי אבקת מרק- נראה לי שממש חבל שכך תינוק יכיר את הטעם של המאכלים- כבר מההתחלה. (למען היושר- אני בכלל לא משתמשת באבקת מרק, ומאמינה שאפשר ליצור מאכלים טעימים גם רק מאוכל טבעי, בלי תוספות מסוג זה. בכל מקרה, לגבי תינוק- ראיתי שכותבים נגד, וזה נשמע לי מאוד הגיוני).

אני שמה לתינוקת שלי במרק: מלא ירקות, עוף, עדשים אדומות וקינואה.

אני לא שמה שום תבלין לא מלח ולא אבקת מרק. העוף נותן לזה טעם טעים. הבת שלי ממש אוהבת את זה.

אני מכינה בסיר גדול ומקפיאה בקופסאות קטנות וזה לא משנה לטעם אם מחממים מספיק טוב לפני.

אני משתדלת לתת פירות רגילים טחונים. כי לגרבר  פחות ערך תזונתי.

אני נותנת גרבר בשבתות ואם ממש אני בלחץ של זמן ואין לי זמן לרסק.

אני גם אמא לתינוקת אחת ובהתחלה ממש הסתבכתי עם זה- מה ואיך לתת. וגם עדיין..

בהצלחה

המלח לא בריא, במיוחד לתינוקות שהגוף שלהם כל כך קטנטן ומושפע מכל כמות הכי קטנה של אוכל..

עדיף לתבל בפלאי הטבע: עשבי תיבול- שמיר/כוסברה ופטרוזיליה, קיטניות למיניהם (למשל חומוס), הודו, ועוד... מרק עשיר ביותר עם קיטניות, קוואקר, עשבי תיבול, עוף וירקות הוא גם בריאות וגם עושר בטעמים.

גם את הפירות אפשר לעשות שמח: טחינה/שקדיה ממש ממש משדרג ובהמשך אפשר גם לטחון אגוזים ושקדים בבלנדר (כמובן לטחון דק דק דק).

*לשים לב לתגובות אלרגניות עם אוכל חדש!

אני באותה התק' ונותת לביתי המתוקה פירות , דייסת קוואקר , מרק.

בטיפת חלב אמרו לי שבגיל חצי שנה צריך שיהיה שתי ארוחות שלמות כאלו. הבעיה היא שאני לא יודעת כמה זה ארוחה? מתי היא שבעה?

אשמח אם גם יהיה לכם עוד רעיונות מה לתת לאכול.

תודה.

אמרו לי כמו כמות של 180מ"ל (קצת פחות בכוס רגילה).

אבל לא צריך בהכרח לפי כללים אלא לפי איך שהתינוקת שלך רוצה.

אם היא סוגרת את הפה או מזיזה את הראש כשאת מקרבת את הכפית או משמיעה באמצע האוכל קולות לא מרוצים או מזיזה את הכפית עם הידיים. כנראה שהיא לא רוצה.

הבת שלי לא תמיד אוכלת כמויות קבועות - לפעמים פחות מכוס ולפעמים רוצה כוס וחצי.

בהתחלה גם היו כמויות קטנות יותר (פחות מחצי/רבע כוס) עד שהתרגלה לאוכל החדש ואז הייתי נותנת לה תמ"ל בסוף הארוחה כתוספת כי רציתי לוודא שהיא שבעה.

לגיל חצי שנה אין לי עוד רעיונות למה אפשר לתת עוד לאכול

עם הגלוטן, עד שהילד מוציא שיניים.

רק כשהילד מוציא שיניים, הגוף שלו מפריש אנזים שמסוגל לפרק את הגלוטן.

אם הוא מקבל אותו קודם, הגלוטן פשוט מסתובב לו בגוף,לא מתפרק ו"מתיישב" על מעברים בגוף וזה לא כ"כ מומלץ..

אנחנו התחלנו עם הילדים עם גלוטן רק אחרי שהיו להם שיניים, והשתמשנו בתחליפים טבעיים- קינואה, קטניות, ירקות, הילדים היו שבעים ומבסוטים וגם כמעט ולא היו חולים (זה אני מאמינה שקשור גם להנקה ומניעת מוצרי חלב..).

לגבי מה היא ארוחה- הילד אמור להיות שבע אחריה את אותו מרווח זמן שהוא רגיל בד"כ בין ארוחות. אצל כל ילד זה שונה, צריך פשוט לנסות, לערוך תצפיות ולראות כמה הילד צריך כדי לשבוע..

בהצלחה!  

גלוטן עובר בחלב האם? אם כן איך זה מתיישב עם התיאוריה?

וגם אם כן- הוא כבר התפרק אצל האם ועובר מפורק (מה שהתינוק לא מסוגל לעשות לבד..)

תקראי קצת את פורום "אנשים רגישים מאוד" פה באתר, ותראי אם את רואה הקבלות לסיטואציה שלה. זה לא אומר שהיא בקטגוריה כי קטונתי מלאבחן. רק שזה שווה בדיקה.

לא בטוח שמעבר למסגרת אחרת יפתור את הבעיה.

כתבת שהיא בכיתת לקויות למידה. היא עברה אבחונים מקיפים? האם יש לכם הדרכת הורים?

לצערי אין לי המלצה ספציפית על מקום לימודים, אבל כדאי קודם לבדוק לעומק מה היא צריכה.

בהצלחה!

על ידי @מתואמת .

כתבת שהיא בדיכאון, אם כן האם פגשה פסיכיאטר? האם מטופלת על ידי פסיכולוגית ובמידת הצורך בטיפול תרופתי?

זה לפני מחשבה על מסגרת, וגם כתבת שהיא בכיתות ל''ל, האם היא באמת ל''ל או שזה היה המענה היחיד שהיה ואולי כדאי לעבור למסגרת סל אישי בקוד 57 (במידה ויש אבחון פסיכיאטרי) ולקבל מענה מותאם עבורה

בס"ד

אתם נשמעים הורים מדהימים. שה' יאיר לכם הכי בקרוב שיש!

לפעמים זה שלב כזה שהן עוברות. מתבגרות זה סופר מאתגר בעולם של היום. תלכו לפסיכיאטר, עדיף פרטי. תאבחנו (אל תמהרו עם כדורים. אפשר אולי להתחיל עם כדורים קלים כמו פריזמה, זה מה שאנחנו עושים) ותעשו הערכת מסוכנות, תשקלו אולי אפילו אשפוז במוסד מאזן (ככה אני קורא לזה למרות שהם האמיתי זה מוסד פסיכיאטרי) לתקופה קצרה אם הפסיכיאטר ימליץ על זה והכי חשוב, אל תפלו לדיעות קדומות. זה רק יכול להזיק.

ב"ה מטופלים ומלווים ע"י אנשי מקצוע טובים

ועם תרופות .

הרגשנו שהיא צריכה ביהס יותר טיפולי בשבילה

אחרי התייעצויות

אבל במחשבה שניה אנחנו עוצרים את המירוץ לחיפוש אחרי מוסד והעברת דירה בתוך כדי שנת לימודים

גם בגלל שזה כיתה ח

וזה אמצע שנה .

זה יהיה מאתגררר ובאמת כמו שכתבו פה לא בטוח שיעזור במשהו. .אנחנו בכיון של לשלם לה סייעת בכיתה הקטנה

אם לא נצליח להשיג סייעת לכיתה קטנה.

ולצערי לא הצלחנו לקבל קצבה מהביטוח לאומי

הגשנו לבד ועשינו ערעור עם עורך דין ולא זכינו.

וזה ממש מבאס כי אנחנו מוציאים עליה אלפים אלפים

אבל העיקר שכל ההשקעה תעזור לה ותצמיח אותה. מתפללים על זה מאוד במקרה שלנו.

ואגב, מכירה מתמודדים שעלו על דרך המלך והיום כל כך רגישים לאחר, שהם מטפלים או עוסקים בנתינה ברמות מדהימות ובכלל אנשים עם עוצמות.

בהצלחה לכם משפחה יקרה.

לאיזה סוג מסגרת ממליצים?

קודם כול, מחזק אתכם על כך שאתם מוכנים לעשות שינוי משמעותי בשביל הבת שלכם. ❤️ הייתי ממליץ לפנות לפסיכולוגית חינוכית או לפסיכיאטרית ילדים ונוער, ולבדוק מסגרת שמשלבת כיתה קטנה עם מענה רגשי וטיפולי לאורך היום, ולא רק התאמות לימודיות. כדאי גם לפנות לשירות הפסיכולוגי־חינוכי ולמחלקת החינוך ברשות המקומית כדי לברר אילו מסגרות מתאימות לה. אל תמהרו לעבור דירה לפני שבודקים שיש מסגרת מתאימה בפועל. מאחל לכם שתמצאו מקום שבו היא תרגיש בטוחה, מובנת ושייכת, ושתוכל להתחיל לפרוח בקצב שלה. 🙏

בית ספר לבנות עם קשיים נפשיים. מקום נדיר מהיכרות אישית עם אחת הבנות. ויש את הפנימיה בדולב . פוסט אישפוזית. מקום טוב.

הלב יוצא אליכם. ❤️ אולי כדאי לפנות לעמותות ולארגונים שמתמחים בנוער בסיכון ובבריאות הנפש, ולבקש הכוונה למסגרת חינוכית טיפולית לבנות דתיות, עם כיתה רגשית וליווי מקצועי צמוד. הייתי מתחיל גם דרך פסיכולוגית חינוכית והרשות המקומית, כדי לבדוק מסגרות מתאימות בכל הארץ. חשוב שהבת שלכם תהיה שותפה לתהליך, בלי לחץ, ושתרגיש שמחפשים מקום שבו יראו אותה ויבינו אותה — לא רק את הקשיים שלה. מאחל לכם מכל הלב שתמצאו את המקום שבו היא תוכל להרגיש בטוחה, להתחבר ולפרוח. 🙏

הפורום הזה לא פעיל

(יש נטיה ידועה בפורומים של ערוץ 7 לא להיצמד לכותרת הפורום ולא לנהל שרשורים ודיונים בנושא שלשמו נועד הפורום)

תקראי קצת פה: יש לה עולם שלם של אתגרים שהקריאה היא רק חלק ממנו.

פורום אנשים רגישים מאוד | ערוץ 7

(סיכוי טוב מאוד שגם את בקטגוריה או האבא של הילדה, זה עובר בתורשה הדבר הזה).

הוא יותר פעיל.

בהצלחה!!

אם מישהו מרגיש שהייעוץ הזה אינו מדבר גם אליו - אפשר לחפש מישהו אחר.

יתכן שאחרי ששמע בתחילה את אשתך, הבין כאילו הבעיה נמצאת רק בהרגשה שלה - ולא גם בהרגשה שלך.

כמובן, לאידך, שייעוץ טוב אינו אמור להיות זירת טענות הדדיות. זה לא לחפש "מי אשם", אלא איך בונים בטוב יותר את ההדדיות.

אז עצות של הפתעות קטנות, עזרות, התעניינות בשלום השני - הן טובות מאד. אבל זה לא מספיק, כשהן מופנות באופן בולט רק לכיוון אחד.

לגבי להקשיב מה מפריע לך, בחיים, בעבודה וכו' - זה דבר חשוב מאד. אלא שמישהו כזה, לפעמים יתמקד במה שבין בני הזוג, ופחות במה שמעבר לכך.

אני יכול לשלוח לך בפרטי, שם של מישהו (קרוב משפחה) מנוסה מאד, חביב וישר, מייעץ בהירות ובפשטות - ותוכל להתקשר אליו, להסביר מה הבעיה שמצאת בייעוץ הנוכחי - ולשאול אם יש לו רעיון...