לק"י

ה' ריחם עלי, ואיכשהו קפצתי למים.

וגם אז הייתה לי הפסקה גדולה בין הדייטים הראשון והשני.

הצעתי- בפעם הבאה שמציעים לך מישו שנשמע מתאים, לשלוט בעצמך ולא להגיד "לא" מיד. תכריחי את עצמך להגיד "כן".

אולי יעזור לך לתאם דרך המשדך\ת שעה שבא הבחור יצלצל, כדי שלא תהיי במתח כל הזמן מתי הטלפון יגיע...

גם אני נלחצתי חבל על הזמן.

אבל הייתי חזק בסוף.

אל  תדאגי גם את תהיי חזקה! את הנוער!

אם תמשיכי לחשוב על זה, מה יהיה כשהוא יתקשר..על מה תדברו..וכו' וכו'

ככל הנראה זה לא יוסיף לך אומץ לומר כן להצעה.

הייתי מציע לך להפסיק לחשוב! פשוט, לא?!

באמת ככל שמרבים לחשוב, לנתח ולהתבחבש זה רק מוסיף לחץ.

תבקשי מה' שייתן לך אומץ ופשטות בלי סיבוכים, תאמיני שהוא יעזור לך בזה! וזהו..נסי להרגיע..

יהיה טוב אחות!

אני שנאתי דייטים ראשונים. בפרט האחרי של הדייטים- הלהיפרד מאנשים. תמיד הרגשתי כ"כ רעה, שלרוב לא רציתי לצאת רק כדי שלא אצטרך להיפרד מהם.

הטריק שלי היה להדחיק. לא הסכמתי לחשוב על זה עד הרגעים האחרונים לפני הדייט, ואז כבר מאוחר מדי- לא נעים להתקשר לבחור שנמצא מטר ממך ולהגיד לו "אתה יודע מה? עזוב, בוא לא ניפגש בסוף..." למרות שרציתי!

עוד טריק שלמדתי זה להכין מראש. מראש תכיני תסריט של מה להגיד אם תתקעו בשיחה. 3 שאלות לשאול אותו. (ככה עשיתי עם דייטים ראשונים). למרות שאני שונאת שיחות טלפון, ואישית הייתי רק מתאמת זמן בטלפון ולא יותר מזה.

גם לי עדיין קשה עם הקטע של להיפרד מאנשים

זה גורם לי להרגיש כזאת רעה,אכזרית כמעט

לקח לי זמן להבין שאין פה רעים\אכזריים במשחק הזה

(אם אפשר בכלל לקרוא לדייטים -משחק..)

אני בחורה טובה (מקווה לפחות..),הוא בחור טוב

ואנחנו פשוט לא מתאימים

זה הכל!

אולי זה יעודד אותך

אני ממרום גילי (21) בסטרס מטורף לפני כל שיחה כזו...

אז פשוט תמצאי לך תעסוקה לבנתיים שתרגיע אותך- בשום פנים ואופן על תוותרי על הצעות בגלל זה! (אלא אם היו כמה ברצף ואת ממש צריכה זמן להתאוששות).

את יכולה גם אם זו הצעה ממקור שאת סומכת עליה ישר לקבוע פגישה בלי שיחה (או עם שיחה עניינית קצרה על זמן ומקום).

אני בטוחה שהצד השני יבין אותך! בהצלחה!

כדאי גם שתסכמי זמן מדויק לשיחה, זה מאפשר התכוננות מראש (ולא כשאת באמצע תליית כביסה למשל או בסופר).

תתנחמי שאת לא צריכה לנהל את השיחה אלא הוא.. 

תקפצי למים ותראי שזה לא באמת כ"כ נורא..

בהצלחה 

חושבת תמיד חיובי ובעז"ה יהיה טוב

שמי שמתקשר הוא פשוט בן אדם, בד"כ הרבה יותר "מתון" ממה שזה מצטייר בדימיון, הוא גם "מתגבר" על חשש ומאמץ.

פשוט - תתחילי להיענות להצעות רלוונטיות. תגבירי את השכל על הרגש.

אחרי זמן קצר, המציאות תראה לך שזה לא נורא..

שאני ממש מבינה אותך.. ומסכימה עם דן.לי לפחות מאוד עזר לחשוב ככה- הבחור הוא בסך הכל בן אדם ושבטוח גם לו זה קצת מלחיץ...

נראה לי שאפילו ניסיתי פעם לדמיין גם אותו נלחץ וצחקתי מזה וזה קצת הרגיע אותי...  

מזל טוב!

אולי אנחנו שכנים?

גם את גרה בעידן הקרח? מכירה את מני?

תהני וברוכה הבאה יחד איתי

ועליז עד שראתה אותי.

פעם ממש חיכיתי למישהי שתתקשר אלי ולא ידעתי איך נשוחח, הסיפור הוא כזה:

הלכתי לתומי ביער ולפתע ראיתי חיפושית זבל. מאוד לא רציתי לדרוך עליה אבל בגלל שאני קצת שלומיאל דרכתי לה על קצה הרגל החמישית.

החיפושית כל כך כעסה וצעקה לעברי - "חכה חכה! אני עוד אדבר איתך!"

חיכיתי וחיכיתי לטלפון, ולא ידעתי מה בדיוק לומר והאם היא תשמע אותי מתוך ערימות הזבל.

התלבטתי אם לצעוק או לא לצעוק, לשים ספריי או לא לשים ספריי?

לאחר כמה ימים שמעתי שהיא פשוט עברה דירה לחיריה אז נרגעתי.

בכל מקרה, לגבייך -

זה בטח לא פשוט ולא נעים עבורך כזה מצב שמגיע גם לידי דחיית הכרויות שיכולות להתאים.

לפעמים אם אני קצת מתרגש, וזה קורה לפעמים, אני חושב שאני עומד לדבר עכשיו עם איזו ידידה שלי בלי קשר לשידוכים... ככה יש סוג של הרגעה כי הרי מידידה לא מתרגשים.

בנוסף לזה ממש, ההתרגשות הרבה פעמים מופיעה דווקא בהצעות הטובות שנראה ש"הנה זה האחד"!

מתוך המחשבה הזאת מרגישים לא נעים וקצת או הרבה חסרי ביטחון כי חושבים ומנסים להרשים...

אז כדאי שפשוט תחשבי לעצמך בלב גם אם נשמע מאוד טוב בהצעה - שזה לא האחד! תפחיתי ציפיות ומתוך כך השיחה תהיה נעימה יותר ובלי ניסיונות של להרשים. שיחה קלילה ולבבית בלי מחויבות.

בהצלחה רבה!

טיפ: לא כדאי לדרוך על חיפושיות זבל

השדכן שלח לי הודעה אם אני מעוניינת בהצעות וחברה שלי שידעה שכן ענתה לו שכן  ואז הוא התקשר אז לא היה ברירה אלא לענות חח אבבל האמת מזל שהבנים מתקשרים אני ממש מתפדחת אפילו אחרי כמה פגישות להתקשר .. זה בעיה אצלי ... אבל לדעתי חייבים להתגבר זה עבודת על הנפש ... קחי אומץ ותגידי כן בהצלחה נשמה

אבל בעיקרון היא צודקת, לא?

הבעיה כאן היא חוסר האמון במי שהציע לה.. 

פעם מישהו שאל אותו אם מותר להתגלח בספירת העומר לצורך פגישות

הרב אליהו שאל אותו אתה רוצה להתחתן עם מישהי שלא מפריע לה שבן אדם מתגלח בספירת העומר?;)

אדם אמין סיפר לי שכשהוא (או חבר שלו, לא זוכרת במדויק) שאל

את הרב מרדכי אליהו זצ"ל, איך לבחון יראת שמים של בחורה,

הוא ענה לו: אם היא מברכת על מה שאוכלת. 

ולא הוסיף יותר.

אני בעד, 

לפעמים אני גם מתקילה בשאלות(:

1.  היא לא חוקרת משטרה שמנסה ל"התקיל" עבריין.  

2.  זה לא כן, זה לא ישיר, ואם הייתי בחור, לא הייתי שמח עם בחורה כזו.

3  הוא אמר שהוא מעדיף חצאית. למה להמשיך לחפור ולהתעקש?!

הוא @חתול זמני.

פשוט עדיין לא הכרתי אותך מספיק זמן בפרום  

עם שטויות

פה לא אוהבים שמשגעים פה את הפורום עם דיבורים לא קשורים🙃

זאת אומרת להתחיל לפרגן על המעשה הטוב שהאדם עשה - "איזה מעשה X טוב עשית"

ואז להגיד לו שזה לא רק המעשה אלא המעשה נובע מתכונה טובה שלו - "זה שעשית ככה זה מראה שאתה X Y Z"

אני שואלת כי ספציפית לגבי מחמאות לילדים, דווקא הבנתי שעדיף להחמיא על מעשים, ועל מאמצים. ולהימנע מלהדביק תוויות של תכונות אופי (חיוביות, כמובן. שליליות זה מובן מאליו)

את מציגה את זה כהנחת יסוד שאני לא כל כך מבין.

אדרבה, אם מדברים על ילדים - אדם תופס את עצמו עם תכונות חיוביות שהן מהותיות בשבילו, זה בונה לו תדמית טובה. 

והסיבה שאליה כיוונתי - ברגע שאת מפרגנת רק על מעשה יש בזה משהו שיטחי. אבל כאשר את מפרגנת על עצם האישיות בזה משהו הרבה יותר אישי והרבה יותר מחמיא. זה לראות את מי שמולך ממש ולא רק בתועלת שהוא עושה. כל אחד רוצה ש"יראו אותו".

רצוני הוא להיות סמוי מן־העין.

יש עוד מחקרים דומים.

הרעיון הוא שאם ילד מתרגל להתיחס לעצמו כ"חכם", "צייר", "מוכשר", "יפה", ורואה בזה את עצמו ואת הערך שלו - מה יקרה כשזה כבר לא יעבוד? אם הוא ינסה לפתור תרגיל ולא יצליח? הוא כבר לא יהיה חכם? אבל אם הוא לא יהיה חכם אז מה הוא בכלל? הוא ינסה לצייר ציור ולא יצליח - אז הוא כבר לא צייר, אבל אם כך, מה הוא שווה?

ולכן עדיף להחמיא על מאמץ, לחזק מסוגלות שמגיעה על ידי ניסיון, ולא להחמיא על כשרונות.

זה קצת שונה מהדוגמא הספציפית שנתת, לגבי עין טובה, כי בדוגמאות שלי מדובר על כשרונות ולא מידות. ושוב - גם מדובר על ילדים. אני צריכה לחשוב על ההבדל בין הדוגמא שלך לדוגמאות היותר ברורות של כשרונות, וגם כמובן על השוני בין הקשר חינוכי לקשר בין מבוגרים. 

הוא כמובן לא קשור לכאן

הראשונים.

לא דוחים חתונה בגלל זה, ובוודאי לא לוותר על קורס הקצינים וההכשרה החיילית. ממש חשוב לטובת פיתוח הקריירה שלך בצבא ובהמשך באזרחות, עפ"י הניסיון שתצבור בצבא.  

מה שכן, ממליץ לתכנן בינכם מניעה בחודשים הראשונים. עד שתכנס למסלול שירות צבאי נוח מבחינת הבית.  

רק חושבת שלאשתך יהיה קשה. שנה ראשונה יעשה לביתו....

חושבת שהקשר בין בני הזוג בתחילת דרכם, הוא החשוב ביותר.

נניח שזו היתה קרירה אחרת, לא צבאית?

איזה מרגש

שתבנו בית קדוש ושמח ביחד

מזל טוב,

שיתמלאו כל משאלות ליבכם לטובה בבית הנפלא שתקימו יחד באהבה, בריאות, שמחה ואושר לאורך שנים רבות

איזה יופי!

שתזכו לבנות בית נאמן בישראל מתוך אהבה, שמחה, נחת ורווח!

המון המון מזל טוב! כן תרבינה הודעות משמחות כאלו!

איזו בשורה משמחת ומרגשת

בשעה טובה ומבורכת ממש

שתזכו לבניין עדי עד בשמחת עולם ובאהבה גדולה ❤️🌟🥳