הייתה נבואה (שנובאה על ידי פרופסר טרלוני בלי שהיא ידעה(כי היא נכנסה לטראנס) וזה קרה בזמן שהיא התראיינה לתפקיד המורה לגילוי עתידות,) באותו זמן סנייפ שמע את הנבואה והוא שמע שהילד שנולד בשלהי החודש השביעי, בן למי שחמקו מוולדמורט כבר שלוש פעמים,  אז יהיה לו כוח להביס את אדון האופל ואף אחד מהם לא יוכל לחיות כל עוד השני חי.

הוריו של הרי פוטר, חמקו מוולדמורט כבר שלושה פעמים והיה ידוע מתי הארי נולד........ וולדמורט היה בטוח שזה הארי
ורצה לחסל אותו כמה שיותר מוקדם.

למרות שצריך לציין, שגם נוויל, היה יכול באותו מידה להתאים לנבואה.

וזה כל הרעיון!

זאת הנבואה השלמה: (אני חושבת)
"זה שבכוחו להביס את אדון האופל קרב ובא... הם שחמקו ממנו כבר שלוש פעמים, להם יוולד הוא בשלהי החודש השביעי... ואדון האופל יסמן אותו כשווה לו, אך ברשותו יעמוד כוח שאדון האופל אינו מכיר... ואחד מהם יומת בידי השני, כי איש מהם לא יוכל לחיות כל עוד ימשיך השני להתקיים..."

תראי את המשפט "ואדון האופל יסמן אותו כשווה לו",

אדון האופל (וולדמורט) הפך את הנבואה הזאת לנכונה, בגלל 2 סיבות:
 

1) הוא נתן מניע מלכתחילה להארי לרדוף אחריו- עד מוות

2) הוא נתן לו את הלחששנות, וגישה למוחו.

אם הוא היה מחליט להתעלם מהנבואה, או שסנייפ לא היה שומע או מחליט לא לספר,

1) להארי לא היה מניע מיוחד לרדוף את וולדמורט, לא יותר משאר הקוסמים

2)לא היה להארי את יכולת הלחששנות, ולא הייתה לו גישה למוחו של וולדמורט (מה שנתן להארי יתרון)

ויותר מזה, מי אמר שהוא לא היה מצטרף לאוכלי המוות??

הוא חצוי דם- וחצויי דם מקבלים לשורות אוכלי המוות, אז הוא היה יכול להתיידד עם מאלפוי ולהיגרר אחריו

לאוכלי המוות....

זאת אומרת, וולדמורט הגשים בעצמו את הנבואה.

ויצר בעצמו את האויב שלו.

הוא רצה להרוג דווקא את לילי וג'יימס פוטר?

למה הם היו צריכים לברוח ממנו 3 פעמים? מתואר בספר השלישי נראלי שהוא חיפש אותם והם התחבאו במכתש גודריק והצפינו תסוד שלהם.. למה הוא רדף דווקא אחריהם??

ויש לי עוד שאלה על הארי פוטר.

בסוף הספר השלישי לופין מתאר איך הוא הסתכל במפה וראה את הארי רון והרמיוני חוצים תמדשאות בדרך להאגריד.

ואז הוא רואה אותם הולכים לערבה המפליקה ואומר שהפעם הוא ראה 4 אנשים.

אז אם אנימאגוסים כשהם בצורת החיה שלהם מופיעים במפת הקנדסאים, למה כל השנים כשהמפה היה אצל פרד וג'ורג' הם לא ראו את הנקודה של פיטר פטיגרו?

1. הוא רדף אחרי כל מי שהתנגד לו.

2. לא יודעים מה קרה ב3 הפעמים שהוא רדף אחריהם

3. כדי שתהיה עלילה.. לא יודעים, כנראה הם לא התעניינו באח שלהם עד כדי כך. הוא לא היה הולך איתם להרפתקאות שלהם + הם למדו בבית ספר עוד לפני שהוא למד בו + יש בהוגוורטס המון אנשים.

אני מבינה את השאלה.

כנראה הם לא הסתובבו הרבה עם רון או שהוא לא לקח איתו את העכבר.

או שפשוט יש פגם בעלילה.

רואים את הנקודות לא רק ל מי שנמצא איתם.. כשהארי מקבל את מפת הקונדסאים כתוב שיש את הנקודות של כל מי שנמצא בהוגורסט באותו הזמן.

וגם אם רון לא לקח איתו את העכבר, רואים שבתוך המזוודה שלו, נניח, יש את פיטר פטיגרו..

אבל אתה לא מסתכל על מה שלא מעניין אותך, ומה שמעניין זה איפה שאתה נמצא- שלא יתפסו אותך.

אתה גם לא הולך ומשווה בין נקודה למזוודה, אתה פשוט רואה שבמגורים של הבנים יש מישהו בשם הזה.

וולדמורט שמע נבואה שקשורה אליו והיא אומרת שיש מישהו שהורי הצליחו לחמוק ממנו 3 פעמים ושהוא נולד ביולי שמסכן אותו.

הוריו של הארי חמקו מוולדמורט 3 פעמים והארי נולד ביולי כך שוולדמורט חשב שהארי זה המישהו מהנבואה ולכן הוא רצה להרוג אותו...

אני לא ממש דייקתי פה אבל מסבירים את זה בספר החמישי אחרי הקרב במשרד הקסמים שסיריוס מת...דמבלדור מדבר עם הארי ומסביר לו הכל...

מקווה שעזרתי!!

‏‎

שאף אחד לא יוכל להיתקיים בל שאחד יהרוג את השני!!

בלי לתרגל בדיבור לא תתקדם לשום מקום וגם לא תדע מה הרמה האמיתית שלך

בכל פרק יש עוצר מילים

אבל הוא משני לקטעי דו-שיח

פרקטיים שמגיעים מייד לאחריו

וזה כבר משהו הנקודה היא

שקשה לחבר את הנקודות ללא

דו שיח אמיתי או פרקטיקת שטח

למשל ללכת בשוק הערבי

ולנהל משא ומתן עם הסוחרים

או דיבור בקבוצה או בחבורה

חכן גם שאלתי אם יש פה עוד מישהו

שמעוניין ללמוד ערבית או שאסתפק

בללמד את הילד הזה בחווה שלא הולך

לבית ספר חחח 😅😅

מבוגרים שיודעים אידיש ובכלל.....אוהבת ללמוד שפות,

אפילו יוונית, רוסית וכו', אבל לאחרונה מרגישה שקודם

כל ללמוד את השפה שלנו, היהודית.

נשמע פחות אטרקטיבי אבל אמיתי ונכון יותר.

ערבית אני שונאת. שפה מכוערת.

כשלומדים שפה כלשהי, חרף המטענים הרגשיים, מגלים את היופי שלה. בין אם מדובר בערבית או בגרמנית.

בשם בסמה.

כנראה היא קפצה לי, כי פה בבית יש לי ילדים שמנסים ללמוד ערבית🤭 (אני אישית לא מסוגלת לשמוע את השפה הזו, אף שמבינה שחשוב ללמוד אותה)

בכל אופן, הבן שלי לומד ערבית מסבא שלו, יליד עירק.

נשמע שהכי טוב לחפש דובר ערבית (יהודי!) ואיתו לה אמן על מה שלמדת...

אני מציע לך להאזין המון לרדיו ולשמוע את השפה הערבית גם אם אתה לא מבין הכל באותו רגע. אתה תתרגל לניב ולמבטא ובהמשך כשתכיר את המילים תתחיל גם להבין.

גם ככה הכל שם אותו דבר, שנאת יהודים ומדינה פלסטינית

אחרי בת-שאול ברחתי כל עוד רוחי בי.

אחרת אני שוב אתמכר. לא ולא אדוני.

אחזור רק בעוד זמן ואשלים בבינג'.

הוא אכן סופר מרענן ומקורי. אמנם לפעמים הוא קצת הולך לקצה הגרפי של כל מיני זוועות, אבל בסך הכל מרתק ומוצלח ומפתיע.

יש לך רק 20 ומשהו פרקים של הסיפור החדש להשלים

אני מבין שהוא לא פיתח בסוף את ליה, אה?

אבל ממתי אני הדוברת שלו? לך תראה בעצמך מה הוא כתב היום

שלושה פרקים רק עליה, שהיא נוסעת לצפון למצוא להקה. וגם הוא הודיע שכמראה היא תהיה הדמות הראשית בספר הבא.

אין פרק היום, אז בינתיים קבלו תמונה של ליה שמחכה כבר לספר הבא שיוקדש לה - "מלכת הערוב"

לחסוך לאנשים שפחות אוהבים אימה ופעולה וכאלה...

לא קוראת ספרות ישראלית. משום מה לא נראית לי טובה. וגם לא נקייה. כאילו בלי זה,

הספר לא ייקרא.

קראתי את אהרן אפלפלד (אני מתכוונת לסופר שכותב על השואה);

כותב טוב לדעתי, אבל מה, מדכא....

ספרי אימה - לא מספיק מה שקורה מסביב? במציאות שלנו? זו לא אימה מספקת?

אבל אולי סוג כזה של ספרות דווקא משחרר קצת. כמו ספרי מתח וכאלה.

אגב מי שאוהב ספרים העוסקים בבעלי חיים (אני חוזרת לנושא האהוב עלי בכפייתיות...)

אז:

ג'יימס הריוט. וטרינר אנגלי בשנות לפני ובזמן מלחמת העולם השנייה, בבריטניה.

לא קשור למלחמה בכלל (מלבד ספר אחד שבו גוייס לצבא בפרוץ מלחמת העולם)

מתוק. אנושי. חוש הומור. מקסים. צפון אנגליה, עם הנוף החורפי הצרוב הקשה

שלה, כשהוא מתבוסס בשלג כדי להגיע לאיזו רפת, והאיכר לא מבין בכלל על מה

ולמה ההתנשפות..... למי שרוצה מצב רוח טוב ופרצי צחוק....מומלץ!

לא יודעת איזה איך היה כוטרינר אבל כסופר, מוכשר מאוד. הוא התפרסם

מאוד בזכות ספריו וזוכרת שהודיעו על מותו גם בחדשות.

יש סופר אימה אמריקאי בשם קינג. רק מקריאת תמצית מינימלית

של ספר שלו, אוחזת בי צמרמורת ונטייה לבדוק מתחת לארון

אם יש שם משהו, ולמחרת כולי עצבנית. פחד.

אישית אני לא מתחבר לז'אנר של אימה וחיות, אבל למה לזלזל בסגנון הספרותי שאנשים אחרים אוהבים????

פשוט תמהתי; הרי זה מפחיד!

דרך פעולה ודרמה, וכלה באימה ופלצות... אני אישית לא אוהב "אימה" כז'אנר, אבל כן את איך שמשה רט כותב אתזה..

וגם להזדהות עם הפחדים הכי עמוקים וקמאיים שלהם... לכן בדר"כ אנשים שהם אולטרא פילוסופיים ורציונליים לא מתחברים למיתולוגיות וכדו'...

אכן, ספרות ישראלית הרבה פעמים, (יותר מידי) לא לטעמי מבחינת רמה. קללות, גסות, תיאורים גרפיים יותר מידי, ופריצות...

את משה רט ספציפית, את מכירה? אתחיל ואקדים הוא דתי. אמשיך דרך זה שיש לו הסמכה לרבנות, ונסיים בזה שהוא פילוסוף אם זה משמח מישהו (פילוסוף גרוע וסופר נהדר לענ"ד).

לגבי הז'אנר: אנשים אוהבים ספרים, סרטים שהם מוצאים בהם את עצמם, את היום יום שלהם. את השאיפות שלהם. ו,כן גם את הפחדים שלהם... אם את לא מתחברת, אז באמת אני שמח שציינתי את כל שציינתי - חסכתי לך לבדוק אותו...

ההתחלה והחלפתי בחנות לספר אחר. זה מתחיל כמו כל ספר מתח, עם רצח וכאלה.

במה זה שונה בעצם? מה הנהייה אחרי הספרים האלה? אולי לא הבנתי. אולי המגיבים

כאן לא קראו ספרי מתח. באמת אני תוהה. לא בציניות.

אינני אוהבת ספר מתח שהקשר היחידי שלהם לרוח ישראל סבא הוא

מדי פעם "בעזרת השם" או תפילת מנחה....סליחה. את ספריה לא

מכירה, אולי אני טועה לגביה, בגלל ההתרשמות הראשונה שלי.

אמרו לי פעם שזה מדע דימיוני; מההתחלה של הספר, זה לא נראה

לי כך.

אולי זה לשון הרע מה שכתבתי. אני צריכה לעשות תשובה, לא יכולתי להתאפק

כי ציפיתי למשהו אחר לחלוטין. סליחה.

תודה!

שיש בהן גם ספרים באנגלית.

ויש גם חנות שיש בה רק או בעיקר ספרים באנגלית, שנקראת sefer and sefel כמדומני. הייתי שם פעם אחת לפני שנים, אז לא יודעת להסביר לך איך מגיעים. רק זוכרת שזה באחד הרחובות הפנימיים באזור רחוב הלל...

כמו ש @מתואמת כתבה

יש את דני ספרים, שיש להם הרבה יד שניה וגם באנגלית

הולצר ספרים

שתי החנויות האלה נמצאות בין הדוידקה ליפו מרכז

ועוד חנות אחת ששכחתי את שמה אבל בטוחה שגם שם יש ספרים באנגלית- נמצאת בין הרכבת הקלה של יפו מרכז לעיריה. פעם מצאתי שם ספר נדיר

לשנים יש אחלה אתר

בסיפור חוזר כל הספרים ב20

בסמניה זה אנשים פרטיים לאנשים פרטיים כך שכל ספר הוא במחיר אחר

בת הדיין היה ספר שנתן רגש ועומק שלא התכוננתי אליו, ושנגע בי ממש.

לעומת כל מה שביננו שהיה גם קצת שחזור של העלילה של בת הדיין מצד הקונספט, וגם זכור לי פחות סוער ויותר קצר בחוויה שבו, למרות שגם ממנו ממש נהנתי.

בת הדיין קראתי ברצף גמרתי אותו בחצי ים בערך והוא נכנס עמוק ללב... ברמה שקראתי אותו עוד מלא פעמים כבר

וכמה ימים אחרי קראתי את כל מה שביננו והתאכזבתי.. כי כמו שאמרת אותו קונספט וגם בגלל שהפעם זה חרדי- חילוניה זה פחות עניין אותי..

מעניין, למה חרדי-חילוניה פחות מעניין אותך מההפוך?

ואי לא יודעת איך להסביר....

הדיון על חילוני על פני דיון על חילונית הוא הרבה יותר פרוץ, כי דיון על בנות הוא תמיד יותר פרוץ בפרט אם היא חילונית...

ובשניהם הרקע הוא לא שז"ז לגמרי, כל ספר והנקודה שלו.

(*שז"ז = שמן זית זך)

נכון שבשתיהם יש בנות, אבל דיון על בת חילונית הוא יותר פרוץ על כל הלבוש וצורת החיים.

אתה מאנ"ש שלומבה?

אבל גם בראשון יש כל מיני ביטויים וכדו'

מכיר את האנ"ש...

לא נעים להגיד, אבל בדרך כלל האלה היותר נקיים פחות מעניינים 🙈

(זה יכול להיות מכמה סיבות..)

מעניין ו...נקי.

לא אפרט יותר, במקרה שמישהו יקרא.

(וגם יש הבדל אם הסופר מכניס לא נקי לשמה, או שמתוקף

הנסיבות, כחשוב לסיפור. וגם אז, אפשר תמיד לעשות זאת

בצורה מרומזת ועדינה. זה נכון, שלא כולם מתאמצים לעשות זאת. וחבל).

לכותבת קוראים תמר וייזר. וזה הסיפור האישי ש ל ה.

סיפור מרתק, עשוי היטב, משאיר טעם של עוד, וואווו!

גם אצלי נכנס עמוק בלב ובנשמה!