פשוט כל פעם שהיא באה לדבר פשוט תרימי את הקול חזק יותר ותשני תנושא.. ואם היא בכל זאת הצליחה לדבר תגידי לה שזה לא לעניין וזה מפריע לך..

אם צריך, להעלות את זה מול המדריכה.

ותבהירי לה באופן תקיף וחד משמעי שאתן לא מוכנות לשמוע דברים כאלו,ואל תתני לה להתחיל שיחה בזה(אך גם אין צורך לבזות או להשפיל,מדובר בילדה שנחשפה לדברים ברמה כזאת או אחרת שמבלבלים אותה ולכן תדברו עם המדריכה ושאם צריך תערב את ההורים של אותה ילדה ויעשו את ההתייעצויות בעניין הזה)

עכשיו פלונית הולכת לדבר על נושא אלמוניי.. (הגייה של ילדים קטנים) 

זה כבר יעשה את הפדיחה שלה והיא תשתוק

למזלי השנה אני עוברת אולפנה אז...)

תסלחו לי אבל התגובות שלכן קיצוניות!לדבר עם המדריכה..לערב הורים...פשוט אל תהיו בחברתה ותתרחקו ממנה,פה זו כבר הבעיה שלכן שאתן בכלל לידה.אבל לערב הורים??מי שנגררת לשיחה,מלכתחילה לא אמורה להיות בקרבת אותה ילדה בכלל!ואם זה קורה,רק להתרחק באמת.לאט לאט היא תבין שזה לא בסדר.אבל לעשות את זה בצורה כזאת שלה לא אומרים ולהורים שלה אומרים?אם כבר שקודם יתחילו לדבר איתה ואחר כך אם לא הולך יערבו הורים..לא להפך,כי יכול להיות שאותה ילדה רגילה לדיבורים כאלה(גם אני הייתי רגילה לזה,לא בצורה נוראית אבל יש לי 'ניסיון' בזה לצערי.)ולא יודעת שזה לא בסדר ולא נכון,ואם היא יודעת שזה לא בסדר ולא נכון וממשיכה אין ממש מה לעשות,אי אפשר לצפות שזה יסתיים במילה אחת,בקיצור אחרי החפירה אני מציעה שתתרחקי מאותה ילדה ולא תעשי איתה דברים,היא יכולה גם להשפיע עלייך לרעה גם אם את לא בעד הדיבורים האלה במילא.(מניסיוני שוב)עד שהיא תבין ממש שמה שהיא עושה זה לא בסדר.אבל אל תבזו אותה בטעות בפני כולן או תצעקו עליה שתפסיק או כאלה דברים ,כי זה באמת לא נעים וזו לא הדרך הנכונה לדעתי.

היא הבעיה ובה צריך לטפל.

פניה למדריכה זה בכלל לא מוגזם. זה קורה במסגרת הסניף, זה

מפריע לשבט, זה באחריות המדריכה - ראוי שהמדריכה תטפל.

המדריכה היא לא איזה שר חינוך או משהו ואפשר להגיד לה, זה בדיוק התפקיד שלה והיא הראשונה שצריך להגיד לה...

|מדריך|

ראש כחול אצל נוער או ילדים זה לא משהו חריג שמעיד על סטיה...

זה מראה שבנאדם צריך צומי.

כדאי לשבת עם כזה חניך, אולי לפעמים להעניש אותו בחומרה, לפעמים להתעלם, הכל בהתאם לחניך.

אבל לזכור שחינוך זה לא הוקוס פוקוס

אבל השלב הבא הוא לנסות להבין שהמדריכה פועלת בדרך שלה, וכמדריכה היא מבינה שיש דברים שצריך לעשות אותם לאט ובטוח.. אז רק לנסות להבין אותה, ולהפסיק לתקוף ולתלות את האשמה במדריכה.

אה, ובאמת שכחברה יש גם לך חלק בפיתרון.. הערות קטנות וקורצות, או אפילו הסבר שלקבוצה זה מפריע. יש אנשים שמקבלים ביקורת מחברה בצורה טובה יותר מאשר ממדריכה..

[בתור מדריכה שעברה משהו דומה..]

לפנות למדריכה זה לעזרה, לא לביקורת...

ודיברתי איתה כי פעם אחת היא באמת הגזימה והיינו ליד בית כנסת  והיה שם איזה אחד דוס שישב בספסל לידנו והיא דיבה ודיברה ובקול מאוד! ואז פשוט הדוס נהיה כולו אדום והלך...ואז דיברתי איתה ואמרתי לה שזה לא נעים וזה מגעיל ועוד במקום ציבורי והיא הפסיקה בהצלחה!!!

זה ירד מאדד (ברוך ה'..)

אבל עכשיו יש פחות פעילות ממה שהיה לפני הקורונה

בבסיס אני חי כי זה לא דורש ממנו שום פעולה אלא קורה לבד.

ואני ממשיך לחיות כי אני רוצה להתפתח ולהיות יותר שלם ומאמין שעוד יהיה לי טוב.

בנוסף אני מרגיש שיש לי פה תפקיד בעולם שאולי יהיה משמעותי

לא יודע.

מבררים את זה, מחפשים את זה

הלוואי וידעתי

כל הזמן והמטרה שלי היא לאסוף כמה שיותר כוחות כשאני למעלה כדי להצליח לעלות אחרי הירידה הבאה...

ככה עד שיבוא המשיח....