כי אולי יש דברים שהבינו לא נכון או אולי דברים שאפשר לשנות לשפר.

בכל מקרה הייתי אומר והייתי מצפה שיגידו...

עצם הידיעה שהיא לא בטוחה בהמשך הקשר?

מעדיף לדעת כי הרבה פעמים רואים על בנאדם שמשהו מטריד אותו וזה מעיב על הפגישות ועל הקשר...

הרי אם יש התלבטויות אתם יכולים לפתור אותן ביחד, וככה להתקדם ולהתפתח ביחד.

כמובן שזה די תלוי במה ההתלבטות, בסופו של דבר הייתי רוצה לדעת מה קורה.

ונכון שהשיתוף כשהוא נעשה בצורה לא טובה יכול להוציא את המוטיבציה, אבל אולי מומלץ להסתכן?

עדיין קשה לשמוע שהצד השני לא בטוח שרוצה להמשיך איתך את הקשר.

ההתלבטויות לרוב קשורות לאופי, לדברים שהם לא ממש ברי שינוי.

ולכן, אין כ"כ במה לעזור.

זה או שהוא מקבל אותך כמו שאתה או שלא ממשיכים.

אם משתפים, אז גם אם מחליטים להמשיך, כבר אין כמעט חשק ובאים מתוך אילוץ.

ממ אבל גם הצד השני לא טוב. כי בכ"ז, יש לפעמים אי הבנות קטנות, שבגלל שלא דיברו עליהם, נבנו מגדלים גבוהים.

ואז באמת כבר עדיף לסגור וזהו.

מכירה את כל המצבים מקרוב:

גם שבחור התלבט ושיתף, גם שהתלבט ולא שיתף

גם שאני התלבטתי ושיתפתי וגם שהתלבטתי ולא שיתפתי.

הכל גרוע!

האם אחרי הפסקה בקשר יש מצב שהקשר יתחזק וימשיך להיות יותר טוב משהיה????(במידה ומחליטים להמשיך)

על מה שלגביו היתה ההתלבטות ומחליטים להמשיך - 

באמת חשוב להיות מספיק כנים וחכמים להסביר למה בעצם זה כבר לא מפריע ו"כבר לא רואים את זה":

לפעמים - בתוך המכלול זה דווקא נחמד, לפעמים פרט שהתברר שאין לו משמעות רצינית וכד'.

זה באמת נכון שצריך להשתדל להיזהר ממצב שממשיכים - אבל יש באויר שמשהו לא מוצא חן אבל בכ"ז...

אם ממשיכים, להבהיר ישירות או בהתנהלות, שבעצם עברנו על זה. אינו שיקול עוד.

כך נראה לענ"ד.

לי זה תמיד קשור בהאם יש חיבור רגשי/ נפשי או לא.

ועל זה אין מה להתגבר.. זה או שיש או שאין.

אפשר לחשוב על רעיונות שיפתחו את הלב, ולתת עוד צ'אנס.

ועדיין, לי אישית יוצא החשק לנסות, כשאני יודעת שהוא בודק אם יש לו חיבור איתי או לא.

באמת לפעמים - "אין חיבור"..

אבל נניח שאדם יודע שבגלל משהו בתוכו - כרגע הוא לא באמת "הוא". אז גם השני מרגיש שיש פה משהו-מעֵבר, אבל קצת חסום. ולכן הוא "בודק".

אז מרפים לרגע, לא מקבלים חלישות-הדעת, ובמקום זה -מנסים לאתר מה "יושב" עלי, אולי להיעזר לחזור למה שאני, כדי שהשני יוכל להכירני.

כמו כן, לפעמי אכן לוקח קצת זמן "להרגיש שיש חיבור" - אבל אחרי זמן מה, פתאום זה מופיע.

ועוד משהו -  חשוב אולי: אמירות כמו זו שלך, הן לפעמים בלי משים מעין "ביטוח": נלחצים מזה שהוא בודק "אם יש חיבור", כי מרגישים "במבחן" על הדבר שהכי תלוי בתחושה טבעית, שכביכול כל השתדלות בו, רק מפריעה לו... ואז מנסים "להינצל" מזה ע"י אמירות של "יוצא לי החשק לנסות"...

צריך לעשות ההיפך: לומר לעצמך - הרי אם יווצר חיבור זה טוב. אם לא - אז ממילא לא שייך; אין מה להילחץ. וטוב שהוא כנה ואינו מנסה "להכריח" את עצמו להרגיש כבר.

ואז - ניגשים בנינוחות לגמרי. זו הדרך היחידה שיכולה לגרום לתחושת התאמה וחיבור. אם נמתחים - אז בוודאי קשה להרגיש כך.

לכן, תוציאי מהראש את התסכול, החשש והרתיעה הזאת. תהיי את , לגמרי בטבעיות, ותשמחי שיש לדברים אפשרות להתברר באופן אמיתי.

אל תנסי ליצור "תחושת חיבור" בכח - ואל תעשי ההיפך, "אין לי חשק"..  להיפגש בנחת, לחייך לעצמך מזה שבודקים "אם יש חיבור" - ולהיות את.

הצלחה רבה.

היה לי קשר טוב מאוד ויום בהיר אחד הבחור חתך.

בכיתי יומיים (ואני ממש לא אדם כזה), גם בגלל הפרידה הפתאומית ובעיקר בגלל שהרגשתי חוסר אונים וחוסר הבנה לגבי מה שקרה...

יותר מאוחר חזרנו ונפרדנו שוב, אבל זה היה אחרי הסברים והתלבטות משותפת וזה הפך את הפרידה להגיונית והרבה יותר קלה.

אל תחששי ששיתוף יוריד את המוטיבציה, פשוט כדאי להגיד שיש התלבטויות (דבר לגיטימי לחלוטין!), זה לא אומר שחותכים מיד אלא שחושבים, שוקלים ומחליטים. אם תגיע בעקבות זה פרידה היא לא תהיה משבר. ואפילו ייתכן שהשיתוף יעזור לראות דברים באור שונה ויקדם את הקשר!

מה שכן, צריך לחשוב עד כמה לשתף בתוכן ההתלבטות- לדעתי, לא תמיד כדאי להגיד על מה מתלבטים אלא להגיד רק אם יש אפשרות לשינוי מהצד השני. כמובן שבכל מקרה הצד השני ירצה לדעת אז כדאי להכין תשובה כללית יותר להסביר שלא מצפים שהוא ישתנה אלא יש לי התלבטות אם זה מתאים לי או לא (ולא לשקר!!!).

בהצלחה רבה

[כן, חדש פה..]

אם האווירה היא של אמון וכבוד הדדי, שכל אחד מעריך את השני בלי קשר למה יצא מהקשר בסוף, וחוץ מזה מתלבט אם להתחתן בסוף זה דבר אחד. ואם כבר מעלים - לפתוח על זה שיחה, שהרי לא באים לשפוט אף אחד, אלא לבדוק את היכולת למסד את הקשר.

אבל אם אין עדיין אווירה של כבוד הדדי ואמון זה נראה לא שייך.

בכלל, מומלץ ממומחים להתייחס לקשר ולא לבן הזוג.

פעם אחרי פגישה ראשונה, שלא היה נראה לי שייך להמשיך אחריה, פתחתי דיון קצר מכבד בטלפון שאחריה, שהעריך אבל הראה חוסר התאמה. אני מקווה מאוד שלא היו נפגעים ולא נגרם נזק. נראה לי שזה יכול גם לעזור לצד השני לעבד ולעכל את הדברים.

1. התלבטות לגבי הקשר ואיך הוא הולך- האם זורם, נעים יחד וכד'. אם מרגישים שנתקעים בזה אפשר לחשוב יחד על פתרונות איך להתגבר על המכשול, ולחשוב יחד גם אם יש פתרון לקושי המסוים.

2. התלבטות לגבי הצד השני- תכונות מסוימות, היחס שלו לדברים מסוימים וכד'. בהרבה מהמקרים הבעיות בתחום הזה הן של חוסר הבנה או חוסר ידיעה של האחר, ולכן כשמדברים על זה בצורה אמיתית אפשר לגלות דברים שלא ראית קודם, ולהבין בלי מסכות מהי האמת והאם היא טובה לי. (הסתייגות קטנה: כמובן לעשות זאת עם טאקט ולהזהר לא לפגוע! הרי מתעסקים כאן בענייני נפשות.)

לי אישית- כשבחור התלבט איתי פעם התלבטות מהסוג הראשון (לגבי הקשר) לא היה לי כל כך מה לעשות באותו עניין, ולבסוף נפרדו דרכינו. לא היה נעים לדעת תוך כדי על ההתלבטות, אבל לפחות ידעתי שאם יש לי מה לעשות אעשה זאת, ואם לא, אז כנראה שלא. (ולכן גם לא הופתעתי כשהוא נפרד ממני, והבנתי את הסיבה)

מהצד השני- התלבטתי פעם עם בחור התלבטות מהסוג השני (לגבי תכונות מסוימות באישיות שלו), ואחרי שיחה שהבהירה הרבה דברים, הקשר רק התחזק, ובעז"ה דרכינו לא ייפרדו לעולם...

אני בעד לדבר. מטרתן של הפגישות ("דייטים" בלע"ז) היא הרי חיים משותפים, שבהם צריכים כל הזמן לדבר, גם על קשיים ודברים שלא מסתדרים איתם. נכון שכל אחד הוא בעצמו צד בקשר (וגם בחיים אח"כ), אבל המהות היא שותפות אמיתית, ואיזו דרך טובה יותר מלפתור עניינים זוגיים אם לא ע"י זוג?

אין לי תשובה חד משמעית

(זה תלוי בכל כך הרבה דברים:בסגנון האנשים,ברמת הקשר...)

בגדול, אני מסכימה עם מה שאמרו פה (ניל"ס, תמים בחוקיך וכו...)

שכשיש הערכה ואימון כלפי האדם השני

אפשר לשתף אותו בהתלבטות,

למצוא את הדרך לומר את זה בטאקט ורגישות

חוצמזה,אני אישית מעדיפה שאם כבר משתפים אותי בהתלבטות

שיפתחו את זה,שיסבירו על מה ההתלבטות

או שלא ישתפו  בהתלבטות בכלל!

זה הכי מציק שמספרים שקיימת התלבטות

בלי להסביר שום דבר

זה משאיר אותך עם יותר מדי סימני שאלה

תמשיכי את הקשר כרגיל?

כי זה לא נעים?

ואם תחשבי על זה ככה- גם את בטח התלבטת במשהו במהלך הקשר, ונגיד והחלטת להמשיך...עדיין לא נעים?

[סוד...] כל מי שעוד לא החליטו שהם אכן מתחתנים - מתלבטים אחד לגבי הקשר עם השני (ולפעמים גם אחרי שהחליטו...)

אחרת כבר היו מחליטים.

"טוב לנו- אז ממשיכים".

בלי יותר מדי התלבטויות...

ועדין לא מחליטים סופית.....

ייש בזה אפילו משהו גדול יותר - 

הוא חשב על הדברים, דן בהם, ובכל זאת החליט שהוא הולך על זה!

לא 'על עיוור' בלי שום התלבטות.

בלי שום התלבטות - זה כבר מוזר בעיניי...

הוא בחר בך מתוך מחשבה! הוא בחר בך מתוך שיקול דעת!

כמו שיעלי מנסה לומר- כשמשתפים- זה עלול להעיב על הקשר;

"מה? הוא מתלבט עלי? אני לא שווה מספיק בשבילו? למה לי להשקיע בקשר בכלל?...." וכו'.

אני מתחברת לדבריה של ניל"ס, שאומרת שיש לשתף אבל עם טאקט וברגישות, ז"א, לבוא מתוך בירור ורצון להעמיק את השאלה שלי (שהיא ביני לבין עצמי).

העניין של ההפתעה- אם אדם מחליט לחתוך, ועד לאותו רגע הכל היה טוב ויפה- כדאי שיאמר קצת לפני משהו ברמיזה... 

כ"כ חשוב לא לפגוע באנשים!!

ולהיות באי הוודאות של מה השני חש - זה לא פחות קשה.

גם אם זה אומר שיש שבוע, שבועיים או יותר של חוסר ודאות, זה עדיף מאשר לקבל פצצה לפנים.

ואיך אמר פה מישהו חכם, כל עוד לא מתחתנים סימן שעדיין יש התלבטות

אם זה בנוגע למשהו שעלול לפגוע, אז בעדינות, אבל זה חשוב. הרי גם אם לא אומרים, הצד השני מרגיש "משהו באוויר", ועדיף  שיהיה על השולחן מאשר מעומעם.

השילוב של שניהם יכל לעזור הרבה ולבנות בתים ובישראל

להמשיך קשרים שנפסקו עקב חוסר תקשורת / תקשורת לקויה .... וחבל .

לקרוא מחשבות זה עדיין נחשב "כוח על" לא רק בעיני הבני דודים שלי אלא גם מבחינה מדעית

אני אישית חושב שמי שבוחר/ת לחתוך בפתאומיות ו/או לא לשתף שכשקשר מגיע לשלב שדורש שיתוף

זה יכול לנבוע משתי סיבות האחת חוסר הדרכה ומוכנות לקשר עם המין השני [דן לכף זכות ]

או שפשוט המידות שלו/ה דרושות דחוף עבודה אישית

הן מבחינת מידת האמת הן מבחינת היר"ש והן מבחינת אהבת ישראל "מה דסני עלך ...." .

אבל בעיקרון היא צודקת, לא?

הבעיה כאן היא חוסר האמון במי שהציע לה.. 

פעם מישהו שאל אותו אם מותר להתגלח בספירת העומר לצורך פגישות

הרב אליהו שאל אותו אתה רוצה להתחתן עם מישהי שלא מפריע לה שבן אדם מתגלח בספירת העומר?;)

אדם אמין סיפר לי שכשהוא (או חבר שלו, לא זוכרת במדויק) שאל

את הרב מרדכי אליהו זצ"ל, איך לבחון יראת שמים של בחורה,

הוא ענה לו: אם היא מברכת על מה שאוכלת. 

ולא הוסיף יותר.

אני בעד, 

לפעמים אני גם מתקילה בשאלות(:

1.  היא לא חוקרת משטרה שמנסה ל"התקיל" עבריין.  

2.  זה לא כן, זה לא ישיר, ואם הייתי בחור, לא הייתי שמח עם בחורה כזו.

3  הוא אמר שהוא מעדיף חצאית. למה להמשיך לחפור ולהתעקש?!

הוא @חתול זמני.

פשוט עדיין לא הכרתי אותך מספיק זמן בפרום  

עם שטויות

פה לא אוהבים שמשגעים פה את הפורום עם דיבורים לא קשורים🙃

זאת אומרת להתחיל לפרגן על המעשה הטוב שהאדם עשה - "איזה מעשה X טוב עשית"

ואז להגיד לו שזה לא רק המעשה אלא המעשה נובע מתכונה טובה שלו - "זה שעשית ככה זה מראה שאתה X Y Z"

אני שואלת כי ספציפית לגבי מחמאות לילדים, דווקא הבנתי שעדיף להחמיא על מעשים, ועל מאמצים. ולהימנע מלהדביק תוויות של תכונות אופי (חיוביות, כמובן. שליליות זה מובן מאליו)

את מציגה את זה כהנחת יסוד שאני לא כל כך מבין.

אדרבה, אם מדברים על ילדים - אדם תופס את עצמו עם תכונות חיוביות שהן מהותיות בשבילו, זה בונה לו תדמית טובה. 

והסיבה שאליה כיוונתי - ברגע שאת מפרגנת רק על מעשה יש בזה משהו שיטחי. אבל כאשר את מפרגנת על עצם האישיות בזה משהו הרבה יותר אישי והרבה יותר מחמיא. זה לראות את מי שמולך ממש ולא רק בתועלת שהוא עושה. כל אחד רוצה ש"יראו אותו".

רצוני הוא להיות סמוי מן־העין.

יש עוד מחקרים דומים.

הרעיון הוא שאם ילד מתרגל להתיחס לעצמו כ"חכם", "צייר", "מוכשר", "יפה", ורואה בזה את עצמו ואת הערך שלו - מה יקרה כשזה כבר לא יעבוד? אם הוא ינסה לפתור תרגיל ולא יצליח? הוא כבר לא יהיה חכם? אבל אם הוא לא יהיה חכם אז מה הוא בכלל? הוא ינסה לצייר ציור ולא יצליח - אז הוא כבר לא צייר, אבל אם כך, מה הוא שווה?

ולכן עדיף להחמיא על מאמץ, לחזק מסוגלות שמגיעה על ידי ניסיון, ולא להחמיא על כשרונות.

זה קצת שונה מהדוגמא הספציפית שנתת, לגבי עין טובה, כי בדוגמאות שלי מדובר על כשרונות ולא מידות. ושוב - גם מדובר על ילדים. אני צריכה לחשוב על ההבדל בין הדוגמא שלך לדוגמאות היותר ברורות של כשרונות, וגם כמובן על השוני בין הקשר חינוכי לקשר בין מבוגרים. 

הוא כמובן לא קשור לכאן

הראשונים.

לא דוחים חתונה בגלל זה, ובוודאי לא לוותר על קורס הקצינים וההכשרה החיילית. ממש חשוב לטובת פיתוח הקריירה שלך בצבא ובהמשך באזרחות, עפ"י הניסיון שתצבור בצבא.  

מה שכן, ממליץ לתכנן בינכם מניעה בחודשים הראשונים. עד שתכנס למסלול שירות צבאי נוח מבחינת הבית.  

רק חושבת שלאשתך יהיה קשה. שנה ראשונה יעשה לביתו....

חושבת שהקשר בין בני הזוג בתחילת דרכם, הוא החשוב ביותר.

נניח שזו היתה קרירה אחרת, לא צבאית?

איזה מרגש

שתבנו בית קדוש ושמח ביחד

מזל טוב,

שיתמלאו כל משאלות ליבכם לטובה בבית הנפלא שתקימו יחד באהבה, בריאות, שמחה ואושר לאורך שנים רבות

איזה יופי!

שתזכו לבנות בית נאמן בישראל מתוך אהבה, שמחה, נחת ורווח!

המון המון מזל טוב! כן תרבינה הודעות משמחות כאלו!

איזו בשורה משמחת ומרגשת

בשעה טובה ומבורכת ממש

שתזכו לבניין עדי עד בשמחת עולם ובאהבה גדולה ❤️🌟🥳