ההתחלה אישית... לעינייננו:
אז פירקתי את העניין לכמה שלבים:
1) המטרה העיקרית היא להיות קשוב לאדם שעומד מולך. בין אם זה בן ובין אם זו בחורה. הדבר הראשון הוא תמיד לחשוב איך היית מגיב אם המצב היה ההפוך. אם היית שומע את הדבר שאותו אתה מתכוון להגיד לאדם השני. זה היה פוגע בך? זה היה גורם לך אי נוחות? הייתה מגיב באמירה מאשימה?
זה הסימן הראשוני שאנחנו מדברים על נושא רגיש ושמישהו פה יכול להיפגע. זאת אומרת ברור שנגיד את האמירה בדרך הכי חיובית ועדינה שנוכל להגיד אותה כך שהאדם השני עדיין יבין על מה אנחנו מדברים.
2) הדבר השני הוא תמיד להגיד דברים בדרך חיובית ולא מאשימה. אדיף גם שנשתמש במילים עדינות (כעסן-לחוץ, עקשן- מתעקש, שופט- דעתן) זאת אומרת שלא נגיד-"אתה עצבני, אל תצעק עלי" נגיד במקום זה- "אני רואה שאתה לחוץ ואני מבקש שתדבר בנימה יותר רגוע"
אם היינו אומרים את המשפט הראשון ברור לנו שהתגובה הראשונה תהיה תגובה מגנה " אני לא כועס. אני לא צועק עליך." או תגובה שגם היא מאשימה " אתה צועק עלי, אני בכלל לא צועק" במקרה זה האדם הרים את החומות שלו אין יותר על מה לדבר. הוא לא יפנים כל אמירה שתגיד ואדיף לדבר בזמן מאוחר יותר כאשר הרוחות יירגעו.
3) מכן אנחנו מגיעים לדבר הבא. אם באיזה שהוא מצב אנחנו רואים שאדם הגיע לעמדה של הגנה או האשמה חשוב מעוד שנשאל אם פגענו בו באיזו שהיא צורה שאנחנו לא מודעים אליה. יכול להיות שפגענו בנקודה רגישה שלו. שבנושא זה הוא רגיש ונפגע בקלות. או שאמרנו משהו שלנו נשמע בסדר גמור אבל לו זה נשמע אחרת לגמרי.
4) חשוב מאוד שכאשר אנחנו חשים באי נוחות מסויימת או בספק למצב פוגע שנפתח את העניין מוקדם. לא משאירים דברים. אם אני לא בטוח, שואלים." אמרתי משהו שפגע בך? יש משהו שמפריע לך?".לאדם שלא נפגע לא מפריע לשמוע שאלה כזו , אבל לאדם שנפגע זה יכול מעוד להפריע אם פגענו ולא שאלנו אפילו.
5) תמיד נכניס את עצמינו לקושי. אדם מוכן לשמוע ביקורת רק כאשר הוא מרגיש בטוח, כשהוא יודע שהאדם מתכון לטוב ושהוא בצד שלו בעצם. זאת אומרת לא נגיד " אתה ככה וככה וככה." נגיד " אני ראה שאתה מתמודד עם ------ ואני רוצה שתדע שגם אני התמודדתי/מתמודד אם זה. אני יודע שזה קשה אבל גיליתי שמאוד עוזר כאשר עושים (מלא את החסר)"
6) תמיד נגיד דברים לשיפור בדרך שלא קושרת את האדם למעשה ככה שיהיה לו יותר קל להתנתק מהמעשה ולהשתפר. זאת אומרת, במקום להגיד " אתה עצבני" נגיד " אני רואה שאתה מתמודד עם כעס"
7)חשוב מאוד שכל ביקורת שנגיד נגיד אותה בחיוך. חיוכים משפרים הכל- מבטיחה.
8) נשתדל להאיר רק על דברים שאדם יכול לתקן או לשנות. ברור שלא נגיד לבחורה שיצאה כבר מהבית שהשמלה שלה משמינה אותה. (יופי עכשו מה עושים אם זה? מרגישים רע כל הערב)...
9) נשתדל לבקש את מה שחשוב לנו ולא לדרוש.
לא "אל תצעק עלי!" אלא "אני מבקש שתדבר ברגיעה" ורק אם האדם לא קולט נגיד " אני מבקש שלא תצעק עלי"
10) תמיד נדאג שכאשר אנחנו מעבירים ביקורת יהיו יותר אמירות חיוביות מאשר אמירות שליליות. נדאג שהאמירות החיוביות ירפדו את הקשות כך שהם נמצאים גם בתחילת השיחה וגם בסוף.
אם יש הרבה אמירות קשות( יותר משניים), עדיף לפצל כדי שיהיה אפשר להפיק את המקסימום מהם ולהתייחס.
הקדשתי לזה זמן ודאגה אז אני מקווה שזה עזר קצת. וגם אם חשבת לעצמך למה זה בלשון זכר זה בגלל שהדברים האלה עובדים גם על בנים וגם על בנות. הם עוזרים להעביר מצבים קשים בדרך הכי פחות כואבת ואנשים אהבים לשמוע דברים בדרכים נעימות.
בשום פנים ואופן לא התכוונתי להגיד להתעלם מדברים ולהעביר. מה שצריך להגיד חייב להגיד. הכל שאלה איך אומרים. בכללי עוד משהו שלא אמרתי זה שהרבה פעמים בנות לא יגידו את הדברים בפרצוף. בגלל זה חשוב לשאול אם יש ספק. אני יודעת שזה קשה אבל אם אתה תשתדל לשאול והיא תשתדל להגיד, זו כבר התחלה טובה.
בהצלחה
XXXXX...
