1. להזכיר לך מי היה אבא של רבקה? ושל רחל ולאה? ומי היה אבא של אברהם?

אם הגברת בעצמה התחזקה, ודעותיה ואמונותיה אישיות מתאימות לך- אני לא הייתי חוששת.

אז נכון שיהיה לזה מחיר מן הסתם- כי כזוג תהיו שם בשבתות וחגים ותצטרכו להסתדר עם זה ולקבל אותם וללמוד להסתכל על מה שטוב בהם ולא רק על הלייטיות.

2. זאת כבר בעיה אחרת.

לא נמשך= מינית?

גברים לרוב מחליטים מהר מאד מי מושכת ומי לא, ולשנות את זה- זה קשה מאד.

בכל מקרה, חתונה בלי משיכה מינית היא מתכון לאסון.

אם יש משיכה מינית והרגש הוא זה שחסום- אז אפשר לשעות דברים אחרים ושונים, לגוון בפגישות ולדבר על דברים יותר אישיים ועמוקים- שמעוררים את הרגש.

כי רגש זה דבר גמיש יותר שיותר קל לבנות כל עוד יש משהו בסיסי.

ולגבי תשובת החבר- משחק מילים חביב, אבל מנותק מהמצציאות לחלוטין. גבר שלא נמשך לאשה לא יוכל לאהוב אותה באמת. זוגיות זה גם ככה אתגר- אל תוסיף על זה עוד בעיות..

1.- אני לא חושבת שזה מדד רציני. אדם יכול להיות מאוד שונה ממשפחתו. זה שזה התברר לך ולא ראית עליה מיד שהיא מגיעה ממשפחה כזו- מעיד ע"כ שבעצם היא שונה מהם, וזה מה שחשוב.

2.- חוסר משיכה- זו בעיה. לא יודעת מי זה החבר ומי זה הרב, אבל להתחתן כאשר אין משיכה- זו בעיה, שעשויה לגדול עם השנים, ואני לא מאמינה שיש אישה שהיתה רוצה להתחתן כאשר לאיש שלה אין משיכה אליה... מה שכן, זה אולי כדאי לפרט לעצמך מה זה אומר שאין לך משיכה כלפיה- מה ההגדרה הזו אמרת ולבדוק אם זה דברים ברי שינוי... בסופו של דבר החזקת את הקשר הזה חודשיים, מה גרם לך כן להמשיך את זה?

הרבה פעמים כשאנחנו "לא מרגישים" זה בגלל שיש משהו שמפריע/מרתיע/פשוט פחד להתחתן. זה לא דבר שאין מה לעשות איתו. אם אתה חושב בשכל שהיא באמת מתאימה לך, ואתה לא מוצא סיבה גלויה לזה שאתה לא נמשך- נניח יופי מפוקפק וכו', אז ממש כדאי ללכת להתייעץ עם מישהו שמבין, ויכול לעזור לך להבין מה עוצר אותך.

שיהיה בהצלחה רבה

ואם אתה רוצה המלצות ליועצות- בשמחה באישי.

כאשר היא באה מבית דוסי, אתה לא יודע עד כמה היא בעצמה חזקה וכמה מהדוסיות שלה נובע מכוח האינרציה. לך תדע מה יהיה אתה בעתיד. לעומת זאת, כאשר היא הפכה לדוסית חזקה למרות סביבה שלא דחפה לשם, כנראה שזה מגיע ממקום מבורר, אותנטי ויציב.

אז בניגוד למגיבים האחרים, אני חושב שמדובר בשיקול מאד משמעותי שחייבים להתייחס אליו.

2. מאד חשוב מה שהרב ההוא אמר. המסר העיקרי מדבריו הוא שלא מתייעצים עם כל אחד הנושאים הללו, גם אם הוא נושא בתואר "רב". הבנה בגמרא היא ממש לא ערובה להבנה בבני אדם.

משיכה היא חובה. על המינון הנדרש אפשר להתווכח. אם מדובר בתחושות של דחיה, כעבור חודשיים, כדאי לדעתי לסיים את זה כאן ועכשיו. אם לא מדובר ממש בדחיה, או שיש משיכה מסוימת אבל לא חזקה, תתייעץ עם אנשים קצת יותר מקצועיים. בניגוד לרבנים מסוימים, לא אנסה לייעץ בתחום שההבנה שלי בו לא מספיקה.

ולגופו של עניין:

1. כמו שחבר שלי אמר פעם 'אפשר להוציא אדם מהמקום (נקב במקום מסוים..), אבל א"א להוציא את המקום מהאדם'.

הבית הוא שיקול, השאלה היא לאן הוא לוקח את האדם. יש כאלה שילכו לכיוון הקיצוני השני, יש כאלה שאמנם יהיו דוסים אבל יהיו הרבה יותר מחוברים לחיים, יש כאלה שזה ישפיע על היחסים שלהם עם הבית (וגם זה יכול ללכת לכל מיני כיוונים). פשוט צריך לבדוק. אל תתבייש להתקשר לחברה וכדומה ולברר באופן אמיתי על מה שמפריע לך. הרי גם לחברה שלה חשוב שהיא תחיה בבית עם מישהו שלא מסתדר איתה.

2. סיפרו לי שכשבאים להתייעץ עם אחד מראשי הישיבות הגבוהות ה'די רציניות' על שידוכים, הדבר הראשון שהוא שואל זה 'יש משיכה?'. זה כמובן לא הכי חשוב, אבל א"א בלי זה, 'והתורה אמרה ואהבת לרעך כמוך'.

חודשיים זה המון זמן, אבל יכול להיות שהם לא נוצלו באופן יעיל בהקשר של מה שיכול לגרום למשיכה.

תנסו לעשות כיף ביחד, להשתחרר, להפסיק לפחד מהצל של לא יודע מי, ומקסימום בסוף לא יצא מזה כלום וזה יכאב - זה רצונו ית', וזה כנראה לטובה. גם אני עדיין לא נשוי, וגם לי לקח זמן להגיע לתובנה הזאת...

שיהיה בהצלחה!

א. לגבי משפחה אינך צריך לחשוש אם היא מתאימה לרמה הרוחנית שלך ושניכם מצהירים על אותו הקמת בית חינוך וכו

ב. לגבי משיכה כתבת העניין הוא שאני לא ממש נמשך אליה, אם תוכל לפרט יותר מה הפירוש לא ממש . כלומר מה בעינך נקרא משיכה. ואיזה רמה של משיכה ישנה עכשיו?   

לדעתי אם היא רואה את מעשי אחיה כטעות, אין צורך לחשוש שהילדים ילמדו מהם,

לפי דבריך גם לא נתחתן עם חוזרים בתשובה, אבל לדעתי זה לא בעיה.

לגבי הרגש, אני חושב שבכלל לא יפה שהתחלת לצאת כשלא היית פנוי ריגשית ובזבזת את הפוטנציאל של ההתלהבות ממשהו (ובמיוחד מישהי..) חדש/ה, שבזמן הזה הייתם אמורים להתקדם בקשר.

כרגע תנסו לעשות איזה משו רומנטי, אולי הרגש יתעורר.

אם לא, וזה לא הצעה ממש ממש מיוחדת ניראלי חבל על הזמן שלך ושלה, מקס' תמיד תוכלו לחזור אחרי כמה חודשים (כמובן אם לא תמצאו בינתיים) ואז אולי יחזור הרגש.

בתור נסיון אחרון לפני שחותכים הייתי ממליץ על הפסקה של שבוע פלוס בלי שום שיחות או סמסים, אולי התרגלת אליה, וכך תרגיש בחסרונה.

האמת שמש מפחיד אותי לגרום לכם להיפרד, אז אם שואלים אותך בשמיים, מי אמר לך, זה לא אני...

ובפירוט:

א. אז מה אם המשפחה שלה ככה????? מה זה אומר עליה? כלום!! גם חמותי בלי כיסוי ראש, או שלפעמים כן, וגיסים שלי לא ממש דוסים, בלשון המעטה. אז מה? אז אנחנו הדוסים של המשפחה והכל טוב. זה הדבר האחרון שעליו פוסלים. בעצם, בכלל לא פוסלים על זה.

ב. אתה לא נמשך אליה? מחילה על הבוטות במה שאני עומדת לכתוב. הבעיה שלך היא, כך נשמע לי, בעיה של המון בחורים טובים, דתיים, נהדרים. קוראים לזה בעית הדמיונות. העולם שמסביבינו משדר לנו אידיאל יופי וכמה שלא נרצה זה נכנס אלינו. אמנם רוב הבחורים לא מודים בזה, אבל בעומק, זה משהו שמונע הרבה מאוד חתונות, לפחות לפי המידע שיש בידי. מידע שמגיע היישר משדכנית מהוללת ובעלת נסיון.

ועכשיו בנימה אישית- הסיבה שבעלי ואני לא התארסנו אחרי שבועיים היא בדיוק זו. היה לו בראש איזה דמיון כלשהו, וזה לא הסתדר לו איתי. לא שאני מכוערת במיוחד... אבל גם לא מיס ישראל. בחורה רגילה. ב"ה.

לקח לו הרבה זמן, הרבה יסורים, ופרידה או שתיים להודות בזה, להודות בזה שזה דמיון ולהחליט להתחתן למרות זה. כלומר, ברור שהייתה משיכה באיזשהוא שלב, אבל תמיד הנקודה הציקה. וכמובן, היא הפסיקה להציק די מהר, כשחיי הנישואין מפסיקים להיות דמיון ויורדים לפסי מעשה.

זה דבר אחד. דבר שני, משיכה זה לא רגש. רגש זה אם כיף לכם, מעניין לכם, אתה מחכה לפגישה איתה, מחכה לדבר בטלפון, שמח בקשר שנוצר. הרי משיכה יכולה להיות גם בלי כל אלה.

נכון שמשיכה זה דבר חשוב, אבל זה גם דבר שבא עם הזמן וההכרות. אז לדעתי, אם היא לא ממש מגעילה אותך, ובסך הכל נחמד וטוב, אז תמשיך ואל תתבחבש יותר מדי עם הנקודה הזו. פשוט תניח לה, ותראה- או שזה יעלם, ובוקר בהיר אחד תרגיש שאתה כן נמשך, או שזה יהפוך לרתיעה מוחלטת, ואז ברור שזה לא שייך.

ואני לא מסכימה שזה שיקול מאוד משמעותי. לא כמו שתיארת אותו. אתה בעצמך כתבת שאתם לא נפגשים הרבה. אז תפגשו הרבה ותראה איך אתה מרגיש. לפעמים בנושא הזה נותנים ליצר הרע קצת יותר מדי מקום ועוטפים אותו בעטיפות יפות של שיקולים משמעותיים.

מרוב שעושים מזה שיקול משמעותי, בחורים מוצאים את עצמם לבד בגיל 30 ותוהים למה. ואני כותבת את זה מתוך כאב גדול.

מקווה שאיכשהוא, קצת עזרתי. שיהיה רק טוב ובהצלחה.

אני חושב שזה תלוי מאוד כמה היא יציבה בדרכה. האם היא עשתה שינוי יסודי מדרכה של המשפחה, והיא יציבה בו לאורך זמן, או שיכול להיות שההתחזקות שלה היא זמנית, ועלולה לא להחזיק מעמד לאורך זמן?

שאלה שנייה, האם הציפיות שלכם לגבי האווירה הדתית בבית מתואמות (פחות או יותר)? אם היא לא גדלה בסביבה כזאת, ייתכן שהיא מעוניינת בבית תורני, אבל לא ממש יודעת מה המשמעות של המושג עבורך, כדאי לוודא שהשאיפות שלכם מתואמות מבחינת אורח החיים הרצוי.

נקודה נוספת, היא הקשר שלה עם המשפחה. אם יש לה מתחים עם המשפחה סביב הנושא, קח בחשבון שגם אתה תצטרך להתמודד עם זה. (כמובן, יכול להיות שמשתלם לך לשלם את המחיר הזה)

אבל אם לא נפגשתם מספיק אולי זו הסיבה, יש משהו בחיצוניות שלה שממש מפריע לך? אולי היא מזכירה לך איזו דודה שטנית?!

תברר מה הבעיה, אחרת לא תדע מה צריך לשפר, ואם לא תהיה לך משיכה בכלל אני חושבת שלא כדאי לכם להמשיך, כתוב "כלה נאה" ואם היא לא נאה בעינייך אתה גורם בזה נזק לשניכם ולילדים שיבואו בעתיד. ולא נאה רק חיצונית, גם באישיות.

בהצלחה..

אבל בעיקרון היא צודקת, לא?

הבעיה כאן היא חוסר האמון במי שהציע לה.. 

פעם מישהו שאל אותו אם מותר להתגלח בספירת העומר לצורך פגישות

הרב אליהו שאל אותו אתה רוצה להתחתן עם מישהי שלא מפריע לה שבן אדם מתגלח בספירת העומר?;)

אדם אמין סיפר לי שכשהוא (או חבר שלו, לא זוכרת במדויק) שאל

את הרב מרדכי אליהו זצ"ל, איך לבחון יראת שמים של בחורה,

הוא ענה לו: אם היא מברכת על מה שאוכלת. 

ולא הוסיף יותר.

אני בעד, 

לפעמים אני גם מתקילה בשאלות(:

1.  היא לא חוקרת משטרה שמנסה ל"התקיל" עבריין.  

2.  זה לא כן, זה לא ישיר, ואם הייתי בחור, לא הייתי שמח עם בחורה כזו.

3  הוא אמר שהוא מעדיף חצאית. למה להמשיך לחפור ולהתעקש?!

הוא @חתול זמני.

פשוט עדיין לא הכרתי אותך מספיק זמן בפרום  

עם שטויות

פה לא אוהבים שמשגעים פה את הפורום עם דיבורים לא קשורים🙃

זאת אומרת להתחיל לפרגן על המעשה הטוב שהאדם עשה - "איזה מעשה X טוב עשית"

ואז להגיד לו שזה לא רק המעשה אלא המעשה נובע מתכונה טובה שלו - "זה שעשית ככה זה מראה שאתה X Y Z"

אני שואלת כי ספציפית לגבי מחמאות לילדים, דווקא הבנתי שעדיף להחמיא על מעשים, ועל מאמצים. ולהימנע מלהדביק תוויות של תכונות אופי (חיוביות, כמובן. שליליות זה מובן מאליו)

את מציגה את זה כהנחת יסוד שאני לא כל כך מבין.

אדרבה, אם מדברים על ילדים - אדם תופס את עצמו עם תכונות חיוביות שהן מהותיות בשבילו, זה בונה לו תדמית טובה. 

והסיבה שאליה כיוונתי - ברגע שאת מפרגנת רק על מעשה יש בזה משהו שיטחי. אבל כאשר את מפרגנת על עצם האישיות בזה משהו הרבה יותר אישי והרבה יותר מחמיא. זה לראות את מי שמולך ממש ולא רק בתועלת שהוא עושה. כל אחד רוצה ש"יראו אותו".

רצוני הוא להיות סמוי מן־העין.

יש עוד מחקרים דומים.

הרעיון הוא שאם ילד מתרגל להתיחס לעצמו כ"חכם", "צייר", "מוכשר", "יפה", ורואה בזה את עצמו ואת הערך שלו - מה יקרה כשזה כבר לא יעבוד? אם הוא ינסה לפתור תרגיל ולא יצליח? הוא כבר לא יהיה חכם? אבל אם הוא לא יהיה חכם אז מה הוא בכלל? הוא ינסה לצייר ציור ולא יצליח - אז הוא כבר לא צייר, אבל אם כך, מה הוא שווה?

ולכן עדיף להחמיא על מאמץ, לחזק מסוגלות שמגיעה על ידי ניסיון, ולא להחמיא על כשרונות.

זה קצת שונה מהדוגמא הספציפית שנתת, לגבי עין טובה, כי בדוגמאות שלי מדובר על כשרונות ולא מידות. ושוב - גם מדובר על ילדים. אני צריכה לחשוב על ההבדל בין הדוגמא שלך לדוגמאות היותר ברורות של כשרונות, וגם כמובן על השוני בין הקשר חינוכי לקשר בין מבוגרים. 

הוא כמובן לא קשור לכאן

הראשונים.

לא דוחים חתונה בגלל זה, ובוודאי לא לוותר על קורס הקצינים וההכשרה החיילית. ממש חשוב לטובת פיתוח הקריירה שלך בצבא ובהמשך באזרחות, עפ"י הניסיון שתצבור בצבא.  

מה שכן, ממליץ לתכנן בינכם מניעה בחודשים הראשונים. עד שתכנס למסלול שירות צבאי נוח מבחינת הבית.  

רק חושבת שלאשתך יהיה קשה. שנה ראשונה יעשה לביתו....

חושבת שהקשר בין בני הזוג בתחילת דרכם, הוא החשוב ביותר.

נניח שזו היתה קרירה אחרת, לא צבאית?

איזה מרגש

שתבנו בית קדוש ושמח ביחד

מזל טוב,

שיתמלאו כל משאלות ליבכם לטובה בבית הנפלא שתקימו יחד באהבה, בריאות, שמחה ואושר לאורך שנים רבות

איזה יופי!

שתזכו לבנות בית נאמן בישראל מתוך אהבה, שמחה, נחת ורווח!

המון המון מזל טוב! כן תרבינה הודעות משמחות כאלו!

איזו בשורה משמחת ומרגשת

בשעה טובה ומבורכת ממש

שתזכו לבניין עדי עד בשמחת עולם ובאהבה גדולה ❤️🌟🥳