אז מיצינו את שלב הלשבת ולדבר ומנסים לעבור לשלב החוויות המשותפות, לצאת , לעשות דברים מעניינים ביחד, אבל מרגישה שזה לא ממש הולך.
אני קצת פרפקציוניסטית ורוצה שהדברים יצאו טוב, אז זה מתחיל משלב הרעיון "מה נעשה הפעם", מנסה למצוא רעיונות בהתאם לזמן ולמקום, יושבת שעה באינטרנט, בודקת אפשרויות, מפעילה את מוחי היצירתי. החלטנו.
עכשיו אני מתחילה לחשוב על כל המסביב, מה להביא, מה להכין (אני אחראית אוכל, הרבה פעמים מכינה משהו), הכל עד הפרט האחרון.
ואז פתאום משהו בתכניות משהו קצת משתנה (מה לעשות החיים דינאמיים..) וצריך להתארגן מחדש, כל הנ"ל שוב.
ואיכשהו גם אין לנו מזל לפעמים עם כל מיני תכנונים ומשהו בסוף לא מסתדר כמו שתכננו.
וזה כבר מתחיל לעייף וטיפה להעיק.
הוא הרבה יותר זורם בקטעים האלה, לא לחוץ ממה נעשה, ושהיה מושלם, ושהכל יתקתק- פשוט זורם וטוב לו עם הכל. הוא גם קצת פחות יצירתי ברעיונות ולא כזה שיחשוב על כל פרט, אז קצת קשה לי לסמוך עליו ולתת לו לנהל את העניינים, זה הופך את הכל קצת לעול, בא לי לבוא פשוט לעשות משהו נחמד ולהינות ממנו, גם אם לא הכל מושלם, להרגיש יותר משוחררת, אבל אני לא יודעת איך
זה לוקח לי הרבה אנרגיות, ואני מתבאסת כל פעם שמשהו לא ממש הולך, זה גם מוריד לי קצת ממנו שאני לא יכולה לתת לו לארגן משהו לבד, וגם ככה יש עוד כמה דברים שקצת תוקעים אותי, אז התוספת הזו לא מועילה.
מה עושים?
