תרגע,תנשום עמוק,תתקלח,תלך לישון,תעשה דברים שמשיחים את הדעת-שאתה אוהב,תאכל משהו שאתה אוהב,

תדבר אם חבר\אמא\אבא\אח\אחות,לך להרגע בים\בנחל כלשהו,תקרא תהילים,תתפלל לה',תבקש ממנו,תאמין בעצמך-תחשוב חיובי..

אתה נשמע מאוד לחוץ ונסער...זה עכשיו,אבל אם אתה רואה  שעובר זמן והפחד הזה לא עובר לך ויש לזה תופעות לוואי אז תפנה לפסיכולוג(ברצינות!!)\מישהו שיוכל לעזור לך(רב,אבא,אמא..)..

בהצלחה

לכל דבר פה

אחרי הסרט שראיתי חשבתי שאני חיה בתוך אולפן ענקי ושכול החברות שלי שחקניות וזה..

. קיצור זה עבר לי די מהר אבל זה היה מלחיץץ

בס"ד

בכל מקום שרואות כל מה שאני עושה!!

ואז אני מבינה שבאמת יש מי שמסתכל על כל דבר שאני עושה! וזה הקדוש ברוך הוא!!!!!!!!!!

בטח זה גם עשה להם משהו

וזה ממש הצחיק אותי כי בדיוק 10 דקות לפני כן ישבתי חצי שעה במיטה של אחת הילדות עד שהיא נרדמה כי היא מפחדת. ממה?! מספרים שהיא קוראת ומסרטים שהיא רואה.. אז הצחיקה אותי הסיטואציה. אבל היא גם הסבירה לי שבתכלס הכל דמיונות כל הפחדים שלה...אולי אנחנו צריכים ללמוד ממנה

זה קורה לי מלא.. כשאני רואה סרטים מפחידים הם לפעמים הם לא יוצאים לי מהראש.. היתה תקופה שפחדתי לעשות דברים לבדי..פעם ראיתי סרט על רוחות רפאים..(או נראלי שרק אפילו סיפרו לי ..על הסרט הטינה-מעולם לא ראיתי אותו.רק מהסיפורים..) ..

וכשההיתי לבד בכל מיני מקומות ועצמתי עיניים,פחדתי לפקוח אותן שוב שמה אראה את הרוח שלה עומדת מוליי..

וכל הזמן כשעוצמים עיניים רואים את הסצנה המפחידה הזאת כאילו היא מוקלטת לי בראש..

אבל עם הזמן זה נשכח זה כמו ל"ע כשמישו מת.. אומרים שהוא ישכח מן הלב..כנראה זה מהפחד..

ואין על מה לצחוק-לכל אחד יש את הפחדים שלו..

"הפחד אינו אמיתי, המקום היחיד שבו הפחד יכול להתקיים היא במחשבותינו על העתיד. זהו תוצר הדימיון שלנו, הגורם לנו לחשוש מדברים שאינם נוכחים ויתכן שלעולם לא יתרחשו. זה גובל בטירוף.. פחד הוא ברירה."

מתוך: העולם אחרי-וויל סמית.

אני לקחתי את המשפט הזה לצומת ליבי.. מקווה שגם אתה תיקח..

וכנראה לך, לי ולכל אלו שמפחדים יש דימיון אדיר

פחד = דמיון + לא נודע

לכן אנשים מפחדים מהחושך, מהמוות, וכו'.

צריך לנתב את הדמיון למקום הנכון

יש לי הרבה מה להגיד.

אם אתה רוצה אתה מוזמן לאישי 

(מיועד לפחדים רגעיים ולא ארוכי טווח)

כל פעם שהדמיון מתחיל לפעול לחזור בכח למציאות ע"י תשומת לב לעולם ה"גשמי" שסביבנו.

להתחיל ממעגלים רחבים ולאט לאט להצטמצם לרגע.

שאלות לדוגמא:

איזה יום היום? איפה אני נמצא? מה אני עושה פה? מי האנשים שנמצאים בקרבתי? מה הם עושים? על מה אני יושב/עומד שוכב? אם יושב או שוכב על משהו - מה המרקם של מה שאני נמצא עליו?

מומלץ מאד. ממקד מאד.

בס"ד

אצלנו זה היה יותר גרוע!! הרב שלנו הראה לנו את הסרט וניתח אותו למציאות שלנו!! הייתי אז בכיתה ט'!

עד היום כשאני נזכרת בזה יש לי צמרמורת, למרות שעברו כבר כמה שנים.

הייתי בפחד שהכל שקר ולכולם כאן יש תסריט. והוא אמר שזה נכון. בקיצור.. חבל על הזמן!!

שההורים שלי הם רק שחקנים, והאחיות שלי והחברות וכולי.

לא ממליצה בכלל על הסרט הזה!!!

ובטח לא כשמנתחים לך אותו!!!

או לשטו"ל

אף אחד לא רוצה פה לקרוא את מה שאת מציעה. אין לזה היענות.

אין כמעט אנשים חדשים שמצטרפים לפורומים אז מה שאת עושה זה פשוט לטמטם לנו את המוח.

אולי די כבר?!

בדיוק כמו בחיים האזרחיים

הציבור הדתי לאומי לא מתרכז בגבולות גזרה צרים - אלא נמצא בכל מגוון החיילות והתפקידים, קרביים, תומכי לחימה, ג'ובניקים, אנשי מחשוב, כלכלה, הנדסה, המון עתודאים שמתפזרים בכל יחידות הצבא עם סיום התואר בכל מגוון התפקידים הפתוחים בעתודה האקדמאית.

ובהמשך בחיים האזרחיים- בכל ענפי המשק, הכלכלה, התעשייה, האקדמיה, חקלאות, מסחר 

אבל בוודאי שיש הרבה הכוונה בציבור הדתי לאומי לצאת דווקא לתפקידים משמועתיים ומובילים בכל מקום ובפרט בצבא

אחד הפעילים זיהה אדם שהניח תפילין בשבוע שעבר והציע לו להניח שוב. להפתעתו, האיש ענה: "לא". כשנשאל מדוע, הוא הסביר בחיוך: "בפעם הקודמת שהנחתי אצלכם, הרגשתי התעוררות כל כך גדולה, שלא רק שקיבלתי על עצמי להניח בכל יום – אלא שכבר הזמנתי דוכן תפילין קבוע למספרה שלי!"

הופכים את העולם!
מתחברים - הנקודה היהודית שלי | קירוב לבבות והפצת יהדות