יש מדרגות בבריאה.

דומם-ללא כל חיות

צומח- עם חיות כלשהיא

חי- יש לו רק נפש. חומרית ואינסטנקטיבית הוא יכול לזוז,יש לא רגשות,רצונות,אינסטנקטים.

אדם- יש לו נפש וגם רוח,שהיא השכל המוסר,וההגיון.

ו...יהודי- יש לו נפש ורוח אבל  המיוחד ביהודי הוא שיש לו תוסף קדושה מיוחד ומובנה,מעצם היותו יהודי. לתוסף קדושה הזה קוראים נשמה.

וגם ההבנה של הכוחות הלא גשמיים שפועלים באדם שונה לגמרי (התאוריה פשוט תאוריה אחרת עם סדר אחר לחלוטין).

נראה לי (שראיתי באיזה ספר) שאצל הרמב"ם הנשמה היא החיות הפיזית (מלשון נשימה).

והנפש היא זאת שנשארת אחרי המוות, ומתענגת בעינוגים רוחניים בלבד.

בקבלה).

ההסברים השולטים היום לגבי עולם הרוח, הם ההסברים של הקבלה, שהחסידים עסקו בה הרבה, והליטוואקים הרבה פחות. אבל זה לא אומר שהליטוואקים דומים לרמב"ם. נראה לי שהם פשוט לא עוסקים הרבה בעולם הרוח. ומי שכן, אני חושב שכן הולך לפי השיטות של הקבלה. השיטות של הרמב"ם לא כ"כ תפסו.

ניראלי מוסבר בו טוב.

יש באמת את העניין הזה של הדרגות, זה משהו רוחני, ממש לא פיזי (לענ"ד...)

יש הבדל בן נפש לנשמה, לכל בני האדם יש נפש, הנפש נותנת לאדם את יכולת הדיבור (-שזה משהו רוחני, הדיבור לא נשאר אחרי המוות כמו שהגוף נשאר...), דיבורים, תנועות והיכולת לזוז מגיעים מהנפש.

הנשמה (לפי הבנתי הדלה...) היא משהו רוחני וגבוה יותר מהנפש רק ליהודים יש את הנשמה, שהיא בעצם חלק מד'-"חלק אלוקה ממעל ממש!"

מקווה שעזרתי... תשאלי אנשים גדולים יותר... וצדיקים יותר... שאולי יש להם קצה הבנה מה זה נשמה..

נראה לי שאנחנו ממש לא מבינים...

מה שאנחנו מבינים זה, שזה משהו רוחני גדול שאי אפשר להבין בדיוק מהו...

בהצלחה

אישיות רוחנית שנכנסת אל תוך המערכת האנושית (הבנויה מגוף, נפש ורוח).

הנשמה היא חלק אלוק ממעל שאמור להשפיע על התודעה של האדם, ולהפוך אותו לקדוש יותר.

הנשמה באדם היא בערך כמו שכינה בעולם.

כשהאדם מת, הנשמה עולה למעלה לגן עדן, ושם היא דביקה בה' ומתענגת ממנו. אא"כ האדם היה אדם רשע, שאז היא צריכה קודם לרצות עונש בגיהנום, או שהאדם מאוד רשע (מאלו שאין להם חלק לעולם הבא) ואז הוא רק מגיע לגיהנום, ואח"כ נשמתו אובדת. למעט מקרים מיוחדים (לא רלוונטיים לאנשים כמונו) שהאדם כלל לא נידון בהגיעו לעולם הבא ו"נמחק" מייד.

וואי איזה עומק אני לומבינה כלום...

מה שחשוב באמת זה לעבוד את ה'.

משתדלים.. שבעז"ה נצליח

כלומר, אין שום הבדל בחומר אבל הדבר שמחיה בגוף בעצם הוא הנשמה.

אני בדקתי את זה, ואין שום הבדל בחומר בין תא מת לתא חי - חוץ מהפעילות שמפסיקה בו.

זה ירד מאדד (ברוך ה'..)

אבל עכשיו יש פחות פעילות ממה שהיה לפני הקורונה

בבסיס אני חי כי זה לא דורש ממנו שום פעולה אלא קורה לבד.

ואני ממשיך לחיות כי אני רוצה להתפתח ולהיות יותר שלם ומאמין שעוד יהיה לי טוב.

בנוסף אני מרגיש שיש לי פה תפקיד בעולם שאולי יהיה משמעותי

לא יודע.

מבררים את זה, מחפשים את זה

הלוואי וידעתי

כל הזמן והמטרה שלי היא לאסוף כמה שיותר כוחות כשאני למעלה כדי להצליח לעלות אחרי הירידה הבאה...

ככה עד שיבוא המשיח....