אבל כן קצת יפריע....

זה ענין של טעם, דרך למשוך תשומת לב 

למעשה היא יכולה להיות אשה מדהימה עם לב זהב המתמסרת לבעלה ולמשפחתה ללא גבול

ואומר לך בשקט בלי שאף אחד ישמע: הבנות מאוד גמישות נפשית וכשיש קשר טוב עם האישה  היא אינה צריכה [כ"כ] למשוך ולקבל תשומת לב מאחרים, וכל דבר שהיא תתקשט בו זה יהיה בשביל בעלה כך שאם אינך מרוצה מהלק אפשר יהיה לומר זאת בעדינות. למשל לא תאמר שינך אוהב לק זה אלא שהינך אוהב יותר לק אחר

זה יותר טיפוח, להרגיש טוב עם איך שאני נראית.

אני אישית חולה על זה שהלק תואם כל יום את הבגדים..  

אולי לא תבינו את זה, זה עושה טוב לנפש האשה. באמת.

מה שכן אתה צודק, שבעז"ה יהיה לי את בעלי שלי הצדיק
 ואני אוהב אותו, ואתקשט בשבילו. אם הוא פחות יתחבר למשהו מסוים אני אשתדל בעזרת ה'  בעזרת ה' בלי נדר ( זה קשה!) להתאים את עצמי אליו. בלי שזה יפגע בי או ידכא אותי כמובן.. כי אז הוא גם בטוח לא יהיה מרוצה

אותו הדבר כמו עם הנזם, שהוא קישוט ולא יותר מזה.. משתדלת שיהיה כמה שיותר עדין ואם זה יפריע לבעלי אוריד אותו..בעזרת ה'.. הכל רק עם מלא סייעתא דישמייא למה לדברים שהורגלנו אליהם לא פשוט כלל לשנות בשביל מישהו.

אבל האהבה תנצח..

(יאללה רק שיבוא כבר!)

אישה אינה חיה בשביל בעלה יותר משהוא חי בשבילה. זה כמו להגיד שהוא ישים דאודורנט בשבילה. אישה מתקשטת עוד מימי חכמים מכיוון שהיא אישה, ברואה של הקב"ה וזכותה להראות יפה. אם בחור באמת "צדיק"

א) עליו לשמור על עצמו ממחשבות - זהו תפקיד שלו ולא שלה, אנו לא ביייבי סיטר

2) אם הוא באמת "צדיק" הוא צריך לדעת שאם מופיעה לפניו מישהי שחשבו שהיא מתאימה בשבילו, מסתבר שהוא צריך לחשוב יותר ולא לפסול על דבר דבילי שכזה, , הרי הוא לא היה רוצה שיפסלו אותו על "זוטות" גם כן.

3)אנשים משתנים, מתפקחים ומגיעים לפשרות בחיי נישואין. לבוא בדרישה מלכתחילה זה ילדותי. אני מוכנה לצאת איתך רק אם תגלח את הזקן מכיוון שזה דורש צומת לב ומתייג אותך.

הגבר אינו בעל שליטה במערכת יחסים והיא אינה חיה בשבילו. זוג בר קיימה הוא זוג הלומד ביחד, עובד על הקשר ביחד ולמסתכל קודם כל על הפנימיות. כל בחור שמפריע לו לק או שחושב שזכותו "לחנך" את האישה גם בעדינות שיזכור כי היא היא כוח הבריאה, בה נוצרת הנשמה האלוקית, הקב"ה ברא אותה יותר יפה מהגבר כבריאה שווה וטובה, ולא סתם נאמר "על כן יעזוב איש את אביו ואת אימו" ולא ההפך. היא עזר כנגדו ולא עזר לפי דבריו. אם אתם רוצים להיות זוג אמיתי, בעל ואישה, עליכם לזכור כי פניכם השמיימה, לקב"ה ולא לכל דבר שטותי שאתם בוחרים "להעיף" עליו דייט טוב. הרי אחרי 2 דייטים אם הבחורה תמצא חן היא תמצא חן למרות ואולי בגלל הלק, אז תפסיקו לקשקש בבקשה ותתבגרו- ובעיקר אתה אדון יעוץ זוגות. תחנכו אנשים ליותר מבחוץ ואז לא תעלה שאלה כזאת. נשים תמיש זקוקות לתשומת לב ולא, הן אינן גמישות בנושא. אתה יכול לדבר על בנים, אבל רק אישה יכולה לדבר על נשים. אישה תתגמש בשביל בעלה אם הוא יתגמש בשבילה. האישה אינה צריכה להיות גמישה לבד, ואתם כאלה צדיקים?

אם היא נאה בעיניכם, ומדברת בשפה שאתם מבינים ומייצגת ערכים שטובים, אבל יש את הלק, היא לא מגיעה לכם. אישה תשקיע בדייט כשעתיים של התכוננות שלא לדבר על התכוננות נפשית, כאשר אתם אמורים לרדוף אחריה. נאה היא, טובה היא, זה נפלא. תשאפו להיות כמוה ותתנו לה תשומת לב וכבוד ללא סוף. ואז היא תקריב את נשמתה בשבילכם.

יש לי חברים שמאוד ירתעו אם היא תצבע את האצבעות בלק, יש אפילו כאלה שלא ירצו שהיא תתאפר בכלל וכו'

ומנגד 

יש לי חברים שמאוד יאהבו את זה, ויראו בזה טפוח אישי יפה ובריא.

לא נכון להכליל את העם הגברים כאן

ובכל דבר

לכל אחד מתאים משהו אחר

אל תנסי לעשות סקר מה כל אחד אוהב או רוצה

תעשי משה את אוהבת

תהיי מי שאת

תשדרי טבעיות

והבחור יבחר בך לאישה יבחר אותך בלב שלם 

וישמח כך עם כל הלקים שאת אוהבת

בהצלחה

ו..רק להבהיר: הרעיון של הסקר לא היה מבחינת האם לשנות את מה שאני עושה או לא (כי אני לא מתכננת לשנות...)

אלא סתם, כדי לדעת מה אחרים חושבים

אני עשיתי טעות- שנים הקשבתי לכל עצה של שדכנים, יועצים וכו איך להיות מה שהגבר רוצה. תהיי את וסוג הגברים הנכון יימשך אליך. תהיי בררנית, הרי את בת ישראל! מגיע לך לא פחות מהטוב והנפלא ביותר בעולם. אל תלכי על בעל צדיק- אין כזה. מי שמעיר על הלק מסתכל על הלק. שישקיע יותר מאמץ על מה ומי שאת. את שווה את זה.

אם במכלול הדברים שאני רואה אצל הבחורה אבחין בהתנהגת/אישיות שלא לטעמי, אז ייתכן שהלק גם יהיה חלק ממה שמעיד על כל האופי שלה וכו' - ואז אולי אפסול אבל ממש לא בגלל הלק, אלא בכללי בגלל האישיות וכו' שלא מתאים לי, שהלק הוא רק אחד מאותם דברים שמחצינים את זה ספציפית אצלה.

אבל אם הבחורה טובת לב, צדיקה, צנועה, אוהבת ה' ורוצה בקרבתו, יודעת להכיל, ויודעת להיות רצינית ועמוקה כשצריך - אזי ברור שאם אראה שיש לה לק, זה לא יגרע ממנה חלילה, אלא יהיה רק עוד מוטיב אחד בתוך מכלול האישיות שלה, דרך שלה לבטא את הנשיות שלה (כמובן שהכל צריך להיות בטוב טעם ודעת, והבת יודעת על עצמה מה טוב לה ומה לא. אתה צריך לדעת שהיא אחת שאמיתית עם עצמה ועם דרכה, ואז להחליט על פי זה - לא על פי הלק שיש או אין לה...

בקיצור - בערך כל דבר חיצוני של האישה, לא עומד בפני עצמו כמעט אף פעם, אלא בכפוף למכלול, ואת זה אני כבן צריך לבדוק, לשקול ולהחליט האם זה מתאים לי או לא.

זה כמו לשאול האם הייתי פוסל אם לאישה יש 2 חורים באוזן...  - יכולות להיות בחורות ממש ממש טובות שיש להן מסיבה כזאת או אחרת הופעות חיצוניות שונות, שממש לא בהכרח אומרות עליהן משהו לשלילה, רק צריך לבדוק ולהבין בופו של דבר מאיפה המקור, מה העניין...

שבת שלום!

[ואני שמה בצבעים הזויים. כחול, טורקיז, בורדו, צהוב, ורוד.. ישלי גם כסף, ירוק, שחור (אותם אני פחות שמה..) ]

אני פשוט אוהבת את החוסר שגרתיות שיש בזה..

אני נהנית למרוח את הלק, להוריד אותו, לחכות שהוא יתייבש.. זה סוג של תרפיה, ואני מוציאה את המצברוח שלי על הציפרניים..

לק שקוף/ורוד עדין/כל דבר כזה מרגיש לי שאין לי כלום על הציפרניים וזה מפריע לי.

[אולי בגלל שפעם שמתי לק שחור בקביעות..?]

זה לא אומר על הרמה הדתית שלי.

אני מעידה על עצמי, וגם אחרים מעידים שאני דוסית למהדרין כמעט..

שישלי קטע עם לקים..

זהו

גם לי יש קטע עם לקים בכל מיני צבעים,

ואני לא חושבת שיש קשר בין שני הדברים. האישיות שלי וצבעי הלקים שאני שמה.

דוסית-צמרת,

אבל מבהילה אותי כל פעם עם הלקים שלה!

המ"ה

ותודי שאתמול הגדלתי לעשות

בייני"ש שכמוני!!!

קרוב זה עד דור חמישי. מסופר על הרב אלישיב זצ"ל שכאשר נולד לו דור שישי (נכד של נין או נין של נכד, תסתכלו על זה איך שבא לכם) ראשון, אז כשהודיעו לו את זה הדבר הראשון שאמר לאחר מחשבה קצרה, היה: "אז הוא יכול להעיד עלי ואני עליו"!!!

ונראה לי שיש עוד מישו שטוען שאת צדיקה - אני טועה?

עקרונית כן, הם יכולים,בהנחה שהם באמת לא קרובים בדם שלך, ולא קרובים אחד של השני...ושומרי שבת וכו' וכו'...

רק שכחת משהו אחד: לרוב, החתן הוא זה שבוחר את העדים והם חברים שלו... כי תכל'ס המעשה עצמו הוא מעשה שלו והם מעידים עליו...א אולי זה לא תמיד ככה אבל רוב המקרים זה חבר'ה שהחתן ממנה (מלבד חתונות של חילונים שאז הרבה פעמים הרב מביא איתו בעצמו 2 בחורים שהוא סומך עליהם).

אבל איך הגיעו 3 - כולם מאומצים? ויותר מזה - למה עוד 4 שנים (לא שנראה לי שאת רוצה להתחתן רק עוד ארבע שנים ) יהיה עוד אחד? עוד אחד שיאמצו??? מוזרים...

ואני בעצמי יכול להעיד מהיכרות אישית של המישו הזה שהוא ממש אבל ממש לא מקשקש בשכל...את רוצה שאני אלשין עלייך אצלו?

אז כן, עדים לחתונה צריכים לא להיות קרובים של אף צד בחתונה, לא להיות קרובים אחד של השני, ולהיות שומרי תורה ומצוות ושבת שמיוחד.

ולא, באמת ככל שאני יודע אפשר להעיד רק מגיל 13 ומעלה...

ומגניב, הבנדודים האלה שלך...

וסתם שתדעי - לא באמת עניין אותי אם את מסכימה שאלשין או לא, וכבר הלשנתי קודם והוא ממש אבל ממש כועס עלייך ודורש שתחזרי בך ותודי שהוא צודק, והוא אפילו אמר לי שיש מצב שהוא ייקח אותך לדין תורה אם לא תסכימי.

לשיקולך

שבוע טוב!!!

אז ישלי שני בנידודים שיכולים להעיד, ובעז"ה יהיה עוד אחד

בהחלט מגניב אצלנו.. שמח

תיארתי לעצמי שהלשנת לפני שקיבלת אישור. פעור  אני. לא. חוזרת. בי.

דבבר ראשון, שוב - לפעמים החתן כבר בונה מראש על חברים שלו ויש מקרים שבהם הוא אפילו כבר ממנה אותם שנים קודםהיית מאמינה שיש פעורים כאלה?!

וברור שאני אלשין לפני - מה את חושבת לעצמך???פעורה את בעצמך. 

אבל אחרי שאת לא חוזרת בך, דיינתי איתו שיחה זריזה והוא החליט שהולכים לדין תורה. תחליטי בעצמך איזה רב, ככה הוא היה נדיב מספיק לתת לך לבחור.

סבבה?

שבירושליים יש המון רבנים, והוא מבולבל כבר מכל ההיצע...אז שאת תבחרי ותעבירי דרכי...

וכן, ברור שעדים יש לפני כלה - בדיוק כמו שלכלות יש מפיות+עיצוב כסא כלה+שמלה, לפני שיש את החתן...

ולגבי עד אקס של כלה - אני בטוח שההסתברות להתרחשות כזאת היא קטנה מאד

הוא מוכן להתפשר גם על רב ביישוב שלך (אבל בחייאת תפסיקי לעשות אותי נער שליחויות דברי איתו בעצמך)

ואת זה תגידי לארוסך, לא לי...

ואני דורש הסבר ומייד!!!גם אם אני קשה הבנה...לאישי, עכשיו!!! 

הוא הודיע רשמית שהוא נפגע ובוכה בכללך ושהוא שוקל להגיש נגדך בג"ץ

את רוצה להסתבך עם בג"ץ  

ומה שלא מצחיק, לא מצחיק. סבבה

ואת רואה פה חבל? (אז מה אני קשור...חחחח ניסיון לא מוצלח לבדיחה)

(מותש)

ניסיון אחרון - הוא יפנה לבית דין של מעלה שישפוט ביניכם!!! אם את רואה את הרב מרדכי אליהו זצוק"ל מגיע אלייך בחלום הלילה בסבר פנים חמורות - תדעי מאיפה זה הגיע לך!!!

והוא לא באמת בוכה...סתם מתבכיין קצת, את יודעת...ואני כמו טמבל צריך לנחם אותו... דמי טיפול ומשלוח אליי בתום העסק, כן?

בגדול אפשר לבקש ג'סטה מיוחדת שיעשו למישהו שפיטה בחיים כדי ליישר אותו קצת - זה רק תלוי עד כמה יש לך קשרים אצל ריבונו, ול-ו, כידוע יש הרבה קשרים

דבר שני - ממש לא יצאת סתומה וכופרת, אז...

דבר שלישי - אני ללא לוקח כמו פסיכולוג, הכי הרבה כמו נערת בייביסיטר מסכנה...

דבר רביעי - זאת אשמתך!

מאז הוא רק מדדה על הרצפה כמו תינוק

ולא אומר שאין לך יותר - פשוט הוא זה שהיה צריך לארגן את המשפט, אז הוא ארגן..אולי תצליחי לארגן לו משפט נגדי, מי יודע...

ונושא התשלום יידון במלואו רק בסוף התהליך, רק היה צורך ליידע אותך מראש, תודה ולהתראות, מוקד שירות הלקוחות של...

וכן, לישון זה רעיון טוב! אחרי הכל הרב אליהו לא פנוי אליך כל הלילה...

אבל זה לא קשור אלייך...פחחחחחחחחחחח

ולחלום על הרב זה דווקא זכות גדולה

גם אני פורש מכאן להפעם.

הפכתם לי את הסקר לשרשורפלצת ועוד בקושי הגיבו לעניין

|לא באמת כועסת|

המ"ה

טוב שנחשוני לא התעורר

לא בשביל שמי חושב שזה לא בשבילו יחשוב דווקא אחרת...

ולא בשביל שמי שחושבת שזה ממש "לא שייך" תתנהג אחרת..

אבל כדי שמי שחושב שזה בהכרח "מעיד" על מיני עניינים רמים, יראה שיש גם כאלה ששמות - ואין להן בראש מה שבן מצוי יכול לחשוב שיש...

כמו רוב הגברים, ואני גם לא יודע על מה זה מעיד מבחינה נפשית/התנהגותית.

ולכן אם זה יפה אז סבבה, ואם לא אז, כמו שמנחם חפץ אמר בצורה יפה, להעיר שהוא לא מתאים.

מה שבטוח לא הייתי פוסל על זה(כדבר בפני עצמו) כי לכול אחד יש את השטויות שלו וזה מדד כול כך טיפשי שלא הייתי פוסל עליו.

למרות שלא תמיד זה מעיד על רמת הדתיות של הבחורה.

לא צריך להתמקד בלק,

לפעמים יש מספר דברים שמפריעים והלק יכול לתת לזה עוד הוכחה שאתה צודק במה שחשבת.

שמבחינת צניעות מותר לשים לק אבל בצבעים עדינים ולא בולטים מדיי כמו אדום וצריך להזהר שלא יהיה חוצץ בנטילת ידיים(כשזה מתקלף).

הבעיה של "חוצץ" בלק מקולף הוא רק אם זה מפריע לך ואת מתכננת להוריד אותו בקרוב. אם את מסתובבת כל הזמן עם לק מקולף וזה לא מפריע לך, אין בעיה גם בנטילת ידיים

"מקבלים את האדם לפי מראהו, נפרדים ממנו לפי שכלו", הווה אומר שהופעה חיצונית אכן יוצרת רושם ראשוני כזה או אחר, אך כדי לעמוד על טיבו של האדם יש לשוחח איתו, להבין האם הוא חכם או לא וכו' וכו'. במקרה הנ"ל ייתכן שהרושם הראשוני שייווצר אצל המדויט לא יהיה חיובי ("בחורה קלת דעת", "מוחצנת" וכיו"ב), אך גם ייתכן מאוד שבהמשך הדייט הרושם ישתנה לטובה, משום שלא כל בחורה שאוהבת איפור צעקני היא פרחה

ושמה לקים חמודים יפים וצבעוניים. זה נחמד ונותן צבע ואוירה נחמדה.

מי שזה מפריע לו - כל הבעסה!

נשיות...אני  כשאני לא שמה לאק אני מרגיה פחות נשית...פחות מטופחת...ואני חושבת שאין שום פסול בלאק...

אמנם זה לא מעיד על הבחורה באופן גורף אם היא שמה לק שהיא בחורה פחות 'דוסה',

אבל בוודאי שיש הבדל בין לק סולידי או סתם מתקתק לבין לק אדום או שחור.

אין מה לעשות, זה אכן משדר משהו ואכן יש סיבה מוצדקת למה שזה משדר.

לפני ממש שנים אחדות זה היה נחשב לא ראוי לקים שכאלו, מה קרה שפתאום זה בסדר? שוב, מתכוונת ללק אדום.

האם תופעת החצאיות שמתקצרות ולא מעידות על הפנים של הבת חוזרת?

בואו נהיה ישרים עם עצמינו

אני לא יכולה לשים משו סולידי כמעט ואף פעם.

שם אני מוציאה את המצברוח שלי.

באלי קצת חיים- אני שמה לק ירוק זורח [עכשיו אני עם הלק הזה. הוא נותן הרבה השראה. ואני רצינית לגמרי!]

שברתי ציפורן? אני שמה חום משעמם [בהיר, כי כהה זה באמת מכוער (מת)]

בטעות יצא לי קוקו פנסי כזה של ליידי? אני שמה לק בורדו כי זה מגניב אותי.

זה מה שלק משדר.

מה עבר על הבחורה ברגע שהיא שמה אותו..

או,

שזה משדר שהבחורה קצת מחוץ למה שפעם לא היה ראוי [לא ראוי זה לא אומר נוגד ת'הלכה, ואפילו לא את רוח ההלכה. גם נזם היה נחשב לא ראוי לפני כמה שנים, וגם לא חור שני. היום חור שני יש בערך לכל בחורה שני, ונזם לכל בחורה רביעית..]

|ישר עם עצמו מאוד|

בציבור הזה אני חושבת שזה יהיה פחות מקובל ויתקבל פחות טוב אצל בנות שזה הסגנון שלהן.

בציבורים כאלו כנראה יעדיפו לשלוח התעניינות דרך צד שלישי.

אם היית מדבר על שמחת בית השואבה במחניים, זה כנראה היה הרבה יותר מקובל ולגיטימי (שמעתי, שיש בנים ממחניים שקובעים חברותא עם בנות ממגדל עוז, ואז בטח העניינים יכולים להתגלגל, למרות שזו לא המטרה המוצהרת...)

התביישתי מאוד וגם חשבתי למה שהוא יגיד לי כן?

זה היה שיעור תורה הוא היה נראה בחור טוב

נעלבתי שהוא בעצמו לא פנה אלי חח זהו.. נראלי היה לא שייך לפנות אליו

רק כדאי לקחת בחשבון שגם הגברים יכולים לפעמים לחשוש מדחייה(שלא לדבר על האווירה הרווחת בה נסיון חיזור תמים יכול בקלות להיחוות כ"הטרדה").

אני בעד שבחורה שבחור מוצא חן בעיניה, לא תחשוש לעשות את הצעד הראשון (אפשר גם דרך מישהו שלישי, אם חשוב לי שאת הדינמיקה בפועל, יוביל בהתחלה הבחור).

אבל באמת מעצבן. תנוח דעתך,גם בנות עושות את זה.

ועל פי רוב גם שוכחות לעדכן את הגיל בכרטיס.

"לֹא תַעֲנֶה בְרֵעֲךָ עֵד שָׁקֶר" גם כולל שליחת תמונה עדכנית

מה הרעיון לשלוח תמונה ישנה? שבדייט פתאום אתאהב באופי שלך?, אבל איך? אם ארגיש ששיקרת לי עוד לפני הדייט?

לא יודעת מה בדיוק קרה, אבל אולי -

מקור התמונה הוא לא הוא, אלא מציע ההצעה?

הרי אם אפשר למצוא בגוגל בקלות תמונה עדכנית, לא סביר שהוא יתעקש לשלוח תמונה ישנה. יכול להיות שזה סתם מה שמסתובב עם הכרטיס שלו - וזה לא הגיע ישירות ממנו.

עוד כיוון של לדון לכף זכות -

יכול להיות שמבחינתו, איך שהוא רואה את הדברים, הוא נראה בול אותו דבר, אז למה לטרוח לשנות??

אני שואל זאת כי הרבה דברים בזוגיות, באופי ההתנהלות הזוגית, ביחסים בין בני הזוג, נחשפים ומתגלים רק לאחר תקופה ארוכה שגרים ביחד.

לדעתי הרבה מה שאתה רואה כיום בבית, לטוב ולרע, לא בטוח שתוכל לאבחן בצד השני לפני הנישואים.

למדתי מה לא לעשות

אותו דבר

מופתע שזה חריג

בעיקר הוציא לי את החשק והמיץ.

הזוגיות שלהם מתאפיינת, לפחות מהמבט שלי, בחיכוכים מינוריים תמידיים, הרבה משחקי תפקידים גבר־אישה, ובפן החיובי דברים שאני מבין שנחמדים שלהם אבל פשוט לא נמצאים בעולם הערכים שלי.

מה שבסופו־של־דבר חיזק אצלי את המחשבה שלפחות עבורי, שאיני מצליח להפיק את החלק החיובי בזוגיות, זה רעיון עם נטו שלילי.

שלמדתי מהם איך לא לנהל זוגיות והורות

היום אני יודעת שזה לא רק הזוגיות/ ההורות

אלא האדם באשר הוא

כי בסוף הזוגיות/ ההורות היא מראה של הבנאדם

גם אם לא רציתי להתנהל כמוהם (והצלחתי בהרבה מובנים)

יש חלקים שנשארו

השפעות מילדות

אפילו כאלה בתת מודע

תמיד יש ויהיה על מה לעבוד

לעשות נכון יותר

האם זה דבר שמעיד על הבחור האם את מחפשת שיהיה בבית הערך של גיוס לצבא או שפשוט חונכת לזה? זה הבירור שאת צריכה לעשות על הערך הזה

אם יש לך רגש חזק בנושא וזה מאוד מפריע לך אז זה קריטי לך, אחרת, זה כנראה לא קריטי

שנה,

האם המשהו הזה היה מציק לי?

אם אתה מבין שהיא בוגרת ומבינה תתקדם.

מאוד יכול להיות שיש פה משהו

מה שקפץ לי מהפוסט הוא שנראה שאתה קצת בודק אותה דרך רשימת נתונים חיצונית גיל לימודים תכנון קריירה

לפני שבדקת מי היא באמת(:

בסוף, מקצוע או העובדה שהיא כבר התחילה ללמוד לא מעידים בהכרח על בגרות. הייתי מנסה לברר קודם מי היא כאדם מה הערכים שלה מה היא אוהבת , איך היא חושבת ומתנהלת ורק אחר כך מחליטה אם הפער ביניכם באמת משמעותי..

אבל בסוף קשה לברר את כל זה בבירורים שלפני.. לפני אפשר לברר לרוב דברים יותר טכניים, שלפעמים מעידים על בגרות וכו'

או שאני טועה, מוזמנת להאיר את עיניי(:

האם עובד גם הפוך?

אפשר לדון על מה זה בגרות.

ואולי כדאי לפרק את המושג הזה - לדוגמה, האם אתה מדבר על מודעות כלכלית? על יכולת להכיל מורכבויות?

אם אתה יכול לפרק את המושג הזה, אפשר לנסות מראש לברר, וגם בפגישות לדבר על הנושאים האלה.

אבל -

קח בחשבון שבירורים לא בהכרח מציגים תמונה מלאה. כל אחד מכיר מישהו בפן מסוים שלו, ואולי לא מודע ולא מכיר צדדים אחרים.

לגבי פער השנים,

אני לא חושבת שהגיל הכרונולוגי בהכרח מעיד על משהו. לכל אחד מאיתנו יש מסע בחיים, ואנחנו עוברים בתחנות שונות, והאישיות שלנו משתנה בהתאם. יכול להיות מישהי בגיל 19 שעברה מבחינה נפשית הרבה יותר ממך - לא שזה תחרות, אלא שגם לה יש חיים מלאים.

תמיד תפסתי את עצמי כאדם בוגר יחסית לחברות שלי; זה לא מנע ממני לצאת עם אנשים שצעירים ממני בכמה וכמה שנים - וגם אם היה בינינו פער כמו שאתה מתאר, אבל הפוך, לגבי הלימודים. גם מזה לא נבהלתי, כי מה זה כמה שנים של לימודי מקצוע יחסית לחיים שלמים ביחד?

ואולי זה קצת אירוני, אני חושבת שמי שיצאתי איתו עם הפער הגי גדול מעליי - היה אחד המדוייטים הכי פחות בוגרים שלי (לפי ההגדרות שלי), ודווקא עם לא מעט שצעירים ממני ראיתי בגרות גדולה יותר. כמובן שלא כולם, היו גם כאלה שהיו צעירים ממני, וממש לא בוגרים בעיניי - כשהפער שכתבת, כשאני בלימודים והם עוד לא יצאו מהישיבה (כולל לא עשהו עדיין צבא), יחד עם איך שהתרשמתי בפגישה - ראיתי שזה מאוד לא רלוונטי מבחינתי.

בקיצור, לדעתי צריך לבדוק לגופו של אדם. אם שאר הפרטים נשמעים לך טוב, לדעתי כדאי לנסות -

אבל --

רק אם אתה מגיע עם ראש (ולב) פתוח.

אם אתה כבר ירית את החץ ורק רוצה לצייר מסביב את המטרה, עזוב. אתה לא צריך להוכיח שום דבר לאף אחד. רק אם אתה מוכן לתת הזדמנות אמיתית לבחורה להביא את עצמה, לך על זה. אם אתה לא שלם עם זה, אם כל הזמן יהיה לך ציפור בראש שתגיד לך - היא ילדותית, אינפניטילית וכו' - חבל על הזמן שלכם.

.

ואני זוכר שגם היה לי חשש דומה וראיתי שהיא בוגרת והכל היה סבבה.

תחשוב על זה שהיא אחרי שנתיים שירות,

כמו שהשלב של הצבא מבגר אז ככה גם שירות לאומי, וממש לא פחות בדר"כ.

אתה יכול לשאול בבירורים איפה היא ביחס לרצון להתחתן, אם היא מתכננת ללמוד בקרוב, אם היא בכללי בחורה מקורקעת-מעשית שלוקחת אחריות על עצמה ועל הסביבה.

חוץ מזה, תזכור - יש בזה גם יתרון שהיא צעירה, זה משהו שאפשר מאוד להנות ממנו

זוגות כאלה, אנחנו ביניהם (:

( עם פער של כמעט 5 שנים, אני הייתי בת 19 בחתונה)

בנות בגיל הזה הרבה פעמים כן בוגרות, והרבה מהן גם די סגורות על עצמן.

מה היא עושה שנה הבאה זה משהו שאתה כן יכול לבדוק בבירורים...

קיצור, לא לפסול על הסף

שהתחתנה כשהייתה בת 18

עם בן 24

אפילו תעודת בגרות לא הייתה לה

אבל היא הייתה בוגרת ובשלה

והם התאימו

בגיל 21 יצאתי עם מישהי בת 24, היה הרבה פחות ממה שחשבתי והיא הודתה שגם היא הופתעה.

אני לא בוחר את כל התמונות שמועברים לראשי אבל ספציפית זו בחרתי.

העיקר זה הגיל שלה, אולי לא מתאים לך מישהי בת 19 אבל אני חושב שהפרש הגילאים הוא משהו שלא תייחסו לו חשיבות כשתמשיכו בקשר.

לראות גם את העומק שלה ולא רק את מה שנראה מבחוץ. הרבה פעמים אישה מבטאת את עצמה דרך רגשות ושם דווקא אפשר להבין מי היא באמת.

(עד גבול מסוים)

אנשים מסגנון מסוים נמשכים לסגנון מסוים ולאו דווקא השקפתי שזה לדעתי החלק הפחות מעניין אלא מצד האופי

וכמובן המוסד מחזק את העניין

אלא שבחורי ישיבה אינם באמת חשופים לעולם המדרשות והאולפנות ולהיפך מלבד שמועות וקווים כלליים מאוד.

לק"י

והאמת שגם בסוף י"ב זה לא תמיד אומר משהו.

לצורך העניין אני למדתי באולפנא אזורית, שהיו בה כל מיני סגנונות. אני הייתי מההכי דתיות שם.

אם מישהו היה בוחן אותי לפי האולפנא, הוא כנראה היה חושב שאני משהו אחר.

לא חושבת שאולפנא או ישיבה תיכונית אומרים הרבה

לא תמיד זה בבחירת הנער/ה ולפעמים השיקול הוא נוחות / לימודים / הקו של ההורים והבית.

גם אחרי תיכון צריך להיזהר עם ההכללות.

מה שכן-

זכותך להגיד סגנון X מעניין אותי ולפנות למוסד שאתה עלול למצוא בנות כאלה או לציין זאת בפני השדכן

(עדיף כמובן לתאר מה קנה אותך במקום הזה ולא רק להגיד מדרשה X מעניינת אותי או מכללה או אוניברסיטה כזו או אחרת)

מעניין אותי כי אני מחפש א' ב' ג'

ככה אתה נותן למי שמשדך אפשרות למצוא את מה שמעניין ומסקרן אותך גם במקומות אחרים שאולי לא היית חושב לחפש.

אני מסכים עם מה שאמרתם אבל לא לגמרי. אני אחדד. אם ניקח כדוגמא את הציבור החרד"לי האם המוסדות שם מעידים על האופי והרמה התורנית או שהם רק מחזקים את זה?

לק"י

עד לגיל 20+

הטובים הולכים ללמוד במקום מסויים, גם בגלל שיקולים שהאלטרנטיבות הרבה פחות טובות.

זה באמת לא מעיד על אורח החיים, הההשקפה, הכיוון הדתי, בגיל 20 ומעלה.

אני יכול להעיד על עצמי שלמדתי בישיבה שנחשבת ממש אשכנזית ואני בכלל בכלל לא כזה. לדעות קדומות בדרך כלל יש שורש באמת, אבל צריך לקחת אותן בערבון מוגבל ולבדוק כל מקרה לגופו.

אני אישית מרגישה שמקום לימודים יכול לתת כיוון מסוים אבל הוא לא באמת מגדיר את האדם.

פגשתי בוגרות של אותה אולפנה או מדרשה שהיו שונות מאוד אחת מהשנייה. בסוף האישיות הערכים וההשקפה נבנים מהרבה דברים לאורך החיים ולא רק מהמקום שבו למדו.

לכן הייתי פחות מתמקדת בשם המוסד ויותר במי שהבחורה היא היום.

לבדוק מוסד תיכוני:

א. מי בוחר את המוסד?

עד כמה זה החלטה שלי, ועד כמה זה החלטה של ההורים שלי?

ב. עד כמה בוגרים של מוסד דומים זה לזה? עד כמה אתה דומה לחבריך, ועד כמה אתם מקשה אחת?

ג. עד כמה הבחירה במוסד משקפת עמדה אידואלוגית, ולא נוחות\סיבה כלכלית\חברתית וכו'?

ד. עד כמה מה שהיה לפני "היציאה לעולם האמיתי" משקף את מי שאני היום? פתאופ כשאנשים יוצאים מהמסגרת, הם יכולים לבחור דרך קצת שונה ממה שהיה.

מדרשות זה אולי יותר פשוט, כי זה יותר מבטא בחירה אישית. אבל גם שם יש מגוון (בדיוק כמו שבישיבה יש מגוון...).

אבל בהחלט -

סטיגמות עוזרות לנו להתמודד עם העולם. לחלק אנשים לקופסאות. האם זה בהכרח נכון ויעיל? אפשר לדון על זה. אבל כדאי לדעתי להסתובב עם התודעה שזה לא בהכרח שמי שאתה מחפשה תהיה בוגרת אולפנה X ומדרשה Y, אלא שזה יכול לבוא מכל כיוון, גם אם אתה מחפש דווקא בוגרות של מוסדות מסוימים.

יש הרבה קווים דקים פה שצריך לברר. ולכן אין כאן דבר מוחלט. צריך לדעת לברר טוב ונכון וגם לדעת איך להתייחס לסטיגמות

ברור לי שבחורה שלמדדה באולפנת ראשית תצא משם עם סל ערכים מסוים וזה לא בגלל הסטיגמות זה באמת בגלל שהיא בחרה לבדוק שם ולקבל מהאולפנה

איפה מכירים בוגרת של אולפנת ראשית זה יותר הסגנון שאני מחפש

ששם כנראה יהיה יותר קל למצוא בנות עם טלפון טיפש.

ניסית לפנות לאולפנה? הפרטים קיימים ברשת, לשאול מי שם מתעסק בשידוכים.

אני אנסה לראות

לפנות לראשת אולפנה ולומר לה זה הסגנון שאני מחפש ואיך אני מכיר בוגרות שלכן? (או כל ניסוח כזה או אחר?)

אני גם נמצאת במקום הזה. קצת יותר "מבוגרת ממך", וגם, כמעט ולא היו לי קשרים רציניים, הרוב נגמר אחרי משהו כמו פעמיים. הציפייה הזאת לפעמים הורגת, אני לפעמים מרגישה ממש מחנק אמיתי של תסכול ואכזבה, אבל אני משתדלת להיאחז באמונה תמימה שזה פשוט יבוא ושזה קיים, רק אם לא ארים ידיים. ואסור, פשוט אסור, לפזול הצידה ולראות מה קורה אצל חברות (אני בדיוק רוצה לפתוח שרשור בנושא הזה), זה שעוד אחת מתארסת אין לזה שום השפעה עלייך, על המסלול שלך, על הדרך המיוחדת שלך בדרך לבעלך. אנחנו אנשים מאמינים ואנחנו יודעים שהעולם לא הפקר, הכל מתוכנן ויש אלוקים שמוביל כל אחד בדרך שלו, גם אם היא קשה, מלאת ייסורים ומרגישה כאילו את קורעת בעצמך את ים סוף. קחי לך פסק זמן, קצר, אם את לא רוצה הפסקה ארוכה, לפעמים זה פשוט הכרחי בשביל לתת לנפש שלנו קצת לחזור לעצמה ולהתאפס. להיכנס ללופ זה מתיש ולא טוב, ואם את מרגישה שאת שם קחי לך צעד אחורה בשביל אחר כך לעוף קדימה. ותשבי עם עצמך ותנסי לראות אם יש דברים שאת יכולה לשנות באופי הפעולה שלך, לפנות לשדכנים אחרים, חברות שעד היום התפדחת לפנות אליהם, לשנות את הכרטיס שלך ככה שיגרור הצעות יותר מדוייקות, לשבת עם עצמך ולעשות זיקוק ערכים של מה באמת חשוב לך ומה סתם נחמד, והכי חשוב, נראה לי, לא להילחם בעצמך. מרגישה שמשהו לא שייך? תורידי. בלב שלם. ואל תתאכזבי ותכעסי על עצמך. את צריכה להיות עם מישהו כי את בוחרת בו לא כי הוא בחר בך.

סליחה אם סתם הארכתי, מקווה שעזרתי במשהו, ותמיד תזכרי ש"טוב ה' לכל", תנסי להתמקד קצת יותר במה שעושה לך טוב, ולא להתייאש. בהצלחה

ברור שאין אלטרנטיבה אחרת.

את יכולה לנסות לבדוק עם עצמך האם את מפוקסת מספיק על מי שאת וממילא על מי שאת מחפשת.

אם תהיי שלמה עם עצמך, המרחב של הניסוי והתהייה יקטן.

הדרך הזו, היא ארוכה, מתישה, ודורשת ים של כוחות, ולפעמים המאגרים של הכוחות פשוט נגמרים

אני יודעת שצריך לקום, לחפש, לדייק עוד ועוד.

אבל פשוט אני רוצה להגיע למצב שמצאתי את בעלי. ואין לי כח לעוד פעם, קצת התעייפתי מהדרך.

בדיוק באותה מידה, שאני יודעת שאני אקום ואמשיך עוד פעם, עד שאצליח.

פשוט תני לעצמך זמן, כמה שאת צריכה

ואחכ תבואי עם כוחות מחודשים

אל תפחדי מההפסקה.. היא תיתן לך כוחות להמשך הדרך

תהי גאה בדרך שאת עוברת נשמה

שאת נאמנה לדרך שלך .

יש לי מחשבות בלב שאשאיר אותן לעצמי... למה הן מקבלות שורה בכל זאת? כי צריך לתת להן ביטוי איכשהו, גם אם לא גלוי, אחרת לא אצליח להמשיך לכתוב מה שרוצה שיגיע אלייך.

ועכשיו,

שולחת חיבוק לתסכול, ולכאב ולאכזבה ולכל הרגשות האלו שמסתובבים שם בנפש.

אמרת שנמאס לך מעצות, ודיוקים ואמירות ... אז לא באתי לתת כאלו.

רק לשים זרקור על משפט אחד שאמרת -

'הפסקה' לא חייבת להיות כשהמיקוד בה הוא על ה'בין דייטים'.

הפסקה יכולה להיות פשוט עבורך, עבור הנפש שלך שזקוקה עכשיו לנשום רגע עמוק, להרגיש מה עובר בפנים בלי להילחם בזה... לתת לזה לעבור כמו משב רוח (גם אם חם וכבד באמצע הקיץ), ולהמתין למשב רוח קליל שיבוא אחריו...

וכשהוא יבוא, להרים עיניים, להסתכל על השבילים שפתוחים לפניך, ולבחור אחד ללכת בו וללמוד את הדרך שלך בעולם דרכו.

לא ממקום מיואש, לא ממקום שחושב על הסוף שלו...

אלא פשוט כדי ליהנות מהמסע שיוביל לאן שיוביל...

ואולי גם תופתעי לגלות, שהבית לא חייב להיות רק בקצה של שביל, אלא הוא בכל מקום שבו נמצאת...

אֲת.

נשמע די התשה רגילה...

צריך לחרוק שיניים ולהמשיך