בס"ד

קודם כל המון ב"הצלחה בישיבה החדשה..

ושיהיה בעז"ה רק מועיל וטוב!

אממ... לשאלתך-

עם אנשים פה אתה יכול לשמור על קשר במציאות, בהנחה שיש פה בנים שיש לך מספר שלהם והכל..

חוץ מזה שאני  מניחה שכשתגיע לישיבה לא יהיה לך יותר מדי זמן לפורום אז לאט לאט זה ידעך ואתה תצליח להסתדר...

וכשתגיע פעם בשלוש שבועות אנחנו נחכה לך פה ומבטיחה שנקבל את פניך בשמחה

יש פה חתולה שמציקה לי אז אמשיך אחר כך...

תתנתק מהאינטרנט והמחשב ומכל הסחות הדעת ותשקיע עצמך לגמרי באוהלה של תורה,

ב"ה תתעלה ותהיה ת"ח גדול בישראל!

ואם יש בך את הכוח, גם בחופשות אל תתקרב למחשב.

בהצלחה צדיק!

א, שיהיה הרבה בהצלחה!!! ותצליח ללמוד ,ולהכנס לישיבה בצורה טובה! ותחייה את עמ"י בלימוד תורה!!

ובעז"ה שתכנס עם כולך פנימה לא תצטרך את הפורום הזה.. ואז כבר תסתדר..

העיקר שתגיע במטרה להתנתק..

לפחות בהתחלה לשכוח קצת מהפורום להיתחבר טוב לישיבה ולהישתקע בה כמו שצריך....

אחרי שתתחבר טוב תחזור מדי פעם לבקר, ואל תשכח אותנו...

מדי פעם אתה יכול להרים טלפון לשאול מה קורה...

בהצלחה שנה הבאה...

זה יהיה קשה בהתחלה. אבל הפורום באמת יכול להפריע לך שם בהתחלה. 

הוא מסיח את הדעת. 

כן, אנחנו ממש נחמדים וזה. אבל בשבילך.

עצות: 

להתחיל מעכשיו להוריד את המינון.

לשמור על קשר באמצעות הטלפון.

להקציב לך זמן פעם בשבוע, נניח מוצש לגלוש 

הדרגתיות. לא ישר לא להיות פה ביכל.

להיות מודע לנפילות שיהיו. קשה להתנתק.

אני לא ממליצה להתנתק לגמרי. זה מיותר לדעתי.

מה שכן, ממש בהתחלה להתנתק מפה לגמרי (או כמעט לגמרי) כדי שתוכל להיכנס לישיבה 'בכל הכוח'..

אחרי זה, בחופשות, תיכנס לכאן במינון סביר ובצורה מאוזנת..

זה דבר שעובד מניסיון.

הייתה לי תקופה שלא רציתי להיכנס הרבה, כי הרגשתי שאני נמצאת כאן יותר מידי, ואז היו ימים שבכלל לא נכנסתי, ולאט לאט חזרתי בהדרגה (עם מעט הודעות כל יום), ועם הזמן זה התאזן.

איזון זה דבר חשוב. לא להיכנס בכלל או להיכנס בכל רגע אפשרי זה הרבה יותר קל.

כי אתה עושה או הכל או כלום.

אבל לטווח ארוך זה הרבה פחות טוב.

(ואני מסכימה עם ענבל...)

המון הצלחה בישיבה!!

אה, ואין אין אין כמו במבה! (של אסם! |מצייץ| )

ואני מציע פשוט להתנתק מזה כמה שתוכל

ומדי פעם שאתה בבית תתחבר אבל תדאג שזה לא יפריע בלימודים...

שיהיה בהצלחה...

זה ירד מאדד (ברוך ה'..)

אבל עכשיו יש פחות פעילות ממה שהיה לפני הקורונה

בבסיס אני חי כי זה לא דורש ממנו שום פעולה אלא קורה לבד.

ואני ממשיך לחיות כי אני רוצה להתפתח ולהיות יותר שלם ומאמין שעוד יהיה לי טוב.

בנוסף אני מרגיש שיש לי פה תפקיד בעולם שאולי יהיה משמעותי

לא יודע.

מבררים את זה, מחפשים את זה

הלוואי וידעתי

כל הזמן והמטרה שלי היא לאסוף כמה שיותר כוחות כשאני למעלה כדי להצליח לעלות אחרי הירידה הבאה...

ככה עד שיבוא המשיח....