לפעמים אפשר לעלות על דברים פשוטים יחסית שיעזרו לכם, וחבל על כל הזמן שרק גורם לעוד ועוד לחץ.

לפעמים התוצאות מראות שיש בעיות יותר קשות שמצריכות טיפול רפואי, אבל גם אז חבל שתתחילו רק אחרי כמה שנים של בכיות ולחצים מצד המשפחה והחברה (את מרגישה שכל הזמן מסתכלים לך על הבטן?...) ובעיקר מצד הרצון האישי שלכם כבר ללדת (אנחנו התחלנו שנה וחצי אחרי הנישואין, אבל אני חושבת שאם היינו מתחילים קודם זה היה עדיף, כי עם הזמן היה לי יותר ויותר קשה, והלחץ הפנימי וגם החברתי בשכונה היה מאוד מעיק)

יש כאלה עם אמונה תמימה מאוד שלא רוצים לבדוק. אני חושבת שידע, כמה שלפעמים הוא כואב ולא קל, זה עדיין כוח. זה כוח בשביל להחליט מה עושים הלאה, והלאה יכול להיות טיפול רפואי רגיל, אלטרנטיבי, ברכות מרבנים, כל דבר שאתם חושבים לנכון, אבל כשיודעים מה המצב הרפואי כעת קל הרבה יותר להחליט מה הלאה.

מקווה בשבילכם שלא תצטרכו להתלבט ושתתבשרו בבשורות טובות בקרוב, אבל גם אם לא, יש הרבה הרבה מה לפעול ולעשות בכמה מישורים. (ושתדעי - סטטיסטית יש היום הרבה מאוד זוגות עם בעיות, הרבה יותר מפעם, אבל יש גם הרבה יותר הצלחות, אני בטוחה שיש מסביבך הרבה מאוד זוגות שעברו בדיקות כלשהן ואפילו טיפולים, שאת אפילו לא מודעת לזה, כי הם התחילו מוקדם, גילו מה הבעיה, ושנתיים אחרי החתונה כבר יש להם ילד או שניים...)

בהצלחה רבה והרבה כוחות לך ולבעלך

מזה אני קצת חוששת, שאתחרט שלא התחלתי מוקדם יותר וסתם בזבזתי את הזמן...

אבל גם אין מה לחשוש מלבדוק מה קורה...

אם יש בעיה, היא תהיה קיימת גם אם תבדקו וגם אם לא.

ואם אין בעיה ברורה, אז תדעו שצריך להרבות בתפילות ולנסות כיוונים נוספים אם עובר הזמן ללא הצלחה.

מה שחשוב בעיקר - קודם כל לדעת שלא משנה מה הבעיה, אתם יחד!

זה נסיון שה' נתן לכם כזוג גם אם תגלו שיש בעיה רפואית רק אצל אחד מכם. 

זו עצה שנתנה לו דודה שלנו ושמרתי עליה מכל משמר במהלך הבדיקות והטיפולים (אנחנו עשינו טעות לפי דעתי כשגילינו להורים מה בדיוק הבעיה ואצל מי, מאז אנחנו לא אומרים מה הבעיה לאף אחד, אלא בהגדרה - זה נסיון של שנינו - יכל להיות שאתם תחושו אחרת, אבל במצב היחסים עם ההורים שלנו זו דעתי)

ועוד עצה - כמה שיותר לא להכנס ללחץ. הוא לא מוסיף דבר ורק גורם לתהליך להיות יותר קשה. תהנו מהזוגיות שלכם כמה שיותר, זו תקופה שלא תחזור. הזמן שלא נכנסים עדיין להריון, יכול מאוד מאוד לחזק מבחינה זוגית, אם לוקחים אותו בטוב.

ועוד עצה - מותר גם להתפרק. ברור שזה לא קל וצריך להיות מודעים אחד לחולשות של השני, לרוב לאישה זה לא קל יותר, אבל גם על הגבר יכולות לעבור תקופות לא קלות, במיוחד אם הבעיה אצלו אבל לא רק.

בהצלחה רבה ובשורות טובות בקרוב!

מבלי להמעיט בחשיבות של בדיקות כאלו ואחרות לאיתור של בעיות שיכולות להיות, אני חושב שיש משהו שצריך לעשות קודם. (יכול להיות שכבר עשיתם את זה ואז אני מתפרץ לדלת פתוחה אבל אני אכתוב את זה בכל מקרה)

חשוב ביותר להמנע ככל האפשר מהחמרות בתחום הזה ועל כל כתם או שאלה לרוץ ולבדוק. גם אם אתם "בטוחים" שזה דם ושאין מה לעשות, לא להתעצל\להתבייש, לקחת את העד\תחתון לרב ולשאול. המון פעמים אין בעיות בפוריות אלא פשוט הזוג מחמיר על עצמו בעקבות כתמים וכך עובר יותר מדי זמן מהביוץ.

בהקשר הזה חשוב לי להדגיש שמכון פוע"ה עושים עבודה נהדרת. הם זמינים מאוד, אפשר להשאיר את זה באופן דיסקרטי בתיבה שלהם והם מתקשרים באותו יום או למחרת ואפשר גם לשלוח את בעלך ממש להראות לרב שם. הם מאוד נחמדים ומקדישים זמן כדי לענות לשאלות ולהסביר... ממש מדהים.

והכי חשוב... לא להיות בלחץ. להאמין, להתפלל ולהשתדל...

בהצלחה!

גם אנחנו פנינו לייעוץ שנה וקצת אחרי החתונה, ואני זוכרת שהיה לי מאוד מאוד קשה עם זה.

קודם כל, רק שתדעו שגם אם לא נכנסים להריון שנה אחרי החתונה, זה לא מבטיח בכלל שיש בעיה. אנחנו נכנסנו להריון שנה ושבעה חודשים אחרי החתונה, בלי שום התערבות רפואית, ב"ה (לאחר ייעוץ מאחד הרבנים במכון פוע"ה, ועוד איזה תרופה טבעית שהיתה אמורה לעזור בעניין, וגם הרבה תפילות, כמובן. אני משערת ששילוב הדברים הביא לכך..).

מה שכן, נראה לי ששנה אחרי זה כן הזמן להתחיל לברר ולבדוק, כי אם ח"ו יש בעיה אמיתית, אז באמת חבל על הזמן שיתבזבז אם תחכו יותר. ובאמת שהרפואה היום כ"כ מפותחת שיש פתרונות כמעט להכל.

אם אתם בעניין, יש הרבה שיטות ודברים טבעיים שגם יכולים לעזור (זה יכול להיות די יקר, לא יודעת אם אתם בעניין). בכל מקרה, לא נראה לי שכדאי שזה יהיה במקום בירור רפואי עם רופא/ת נשים.

אם את רוצה, אשמח לתת לך מספר של מישהי שמטפלת בתחום באופן טבעי (דווקא איתה לא התנסינו, אבל שמעתי שיש לה הרבה הצלחה בתחום. מה שאני לקחתי היה של מישהי אחרת שפניתי אליה בעניין אחר בכלל, אני יכולה לתת גם את המספר שלה את תהיי מעוניינת). את יכולה גם לפנות במסר אישי.

ועוד משהו חשוב-

אני זוכרת שגם אני לפעמים הייתי בוכה הרבה, והיה לי מאוד קשה עם כל העניין.

בעלי אז אמר לי משהו מאוד נכון שהשתדלתי לאמץ- כל פעם שהקושי הזה משתלט עלינו ומתחילים לבכות עליו- לא להשאיר את זה רק בכי, אלא להפוך את זה לתפילה לקב"ה שיזכה אותנו (ואת כל המשפחות שמצפות) בפרי בטן במהרה.

אומרים ששערי דמעות לא ננעלו, אז תנצלי דווקא את הזמנים של הבכי, ויצאו מזה התפילות הכי חזקות על העניין הזה.

שיהיה הרבה הצלחה, ורק בשורות טובות!

תקראי קצת את פורום "אנשים רגישים מאוד" פה באתר, ותראי אם את רואה הקבלות לסיטואציה שלה. זה לא אומר שהיא בקטגוריה כי קטונתי מלאבחן. רק שזה שווה בדיקה.

לא בטוח שמעבר למסגרת אחרת יפתור את הבעיה.

כתבת שהיא בכיתת לקויות למידה. היא עברה אבחונים מקיפים? האם יש לכם הדרכת הורים?

לצערי אין לי המלצה ספציפית על מקום לימודים, אבל כדאי קודם לבדוק לעומק מה היא צריכה.

בהצלחה!

על ידי @מתואמת .

כתבת שהיא בדיכאון, אם כן האם פגשה פסיכיאטר? האם מטופלת על ידי פסיכולוגית ובמידת הצורך בטיפול תרופתי?

זה לפני מחשבה על מסגרת, וגם כתבת שהיא בכיתות ל''ל, האם היא באמת ל''ל או שזה היה המענה היחיד שהיה ואולי כדאי לעבור למסגרת סל אישי בקוד 57 (במידה ויש אבחון פסיכיאטרי) ולקבל מענה מותאם עבורה

בס"ד

אתם נשמעים הורים מדהימים. שה' יאיר לכם הכי בקרוב שיש!

לפעמים זה שלב כזה שהן עוברות. מתבגרות זה סופר מאתגר בעולם של היום. תלכו לפסיכיאטר, עדיף פרטי. תאבחנו (אל תמהרו עם כדורים. אפשר אולי להתחיל עם כדורים קלים כמו פריזמה, זה מה שאנחנו עושים) ותעשו הערכת מסוכנות, תשקלו אולי אפילו אשפוז במוסד מאזן (ככה אני קורא לזה למרות שהם האמיתי זה מוסד פסיכיאטרי) לתקופה קצרה אם הפסיכיאטר ימליץ על זה והכי חשוב, אל תפלו לדיעות קדומות. זה רק יכול להזיק.

ב"ה מטופלים ומלווים ע"י אנשי מקצוע טובים

ועם תרופות .

הרגשנו שהיא צריכה ביהס יותר טיפולי בשבילה

אחרי התייעצויות

אבל במחשבה שניה אנחנו עוצרים את המירוץ לחיפוש אחרי מוסד והעברת דירה בתוך כדי שנת לימודים

גם בגלל שזה כיתה ח

וזה אמצע שנה .

זה יהיה מאתגררר ובאמת כמו שכתבו פה לא בטוח שיעזור במשהו. .אנחנו בכיון של לשלם לה סייעת בכיתה הקטנה

אם לא נצליח להשיג סייעת לכיתה קטנה.

ולצערי לא הצלחנו לקבל קצבה מהביטוח לאומי

הגשנו לבד ועשינו ערעור עם עורך דין ולא זכינו.

וזה ממש מבאס כי אנחנו מוציאים עליה אלפים אלפים

אבל העיקר שכל ההשקעה תעזור לה ותצמיח אותה. מתפללים על זה מאוד במקרה שלנו.

ואגב, מכירה מתמודדים שעלו על דרך המלך והיום כל כך רגישים לאחר, שהם מטפלים או עוסקים בנתינה ברמות מדהימות ובכלל אנשים עם עוצמות.

בהצלחה לכם משפחה יקרה.

לאיזה סוג מסגרת ממליצים?

קודם כול, מחזק אתכם על כך שאתם מוכנים לעשות שינוי משמעותי בשביל הבת שלכם. ❤️ הייתי ממליץ לפנות לפסיכולוגית חינוכית או לפסיכיאטרית ילדים ונוער, ולבדוק מסגרת שמשלבת כיתה קטנה עם מענה רגשי וטיפולי לאורך היום, ולא רק התאמות לימודיות. כדאי גם לפנות לשירות הפסיכולוגי־חינוכי ולמחלקת החינוך ברשות המקומית כדי לברר אילו מסגרות מתאימות לה. אל תמהרו לעבור דירה לפני שבודקים שיש מסגרת מתאימה בפועל. מאחל לכם שתמצאו מקום שבו היא תרגיש בטוחה, מובנת ושייכת, ושתוכל להתחיל לפרוח בקצב שלה. 🙏

בית ספר לבנות עם קשיים נפשיים. מקום נדיר מהיכרות אישית עם אחת הבנות. ויש את הפנימיה בדולב . פוסט אישפוזית. מקום טוב.

הלב יוצא אליכם. ❤️ אולי כדאי לפנות לעמותות ולארגונים שמתמחים בנוער בסיכון ובבריאות הנפש, ולבקש הכוונה למסגרת חינוכית טיפולית לבנות דתיות, עם כיתה רגשית וליווי מקצועי צמוד. הייתי מתחיל גם דרך פסיכולוגית חינוכית והרשות המקומית, כדי לבדוק מסגרות מתאימות בכל הארץ. חשוב שהבת שלכם תהיה שותפה לתהליך, בלי לחץ, ושתרגיש שמחפשים מקום שבו יראו אותה ויבינו אותה — לא רק את הקשיים שלה. מאחל לכם מכל הלב שתמצאו את המקום שבו היא תוכל להרגיש בטוחה, להתחבר ולפרוח. 🙏

הפורום הזה לא פעיל

(יש נטיה ידועה בפורומים של ערוץ 7 לא להיצמד לכותרת הפורום ולא לנהל שרשורים ודיונים בנושא שלשמו נועד הפורום)

תקראי קצת פה: יש לה עולם שלם של אתגרים שהקריאה היא רק חלק ממנו.

פורום אנשים רגישים מאוד | ערוץ 7

(סיכוי טוב מאוד שגם את בקטגוריה או האבא של הילדה, זה עובר בתורשה הדבר הזה).

הוא יותר פעיל.

בהצלחה!!

אם מישהו מרגיש שהייעוץ הזה אינו מדבר גם אליו - אפשר לחפש מישהו אחר.

יתכן שאחרי ששמע בתחילה את אשתך, הבין כאילו הבעיה נמצאת רק בהרגשה שלה - ולא גם בהרגשה שלך.

כמובן, לאידך, שייעוץ טוב אינו אמור להיות זירת טענות הדדיות. זה לא לחפש "מי אשם", אלא איך בונים בטוב יותר את ההדדיות.

אז עצות של הפתעות קטנות, עזרות, התעניינות בשלום השני - הן טובות מאד. אבל זה לא מספיק, כשהן מופנות באופן בולט רק לכיוון אחד.

לגבי להקשיב מה מפריע לך, בחיים, בעבודה וכו' - זה דבר חשוב מאד. אלא שמישהו כזה, לפעמים יתמקד במה שבין בני הזוג, ופחות במה שמעבר לכך.

אני יכול לשלוח לך בפרטי, שם של מישהו (קרוב משפחה) מנוסה מאד, חביב וישר, מייעץ בהירות ובפשטות - ותוכל להתקשר אליו, להסביר מה הבעיה שמצאת בייעוץ הנוכחי - ולשאול אם יש לו רעיון...