שלום:
בשבת האחרונה, הייתי אחראי מלצור באירוע [הייתי אחראי ב2 אירועים, אבל זה לא קשור
]
בקיצור, מתוקף התפקיד שלי הייתי צריך להגיע לבדוק שהכל זורם כראוי...שכולם מרוצים.
בערב שבת הכל היה ממש מעולה, בבוקר, הגעתי והם כבר היו באמצע הארוחה..
נכנסתי למטבח, והסתכלתי שהכל בסדר. דיברתי עם העובדים והכל היה מעולה ממש
בשלב מסויים, עובר לידי מישהו עם מגש של עוף, אחרי שהוציאו ממנו את העופות. נשאר בו שמן, המון..
לא נלאה אתכם. המגש נפל לו, בדיוק צמוד אלי.
אתם מכירים את זה שאתם מתלכלכים מאוכל בשבת? אז זה לא דומה. החולצה הלבנה שלי שנתה צבע. ממש.
מבט ראשון שלי - על החולצה. שם כבר ראיתי את ה"נזק הכבד"
המבט הבא היה אמור להגיע מיד לבחור שהפיל עלי את המגש.
עכשיו, רק שתבינו, הבן אדם עובד אצלי. אני משלם לו. אני הבאתי אותו לעבודה..
ושניה לפני שהרמתי את המבט חשבתי עליו. מה המבט שלי יעשה לו????
והחלטתי, לעשות מעשה אחר.
דפקתי את החיוך של החיים שלי[עם קצת שמן על הפרצוף.זה הגיע גם לשם
]..והרמתי אליו מבט. ראיתי איך הוא נרגע. הוא חיכה למבט אחר, אלי לצעקה אפילו..
מיד אח"כ עפתי, והחלפתי חולצה+מכנס..
הנקודה היא כזאת, כמה אנחנו חושבים לפני שאנחנו פוגעים בבן אדם? כמה אנחנו חושבים על היעילות של מה שאנחנו עושים?
חשוב שנזכור...
ד' יפנקך!
וואי תודה על ההארה הזאת.






