ועכשיו באמת...

לפי דעתי אדם דתי הוא אדם שמחפש "באמת" לעבוד את ה'

ומי שבאמת רוצה לעבוד את ה' אבל אין לו כוח לשמור מצוות?

יש הרבה כאלה שמכונים אצלך חילונים... כך נראה לי..

כל החילים החמודים האלה במחסום שכשאתה מחלק להם עוגות ועוגיות הם מתחילים לספר לכך

כמה הם אוהבים את אלוקים ואיך סבא שלהם היה רב וסבתא שלהם תוקעת בשופר בלה בלה...

חמוצים

לפעמים גם מעלה גרה וחוזר על הסיפור עוד פעם ועוד פעם.

נרראלי זה אדם ששומר את הדת.. אולי לא בצורה מושלמת ומתפקשש לו פה ושם Iבמזיד או בשוגגI אבל הוא רוצה לעבוד את הק"בה יתברך בדרכו..

-ככה היא הערכתי-

של אדם דתי או לא.
כהגדרה בעולם - אדם שמאמין באלוקים וחי ע"פ דתו.

 

שבת, כשרות, צניעות וטהרת המשפחה. 

תכלס, כולם רואים איך כל הגנבים והרוצחים נהיים 'דתיים' פתאום ליד השופט הזקן, הכיפה הפיאות. הם מגדירות את הדת. 

וזה טיפה צבוע. לאיודעת.

אנחנו לא דת!

דרך חיים.

אדם כזה, שהתורה היא דרך החיים שלו, בכל רגע ורגע, וזה אומר ללמוד ולקיים לשמור ולעשות.

מי שמאמין אך לא מקיים יש איזה משהו פגום באמונה,

כי הוא לא מאמין שהמצוות הן לטובתו, דרך לבטא את האמונה באלוקים..

הלכה למשה מסיני- תפילין חייבות להיות שחורות!

<צ>

ודי התפלספתי עם עצמי כי יש דתיות שהולכות עם מכנסיים בלי כיסוי ראש וכו' ויש מסורתיות ששומרות שבת, כשרות, וכו'..

אז מה ההבדל?! ואז הגעתי למסקנה שמה שהופך אדם לתדי\מסורתי\חילוני\אתאיסט זה איך שהבנאדם מגדיר את עצמו...

תחשבו על זה...

כך לפחות ויקיפדיה אומרת...

אליליו,הם דרך חייו..

אצל היהודים זה שאנחנו מאמינים באל יתברך,והתורה היא דרך חיינו....

אם אני מאמין, אז אני אדם מאמין.

אני יכול לא לציית לחוקים, ועדיין להאמין בקיום האל ובתורה...

משום שהתורה והיהדות מנווטות אותנו בדרך החיים ובהשגת הטוב,וישנן מצוות בתורה.

כיצד יאמין אדם ולא יקיים.זה חוסר בירור,למעשה כמדומני שנכון לומר שמי שמאמין מקיים מצווה אחת לפחות והיא המצווה להאמין בה' (ועוד לא נתקלתי באדם שמאמין ולא מקיים עוד מצוות ברמה כזאת או אחרת,כלומר גם אצל מי שלא בירר אין ניתוק מוחלט של עולם המעשה והאמונה) ומקיים יסוד ברמה מסויימת אך נדרש ממנו שיסוד זה יהיה רחב יותר לעיתים (או שלא לעיתים) וכן מצוות מעשיות בשלמות דרך, ודרך חיים של יהודי

בלב שלם אבל..! אמונה שלמה.

[יש מאמין שאינו בוטח, ויש מאמין ובוטח]

אז כמובן שתקיים את התורה והמצוות ותסמוך על ד' בהכל בלי יוצא מין הכלל.
פעם לא היו 'דתיים וחילונים' היו יהודים וכולם שמרו תורה ומצוות.. ומי שלא זה היה נדיר 
וגם איתו היה מה לעשות.

אגב- לשאלתך מפעם "יש משהו שאת לא מסכימה איתו בתורה?"

לא! למה? א'- התורה כזאת רחבה ונוגעת בהכל.. אני סומכת עליה, ואני רואה את זה גם.
ב'- סומכת על ריבונו של עולם. אותו עיקרון

איזושהי רתיעה פחד מסוים מלקיים את המצוות של מי שאתה מאמין בו בלב שלם
רוב החילונים מאמינים.. אבל לא מגדירים ת'צמם שומרי תורה ומצוות מתוך אי שלמות מסוימת..
מפחד מסוים, שאולי זו טעות, הימור.

מי שעיניו פקוחות, מבין, יודע, קולט, גם אם אינו יודע הכל [שאגב אין גם אתאיסט אחד שיודע הכל]

להאמין אך לא לקיים זו לא אמונה שלמה, גם לי יש דרך ארוכה כדי להאמין באמונה שלמה, אני לפחות שואפת לזה.
ולכן אני מעזה לקרוא לעצמי מאמינה בלב שלם.. כי איפה שאתה רוצה להגיע אליו, אתה כבר נוגע.

לפחות בראיה.

אגב, עם כל זה שאתה חושב שאתה עם עיניים פקוחות, אותותו תראה במו עיניך שהדרך שלך מובילה לדרך ללא מוצא.. 

זה רק עניין של זמן.. טיימפו ואולי גם זכות.

לא בגלל הפאות.. אלא בגלל המהירות בה אתה 'חוזר בתשובה' תהליכים כאלו לוקחים אף שנים רבות.
אל תתבטא בסממנים חיצוניים, ההבנה של המהות היא מעבר לפאות וזקן, לכן הא לא תתחיל בהכרח שם.

צודק, זה לא נתון לויכוח. צריך להיות בתוך העולם השומר תורה ומצוות כדי

להבין את מה שאמרתי או לפחות לרצות.

אני מאמינה בך, אני בוטחת בך, אני הולכת אחריך עד הסוף.

במקרה הזה זה לא בן אדם זה אינסוף, משהו שההיגיון לא יוכל להכיל.

מעל הטבע, ולכן אני עוד יותר בטוחה במה שאני עושה..

גם אם איש הקרח יכתוב כאן, אענה לו כך^ כדי שידע שזה באמת לא צחוק, ושהדברים כרוכים בזמן

ובהבנה. ואולי גם להעשיר את הידע שלו

לרוב המילים שלי יש הרבה משקל

יש מי שאינו שומר את כל המצוות ומאמין (ברמה מסוימת בלבד לגבי אי קיום מצוות,ראה תגובתי אם תרצה לראות) אולם זו סתירה פנימית שבאה מחוסר בירור,והדברים ברורים שהרי התורה מצווה אותם בהליכה בדרך חיים ובניתוב כל כוחותיהם לטוב,אין פה איזה שהוא "פתרון שונה" אלא סתירה שצריך לבררה וממילא להתעלות.

בלב- ביצר הטוב והרע שבו, בנפש- לחיות על קידוש שם שמיים ואם צריך ח"ו גם למות על קידוש שם שמיים

ומאודו- בכל כספו, אם צריך לעשות מאמץ כספי, יעשה לכבוד ד'.
אוהב וירא ת'שם!
ויפה לך שקראת על זה בויקי

על ידי קיום ציוויו בעולם(כולל תורה שבעל-פה, מסורת ודברי חכמים שבכל הדורות.)

פחותה ממה שנוהגים לחשוב. יותר מכך, היא לפעמים גורמת לבני אדם לחשוב שהם בסדר / לא בסדר במקרים לא מוצדקים.

בעיקרון השאלה היא מה בן אדם אמור / חייב לעשות (לענייננו בעיקר שמירת התורה והמצוות), והאם הוא עומד בזה. מבחינת ההסתכלות על בן אדם אחר (כדי להתקרב / להתרחק), כנ"ל, אם הוא עומד במה שהוא אמור לעשות, ובאופן חזק יותר, אם הוא עושה דברים 'נוראיים'. מבחינת האם אפשר לסמוך על אותו אדם באיזה שהוא תחום, תלוי בהקפדה שלו ובאיך שאנחנו מכירים אותו. לתווית "דתי" בפני עצמה אין חשיבות כ"כ, אלא יותר להתייחסות מול כל אדם בעצמו.

המילה דתי היא פרסית ומקורה במגילת אסתר. בתורה אין מילה זו כי אדם חייב לקבל עול מלכות שמים ועול מצוות הן אם הוא דתי והן אם הוא חילוני. בהלכה יש הגדרות שונות לעבריינים - מחלל שבת, מומר וכיו"ב, אך אין הגדרה לחילוני.

הגדרה מדויקת של דתי אין בהלכה וגם אין בחוק. לדוגמא: חוקי צה"ל נותנים לחייל דתי זכות לא להתגלח בספירות העומר, אך ענף משטר ומשמעת סרב להגדיר מיהו דתי בהגדרה מוחלטת. הגדרת 'בת דתיה' לפטור משירות צבאי הוגדרה בצה"ל בכמה קריטריונים - לא נוסעת בשבת, אוכלת כשר ועוד נתון אחד נוסף.

בקבוץ תחומין נכתבו חוות דעת שונות 'מיהו דתי' ביחס לשאלות המשפטיות כאשר נכתב בחוזה על דירה כי היא תושכר רק לאדם דתי. יש שטענו כי 'דתי' הוא מושג חברתי ולא מוחלט, ולכן פירוש החוזה יהיה לפי המקובל באותו מקום. 

סיכום: בהלכה אין מונח של 'דתי', אבל חברתית ניתן להגדירו.

ההגדרה כולה בעייתית,

כי דתי=יהודי שמשתדל לקיים את מטרתו בעולם

וחילוני זה יהודי שלא משתדל לקיים את מטרתו בעולם

שלום לישראל המתלבט תמיד מהי עמדתו ואיך לקרוא אותו ,אז תבינו דת זה דבר שיצר האדם הדת באיזו שלב בחיים תיעלם ישארו  חוקי הטבע  ומצוות שאדם ירצה לעשותם מרצונו רק כדי להקנות ערכים ולחיות יוותר בחיבור עם שאר בני האדם, הדת במשך אלפי שנים יצרה פירוד בין משפחות יצרה פילוגים והשתעבדה לעגל הזהב מעולם הם לא שמו לפניהם את ואהבת לרעך כמוך ואת מה ששנוא עליך על תעשה לזולתך, ובזה יוצרי הדת היו מומחים רכשו בני אדם חצרות אדמורים הכל בשם הדת גרמו לדורות רבים להישאר עניים בשם הדת ,

מי שרוצה לעבוד את הבורא הוא צריך קודם להכיר אותו ולהגיע למידות שלו וזה על ידי האור המחזיר למוטב כמו שהבורא מטיב עם האנושות כך אנו צריכים כמה שיותר להטיב עם האנושות , דעו לכם כל הרע בעולם זה יהאדם יצר בגללתאוותו לכסף שליטה כבוד וכן הלאה אז שלא יהי לך שום ספקות תהיה אדם ובהצלחה

אדם דתי הוא אדם המחזיק בקובץ חוקים מסוימים, הוא מתנהג אליהם בסגידה, והם מנותקים מהמציאות.

אם התכוונת ליהדות (כמו שנראה) כנראה שפיספסת את הנקודה שלה, היא יותר מהכול- או יותר נכון, בתחילתה, ובמהותה משמעה בחירה חופשית. רעיון החירות מועלה על נס, ופרוש על כל התנך, התושב"ע, והכתבים שלנו.

הכוונה לאדם דתי בכוונה של חרדים חילונים וכו', או לאדם יהודי?

כי לעניות דעתי אדם דתי זה אדם שמטרתו לקדש את ה"חיים" (החומר), ובעצם לשלב את שניהם...

אבל לא בטוחה שקלעתי כ"כ לשאלה...

שאלה בלי קשר- איך עושים חתימה?

אדם דתי (שמשמעות האמיתית, לא בקונוטציה שלך) כל מטרתו, כלומר כל פועלו הוא במנותק ממה שקורה במציאות, הדת שלו היא קודש, והמציאות שלו היא חול.

היהדות מחנכת להיפך. כמו שאמרת יפה- לקדש את החיים ולשלב את שניהם, בעצם ליצור את המשמעות של המושג "תורת חיים".

חתימה? אני חושבת שעריכת הכרטיס האישי.

מישהו שמאמין בה' ולכן מקיים מצוות, בשאיפה לקיים את כולן גם אם לא מצליח לו הכל !
 

דתי הוא מי שמאמין, ומי שמקיים גם מצוות הוא דתי שומר מצוות.

באופן כללי, אדם שמקיים את מצוות הדת....

איזה מצוות כן ואיזה מצוות לא,זה יכול להשתנות מאדם לאדם....

בס"ד

הרב שלי תמיד אומר שאנחנו לא אנשים דתיים שומרי מצוות, אנחנו אנשים תורתיים.

התורה היא דרך חיינו, לא ספר חוקים.

סתם נזכרתי

בס"ד

תורה זה דרך חיים ולא אוסף חוקים.

ואני לא מצפה ממך להבין.

אם בן אדם מאמין באמת בלי חכמות של כמה זה נוח ומתי,

אז הוא גם מקיים את המצוות ונקרא "דתי".

מעטים הדברים שאתה יודע..

וזה לא נאמר כדי להקטין אותך, אלא כדי לומר לך שאתה ממש לא מתקרב לתכלית הידיעה.

כנ"ל רוב העולם.

רק שאנחנו נוגעים בנקודה הזאת.. ששואפת לתכלית הידיעה.

חוקים אלו דברים סתורים את האמירה "דרך חיים" ?,בתגובה האחרונה אתה כותב שלא,אבל אם כך אני לא מבין את הקישור ומה ניסית להעיר על דבריה.

ב.כל זה לא רלוונטי מבחינה מעשית משום שבשורה התחתונה העליונה לכל, זו האמת.

ג.אדם צריך לברר את האמת ולא לעשות ספקולציות שנובעות ממקומות לא ברורים,ולאו דווקא אובייקטיביים או בעלי שמץ של אמת.

ד.כאשר אדם שומר תורה ומצוות הוא בוחר,הוא בוחר ללכת בדרך ה' כי זו אמת מוסרית,ערכית,אידיאלית,מקודשת העליונה ביותר,הבחירה שלו והקביעה שלו מתבטאת בשאיפות האלו,כאשר אדם בוחר בצורה חסרת ביסוס מה הוא מאמיר לדרגת "ערך" הדברים יכולים אפילו להגיע לעיוות מוסרי ולשפלות,וגם אם לא הרי שזו אינה אמת,אין בזה דבר אובייקטיבי,ואין מאחורי זה תוקף משום שזה לא נעשה מתוך בירור של אמת ומימלא קיומו מתקרב למושג דמיון,שהוא כח של יצירה אילוזית שיכולה לעיתים לסייע במחשבה והמחשה,ולעיתים לבלבל בין אשליה ומציאות ולא להוביל לשום מקום חיובי ובכל אופן לא כח של בירור והשגת האמת שקיימת במציאות.

היא הרחיבה ואמרה שלא נכון להתייחס לזה בצורה טכנית רדודה כ"אוסף של חוקים"(אינני יודע איך אתה התייחסת,אני עונה לגבי מה שיכול להשתמע),אלא זו דרך חיים חיה ושלמה.

אגב,אותו דבר ניתן להגיד לגבי ערכים או אידיאלים,"אוסף של ערכים",אלא שלא נוכן לתת התייחסות כזו לדברים בעלי עומק עד בלי די ומשמעות,מימלא ההתנסחות הזאת לא נכונה גם לגבי מצוות התורה.

או לשטו"ל

אף אחד לא רוצה פה לקרוא את מה שאת מציעה. אין לזה היענות.

אין כמעט אנשים חדשים שמצטרפים לפורומים אז מה שאת עושה זה פשוט לטמטם לנו את המוח.

אולי די כבר?!

בדיוק כמו בחיים האזרחיים

הציבור הדתי לאומי לא מתרכז בגבולות גזרה צרים - אלא נמצא בכל מגוון החיילות והתפקידים, קרביים, תומכי לחימה, ג'ובניקים, אנשי מחשוב, כלכלה, הנדסה, המון עתודאים שמתפזרים בכל יחידות הצבא עם סיום התואר בכל מגוון התפקידים הפתוחים בעתודה האקדמאית.

ובהמשך בחיים האזרחיים- בכל ענפי המשק, הכלכלה, התעשייה, האקדמיה, חקלאות, מסחר 

אבל בוודאי שיש הרבה הכוונה בציבור הדתי לאומי לצאת דווקא לתפקידים משמועתיים ומובילים בכל מקום ובפרט בצבא

אחד הפעילים זיהה אדם שהניח תפילין בשבוע שעבר והציע לו להניח שוב. להפתעתו, האיש ענה: "לא". כשנשאל מדוע, הוא הסביר בחיוך: "בפעם הקודמת שהנחתי אצלכם, הרגשתי התעוררות כל כך גדולה, שלא רק שקיבלתי על עצמי להניח בכל יום – אלא שכבר הזמנתי דוכן תפילין קבוע למספרה שלי!"

הופכים את העולם!
מתחברים - הנקודה היהודית שלי | קירוב לבבות והפצת יהדות