ואין שום איסור הלכתי בזה. בדוק.

[אני עם 5 חורים. 3 באוזן אחת ו2 באוזן שניה..וככל הידוע לי ולאבאשלי, אין בזה בעיה הלכתית]

גיל- תיכון.. שני מכיתה ט', שלישי י"א-י"ב כזה.

למה?

ככה.

ונרלי שגיל 14 זה כבר סבבה...

אבל ההורים שלי לא מסכימים לי...

ואומרים שחורים בתנוך האוזן משפיעים על איברים פנימיים בגוף..

תודה לכל המשיבים/ות!

אני גם ממש רוצה...עדיין לא שאלתי את אימי..אבל אני זוכרת שפעם היא אמרה לי שהיא רוצה לעשות אבל היא לא תעשה כי אבא שלי רב....מעניין מה תיהיה התגובה שלה לגבי,עכשיו..מקווה לטוב...

מישהי יוודעת על חנות במרכז ירושלים אסטטית וטובה שאפשר לעשות שם??

תודה רבה רבה!

אשמח לעוד דעות...

אבל אמא שלי לא תרשה

חברות שלי עשו בגיל 11!!!!!

אבל באולפנה שלנו לא מרשים!

אבל אמא שלי לא מסכימה לי עד גיל 18, 

אבל אולי אם אני עדיין ארצה בשמינית אני אנסה לשכנע אותה.

ולגבי הרחוביות שבזה, לדעתי חור שני זה לא רחובי אבל יותר מזה-זה ממש כן!

בס"ד

רקע- יש לי באוזן אחת שלושה חורים, ובאוזן שנייה חור אחד. את שני החורים הראשונים עשיתי בערך בכיתה ה'...

את השני בכיתה ט', ואת השלישי עשיתי אתמול, גיל 18.

חורים ראשונים הלכתי לעשות עם אמא שלי. חוויה.

חור שני- ביקשתי רשות משני ההורים שלי- וקיבלתי את רשותם. הלכתי עם עוד חברה, שהיא לא ביקשה, היא פשוט באה, עשתה חור, ואמרה שההורים שלה יקבלו את זה.

גם אתמול, הרגשתי שאני צריכה את האישור מההורים. דיברתי עם ההורים שלי ממזמן, בערך מכיתה י', והם אמרו שאין להם בעיה, זה הגוף שלי, שאני אשמור עליו...

דקה לפני שעשיתי את החור התקשרתי לאמא שלי- לעשות או לא לעשות? -"יאללה! תעשי!"

אני לא רואה בחור שני או שלישי בעיה. מה זה כבר? אבן קטנה בתוך האוזן?

ובכל זאת.

אוקי, יכול להיות שההורים שלי פתוחים, וליברלים, ובלה בלה בלה- ולכן אני מרגישה הרבה יותר בנוח לפנות אליהם, להתייעץ  איתם, לשאול אותם ולבקש רשות בנוגע לכל מיני דברים.

אבל אני יכולה להגיד בוודאות- שאם הם לא היו מרשים לי- לא הייתי עושה.

דוגמא- הנזם- "חלום ילדות ישן" מאז כיתה ט' בערך. בכיתה י' שאלתי את ההורים ושניהם ענו את אותה תשובה- "איכסססס!!!! אבל זה הגוף שלך, תעשי מה שאת חושבת לנכון..."- גם זה וגם שבאולפנה לא הרשו להסתובב עם נזם באף- החלטתי "להתאפק" ולא לעשות. ועד היום לא עשיתי, וכנראה שגם לא אעשה.

לגבי ההורים- באמת שלא נראה לי שייך, הם ההורים שלך, הם רוצים בטובתך.

לגבי איך זה נראה מבחוץ- חור שני- לפחות מהראייה שלי- זה סימן לאולפניסטיות. באמת. רוב הנערות שנחשבות "לאולפניסטיות" - יש להם חור שני.

שלושת החורים שלי, נמצאים באוזן ימין. פעם אמרו לי שחור שני באוזן ימין- מסמל נטיות הפוכות.

צר לי לאכזב אתכן, לא, אין לי נטיות הפוכות ומעולם לא היו לי- אז חור בצד ימין?! נו באמת!

אז מה זה מסמן או מסמל או אומר עלייך מבחוץ? נאדה.

תפסיקו לקחת כל דבר ולחפור עליו על איך שהוא נראה מבחוץ. שיש לך חור שני זה אומר שיש לך חור שני, לא מעבר.

אתם מתפלספים על שטויות.

המשך יום מקסים.

לדעתי מותר כי זה כבר לא מראה על משהו מסויים.. וזה לא מושך..זה פשוט יפה.. אז למה לא?!

זה תכשיט בשבילינו, חלק מהאהבה שלנו להתקשט ולהיות יפיופות
כל עוד זה עדין ויפה, ולא בולט ומושך - אין עם זה בעיה.
(נניח בחברה שזה לא מקובל ויבלוט - זה לא ראוי.)

היום להרבה בנות יש חור שני, זה כבר לא דבר נדיר,
אם יודעים להשתמש נכון בחור הזה, זה גם באמת מוסיף חן ויופי.

אני אישית עשיתי, כי אני אוהבת.
ההורים בהתחלה לא התלהבו, במיוחד כי היו לי בעיות עם החורים הראשונים.
אבל נתנו לי יד חופשית בדבר.
עשיתי את החורים הראשונים בכיתה ח',
את החור השני בכיתה י'.
לדעתי גילאים בהחלט בסדר בשביל לעשות חורים!

לבינתיים לא מתחרטת על הרגע שעשיתי, אוהבת אותם
מה שבאמת חשוב - שתחשבי על זה ותעשי אותו כי את אוהבת ורוצה ולא בגלל לחץ חברתי.
קחי בחשבון שזה כואב
(ידוע שבנות זה עם מזוכיסטי, אבל לאחר שעשיתי את החור שני אמרתי לעצמי שגם אם אני ארצה לעשות את השלישי - אני לא אעשה בגלל הכאבים)
וגם - זה דבר שילך איתך כל החיים, זה חור, שגם אם תסתמי אותו יום אחד יכול להשאר לך עד 120...

בהצלחה רבה!

אין בזה בעיה נקודה. 

ואם את רוצה תעשי. 

אני גם שוקלת לעשות אבל אפילו חור ראשון עוד לא עשיתי (יש לי פחד ממחטים\דקירות) אבל אם אני יעשה אני יעשה בנוסף גם חור שני.. ומבחינת צניעות זה תלוי אם זה מנהג המקום - אם זה מקום שבו אם תעשי חור שני זה לא יהיה כזה מושך תשומת לב כי יש לעוד אנשים,אז מותר... אבל אם את גרה במקום שבו זה נחשב נדיר וממש מושך תשומת לב חור שני - אז אסור...

שהיא מרשה!!!!!(והיא תשאל את אבא שלי מה דעתו..)

היא אמרה שכל עוד זה עדין וזה לא משקף אנטי אז זה סבבה...והיא אמרה שאם היו שואלים אותה מה עדיף צמיד ברגל או חור 2 אז היא אמרה שברור חור 2 אבל גם צמיד ברגל סבבה אם זה עדין שלא משקף אנטי....(אז מה דעתכם על צמיד ברגל???)

אשמח לחנות במרכז ירושלים שאפשר לעשות שם!נקיה,טובה וזולה.(כמה צריך לעלות???)

איפה אפשר לקנות עגילים קטנים כאלה בכל צבעי הקשת??זולים...

תודה לכווולם!!

אוהבתותכם!!לכל דבר פה בשמחה!!;)

ע"י כיכר ציון, בסמטה לכיוון ככר החתולות.

יש שם מלא דברים מהודו והמזרח, מזכרות , דברים לקישוט הבית

וגם עושים שם חורים.

אני עשיתי שם כמה פעמים והיה מצוין.

באוזן אחת יש לי 1

והיו לי פעם 3 באוזן השניה כפריקה כזאת בגיל הנערות

אבל ירדתי ל2  שם מטעמי דת... וגם כי נגמר בי הצורך "לעשות את זה" וסוג של למרוד (בדרכי שלי)...

ובכ"ז אני מורה כיום... לא שייך...

האמת שעד היום לפעמים תלמידות אומרות לי: הי המורה יש לך חור שני!

מעניין מה זה אומר..?   -יצוין שבשאר המראה הכללי אני דוסית לגמרי... נשואה לאברך וכו'.-

פשוט תפתחי את העמודים הקודמים של הפורום, ותחפשי את השרשורים שנפתחו על זה......

תמיד יש מה להוסיף, לכן על משאיר את זה פתוח, אבל כדאי שתעברי על השרשורים הרבים שנפתחו קודם לכן.....

לדעתי חור שני קצת בעייתי מבחינת ההלכה..כי זה מושך את העין..כמו לק וכו'..

זה לא שההלכה אסרה ללכת עם חור שני אבל זה לא הכי צנוע שבעולם במיוחד שאח"כ לא עלינו עושים עוד חורים ועוד וזה מגיע לנזם וכו'..ואז מתדרדרים מכל מני בחינות ח"ו!!

אם לא כזה בוער לך תתעלמי מהתחושה הזאת של באלי.. ואל תעשי ותבורכי מן השמים בעז"ה!!!

                              בהצלוחה והחלטות נכונות!!

אמרו שבדקו לפי ההלכה, וזה בסדר.

"לדעתי- אין בעיה הלכתית". וואלה? לדעתך או לדעת ההלכה? כאילו- תגידי שלפי מה שידוע לך אין בעיה הלכתית, וגם לדעתך אין בעיה, אבל אל תשלבי...

נא לא לקחת אישי, סתם לתשומת לב כשמביעים דעה

אומנם לא כתוב על עגיל שני (ועל עוד דברים) בשו"ע, אבל יש רבנים שפוסקים עפ"י ההלכה, ולכן היה לי טיפה מצחיק שכותבים שלדעתי ההלכה. נו שוין, נדלג על זה

זה מחרפן!!!!!!

סתם..אמא שלי אמרה לי שנראה לה שאולי כדאי שאני יחכה עוד שנה בשביל שהמנהלת של האולפנא שלי תמשיך להתייחס אלי נורמאלי...שלדעתה היא ממש לא תאהב את זה..(בעז"ה עוד שנה עוזבת לפנימייה

למה אם אני רוצה להוסיף עוד פריט ליופי אז אני צריכה לחשוב מה יגידו ואיך יסתכלו אלי ואיך יחשבו אלי...

אנשים!שברו ת'סטיגמות!!!!!!!!!זה שאני בעז"ה אלך לעשות חור שני אז זה לא אומר שאני פחות יראת שמים!!!!!!!!זה עוד פריט ליופי!!זה לא אומר שאני פחות דוסית!!!

אוופ,די זה מעצבן!!!

ואני יודעת שהיו על זה מלא שרשורים אבל בשביל זה נועד הפורום-זה גיל ההתבגרות ובתכלס כל אחד שואל אתזה שונה...

אז בבקשה לא לזלזל!!תודה.

ממש לא מצביע על פחות דוסיות או יראת שמייםם!!

איך חיצוניות בדיוק מגלה את הפנימיות???????????(תסביר/י לי!!)יש לי אח שמגדל שיער,כל הזמן גולש במחשב(עכשיו בחופש במיחוד!!)אבל הוא שוקד בתורה,בעל מידות..........ואני יכולה להביא לך עוד הרבה דוגמאות של אנשים שנראים לא דוסים מבחוץ ומבפנים הרבה יותר דוסים מאנשים שנראים באמת דוסים......בקיצור א"א לשפוט לפי החיצוניות!!!!!נכון,זה קשה,לכולנו!!!!!!צריך לעבוד על זה!!אבל מה לעשות לפעמים רוצים וצריכים להתחפש...!!

כן נכון,יש לי חברה שמתי שהיא מפזרת את השיער היא נהיית יותר רחובית פחות נעימה ומתנהגת בכזה סנוביות...

אז אולי זה באמת תלוי/אולי תלוי בבנ"א...............

לפחות עלי לא חושבת שזה ישפיע...אני מכירה את עצמי טוב מאוד!!

וגם אבא שלי רב והוא אמר שאין בזה בעיה...אבל שיהיה עדין.

תודה לכל המשיביםממש כיפ....

שבת שלום ומבורך

שבת אלול ראשונה קבלו על עצמכם משהו!!

וכשהיא שאלה אותו על חור שני ועל צמיד ברגל הוא אמר שאם להרבה בנות בכיתה יש אז זה בסדר כי זה לא מושך תשומת לב...

שנה שעברה היתה לנו כיתה ממש דוסית ורק לשתי בנות היה חור שני והשנה הצטרפו כמה בנות עם חור שני ושלישי אז אבא שלה אמר לה שהיא יכולה.

לגבי דעתי האישית- חור שני יפה לאנשים מסויימים! לא לכולם!

ו-12לוי..זה משפט מעצבן אמנם אבל החיצוניות היא ביטוי לפנימיות שלנו...ועד לפני לא הרבה זמן חור שני היה נחשב מרידה ובת שעושה חור שני היא "פחות דוסית"

לא אלוקים בעצמו...

רחובי אחריו אולי כן תלוי על מי..... 

אמא לי שאני ישלם את זה...שזה לא כזה אכפת לי...

ואם ההורים לא מרשים אז אין שאלה אם לעשות או לא.. (לפי דעתי)

בקשר לתיוג:

נכון, לא אמורים לתייג על פי חצוניות.

נכון, "דוסית" ו "צדיקה" זה לא בהכרח מי שהולכת עם חצאית ארוכה וצווארון חונק, זה משהו פנימי.

אבל תכל'ס, כן מתייגים ככה.

.בטח מישהו שלא יותר מידי מכירים

כן, כי אם מישהי הולכת עם חצאית שלא עוברת את הברך זה מראה משהו על כמה היא מוכנה לעשות בשבילה התורה גם אם היא לא רוצה ככה. אבל,וזה אבל מאוד חשוב לא כל מי שהולכת עם חצאית ארוכה בהכרח מתאמצת לזה. זה יכול להיות מהרבה סיבות אחרות לחלוטין.

אז בקשר לתיוג - כן, אני די בטוחה שאם אח שלי יצא עם בחורה עם חור שני - נו, זנ לא יוסיף לה נקודות אצלו, ודי ברור לי שגם יוריד. (ההסבר נמצא קצת יותר למטה) כן, למרות שלא נכון לתייג, ולמרות שזה שטויות - אנשים מ-ת-י-י-ג-י-ם. לא כי זה נכון, אלא כי אנחנו בני אדם. אני בטוחה שיש כאילו שקופצים על מה שאמרתי עכשיו, אבל אני לא באה להתווכח על האם זה בסדר כרגע. בכלאופן, בקשר לתיוג - כן, אנשים יתייגו, ויש כאילו שזה יוסיף לך אצלם נקודות ויש כאילו שזה יוריד לך אצלם נקודות. אבל הם בבירור יתייגו.

(אגב, זה גם מאוד תלוי בחברה שבה את חייה, התיוג...)

בקשר לעגיל עצמו:

זה ממש תרבות גויים

אני ממש לא חושבת שזה ראוי לבת יהודייה.

אפילו - כן, אפילו רק בגלל שככה נהוג אצל הגויים.

אז למה עגיל זה בסדר? שאלה מצוינת. אין לי מושג. אבל עגיל השתרש גם אצל היהודים.

היום זה חור שני - מחר זה נזם - מה זה יהיה מחרותיים?

אולי אני קצת מגזימה. זה בסך הכל עגיל. אבל לדעתי אנחנו כל הזמן נותנים לגיטימציה לדברים האילו - חס וחלילה, לא משהו אסור, דברים קטנים, שלרובם גם אין שום איסור בשום מקום. רק, כזה, אתם יודעים, עגיל שני. נזם. ו - טוב, אם כבר זה אז -  חצאית ש-נו, מה לעשות שכל החצאיות היפות קצרות? וחוץ מזה, כולם הולכות ככה.

"עגיל שני זה לא לרוח ההלכה. למרות שזה "מותר" בעיקרון, אם לא מגדירים את זה כ"תרבות הגויים

חוץ מזה שבאופן אישי אני חושבת שזה לא יפה, אבל זו כבר דעתי האישית...

סליחה אם תקפתי חזק מידי, זה פשוט מאוד צרם לי...

ובקשר לכל הבנות פה שאומרות שאצלם זה ממש לא מתייג וזה ברור - חבל, חבל מאוד. זה מה שקורה, אבל זה ממש לא טוב!!! גם חצאית שלא עוקפת את הברך, אפילו לא בעמידה זה כבר לא מתייג. כל ה"דוסות" הולכות ככה.

אז חבל.

חבל מאוד.

זה רק מראה לנו כמה העולם שלנו התקלקל, לא כמה זה בסדר.

נכון, לרבקה אימנו היו עגילים.

וזה שונה.

 יכול מאוד להיות שגם עגילים זה לא טוב. גם אם זה פעם היה לא בסדר, היום זה כן כי זה השתרש אצל היהודים, וזה לא נחשב כתרבות הגויים. פעם אולי זה באמת לא היה בסדר. אבל זה השתרש אצל היהודים.

ואני מאוד, מאוד אהיה עצובה אם עוד כמה שנים גם נזם וחור שני יהיה רגיל אצל היהודים.

מאוד.

למה זה יפה?

א) לחץ חברתי

ב) צורך לפרוץ גבולות.

כן, הצורך לפרוץ גבולות.

ללכת לעשות עגיל שני כמו כל הגויים.

לאיפה התדרדרנו? שאנחנו נותנים לגיטמציה לזה?

 מעבר לזה, המון בנות אומרות "ההורים שלי לא מרשים" אם כל ההורים נגד, אולי יש לזה סיבה טובה?!?

מה הבעיה בחור ראשון?

אמרתי שיכול להיות שפעם זה היה תרבות הגויים, ולכן יכול להיות שפעם זה באמת לא היה בסדר, ומי שעשה חור שני עשה משהו שנוגד לרוח ההלכה (לא להלכה עצמה, אלא לרוח ההלכה) (מבחינת תרבות הגויים).

כיום זה משהו שהשתרש אצל היהודים, ובכך הוא יוצא לחלוטין מגדר תרבות הגויים, ולכן הוא בסדר גמור.

עושה את זה כדי למרוד. ולא, זה לא כי אני רוצה להתבלט.

מה לעשות שאני אוהבת את זה? (אני אישית לא עושה חור שני מכל מיני סיבות, אבל אין לי התנגדות עקרונית לזה.. אז לדוג' על צמיד ברגל אני חושבת שאין שום בעייה. כמו שרוג'ר אמרה).

תפסיקו לתייג ולשפוט עפ"י דברים שלא משקפים כלום, אבל כ-ל-ו-ם, חוץ מהטעם האישי שלי..!!

אני בנאדם דוס, אבל לא צריך להמציא לנו הלכות חדשות.

שאלתי את אבא והוא לא ראה בזה שום בעייה.

אם מישהו יוכיח לי שיש עם זה בעייה הלכתית, אני אוריד ת'צמיד. מבטיחה.

|שונא סטיגמות|

ועוד משהו -

בעבר נשים (האמהות!!) הלכו עם נזמים, צמידי זהב, שרשראות ועוד ועוד.

אז אל תגידו שזו המצאה חדשנית.

או כמו שאבא שלי ענה לי כשששאלתי אותו מה דעתו על צמיד לרגל הוא ענה לי תשובה שממש אהבתי:

"תנו לבנות להיות בנות".

מה מסובך בזה?!

זה פשוט עניין של טעם אישי.

אז..........אני הבת הכי דוסית בכיתה ואני גרה במקום מאוד לא דוסי ובכלל לא דתי והדתיים שיש פה זה ספרדים מסורתיים...וההורים שלי באו לגור פה בשביל לעשות שליחות אז הראשת אולפנא שלי בדעה שגם אני פה בשליחות ואני צריכה להשפיע על הבנות בכיתה ונראה לי(וגם לאמא שלי נראה כך)שאם אעשה חור שני אז דבר ראשון היא תמעיט את הקשר שלי איתה אחרי שהשנה היה לי קשר ממש טוב איתה. ודבר שני היא תגיד שזה לא בסדר..ובכך שעשיתי חור שני זה  ישפיע על הבנות..

אני לא יודעת מה באמת דעתה בנושא חור שני!(אבל אמי ואני חושבות שהיא תעקם פרצוף!!)

לדעתי אני לא באמת משפיעה על הבנות בכיתתי חוץ מאולי 3,4 בנות.

בעז"ה עוד שנה אעזוב לפנימייה אז אימי אומרת שאחכה אם זה עוד שנה...מתי שאצא משם..

שאלתי את 2 חברות שלי שיש להן חור שני אם פעם אחת היא אמרה להן על זה משהו והן אמרו לי שהיא לא אמרו כלום אבל אולי בגללל שאני זאת אני היא תגיד....

מקווה ששיקפתי טוב את הדילמה...והבנתם...

שוב פעם לדעתי בנ"א אמיתי וחכם אמור להבין שזה לא משנה את האישיות..וזה לא אומר כלום!!אבל לכו תדעו אצל הדוסים האלה...

ואופ עכשיו בגלל שהיה לי יותר זמן להתלבט אני לא יודעת אם יהיה יפה לי.. 

1.לפי איך לדעת אם יהיה יפה???

2.מה הייתתם עושים???עושות/לא עושות?

תודה רבה רבה!!

בדיוק כמו בחיים האזרחיים

הציבור הדתי לאומי לא מתרכז בגבולות גזרה צרים - אלא נמצא בכל מגוון החיילות והתפקידים, קרביים, תומכי לחימה, ג'ובניקים, אנשי מחשוב, כלכלה, הנדסה, המון עתודאים שמתפזרים בכל יחידות הצבא עם סיום התואר בכל מגוון התפקידים הפתוחים בעתודה האקדמאית.

ובהמשך בחיים האזרחיים- בכל ענפי המשק, הכלכלה, התעשייה, האקדמיה, חקלאות, מסחר 

!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

אין תשובה "נכונה" אחת לשאלה הזו, וההחלטה צריכה להתבסס על סדרי העדיפויות, הערכים והצרכים האישיים שלך.

כמדריכה בסניף הנפרד, המחויבות שלך היא לבנות ולהעביר תכנית הדרכה מתאימה לערכים שאת דוגלת בהם. ואף להוות דוגמא אישית לבנות שאת המדריכה שלהן.

האם העיסוק המקביל בחב"ב בסניף המעורב יוצר אצלך קונפליקט פנימי או מסר בעייתי?

האם האופי והרקע הדתי של הבנים המגיעים לסניף המעורב מקשים עליך?

או שיש פעילויות שהאופי שלהם סותר את הערכים שלך?

העובדה שציינת שאם לא תלכי לחב"ב, "סביר להניח שלא יהיה לך חברה אחרת" היא נקודה קריטית. קשרים חברתיים הם דבר בסיסי וחשוב מאוד. אם החב"ב המעורב הוא הדרך היחידה שלך כרגע לשמור על קשרים משמעותיים, עזיבה עלולה לגרום לבדידות ולקושי.

מדוע שלא יהיו לך קשרים חברתיים מחוץ לסניף המעורב? החברות שלך רק שם? אין דרך אחרת לשמר את הקשר עם החברות האלה?  (מפגשים מחוץ לסניף, פעילויות אחרות?)

אולי  לצמצם הגעה לסניף המעורב, לא להפסיק לגמרי? 

זהו הבעיה היא שאני חייבת את זה... זה כאילו השחרור שלי מכל הלחץ והבלאגנים של השבוע...

הרמה הרוחנית של החברה אצלנו היא די גבוהה ובאמת שלא נראלי זה משפיע... פשוט אני חוששת שזה קצת מוזר...

אם הרמה גבוהה מה הבעיה לנסות לעשות הפרדה?

לא כי אני מכיר את הנושא מקרוב, סתם נראלי שזה אמור להיות ככה.

זה מאוד מורכב כי הרמה הרוחנית שלהם גבוהה יחסית לחברה בעיר שלנו...

אני מדייק קצת יותר, חלקם מגיעים מבתים מסורתיים וחלקם חוזרים בתשובה... אני בכלל מהקצה השני, למי שמכיר אני לומדת באולפנת תפארת שזה אולפנה יחסית דוסית וזה פחות או יותר הכיוון שלי...

עכשיו מבינים קצת יותר??

אם כן, המצב יותר מורכב ויש יותר על מה לדון, גם בגלל הצד של הקירוב רחוקים שבעניין, ושזה מחזיק את המתחזקים בתור דתיים, ומראה להם שאפשר להיות שם ולהיות דתיים...

חוץ מזה יש על זה לרב שניאור הרבה דיבורים בעניין, היו כאלה שאחרי בירור אישי מלווה ברבנים גדולים (כדוגמת הרב שמואל אליהו), הרב שניאור הסכים להם להשתתף בפעילויות של סניף מעורב, בכל מקרה אם זה מעניין אותך יש יהודי שעוסק בכל ההקלטות של הרב שניאור ע"פ נושאים, כנראה שיהיה לו הקלטה בנושא, מוזמנת לשלוח לו מייל harav.shneor.ketzשטרודל גימייל נקודה קום. את יכולה לבקש ממנו חומרים בנושא, אם זה מעניין אותך. 

אתה יודע על איזה עוד נושאים יש??

אני ממש מפחדת שבסוף זה גם ישפיע עליי...

כאילו לכו תדעו מה יקרה, זה יכול חס וחלילה לדרדר...

בקיצור מורכב ביותר...

אתה מרגיש בדידות כי אין לך חברים? מה עם חברים לכיתה בלימודים?

אתה לא חבר בתנועת נוער? 

זה הנקודה יש לי חברים אבל אני לא רוצה לבנות את הקשר שלי רק בשביל להרגיש שיש לי חברים ואני לא בודד...(מוזמן להסתכל בשרשור החדש על ללכת לסניף מעורב שאתה לא כל כך מאמין בזה אבל צריך בסוף חברה..)

א- אדם בסופו של דבר מול עצמו גם כשהוא עם חברים וגם כשהוא לבד... האם אתה מהווה חברה טובה לעצמך? 

מעניין לך עם עצמך? האם אתה חבר טוב לעצמך (רגשית)?

תכנס פנימה. בכל אחד יש עושר פנימי וזה תענוג לגלות אותו.

ב- נסה לשים לב לזה שאתה אף פעם לא באמת לבד, תמיד מושגח בידי מישהו שאוהב אותך אהבת עולם...