רוב הגינסים הם בערך נורמאלים{לא מדבר על x boy  וכל מיני חורים } גם אם זה משופשפף...זה לא כזה נורא...זה בסדר

אם הוא בא עם חולצה של פיטבול שחורה וגניס קצת קרוע אז פה קצת תחשדי

העיקר שלא יבוא כמו ביני"ש זרוק.....שישים משו על עצמו 

וכמובן מקלחת לפני!!! מסטיק מומלץ 

והמראה הכללי משדר עדינות ומכובדות - לא נראה לי שזה עקרוני כל-כך עבורי.

(אם כי... מנסה להיזכר אם מישהו מהבחורים שנפגשתי איתם הגיע בג'ינס... נראה לי שלא.)

ומה עם מדים?

(לא  מבינה בסוגי מכנסיים)

אלא אם כן את מחשיבה גם טרנינג כמכנסיים לגיטימיות ועצה שלי - זה לגיטימי רק בשלב שבו כבר יש לבחורה טבעת על האצבע

וכמובן שיש מדים - אבל מדברים על לבוש כללי, לא על לבוש שמיועד לאנשים מסויימים מאוד.

(בעצם, יש גם מכנסי שבת שהם לא ג'ינס ולא דגמ"ח...מצד שני אין לי שם מיוחד להם,ומצד שלישי, דת"לים בדרך כלל לא יגיעו עם מכנסיים כאלו לפגישה...בהשוואה, זה בערך כמו שבחורה תבוא לפגישה עם שמלת כלה אצל חרדים זה אחרת כמובן...).

בעיקר מכיוון שאני לא מכירה שמות לסוגי מכנסיים אחרים... אבל יש סוגים אחרים. גם מכנסי שבת, וגם אחרים, לדוגמא כאלה.

לק"י

המדוייט הקודם שלי בא עם מדים..מה לעשות הוא בא ישר מהעבודה (צבא קבע).

לא אחד הגיע עם מדים. זה אפילו טוב כדי לזהות את מר בחור, וגם נראה לא רע 

הבדיחה היא ההדגמה של עוד סוג מכנסיים ע"י מדים דווקא...

אסתפק בלהאמין לך כי הקישור נחסם...

בכל מקרה, אין ספק שהרוב הח=מוחלט ממה שרואים ביום יום ברחוב, ועוד יותר בעיקר את=צל דת"לים וכו' - זה הנ"ל שהזכרנו...

דגמ"ח זה המכנס שיש בו הרבה כיסים בכל מקום

מכנס רגיל זה אחד שיש בו רק את 2 הכיסים הרגילים,כמו של שבת.

מכירה לא מעט ביינישים שהולכים ככה. זה סגנון יותר סולידי. לא "מתנחל"

ולעניין השרשור- לא רואה בעיה בג'ינס. בכלל. 

ובכללי לא הייתי מחליטה שום דבר על סמך לבוש, בוודאי שלא לבוש של בנים..

לא צריך לתת משמעות עמוקה לכל דבר..

שפעם אחת בקשר מתקדם נכנסתי לבית ההורים  שלה ורק אחרי שהתיישבתי והתרווחתי שמתי לב שאני לובש ג'ינס משופשף, כזה שאני שומר בדרך כלל לניקיונות לפסח, לצביעת הבית וכד'.

נראה שבעלי הבית לא ממש שמו לב או לפחות לא העירו לי.

אבל בכללי אני לא כ"כ אוהבת ג'ינס..אז אולי מיותר שאני עונה

מה ז"א להגיע עם ג'ינס?

מצד שני, גם בלי קשר לפגישות זה לא נראה לי מתאים ללכת עם ג'ינס.

אבל כל אחת מחפשת משהו אחר.

בואי נגיד שזה לא הלבוש הקלאסי של בן תורה אבל מי יודע - אולי הוא יהיה גדול הדור הבא?

אני מכיר כמה וכמה ביינישים טובים (לכל הדעות) שהולכים עם ג'ינסים

יתרה מזאת,

אני מכיר רבנים ידועים שהולכים מדי פעם בג'ינס (מי שממש רוצה לשמוע יכול לפנות אליי באישי.)

וגם אצל המין השני, אני מכיר עשרות בנות טובות שהולכות עם חצאית ג'ינס

ג'ינס הוא בגד יעיל

ולכן הרבה אוהבים להסתובב איתו

א. יחסית זול- אם יודעים איפה לקנות, הוא אפילו זול מאוד, כמובן שלא מחפשים מותגים ושטויות

ב. הוא חזק ולא נוטה להקרע מהר

ג. הוא לא נוטה להתלכלך מהר, יש לו מרקם מיוחד שאם אם ח"ו הוא מתלכלך, לא רואים את זה כ"כ

ד. הוא נפוץ מאוד לקניה

מי שמרגיש שהג'ינס זה מה שיגרום לו לפסול בחור/ה

כדאי שיבדוק טוב טוב שהוא לא סוחב איתו איזה סטיגמה על ג'ינס.

כמובן שאין מדובר על ג'ינסים קרועים, חתוכים, צבועים וכו'

בגד צריך להראות מכובד, 

כמו שמכנס רגיל צריך להיות מכובד, גם הג'ינס צריך להיות מוכבד.

חבל לפספס קשרים טובים על שטויות כמו אלה

ברוך ה' לא קרה לי שפסלו אותי על זה או ששמעתי מקרה כזה....

יאללה יאללה! אתם! אין לכם לרוב טעם בבגדים.

אז כשמתחתנים מתקנים את זה.

סתםםםםם חחח שכל אחד יעשה כרצונו.

כשאני אתחתן אני אסע עם בעלי לקנות בגדים והוא יצטרך להתחשב גם בדעתי, ירצה או לא.

בעזרת ה' כשאתחתן רק אישתי תקנה לי בגדים

לק"י

לא יהיה אכפת לי לקנות לו בגדים לפעמים, אבל לא בקטע של לשנות לו את הלבוש.

באותה מידה אני אשמח אם הוא יקנה לי נעליים ובגדים (עם הכוונה ספציפית מראש )

אמרתי לבעלי לעתיד, לא לבן הזוג

ועכשיו קצת יותר ברצינות.

אני חושבת שזה ממש כיף ללכת לקנות בגדים ביחד. אני דווקא אשמח שבעלי לעתיד יראה מעורבות במה שאני לובשת ויחווה את דעתו, לחיוב ולשלילה. ואם בעלי לעתיד יאמר לי על בגד מסויים שהוא לא יפה בעיניו רוב הסיכויים שלא אלבש אותו ולא ממקום נעלב, אלא כי אני חושבת שבעלי לעתיד ירצה שאהיה הכי יפה ומושלמת. ואם הוא מעיר, כנראה שזה לא הכי מחמיא.

ובאותו מידה אני חושבת שאראה מעורבות לגביו, בדיוק מהמקום הזה.

אז מה אכפת לי אם משופשף....

בחיים בחיים בחיים לא חשבתי להתחתן עם מישהו שלובש ג'ינס.

אין סיכוי.

זה היה בשבילי פשוט לא קשור. אצלנו במשפחה לא הלכו וגם ביישוב בקושי הלכו..

ואז- בפגישה השלישית אני רואה שהבחור בא עם ג'ינס. אמיתי. אפילו אולי עם שיפשופים.

הייתי בשוק. כל האדיאולוגיה שלי???

 אז בעלי היקר לובש ג'ינס. בייניש רציני באחת מהישיבות הגבוהות .

כי- נח לו!! ואני קונה ויקנה לו עוד. כי זה נח לו..

זה כ"כ שטויות. בסה"כ זה סוג של בד.

שהבחור יצטרך להתרגל לסגנון הלבוש של אשתו..

ככה שצריך לזכור מה עיקר ומה טפל

עצוב וכואב לשמוע

קצת מניסיון, יש אנשים שהעבודה הרוחנית שלהם זה להסתנכרן עם העולם וללמוד להתהלך בו. ואם זה מנחם, אחרי העבודה הזאת אתה מרגיש אחרת, טוב יותר ורגוע ושליו, ושלם עם עצמך.

שתרגיש טוב במהרה בעז"ה, ותמצא את מקומך ואת רעייתך

עוד לא הגיע זמנך להיעלם.

הלב שבע אכזבות אבל יום אחד יהיה טוב יותר ותמצא את מקומך.

הסימן הכי טוב בעיניי לטוב ולכנות - הוא אנחנו עצמנו.

האם אתה מרגיש טוב ואהבה כלפי אחרים?

אם כן, בוודאי שיש עוד כמוך שאינם רק נצלנים.

כל אחד מאיתנו מסתובב בעולם הזה עם שריטות וקשיחם משל עצמו, החיים מורכבים ללא ספק.

אבל יש ויהיו רגעי אור.

אנחנו נוטים להבליט את החושך כי הטוב הוא המובן מאליו, כי אנחנו בנויים להתגונן מהרע.

אבל מה שזה אומר בתכלס, גם אם לא תמיד מרגישים ככה, שהטוב הוא הרוב. מקיף אותנו בלי שנרגיש.

מותר ליפול לתהומות, זה בסדר להרגיש, אבל לזכור שיש אור בקצה, שהנפילה הזו לא תהיה לנצח.

אחלה כתיבה

הצורך לשים גבולות הוא צרך הכרחי.

לאחרונה באמת עלתה התובה שזה גם נותן קרקע פוריה לדברים שיצמחו ויפרחו.

יש שני צדדים יראה ואהבה.

היראה שמתבטאת בשימת גבולות והיא נותנת בסיס יציב. 

על גבי הבסיס היציב אפשר לפתח ולהצמיח כל פעם את האהבה.

אז בהחלט - די! שמים גבולות! מתוך כך בעזרת ה' הרבה שפע ברכה והצלחה!!

אז מוזמנים לפנות ואני אנסה לעזור

יש להם גם קהילה פיזית?

כמה שדכנים ומיזמים.

כדאי להסתכל לדעתי גם על האתר SAYS.

בהצלחה

זה באמת מקום לרחף בו.

מה שבטוח.

ושאף אחד לא שם לב אלייך, ולכן את חותכת מעוד אחד ועוד אחד למרות שהייתם יכולים להיות מאוד מתאימים.

תאמיני לי תלמדי הרבה יותר על הבחור אם תחליטי להגיד שקר לך ולבחון את התגובה שלו, מאשר להחליט לבחון אם הוא שם לב שקר לך בכלל מלחתכילה.

בכלל הגישה הזאת היא פוטינציאל להיות כדור שלג מתגלגל לחיי זוגיות מתסכלים.

הוא נדרש לעבוד על עצמו לשים לב יותר לדברים שמפריעים לה בדיוק באותה מידה שהיא נדרשת לעבוד על עצמה להרחיב את תחומי הביטוי וההבעה שלה מולו.

אבל אם היא לא יודעת לומר שקר לה זה גם בעיה.

ולגבי עצם המקרה, אולי גם לה היה מעניין ממש שהיא לא שמה לב לקור.

אני צוחקת כי עכשיו שעה אני אומרת לחברה די קר לי בואי לאוטוו כבר

פתאום דוכן של תכשיטים סייל כל הדוכן

מה לא ניקח????

והיא כולה עלק קר לך

הורידה לי את החשק לא לקחתי .

סתם פשוט היה יש ים אנשים

קיצר יש משהו שמעניין לך פחות קר

אבל בדייטים לי ספציפית קפוא

ואני חופרת לבחור שקר לי!

הוא לא יכול לפספס את זה

שהתסכול הכי גדול שלי בדייט היה שנכנסו למסעדה ואז גילנו שאנחנו בטעות בחלק החיצוני שלה אומנם מקורה אבל חיצוני היה שם קור בלתי נסבל.

שזה קטע זה יחסי  כי עם גברים קפוא לי רצח

ועם חברות שלי חם לי כל הזמן המזגן על חום דולק 

זו לא בושה לומר לבחור שקר לך ותשמחי לעבור.

בסוף המטרה שלו שיהיה לך הכי נוח בעולם כדי שתוכלי להביא את כל כולך לפגישה( וגם להיפך כמובן).

אני אישית הייתי שמח אם מישהו תאמר לי מה יגרום לה להרגיש טוב יותר. 

יש כאלו שמתפדחות לומר וסתם סובלות. 

והיא עדיין התפדחה להגיד

אני מקווה שבהמשך היא תגיד שקר לה

זה נושא מספיק חשוב כדי שלפחות תהיה לכם ראיה משותפת לגבי איך נכון להשקיע.

המצב שבו צד אחד משקיע כראות עיניו בכל מיני השקעות וצד שני כלל לא מעורב זה המצב הנפוץ אבל הוא מאוד לא בריא בעיקר בעיתות משבר שבו צד אחד יקבל תרעומת על ההשקעות הגרועות שלו.

וגם איך בן אדם משקיע אומר הרבה מאוד על הנפש של בן האדם ועל איך הוא רואה את העתיד שלו ושל משפחתו.

אם מישהו אחד אחראי על שטיפת כלים, זריקת זבל או ספונג'ה זה לא נורא כל כך אם הפרטנר לא יהיה לו מושג בנושא.

אבל בנושאים כמו ניהול ההון המשפחתי וחינוך הילדים זה מאוד קריטי ששני ההורים יהיו אחראים ביחד.

וזאת כי שני בני הזוג מוציאים ומכניסים (בדרך כלל) ואם לשניהם יש מטרה לחסוך להון עצמי לבית או לחתונות ובר מצוות לצורך העניין לא הגיוני שאחד מבני הזוג על דעת עצמו יחליט להוציא יום אחד הכל על ביטקוין כי הוא ראה טיקטוק ששכנע אותו זה הדבר הנכון.

השקיעו שם בכל מיני שטויות כל מיני אנשים שעבדו בגזברות. חלק קטן הצליח והתעשר (ואז הקיבוץ לא התלונן...) וחלק גדול פשטו את הרגל.

רואים עין בעין ביחס להוצאות וחסכונות, גם אם אחד הצדדים לא מתעסק באופן ההשקעה?

מה דעתך על זה?

בשאלות הגדולות של החיים, עם מי להתחתן, כמה ילדים להביא, איפה לגור, איך לחנך את הילדים, במה לעסוק, צריכה להיות החלטה משותפת או לפחות מעורבות אחראית לדרך, גם בבניית ההון המשפחתי זו החלטה מספיק קריטית בחיים כדי לפנות לזה זמן איכות לדבר על העתיד הפיננסי שלכם.

תוכל להשוות את זה לזוג שצד אחד מעורב בחינוך ילדים עד לשד עצמותיו והצד השני לא יודע איפה הילדים לומדים, לא מה הם לומדים, לא איזה כיתה, לא אם מישהו מציק להם בהית הספר, הוא בקושי יודע כמה ילדים יש לו ואם בכלל ומה השמות שלהם, מתי בר מצווה, לא מעניין אותו כלום בחינוך ילדים.

אז בפיננסים זה המצב הנפוץ.

אבל זו התבוננות חיצונית  צריך לשבור את הסטיגמות

גם בהתחלה זה עלה לי, אבל אולי זה רק עניין של ניסוח.

אם מדברים על שורש העניין אפשר למצוא בדילמה הזו עקרון שהוא אמיתי ולא חיצוני.

למה שיהיה הבדל אם לשניהם המסקנה השווה היא- "אני מיואש/ת וכבר בקושי מנסה" ?

הוא מגדיר את עצמו כנורמלי חוץ מהעובדה שהוא לא מצליח במערכות יחסים, לכן הוא יכול לבודד את חוסר ההצלחה בתחום הזוגי ולהבין שזה לא צובע את כל האישיות שלו. ככה הבטחון העצמי עולה וכך גם המסוגלות שלו לפתור את הבעיה עולה.

בסוג השני יש בעיה בהגדרת הזהות האישית והערך העצמי. הטיפול הוא בהכרח שורשי. 

לבין כמה שהוא באמת

לפעמים רק צריך להחליף כמה אותיות בראש, כמו הדוגמה המפורסמת 'מחשבה-בשמחה'.

בעז"ה בקרוב ממש!

אפשר עדיין להתפלל ולבקש ליד החנוכיה אפילו שהיא כבויה

בע"ה

לשנה הבאה נר איש וביתו

מתוך בריאות ושמחה#

שהתפללתי עליך לישועה שלמה ב"ה.

ניכר שאתה עובר קושי מאוד גדול, תקופה ממושכת

מקווה שאתה מוצא גם בחיים האמיתיים כתובת מיטיבה שתעזור לך ותלווה אותך דרך קושי זה

חזק ואמץ

ב"ה שתראה אור גדול במהרה ממש

"קווה אל ה'

חזק ויאמץ ליבך

וקווה אל ה'"