תחושה של חשיבות, אז למה לא???

לא על כל דבר צריך לחפור...

את צודקת, לא צריך הסבר, כולם עושים את זה.. אני מתנצלת ששאלתי.. וחפרתי..

נחמד מצידך.

המקור הראשון לחגיגת יום הולדת זה בפרשת וישב שביום ההולדת של פרעה היתה חגיגה וחנינה לחלק מהאסירים.. 

והמפרשים מסבירים שביום הזה יש לאדם מזל או ס"ד יותר מכל השנה.  ואחרי החומש יש עוד מלא מקורות ..  שאלת שאלה יפה ולא טפשית בכלל!! 

2.סבבה, משום מה מקודם זה ממש עצבן אותי. עכשיו כבר לא כ"כ. אז.. סליחה שהתקפתי

שמעתי והבנתי טוב מאוד שזה מנהג הגויים ולא מוזכר בשום מקום בתנ"ך שיעקב עשה חפלה לכבוד היומולדת ושרו לו אין חגיגה בלי עוגה..אז לא אמורים ממש לעשות יומולדת ,לא אסור אבל זה מנהג הגויים.(בת מצווה ובר מצווה זה דבר שונה)

שמחתי להסביר מה הקטע שחוגגים את זה. 

אבל היום שבו נולדת זה יותר גדול מזה.זה היה הסבר רק למה חוגגים כי עדיף שאני לא אנסה לנסח פה תשובה שמחדדת המון דברים..

זה זמן לעשות חשבונפש..כמו שרוג'ר אמרה. העניין של החגיגה הוא פשוט לשמח את האדם (לפי דעתי)..

תפתחו את הספר 'קול הישועות' על הרב מרדכי אליהו זצוק"ל ותראו מה כתוב שם על יום הולדת...

עמ' 210:

ציטוט:

"אומר החיד"א זיע"א: "והנה עת הלידה הוא מזל בריא וחזק מאוד"

אומר רבי יוסף חיים זיע"א: "ויש נוהגים לעשות בכל שנה את יום הלידה ליום טוב, וסימן יפה הוא. וכך נוהגים בביתנו"

ומה עושים ביום הולדת? כך השיבו חכמי ישראל: שמחה כיום טוב פרטי (רבי יוסף חיים).

בעודה (פשוט, כהודיה ומצווה בדברי תורה).

יקרא מזמור תהילים כמספר השנים (יום מלכנו עמ' 323).

תשובה, קבלה לעתיד והתחזקת ביראת שמים (תולדת יוסף עה"ת).

להרבות צדקה ומעשים טובים (רבי חיים פלאג'י).

להביע משאלה מהקב"ה (מליציי אש, נ"ד)."

עד לפה זה ציטוט מתוך הספר קול הישועות על הרב מרגכי אליהו...

ואח"כ יש תפילה מרבי יוסף חיים זיע"א ליום הולדת...

ככה שאתם יכולים להיות בטוחים שזה לא מנהג גויים...

אולי גם הגויים חוגגים יומולדת אבל הם לא נראה לי מבינים את החשיבות הרבה של זה כמו שנותנים לזה ביהדות...

"היום שבו הקב"ה הביא אותך לעולם, הוא החליט שהעולם לא יכול להתקיים בלעדייך.."

 באשר לחגיגה.. זה פשוט להזכיר לבנאדם שהעולם לא יתקיים בלעדיו

'היום שבו נולדת זה היום שבו הקב"ה החליט שנמאס לו שאת מסתובבת 

לו בין הרגליים'

סוג של ראש השנה ויום כיפור אישי

שבו הוא הכי מיוחד.

כנראה שיש אנשים שזקוקים לתחושה הזו גם בגיל 90...

זה יום חשוב מבחינה רוחנית אז חוגגים את זה

בניגוד למה שהרבה אנשים, ובעיקר אלה המנותקים מהיהדות, היהדות היא דת שמאוד מחוברת לטבע.

החל ממועדי ישראל (חג האביב, חג הקציר וחג האסיף "תקופת השנה"),

ממשיך בזמני הקרבת הקרבנות, או תפילות בימינו, בקורלציה עם הזריחה והשקיעה,

ונגמר במדרשים וסיפורים דוגמת "מי שנולד במזל מאדים..."

יום הולדת הוא היום שבו אדם השלים את המחזור השנתי הפרטי שלו (בניגוד למחזור השנתי הכללי שמתחיל ונגמר בראש השנה).

ופה צריך לעשות בדיוק את אותה ההקבלה רק בקטן יותר (ויסלחו לי אלה שנולדו בראש השנה...)

ראש השנה הוא חג! אמנם לא אומרים בו הלל כי הוא גם יום דין, אבל אוכלים ושותים ושמחים על זה שרבש"ע מוציא אותנו זכאים בדין.

כך גם יום ההולדת, צריך להיות יום של חשבון נפש אישי, מאין אני בא (השנה החולפת) ולאן אני הולך (השאיפות להתגדלות בשנה הבאה).

חוץ מכל זה, זה באמת עושה טוב לדעת שיש אנשים ששמחים איתך ביום החג הפרטי שלך, בדיוק כמו שבסעודת מצווה יש עניין להזמין עוד אנשים.

(העניין קצת יצא מפרופורציות בגילאים צעירים, אבל כשעוברים את גיל 18 זה חוזר למצב הבריא.)

זו פשוט חגיגה של העובדה שהקב"ה שלח אותך לעולם הזה!

תחשבו על זה שכמו שכל שנה אנחנו חוגגים את ראש השנה וסופרים כמה שנים העולם הזה קיים, כך אנחנו חוגגים וסופרים כמה שנים אנחנו קיימים!

כמו שלכל הישג מרכזי ומהותי אנחנו בד"כ מונים כמה זמן עבר מאז, שלא נמנה את ההישג המהותי יותר שלנו? 

(בלי להיכנס לדיון על אם הלידה שלנו היא הישג שלנו או של ההורים שלנו)

וגם, זה נחמד... 

אין לי כרגע כוח לפרט

עוד שנה של חיים, וזה בעצם מקרב אותך למוות...

בשביל מה אנו חיים?

בשביל אותה תכלית ומהות שרק ביכולתינו לעשות לעולם, שנבראנו רק בשבילה- שהעולם לא יכול בלעדינו!

ואז המחשבה על המוות מתגמדת(כי המוות הוא לא התכלית, לא נולדנו על מנת למות..) וחיים שכל שנה רק מקרבת אותנו להגשמת היעוד, ומוסיפים עוד קומה באישיותינו.

זה צריך להיות ברור, לא? "הקטע של יום הולדת" זה להראות שאכפת לסביבה ממך,

זה זמן מיוחד למי שחוגג/ת יום הולדת, להגיד "וואו גדלתי בשנה!!!!" (כמו השיר המופרסם.... האמת ששמתי לב שבשירי וסיפורי ילדים יש אמת יותר מכול ספרות פרוזה מנופחת אחרת, אבל זה כרגע לא מתאים עכשיו)

וגם לעשות חשבון נפש, אוקי עברתי שנה, אני גדול/ה יותר בשנה, התחלתי עוד שנה בחיים שלי, התקדמתי, ועומדת לפני עוד שנה, מה זה אומר לגביי? האם התקדמתי, האם גדלתי, האם התבגרתי, האם השגתי את המטרות שלי, האם המטרות שלי השתנו במשך השנה החולפת?

מה אני רוצה לעשות, להשיג, להיות, לגדול, מה אני מצפה מעצמי למשך השנה הבאה?

והחגיגות? לא חייבות להיות חגיגות מטורפות, אפילו מסיבה עם עוגה וחברים שאומרים "יום הולדת שמחחח!!!"

או ממלאים את הפלאפון במלא אסמסים(או את הפייסבוק או את הטוויטר וכ') של "מזל טוב!!!" "ועד מאה ועשרים!!!"

זה משהו,

זה חגיגה של החברים/משפחה ששמחים שאת/ה ______ שנים איתם בעולם! ששמחים בשמחתך.

או לשטו"ל

אף אחד לא רוצה פה לקרוא את מה שאת מציעה. אין לזה היענות.

אין כמעט אנשים חדשים שמצטרפים לפורומים אז מה שאת עושה זה פשוט לטמטם לנו את המוח.

אולי די כבר?!

בדיוק כמו בחיים האזרחיים

הציבור הדתי לאומי לא מתרכז בגבולות גזרה צרים - אלא נמצא בכל מגוון החיילות והתפקידים, קרביים, תומכי לחימה, ג'ובניקים, אנשי מחשוב, כלכלה, הנדסה, המון עתודאים שמתפזרים בכל יחידות הצבא עם סיום התואר בכל מגוון התפקידים הפתוחים בעתודה האקדמאית.

ובהמשך בחיים האזרחיים- בכל ענפי המשק, הכלכלה, התעשייה, האקדמיה, חקלאות, מסחר 

אבל בוודאי שיש הרבה הכוונה בציבור הדתי לאומי לצאת דווקא לתפקידים משמועתיים ומובילים בכל מקום ובפרט בצבא

אחד הפעילים זיהה אדם שהניח תפילין בשבוע שעבר והציע לו להניח שוב. להפתעתו, האיש ענה: "לא". כשנשאל מדוע, הוא הסביר בחיוך: "בפעם הקודמת שהנחתי אצלכם, הרגשתי התעוררות כל כך גדולה, שלא רק שקיבלתי על עצמי להניח בכל יום – אלא שכבר הזמנתי דוכן תפילין קבוע למספרה שלי!"

הופכים את העולם!
מתחברים - הנקודה היהודית שלי | קירוב לבבות והפצת יהדות