הייתי אצלה אתמול. היא כל כך שמחה שבאתי. היא היתה לבד וכשבאתי זה הפיג לה את השעמום.
דיברתי איתה על מה שלומה ועל הפיצה שאחותי מכינה. הבטחתי שאני אביא לה. היא כל כך שמחה שבאתי, אפילו כשסתם ישבנו בשקט. אחרי חצי שעה הלכתי להביא לה מהפיצה. היא שמחה ולא הפסיקה לברך אותי שאני אהיה בריאה ושתמיד אני אצליח ואהיה שמחה.
היום לא הספקתי ללכת אליה.. הכנתי עוגיות ותכננתי להביא לה אבל עד שהן היו מוכנות כבר היה תשע וחצי וזה מאוחר ללכת אליה.
ועכשיו אני מתחרטת שלא הלכתי אפילו ל10 דקות בצהריים, לומר שלום, לשאול מה שלומה...
מחר בבוקר בעז"ה אני אביא לה עוגיות.. אני אלך עם ל'... נדבר ונצחק איתה... נפצה על היום...
אה, וזאת סבתא רבא שלי... האישה הכי צדיקה ומדהימה שיש...
מה יקרה אם היא...








