בס"ד
לא התבלבלנו 
אנחנו מדברים על אלול [עם מלעיל]
אלול - חזרה בתשובה - איך בדיוק? 
זוהי שאלה שכל יהודי, באמת כל יהודי, שואל את עצמו בימים אלה...
אז בואו, שמעו סיפור קטן...
בחסידות מספרים על יהודי אחד שפעם אחת, חילל את השבת בשוגג. 
היהודי הצטער מאוד על חטאו, ופנה לרב עירו, בשביל שידריך אותו איך לחזור בתשובה..
רבו של היהודי היה "רבי יחיאל מיכל מזלוטשוב" שהיה צדיק עליון 
ומקפיד על מעשיו.
ליהודי שבא אליו לחפש תשובה, נתן רֵב מיכל סדר תשובה שכלל תעניות, גלגולי שלגים, וכו'..
היהודי, שהיה בעל גוף חלוש, לא הצליח לעמוד בסיגופים שהוטלו עליו. בעקבות חוסר ההצלחה לכפר על מעשיו נכנס היהודי לעצבות גדולה, וכך התהלך ברחובות העיר.
חברו של היהודי, שראה אותו מדוכדך, שאל אותו מה קרה..היהודי העצוב, סיפר לו הכל...
"שמעתי, שיש רב גדול, שמוצא תיקונים לחטאים, שיכול לראות למרחוק.." סיפר לו החבר..
היהודי, שכל רצונו היה לכפר על חטאו, נסע מיד לצדיק, שכולנו מכירים אותו - ר' ישראל, הבעל שם טוב הקדוש זי"ע 
(איזו זכות! הלוואי על כולנו לחיות בדורו ולהפגש איתו! שנזכה בעתיד לבוא במהרה!)
כששמע הבעש"ט את הצער הגדול של היהודי, אמר לו "מאחר ואתה מתחרט באמת, בלב שלם, על החטא, יכופר לך. מאחר ומיעטת בכבוד השבת, עליך להרבות בכבוד השבת שוב"המשיך הבעש"ט "הדלק כמה נרות גדולים בשבת בבית הכנסת, ויכופר לך..."
היהודי, שחזר לעירו, קיים כמובן עם כל ההתלהבות את מה שנאמר לו, ושמח מאוד שכופר עוונו.
מאחר וגילה דרך חדשה לתשובה, פנה היהודי לרב העיר, שאיתו התייעץ בתחילה, וסיפר לו על הבעש"ט ועל דרכו המיוחדת.
כששמע הרב על הדרך החדשה, נחרד מאוד. איך יכול להיות שעל עוון של חילול שבת יכפרו בנרות??
חשוב לזכור, שרב העיר, היה רב גדול וידוע, הרב יחיאל מיכל מזלוטשוב.
בקיצור, הרב החליט שהוא נוסע אל הבעש"ט, לשאול אותו לפשר התיקון שנתן ליהודי.
הבעש"ט צפה ברוח הקודש את בוא הרב אליו, והתכונן לכך..
בדרך לבעש"ט, נתקעה עגלתו של הרב בבוץ. ערב שבת היה, והרב החליט לרדת מהעגלה וללכת רגלית.
בבגדי חול צעד הרב לעבר בית מדרשו של הבעש"ט, שכאמור, כבר ידע ברוח קודשו על בוא הרב.
כשהגיע הרב לבעש"ט מצאו עם כוס הקידוש בידו. רֶב מיכל היה כל-כולו בצער על כבוד השבת שהוא מחלל באותו רגע..
בשניה הזאת, הרים הבעש"ט את ראשו לעבר רֶב מיכל, ובמבט אוהב אמר לו.. 
"הנה, עכשיו אתה מרגיש צער של יהודי שממעט בכבוד השבת.."
בימים האחרונים התחלנו את חודש אלול, חודש הרחמים והסליחות.
מהי דרך התשובה?
ידוע, ששנים רבות, דרך התשובה היתה בסיגופים ובצער, בגלגולי שלגים וצומות ארוכים. גם לנו קל יותר לחשוב שהכאבה עצמית, היא זו שנותנת לנו את הכפרה הדרושה על מעשינו. אנחנו מרגישים לפעמים שהדרך היחידה לכפר על מעשה מסויים, היא להרביץ לעצמינו. לצום ולהכנס לדיכאון.
אבל, הדרך השונה, שגילו לנו מורי ההוראה בדורות האחרונים, כדוגמת הבעש"ט הקדוש ,מרן הרב קוק זצ"ל ועוד רבים, נגזרת מהמילה 'תשובה' - 'לשוב', לחזור. לתקן. אנחנו לא רוצים לשבור את עצמינו, להכאיב לגוף שלנו, אנחנו רוצים להחזירו למוטב, להעמידו על הדרך הישרה.
* דניאלה- בשבת חשבתי לי על הנהגת הבורא בעולם, חשבתי על האנשים שחושבים שד' מתנהג איתנו רק בדין וזהו. חטאת?
מות תומת.
השבוע יצא לי לכתוב למישהו בנושא הזה ולא רק למישהו אחד.. גם יצא לי לשמוע על העניין הזה לא מעט השבוע.
ובדיוק שיחזרתי מה שכתבתי לאותו אדם לעצמי בראש 'הנהגת הבורא לא פועלת בדין, ביראה אלא בחסד, באהבה'
ובו זמנית עברו מולי 3 חרדים שאחד מהם אמר לחברו "ההנהגה התחילה משם" ולא אמרתי מילה כדי שהם ישמעו ויביעו את דעתם, הם פשוט אמרו ת'משפט הזה בהקשר אחר כנראה..
תקשיבו אנשים! הייתי ב-ה-ל-ם! 
איך ד' סיבב שאשמע את זה מהם.. שהנהגת ד' התחילה בדין, ואז הגיעה מידת הרחמים.
הגאולה שלנו התחילה בדין, קיימנו מצוות מתוך פחד שיתפסו אותנו, העיקר לקיים. ואז, הגענו לארץ חמדה שנתנה לנו רוחב דעת לקיים מצוות מאהבת ד' מחסד ומרחמים בנוסף לדין.
מסופר על בריאת העולם שהקב"ה ברא את העולם בדין, וצפה ד' שהעולם לא יכול להתקיים כך, כי על כל דבר שלא היה מדויק או לא נכון הכל היה רועד והבריות היו נענשים מיד, הוסיף ד' את מידת החסד והרחמים בעולם! ואז היה איזון!
כמו שרואים בסיפור שלנו, דווקא מה שגרם ליהודי להתחזק בכבוד השבת, היה החטא שלו. לפעמים אנו צריכים להתבונן, ולהשתמש בחטא כמקפצה קדימה. אנחנו לא חוטאים בשביל להתקדם! אבל אם חטאנו - וודאי רצון ה' שנתקדם מכך!
"ממשברים - מתקדמים"
שנזכה ל"איזוהי דרך ישרה שידבק בה האדם..." (משנה מסכת אבות ב', ט'.)
נ.ב, מומלץ מאוד ללמוד מסכת אבות, מסילת ישרים וכו'...לימוד יומי, גם אחר חודש אלול.. בהצלחה!