או לא יוצלחית
תיכננו שנקום ב0500 כי יש לנו תוכניות מגניבות להיום
בסוף היה לי ערב נורא מבאס
רבתי קשה עם אמא
רבתי קשה עם הבעל
אפילו על התינוק צעקתי
ונשארתי ערה כל הלילה לראות סרטים כדי להירגע
ומחר-היום אומר לילדים...
בקיצור איך אפשר להסביר להם שאמא "לא בא לה יותר" בלי שזה יהיה בעיה חינוכית
זה לא או הכל או לא כלום..
תגידי להם שבגלל שאמא מאד עייפה כי היא לא הצליחה לישון בלילה - אנחנו מתחילים את התוכניות קצת יותר מאוחר. תשני כדי שיהיה לך כח.
אח"כ, אם את מרגישה שבנסיבות שהיו כך ראוי - תבקשי סליחה מבעלך; תגידי לו שקשה לך להסביר עכשיו ואת גם רוצה שהילדים לא יפסידו; אבל את מבקשת סליחה על "איבוד המושכות" והסיגנון. תתקשרי לאמא, תגידי לה אותו דבר -
חודש אלול, אלו דברים שיכולים לצערנו לקרות - תתרוממי מהם.
תמשיכי את התכנית מהיכן שרציתם, כמה שעות יותר מאוחר.
ויהיה לך מזה גם "לימוד לחיים", שאם קורית תקלה לא נעימה כזו, אפשר לקום ממנה וגם לא חייבים לבטל הכל.
וגם לימוד להשתדל להיות מאופקת יותר להבא.
תצליחו.
סתם הייתי במצב רוח רע מזה שהיא נכנסת לי לורידים כשאני לא מוכנה לזה נפשית. ומזה שהיא משתלטת לי על הבית ומנסה "להציל לשקם ולחנך" אותי בדרכים מוסתרות
נמאס לי מזה
נגמר לי מזה
ובעלי כל הזמן עצבני עלי. אז כשהוא התעצבן הפעם- התפוצצתי עליו והוא לא ידע מאיפה זה בא לו. ונהיה כזה ג'נטלמן פתאום
נמאס לי לספוג ולהיות בלי עמוד שידרה
תודה על המקום לפרוק ולצומח בו
הולכת להתחיל בתוכנית (לא נספיק הכל. אבל חלק)
פשוט נעשיתי עם הזמן בן אדם עצבני ואני לא מכירה תעצמי ככה. ככה זה.
אם אתה מאמין שיכולים לקלקל - תאמין שיכולים לתקן.
אם לא היית ככה - אז צריך לדעת לטפל במה שגרם לכך, כדי לחזור להיות שלוות-נפש.
ויפה שעה אחת קודם.
תתיישבי בדעתך, תדברי בהזדמנות עם אימך היכן עזרתה עוזרת לך - והיכן את חייבת שתאפשר לך לגדול ללא התערבות. הכל, בכבוד ובבהירות.
קחי שיחה בזמן של נחת עם בעלך - תסבירי לו איזה סגנון קשה עלייך - ותציעי דרך חליפית לבירור-דברים (למשל, זמנים רגועים שמשוחחים בהם, ולא "יציאות" כשכועסים)
נקוה שתצליחי לעשות בעצמך את הסדר בתוכך ועם הסביבה. ואם יש צורך - אפר גם לקחת ייעוץ לזמן מסוים.
הצלחה רבה.
מאחלת לך שהלילה בלי שינה- יהיה נק' מפנה בחיים שלך בכלל
שמההתבוננות שכתבת פה על תופעה בחיים שלך- תוכלי לעשות שינוי ,למצוא עיצה להגיע למקום טוב יותר
אבל היא (מישהי ספציפית ) לוקחת 300.00 שקל לשעה!!!!
והבעל לא מוכן לשמוע על זה. אין עם מי לדבר.
ועם אימי אוכל איכשהו לדבר למרות שבא לי פשוט להתנדףמ מהקשר איתה אנסה לעשות איתה סולחה .אם אאזור כח.
אבל עם הבעל הוא יודע שהוא כועס יותר מידי ויש לו ברמת הרצון רצון "לחזור בתשובה" אבל ..............................
וגם ממש ממש לא בא לי לדבר איתו בכלל.
(אני רוצה לבנות את עצמי בלבד עכשיו!!! גם קצת בדיחה כי זה רק ברמת הרצון)
צאדיקה- אמן ותודה רבה
תודה על המקום לפרוק!!
זו לא בדיחה.
כשיש את הרצון - זה כבר חשוב מאד. תקבעי יעדים, מבחינה מידותית, מבחינת השלוה הפנימית, התעסוקה.
ותלכי בשלבים. את יכולה לרשום לעצמך יעד, ושלבים איך להגיע עליו. ועל כל שלב לעבוד בנחת ובסבלנות.
ואם בעלך יודע שהוא "כועס" לא במקום, אולי את יכולה למשל לאמץ "מנטרה" (אבל להשתמש בה רק כשזה באמת "סתם כעס"), ולהגיד כשהוא כך, בשיא השלוה, בלי "יוהרה חיצונית": אתה יודע שאתה כועס מעבר למידה. אז אני לא מוכנה לשמוע כך, עד שתדבר איתי על זה בשלוה. אז אני מוכנה להקשיב ואפשר לשוחח.
מותר לחבק אותך מרחוק?
אני מבינה אותך מאוד.
לגבי אמא- יש אפשרות להתרחק באופן זמני או קבוע? לפעמים מרחק מביא לקרבה נפשית, לגעגוע. נשמע שזה יכול לתרום לשתיכן.
לגבי בעלך- יש רב/חבר שמשפיע עליו שאפשר להתייעץ איתו? יש לך חברה/דמות אחרת שתוכלי להתייעץ איתה?
וזו לא בדיחה לרצות לבנות את עצמך בלבד. זה הגיוני. לגיטימי. מקובל. זה אפשרי? תלוי בך. אני יודעת מניסיון שיש דברים שיכולים לעשות לבד, ויש שיטות מובנות שאפשר להיעזר בהן (אפרט אם תרצי. מעדיפה שלא בפורום).
הרבה הצלחה. אל תוותרי.
האם יש יועצת שהיא באותה שיטה או גישה- שתעלה קצת פחות?
(למרות שלא סביר שתמצאיה לא סביר- 300 ש"ח לשעה זה נחשב סביר וממוצא בתחום של יעוץ למיניו.)
לבנות את עצמך לא עושים עם לבנים ומלט
עושים את זה עם רצון
אני ממליצה לך בתור התחלה- לקחת לך מחברת ריקה- ולהתחיל לכתוב לך יומן אישי
של מחשבות ורגשות ומאוויים ונק' לעבודה והתבוננות וסיפורים מהחיים שלך
כל מה שעולה לך בלב שאת רוצה לרשום שם
מתוך זה- יצופו לך נקודות ותחומים שבהם את רוצה לעבוד יותר- ואז את יכולה למצוא ספרים לקרוא שיעזרו לך בכיוון (ספר זה זול יותר מיעוץ, יכול לבוא מכיוונים וגישות ותחומים שונים, ובעלך יכול לראות שאת משקיעה בנושא- ולהבין ש"את שם" וצריכה ללכת ליעוץ)
בהודעה לעיל כתבת
"נמאס לי לספוג ולהיות בלי עמוד שידרה"
ובכן---
אז אל תספגי יותר!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!
כל פעם שאת מרגישה שעצבניים עלייך (בעל, אמא, שכנה, לא משנה מי) -פשוט תגידי
"לא נעים לי העצבנות הזו. אני אודה לך אם תדבר\י אלי ברוגע"
(אל תגידי כלום על מי הם ומה הם, או על איזה תהליכים הדובר צריך לעבור.
רק תשקפי את עצמך- אני! אני פה. אני מרגישה. אני מכבדת את הרגש שלי ומביעה אותו בקול. אני לא מסכימה ל"כללי המשחק" של האי-תקשורת שקורת פה, אני מציבה "כללי -מחשק" אחרים שנעימים לי יותר= איתי מדברים בנחת)
בחיים צריך ללמוד לעשות הפרדות-
אם אדם אחד התייחס אלי כך וכך- אז הרגשות שלי הם בשדה שאיתו
אני לא אגרור את מה שאני מרגישה מאדם אחד- לאחר
האדם השני הוא נחמד, הוא טוב- למה שיחטוף את העצבים שלי?!
במיוחד- הילדים
להתייחס אליהם- כשלעצמם, לא להמטיר עליהם את כל מה שיש לך בלב ובחיים- רק כי הם שם....
כשאת מפנה את התשומת לב שלך להתייחס לילד- תעשה לעצמך בפנים- כאילו העולם נמחק- יש רק את הילד והרגשות שלו כלפיו (שמחה, דאגה, רצון שיהיה לו טוב, שמחה ונחת ממנו....)
שאלה חשובה: את אחרי לידה (גם שנה אחרי לידה נחשב כ"אחרי לידה")?
אם כן, כדאי לבדוק דיכאון אחרי לידה. גם רופא משפחה יכול לאבחן את זה.
ואם כן, אז חייבים ייעוץ, גם אם הוא עולה 300 שקל לשעה (זה בהחלט מחיר מקובל לייעוץ). מה שכן, יש ארגון בשם ניצ"ה שמטפל במקרים של דיכאון אחרי לידה, והם נותנים ייעוץ מסובסד.
בהצלחה!
הי אנחנו מוכנים לעבור לכל מקום בארץ
בשביל הבת שלנו
היא בדיכאון
ולא מסתדרת באולפנית שהיא לומדת בכיתה קטנה
היא לומדת בכיתת לקויות למידה
והיא צריכה כיתה רגשית שמלווה אותה בהתמודדות הנפש שלה.
היא מאוד נמנעת חברתית מכל קשר
ומסגורת בבית. .אשמח לשמוע כל רעיון שיעלה לכם על הדעת....
תקראי קצת את פורום "אנשים רגישים מאוד" פה באתר, ותראי אם את רואה הקבלות לסיטואציה שלה. זה לא אומר שהיא בקטגוריה כי קטונתי מלאבחן. רק שזה שווה בדיקה.
לא בטוח שמעבר למסגרת אחרת יפתור את הבעיה.
כתבת שהיא בכיתת לקויות למידה. היא עברה אבחונים מקיפים? האם יש לכם הדרכת הורים?
לצערי אין לי המלצה ספציפית על מקום לימודים, אבל כדאי קודם לבדוק לעומק מה היא צריכה.
בהצלחה!
על ידי @מתואמת .
כתבת שהיא בדיכאון, אם כן האם פגשה פסיכיאטר? האם מטופלת על ידי פסיכולוגית ובמידת הצורך בטיפול תרופתי?
זה לפני מחשבה על מסגרת, וגם כתבת שהיא בכיתות ל''ל, האם היא באמת ל''ל או שזה היה המענה היחיד שהיה ואולי כדאי לעבור למסגרת סל אישי בקוד 57 (במידה ויש אבחון פסיכיאטרי) ולקבל מענה מותאם עבורה
בס"ד
אתם נשמעים הורים מדהימים. שה' יאיר לכם הכי בקרוב שיש!
לפעמים זה שלב כזה שהן עוברות. מתבגרות זה סופר מאתגר בעולם של היום. תלכו לפסיכיאטר, עדיף פרטי. תאבחנו (אל תמהרו עם כדורים. אפשר אולי להתחיל עם כדורים קלים כמו פריזמה, זה מה שאנחנו עושים) ותעשו הערכת מסוכנות, תשקלו אולי אפילו אשפוז במוסד מאזן (ככה אני קורא לזה למרות שהם האמיתי זה מוסד פסיכיאטרי) לתקופה קצרה אם הפסיכיאטר ימליץ על זה והכי חשוב, אל תפלו לדיעות קדומות. זה רק יכול להזיק.
ב"ה מטופלים ומלווים ע"י אנשי מקצוע טובים
ועם תרופות .
הרגשנו שהיא צריכה ביהס יותר טיפולי בשבילה
אחרי התייעצויות
אבל במחשבה שניה אנחנו עוצרים את המירוץ לחיפוש אחרי מוסד והעברת דירה בתוך כדי שנת לימודים
גם בגלל שזה כיתה ח
וזה אמצע שנה .
זה יהיה מאתגררר ובאמת כמו שכתבו פה לא בטוח שיעזור במשהו. .אנחנו בכיון של לשלם לה סייעת בכיתה הקטנה
אם לא נצליח להשיג סייעת לכיתה קטנה.
ולצערי לא הצלחנו לקבל קצבה מהביטוח לאומי
הגשנו לבד ועשינו ערעור עם עורך דין ולא זכינו.
וזה ממש מבאס כי אנחנו מוציאים עליה אלפים אלפים
אבל העיקר שכל ההשקעה תעזור לה ותצמיח אותה. מתפללים על זה מאוד במקרה שלנו.
ואגב, מכירה מתמודדים שעלו על דרך המלך והיום כל כך רגישים לאחר, שהם מטפלים או עוסקים בנתינה ברמות מדהימות ובכלל אנשים עם עוצמות.
בהצלחה לכם משפחה יקרה.
לאיזה סוג מסגרת ממליצים?
קודם כול, מחזק אתכם על כך שאתם מוכנים לעשות שינוי משמעותי בשביל הבת שלכם. ❤️ הייתי ממליץ לפנות לפסיכולוגית חינוכית או לפסיכיאטרית ילדים ונוער, ולבדוק מסגרת שמשלבת כיתה קטנה עם מענה רגשי וטיפולי לאורך היום, ולא רק התאמות לימודיות. כדאי גם לפנות לשירות הפסיכולוגי־חינוכי ולמחלקת החינוך ברשות המקומית כדי לברר אילו מסגרות מתאימות לה. אל תמהרו לעבור דירה לפני שבודקים שיש מסגרת מתאימה בפועל. מאחל לכם שתמצאו מקום שבו היא תרגיש בטוחה, מובנת ושייכת, ושתוכל להתחיל לפרוח בקצב שלה. 🙏
בית ספר לבנות עם קשיים נפשיים. מקום נדיר מהיכרות אישית עם אחת הבנות. ויש את הפנימיה בדולב . פוסט אישפוזית. מקום טוב.
הלב יוצא אליכם. ❤️ אולי כדאי לפנות לעמותות ולארגונים שמתמחים בנוער בסיכון ובבריאות הנפש, ולבקש הכוונה למסגרת חינוכית טיפולית לבנות דתיות, עם כיתה רגשית וליווי מקצועי צמוד. הייתי מתחיל גם דרך פסיכולוגית חינוכית והרשות המקומית, כדי לבדוק מסגרות מתאימות בכל הארץ. חשוב שהבת שלכם תהיה שותפה לתהליך, בלי לחץ, ושתרגיש שמחפשים מקום שבו יראו אותה ויבינו אותה — לא רק את הקשיים שלה. מאחל לכם מכל הלב שתמצאו את המקום שבו היא תוכל להרגיש בטוחה, להתחבר ולפרוח. 🙏
תודה להקב"ה.
משתפת בפורום זה בגלל שזה בתחום ההורות 💕
שלום לכולם ומועדים לשמחה. כנראה הפעם הראשונה שאני כותב כאן.
רציתי לקבל רעיונות - אנחנו הורים לתינוקת בת כשנה וקצת חוששים מהחג. גם ככה בתקופה האחרונה שעות השינה שלה השתבשו לגמרי בגלל החגים -
איך מתנהלים עם זה נכון? שואל גם בכללי על הבוקר וכו' - מוותרים על חלק מההקפות? ואיך מגיעים לאיזון בחלוקת התפקידים בחג הזה?
השאלה יצאה קצת מבולבלת. הורים טריים, בכל זאת..
תודה מראש!
בטוח נשתמש ברעיונותיכם
הפורום הזה לא פעיל
(יש נטיה ידועה בפורומים של ערוץ 7 לא להיצמד לכותרת הפורום ולא לנהל שרשורים ודיונים בנושא שלשמו נועד הפורום)
שלום לכם.
יש לי ילדה מתוקה ומחוננת הן מבחינה רכישיצ והן מסחינת לימודית שעולה לכיתה ה
והיא ממש מפחדת ממורכבות בספר. מספיק שיש אדם רע או משהו מפחיד היא לא מסוגלת לקרוא.
יש לה נפש מאוד רגישה בכללי.
אשמח להמלצות מה אפשר לעשות. ואם יש לכם ספרים מומלצים בסגנון לילדה שאוהבת לקרוא ומסיימת ספרים בטיל.. אבל לא יכולה לקרוא ספרים עם מורכבות רגשית
תקראי קצת פה: יש לה עולם שלם של אתגרים שהקריאה היא רק חלק ממנו.
פורום אנשים רגישים מאוד | ערוץ 7
(סיכוי טוב מאוד שגם את בקטגוריה או האבא של הילדה, זה עובר בתורשה הדבר הזה).
שלום
מקווה שזו במה מתאימה..
אשמח לעזרה ברעיונות לחפצים קטנים (אוצגםתפחות קטנים) ושימושיים (חשוב
)
לבית..
דברים בסגנון שאפשר לקנות בחנות סטוק/מקס סטוק וכדו'
ואפשר לקשר אותם לברכה, לברך איתך בשבת כלה/שבע ברכות וכדו'.
תודה רבה לכולם
שלום לכולם\ן
אני כותב פה כי אני יודע שיש פה הורים לילדים שקוראים ספרים\מגזינים
יש לי חבר שהוא אח בבית חולים שניידר (שזה בית חולים לילדים)
ולפעמים בהרבה שבתות הילדים הדתיים שמאושפזים שם יש להם שיעמום מכיוון שאין טלפונים וההורים לא תמיד מספיקים להביא להם ספרים או מגזינים בגלל הלחץ של האשפוז או של השבת אז הוא החליט לפתוח להם גמ''ח של ספרים לציבור הדתי כדי להקל על ההורים אז אם יש למישהו ספרים או מגזינים שמתאימים לציבור הדתי (למשל מקום בעולם או אותיות וכו') שהוא לא צריך או לא משתמש אז אשמח שתפנו אליי בפרטי
תודה לעונים ושבת שלום
גיל 38, הילדים, העבודות, החיים עשו את שלהם. פה ושם משברים, עלבונות, ריבים הביאו אותנו לכך שאשתי רצתה ללכת לייעוץ זוגי. בישוב שלנו כמובן לא היה כדאי ללכת ליועצים שאחרי זה נפגוש במכולת, בגינה או בבית הכנסת והלכנו לישוב ליד למישהו מומלץ. אשתי יצרה את הקשר הראשוני, ספרה מה שספרה והגענו אליו.
אחרי 3 פגישות איתו הרגשתי משהו לא בנוח בכלל. היועץ המדופלם והמומלץ לא בדיוק יועץ זוגי. הוא יועץ לאשתי איך להיטיב את חייה. ואני בתפקיד חלק מההצגה או מההפקה. בעצם אני צריך לעבוד על דברים שיגרמו לה להרגיש טוב. הפתעות קטנות, עזרות במה שהיא צריכה, להתחשב בה ולדרוש בשלומה. היא צריכה גם למצוא דברים שיגרמו לה להרגיש טוב. ללכת לחוג, לפגוש חברות, לדעת להגיד לי מה היא צריכה.
בכלל הופתעתי לגלות שלא ניתנה לי בשום שלב עד כה אפשרות לומר מה מפריע לי בחיים, בבית, בזוגיות, אולי בעבודה, אולי במשהו אחר. הכל ביחס למה שהיא מרגישה.
זה כמובן לא תהליך משפטי שבו צריך לשמוע שני צדדים ולהחליט מי אשם, אבל אם נוגעים ופותחים ומטפלים, גם לגבר שאולי לא בא עם משא סבל לייעוץ, יש דברים שהוא היה רוצה לפתוח ולומר.
אולי אני לא מבין מה הייעוץ אמור לכלול. כי אני מוצא פער די גדול בין ההמלצות על הבחור לבין איך שאני מרגיש אצלו.
הוא יותר פעיל.
בהצלחה!!
אם מישהו מרגיש שהייעוץ הזה אינו מדבר גם אליו - אפשר לחפש מישהו אחר.
יתכן שאחרי ששמע בתחילה את אשתך, הבין כאילו הבעיה נמצאת רק בהרגשה שלה - ולא גם בהרגשה שלך.
כמובן, לאידך, שייעוץ טוב אינו אמור להיות זירת טענות הדדיות. זה לא לחפש "מי אשם", אלא איך בונים בטוב יותר את ההדדיות.
אז עצות של הפתעות קטנות, עזרות, התעניינות בשלום השני - הן טובות מאד. אבל זה לא מספיק, כשהן מופנות באופן בולט רק לכיוון אחד.
לגבי להקשיב מה מפריע לך, בחיים, בעבודה וכו' - זה דבר חשוב מאד. אלא שמישהו כזה, לפעמים יתמקד במה שבין בני הזוג, ופחות במה שמעבר לכך.
אני יכול לשלוח לך בפרטי, שם של מישהו (קרוב משפחה) מנוסה מאד, חביב וישר, מייעץ בהירות ובפשטות - ותוכל להתקשר אליו, להסביר מה הבעיה שמצאת בייעוץ הנוכחי - ולשאול אם יש לו רעיון...
