או לא יוצלחית
תיכננו שנקום ב0500 כי יש לנו תוכניות מגניבות להיום
בסוף היה לי ערב נורא מבאס
רבתי קשה עם אמא
רבתי קשה עם הבעל
אפילו על התינוק צעקתי
ונשארתי ערה כל הלילה לראות סרטים כדי להירגע
ומחר-היום אומר לילדים...
בקיצור איך אפשר להסביר להם שאמא "לא בא לה יותר" בלי שזה יהיה בעיה חינוכית
זה לא או הכל או לא כלום..
תגידי להם שבגלל שאמא מאד עייפה כי היא לא הצליחה לישון בלילה - אנחנו מתחילים את התוכניות קצת יותר מאוחר. תשני כדי שיהיה לך כח.
אח"כ, אם את מרגישה שבנסיבות שהיו כך ראוי - תבקשי סליחה מבעלך; תגידי לו שקשה לך להסביר עכשיו ואת גם רוצה שהילדים לא יפסידו; אבל את מבקשת סליחה על "איבוד המושכות" והסיגנון. תתקשרי לאמא, תגידי לה אותו דבר -
חודש אלול, אלו דברים שיכולים לצערנו לקרות - תתרוממי מהם.
תמשיכי את התכנית מהיכן שרציתם, כמה שעות יותר מאוחר.
ויהיה לך מזה גם "לימוד לחיים", שאם קורית תקלה לא נעימה כזו, אפשר לקום ממנה וגם לא חייבים לבטל הכל.
וגם לימוד להשתדל להיות מאופקת יותר להבא.
תצליחו.
סתם הייתי במצב רוח רע מזה שהיא נכנסת לי לורידים כשאני לא מוכנה לזה נפשית. ומזה שהיא משתלטת לי על הבית ומנסה "להציל לשקם ולחנך" אותי בדרכים מוסתרות
נמאס לי מזה
נגמר לי מזה
ובעלי כל הזמן עצבני עלי. אז כשהוא התעצבן הפעם- התפוצצתי עליו והוא לא ידע מאיפה זה בא לו. ונהיה כזה ג'נטלמן פתאום
נמאס לי לספוג ולהיות בלי עמוד שידרה
תודה על המקום לפרוק ולצומח בו
הולכת להתחיל בתוכנית (לא נספיק הכל. אבל חלק)
פשוט נעשיתי עם הזמן בן אדם עצבני ואני לא מכירה תעצמי ככה. ככה זה.
אם אתה מאמין שיכולים לקלקל - תאמין שיכולים לתקן.
אם לא היית ככה - אז צריך לדעת לטפל במה שגרם לכך, כדי לחזור להיות שלוות-נפש.
ויפה שעה אחת קודם.
תתיישבי בדעתך, תדברי בהזדמנות עם אימך היכן עזרתה עוזרת לך - והיכן את חייבת שתאפשר לך לגדול ללא התערבות. הכל, בכבוד ובבהירות.
קחי שיחה בזמן של נחת עם בעלך - תסבירי לו איזה סגנון קשה עלייך - ותציעי דרך חליפית לבירור-דברים (למשל, זמנים רגועים שמשוחחים בהם, ולא "יציאות" כשכועסים)
נקוה שתצליחי לעשות בעצמך את הסדר בתוכך ועם הסביבה. ואם יש צורך - אפר גם לקחת ייעוץ לזמן מסוים.
הצלחה רבה.
מאחלת לך שהלילה בלי שינה- יהיה נק' מפנה בחיים שלך בכלל
שמההתבוננות שכתבת פה על תופעה בחיים שלך- תוכלי לעשות שינוי ,למצוא עיצה להגיע למקום טוב יותר
אבל היא (מישהי ספציפית ) לוקחת 300.00 שקל לשעה!!!!
והבעל לא מוכן לשמוע על זה. אין עם מי לדבר.
ועם אימי אוכל איכשהו לדבר למרות שבא לי פשוט להתנדףמ מהקשר איתה אנסה לעשות איתה סולחה .אם אאזור כח.
אבל עם הבעל הוא יודע שהוא כועס יותר מידי ויש לו ברמת הרצון רצון "לחזור בתשובה" אבל ..............................
וגם ממש ממש לא בא לי לדבר איתו בכלל.
(אני רוצה לבנות את עצמי בלבד עכשיו!!! גם קצת בדיחה כי זה רק ברמת הרצון)
צאדיקה- אמן ותודה רבה
תודה על המקום לפרוק!!
זו לא בדיחה.
כשיש את הרצון - זה כבר חשוב מאד. תקבעי יעדים, מבחינה מידותית, מבחינת השלוה הפנימית, התעסוקה.
ותלכי בשלבים. את יכולה לרשום לעצמך יעד, ושלבים איך להגיע עליו. ועל כל שלב לעבוד בנחת ובסבלנות.
ואם בעלך יודע שהוא "כועס" לא במקום, אולי את יכולה למשל לאמץ "מנטרה" (אבל להשתמש בה רק כשזה באמת "סתם כעס"), ולהגיד כשהוא כך, בשיא השלוה, בלי "יוהרה חיצונית": אתה יודע שאתה כועס מעבר למידה. אז אני לא מוכנה לשמוע כך, עד שתדבר איתי על זה בשלוה. אז אני מוכנה להקשיב ואפשר לשוחח.
מותר לחבק אותך מרחוק?
אני מבינה אותך מאוד.
לגבי אמא- יש אפשרות להתרחק באופן זמני או קבוע? לפעמים מרחק מביא לקרבה נפשית, לגעגוע. נשמע שזה יכול לתרום לשתיכן.
לגבי בעלך- יש רב/חבר שמשפיע עליו שאפשר להתייעץ איתו? יש לך חברה/דמות אחרת שתוכלי להתייעץ איתה?
וזו לא בדיחה לרצות לבנות את עצמך בלבד. זה הגיוני. לגיטימי. מקובל. זה אפשרי? תלוי בך. אני יודעת מניסיון שיש דברים שיכולים לעשות לבד, ויש שיטות מובנות שאפשר להיעזר בהן (אפרט אם תרצי. מעדיפה שלא בפורום).
הרבה הצלחה. אל תוותרי.
האם יש יועצת שהיא באותה שיטה או גישה- שתעלה קצת פחות?
(למרות שלא סביר שתמצאיה לא סביר- 300 ש"ח לשעה זה נחשב סביר וממוצא בתחום של יעוץ למיניו.)
לבנות את עצמך לא עושים עם לבנים ומלט
עושים את זה עם רצון
אני ממליצה לך בתור התחלה- לקחת לך מחברת ריקה- ולהתחיל לכתוב לך יומן אישי
של מחשבות ורגשות ומאוויים ונק' לעבודה והתבוננות וסיפורים מהחיים שלך
כל מה שעולה לך בלב שאת רוצה לרשום שם
מתוך זה- יצופו לך נקודות ותחומים שבהם את רוצה לעבוד יותר- ואז את יכולה למצוא ספרים לקרוא שיעזרו לך בכיוון (ספר זה זול יותר מיעוץ, יכול לבוא מכיוונים וגישות ותחומים שונים, ובעלך יכול לראות שאת משקיעה בנושא- ולהבין ש"את שם" וצריכה ללכת ליעוץ)
בהודעה לעיל כתבת
"נמאס לי לספוג ולהיות בלי עמוד שידרה"
ובכן---
אז אל תספגי יותר!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!
כל פעם שאת מרגישה שעצבניים עלייך (בעל, אמא, שכנה, לא משנה מי) -פשוט תגידי
"לא נעים לי העצבנות הזו. אני אודה לך אם תדבר\י אלי ברוגע"
(אל תגידי כלום על מי הם ומה הם, או על איזה תהליכים הדובר צריך לעבור.
רק תשקפי את עצמך- אני! אני פה. אני מרגישה. אני מכבדת את הרגש שלי ומביעה אותו בקול. אני לא מסכימה ל"כללי המשחק" של האי-תקשורת שקורת פה, אני מציבה "כללי -מחשק" אחרים שנעימים לי יותר= איתי מדברים בנחת)
בחיים צריך ללמוד לעשות הפרדות-
אם אדם אחד התייחס אלי כך וכך- אז הרגשות שלי הם בשדה שאיתו
אני לא אגרור את מה שאני מרגישה מאדם אחד- לאחר
האדם השני הוא נחמד, הוא טוב- למה שיחטוף את העצבים שלי?!
במיוחד- הילדים
להתייחס אליהם- כשלעצמם, לא להמטיר עליהם את כל מה שיש לך בלב ובחיים- רק כי הם שם....
כשאת מפנה את התשומת לב שלך להתייחס לילד- תעשה לעצמך בפנים- כאילו העולם נמחק- יש רק את הילד והרגשות שלו כלפיו (שמחה, דאגה, רצון שיהיה לו טוב, שמחה ונחת ממנו....)
שאלה חשובה: את אחרי לידה (גם שנה אחרי לידה נחשב כ"אחרי לידה")?
אם כן, כדאי לבדוק דיכאון אחרי לידה. גם רופא משפחה יכול לאבחן את זה.
ואם כן, אז חייבים ייעוץ, גם אם הוא עולה 300 שקל לשעה (זה בהחלט מחיר מקובל לייעוץ). מה שכן, יש ארגון בשם ניצ"ה שמטפל במקרים של דיכאון אחרי לידה, והם נותנים ייעוץ מסובסד.
בהצלחה!
מי שיש לו רעיון למי הכלבים שייכים שיפנה אלי בבקשה באישי
עד היום לבש ארוך בקיץ,
מסכן שכל החברים בגן עם קצר מרענן - הוא חם לו עם ארוך.
אבל כשהוא עם קצר בשרוול/במכנס הוא מתחיל לגרד כי זה נגיש…
עם השנים למדנו יותר להתנהל עם האטופיק ועכשיו ההתפרצות במצב סבבה
מפחדת לקנות לו מלאי של קצר ולהתבאס (מה שקרה קיץ אחד שפשוט מלא כסף הלך לחולצות שלא השתמש…)
לא יודעת להגיד כי כל החורף סתיו לבש ארוך
בקיצור, באיזה גיל כבר יכלתם לשים להם קצר בקיץ? אם בכלל…
לילדים שלי היה, אבל לא זוכרת שגירדו הרבה.
ומציעה לך לשאול בפורום הו"ל, שהרבה יותר פעיל.
אם העור בסדר והוא לא מגרד, לקנות לו גם קצר.
אני מרגיש, שאת הילדים מטרידה בעיקר ההפסקה הפתאומית (מבחינתם) של פעילות מסגרות החינוך, כשבינינו אף אחד לא יודע מתי יחזרו.
לכל השאר הם יחסית מתרגלים ומסתגלים...
,למישהו יש טיפים איך לתת להם בטחון בנושא זה (יש לילדה אחת לדוגמה עוד חודשיים יום הלדת בגן, וכבר עכשיו מוטרדת האם יתקיים או לא...)?
שתדבר איתה בטלפון. שכשיחזרו לגן יחגגו לה.
אצלינו משתדלים להתקשר לילדים, ולשלוח סרטונים כדי לשמור על קצת תחושת חיבור כמה שאפשר בין הגן לילדים.
באמת תקופה מורכבת לילדים, מחפשים את השיגרה ואת הביטחון שהם רגילים אליו.
בעקבות המלצה פה של @פשוט אני קניתי סיר בישול איטי.
שמתי בבוקר חלקי עוף ותפוחי אדמה, הוספתי תבלינים והדלקתי על החום הנמוך (יש שתי דרגות חום- נמוך וגבוה, ועוד אפשרות של שמירה על חום)
לאחר חמש שעות בדקתי וראיתי שהעוף לא מתחיל אפילו להיות עשוי, בעוד שעל החום הנמוך ההמלצה היא 6-8 שעות.
בהתייעצות עם גי פי טי הוספתי כוס מים והגברתי לחום הגבוה, חיכיתי עוד שעתיים, וכעת העוף מוכן בקושי, רחוק מאד מלהיות רך ועסיסי כמו
שתארו לי. התפוחי אדמה מוכנים אבל מעט קשים. בקיצור, ממש לא מה שדמיינתי.
אשמח שתאירו את עיני איפה טעיתי, כי תוצאה כזאת יכולתי להשיג גם אם הייתי מניחה סיר עם עופות על האינדוקציה לכמה שעות (ואז החום היה הרבה יותר גבוה והבישול יותר טוב)
בנוסף, הנוזלים בתבשיל בקושי מבעבעים, זה נראה כאילו החום כל כך חלש!
זה לא סיר לאפיה זה סיר לבישול
ואולי היה כדאי לכסות עם מגבת מעל
בימים הראשונים האיש שלי עבד מהבית, ועכשיו נוסע לעבודה.
מה אתן עושות כדי לגרום לאיש שלכן להבין שיחד עם העבודה, יהיה קשוב לצרכים שלכן ושל הילדים?
שיש לך ולילדים יותר צורך ממנו בימים האלה?
אולי פשוט לדבר איתו על זה
בטח שנסע לעבודה. יש לכם חשבונות לשלם ומשפחה לגדל. צריך להעריך את זה ולקבל את זה קודם כל.
אחר כך אפשר לאזן מחדש.
היה לי ממש מאתגר היום הרגשתי פשוט אמא גרועה/
הייתי כל כך עייפה ורק רציתי שמישהו יחליף אותי ויהיה לי שקט לשעה
אני ממש צריכה שתגיע שעה מוקדם יותר/שתבקש לעבוד מהבית/שתיתתן לי שעה לנוח כשאתה בא כדי שאני אצליח לחזור לעצמי/שתראה את המאמצים שלי/שתיקח אחריות על x וכו
או הסביבה, ירושלים, או כל מקום אחר.
לא דרך הקופה
מישהו פרטי שאני יכולה להתקשר אליו לפלאפון באופן אישי.
אשמח לטלפון בפרטי
ולא מתקשרים אליהם ישירות לטלפון.
בכל אופן, עוד כחודש יש לנו תור לפסיכיאטר פרטי שקיבלנו עליו המלצות, והוא מקבל בתל אביב. אחרי התור אוכל להמליץ עליו באופן אישי כנראה...
אבלאם אפשר בכל זאת מספר...
את ד''ר ליעד רוטשטיין
ד''ר מאיה אליעזר
במרכז, פרטיות
