בס"ד
מתוקה שלי!
כל יום במשך החודשים האחרונים חשבתי עלייך... וחיכיתי... וחיכיתי... למה לא עשיתי אני צעד והתקשרתי?? אני לא יודעת.. אני רק חיכיתי.. ומה לעשות? חיכיתי כנראה יותר מידי...
ופתאום, אחרי חודשים בלי שום אסמס, בלי מייל, בלי צלצול...הודיעו לי...הודיעו לי שאת מחכה לי... מחכה בדיוק כמוני...
ואני... במקום לרוץ אלייך.. נשארתי בבית...
אמרו שאת טסה... ואני הייתי אדישה והמשכתי בעיסוקיי... ביקשו ממני לכתוב מכתב טיסה... ולא רציתי להשקיע בשבילך...
מה שרציתי זה שאת תבואי, את תרוצי, את תבקשי, אבל לא... העברת הודעות ... וחיכית לי...
ולא באתי..
ואת הלכת... הלכת בלי שלום... בלי ברכה... בלי 'טיסה נעימה' ממני....
אני חשבתי ששכחת אותי... ואת לא רוצה אותי... והתברר שטעיתי... אבל זה היה מאוחר מידי...
הבנתי שאני צריכה אותך... וכבר לא היית כאן...
וחיכיתי שתחזרי...כשחזרת.. אמרו אי אפשר... את צריכה לנוח... ואני חיכיתי.... וחיכיתי.... ולא ידעתי....מתי אפשר.. מתי אפשר לבוא....







