יש לכם רעיון לשם? /הארות? /הערות?הדובדבן שבקצפת

הולכת את מעימי- לכי לשלום

ויהי ליבך לבדו נר לנתיבך,

ומצאי את השמחה באשר תהיי.

אני? אל תתני לב- לי כלום לא ישאר.

רק קצף הגלים ושלהבת הנר.

דמעותי החמות בסתר יצרבו את לחיִי,

ורק שמץ מקולך יהדהד בזכרוני.

 

הולכת את מעימי- לכי לשלום

ויהי אושרך לבדו נר לנתיבך,

ומצאי את השלווה באשר תהיי.

אני? אל תתני לב- לי כלום לא ישאר.

מעיין ליבי יוביש וייגמר.

אני לבדי איוותר מאחור,

והכל סביבי יכוסה מעטה כפור.

 

הולכת את מעימי- לכי לשלום

ויהי רצונך לבדו נר לנתיבך,

ומצאי את האהבה באשר תהיי.

אני? אל תתני לב- לי כלום לא ישאר.

רק מגעך הרך כמשי בזכרוני יוותר.

והיה ופתאום יתקפוך געגועים-

ידוע תדעי כי רק למענך- עוד נותרתי בחיים.

 

זה שיר יפההמצב חסה
תודה. רעיונות לשם?הדובדבן שבקצפת
"לכי לשלום"המצב חסה
מישהו?? אולי בכל זאת????הדובדבן שבקצפת
תפילת הדרך... |חצי בצחוק חצי ברצינות|חפרנית גאה=)
אוייי זה שיר מקסים...מ....הולכת את מעימי לכי לשלוםבדמייך חיי

בס"ד

 או..ממ..אהבתי את הרעיון של תפילת הדרך אבל ...אפשר קצת לעוות?ממ... אם כבר תפילת דרכך..או משו כזה..

אפשר לעוות לשנות לערוך למחוק וכל מה שעולהחפרנית גאה=)
תודה על כל הרעיונות...הדובדבן שבקצפת
קודם כל סליחה שאני עונה רק עכשיו...כפיר גולן

ראשית אני רוצה לשוב ולציין את התפעלותי לנוכח כישרונך המזהיר בגילך הצעיר

מדהים את כל פעם מחדש לקרוא את שירך!

 

אך עם זאת אם יורשה לי מספר הערות:

א. את נוהגת בשירך לעשות חזרות על משפט/כותרת שברצונך להדגיש

וזה דבר יפה מאוד שבהחלט מעביר את המספר אך עם זאת אני חש כי העובדה שאת חוזרת על אותו מוטיב שוב ושוב

בשלל שירך מורידה ומעממת מייחודו של אותו המוטיב וקצת פוגמת מהנאתי משירך...

 

ב. החריזה-נורא מפריעה לי העובדה שאין חריזה,אמנם יתכן שהסיבה לכך נעוצה בעובדה שיש לך כבר מנגינה לשירך

וכיון שהשיר משתלב עם המנגינה לא משנה לך העובדה שאין חריזה מכיון שמבחינה מוזיקלית זה מסתדר אך לנו הקוראים העובדה שאין חריזה מקשה על נסיונינו להתחבר ביתר קלות וטבעיות לשירך.

 

ג. לסיום אני רק רוצה שוב להביע את התפעלותי הכנה לנוכח כישרונך

הנושאים העמוקים שעליהם את כותבת,כישרון הכתיבה השופע,השפה בעלת המשלב הלשוני הגבוה כל אלא

יוצאים אווירה מאוד קסומה לשירך ומוספים נופך חיובי ביותר!

 

ד. ילדה בגילך שכותבת בחן ובכישרון כזה זאת ילדה שהתבגרה בקיצוניות קודם זמנה לרוב על פה מאורע טראומתי או רצף של מקרים קשים/עצובים שפקדו אותה,וזה משהו שקצת עצוב לי בכל הסיפור הזה...

 

תודה לך

 

נ.ב הצעתי לשם לשיר: הולכת את (?)

סתם שאלה כפיר..מרב.
חייב להיות חריזה לשיר?


דובדבן, תסלחי לי שאני לא מגיבה על השיר. אני לא מאופסת כ"כ אז גם לא קראתי אותו..
לא... תקראי בעיון את תשובתי...כפיר גולן
לגבי החריזה?מרב.
כי אני מכירה המון שירים נפלאים בלי מנגינה ובלי חריזה שראויים להיקרא "שירים" ולא "קטעים".
צודקת...כפיר גולן

אבל לי אישית (ואני משער שלעוד רבים)

קשה יותר להתחבר לקטע שאין בו חריזה

ובטח בשיר שכזה... זה היה בולט והקשה אלי להתחבר אליו...

 

ישנם אמנים שאף הפכו את שבירת החריזה

לסימן ההיכר שלהם ויצרו סגנון מאוד ייחודי

שקיטלג אותם כאומנים מהשורה הראשונה (עמיר בניון,אביתר בנאי וכו')

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

פרגן,מה אכפת לך?

טוב.. אם קשה לך בלי חריזה.. תהנה מרב.
מהשירים שלי אתה כנראה פחות תהנה
יכול להיות, בכל מקרה ממש אשמח לראות אותם...כפיר גולן

פרגן,מה אכפת לך?

כפיר-הדובדבן שבקצפת

כמה הבהרות: בנוגע למוטיב החוזר- הוא לא בדיוק זהה בכל בית וזאת היתה חלק מהפואנטה. שים לב שיש מילים שמשתנות מבית לבית.

ולגבי החריזה- יש פה מבנה שכל בית מתחלק ל-2 - 3 השורות הראשונות וה4 האחרונות. ב4 האחרונות יש חריזה. 

ולגבי סעיף ד - אתה צודק אבל לא במדויק... אם זה מעניין אותך אני יכולה לפרט יותר באישי.

הדובדבן שבקצפתכפיר גולן
עבר עריכה על ידי כפיר גולן בתאריך כ"ח באלול תשע"ג 00:11

א. צודקת-טעות שלי,לא שמתי לב לכך...

אבל אני משער שאם אני לא הבחנתי בכך מנסתם עוד אחרים לא הצליחו להבחין בכך...

מה גם שדברי עדיין מכוונים לשורה הראשונה... מרגיש לי קצת חזרה יתרה בפרט

שאת משתמשת בסגנון זה אף בשאר שיריך...

 

ב. זה סגנון שעד היום מעולם לא נתקלתי בו...

וגם לגבי החריזה נהוג שהשורה הראשונה מתחרזת

עם השלישית,והשניה עם הרביעית

ואת זה אני אומר בתור מישהו שראה לא מעט שירים בחייו

ורגיל לכתוב ביקורות לשירים.

את המצאת את הסגנון הזה?

 

אם יש לו שם/מקור אודה לך מאוד את תפרטי אותם

 

ג. הייתי ממש שמח לשמוע אבל... אני לא מדבר עם בנות.

 

ד. בכללי יש לך סגנון מאוד ייחודי

וגם אם כרגע קצת קשה לי להכיל אותו

עם הזמן הוא הולך ומוצא חן בעיני יותר ויותר...

 

 

 

 

נ.ה החתימה שלך ממש נכונה אבל...

לא צריך לכתוב אתזה ככה בפומבי לכולם...

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

פרגן,מה אכפת לך?

 

כפיר-הדובדבן שבקצפת

א. אני לא עושה את זה בכוונה, זה פשוט יוצא לי ככה....

ב. לא זכור לי שראיתי איפשהו את הסגנון הזה, אבל יכול להיות שיש לו מקור ושם.

ואני ממש לא הולכת לפי מה שנהוג- כי גם לא נהוג שילדה בגילי תכתוב שירים כאלה...

א. אני לא מאשים,רק מציין עובדה...כפיר גולן
ב. נכון את הולכת נגד הזרם עם האמת הפנימית שלך וזה בדיוק מה שהופך את השירים שלך לכל כך יפים ואייכותים...
א. ברור שאתה לא מאשים <ר>הדובדבן שבקצפת

ב.מדבר כפיר גולן.... מזל שלגבה הימנית שלי יש פחד גבהים, כי השמאלית כבר ברחה לי מהמצח...

ב. לרגע חשבתי שאת צינית...כפיר גולן
ארררררררררררר........הדובדבן שבקצפת

מה יהיה איתך, כפיר?

אנחנו צריכים לגמור עם הויכוח הזה לפני ר"ה, או לפחות לפני יו"כ....

ןןקאובויאחרונה

ןלעןול

 

מהמם. מהמם. מהמם.אווזה.

ואהבתי את 'תפילת הדרך' שאנשים פה כתבו.

כי זה קצת גם אומר משו יותר למי שזה נכתב עליה.

לוידעת. הרגשה.

 

והוא מהמם! ונוגע בטירוף.

ואת כישרונית הלוואי עלי.

אישה חרסינה- אני רוצה שירים שלך! <ר>טובי =][=

את כותבת מהממם!! 

 

ודובדן, יפיפה. 

אבל היה קשה לי עם ה"מעימי" הזה. לאיודעת למה. 

מילה מורכבת מידי. 

 

אבל בגדול, ממש התחברתי. 

תודה.

 

שליי? אווזה.

מאיפה הבאת את זה?

מפעם ואני רצינית.טובי =][=
אוש. אבל את שוכחת שפעם הייתי בכיתה ח'..אווזה.
מהמם! ועצוב...לולית10
אני לא חדשההרהמורניק

למה כ"כ משעמם פה?????

כולם כבר התבגרו ועברו לצמ"עאיגנוטוס פברל

או לשטו"ל

לא ככה - נהיה יבש כי לא מצטרפים חדשים במקום אלוGini
שהתבגרו ועברו לפורומים של הגילאים היותר גדולים 
כולנו יבשים 🙁🙁Gini
וואלה!! אני גםההרהמורניק
אני חדשההודיה לה':)אחרונה
למה באמת
חיפוש קוראים לסיפור קצר שעומד לצאת לאוראורנשטיין

מחפשת קוראים/קוראות מהמגזר הציוני-דתי, כדי לקרוא סיפור זכרונות קצרצר של יוצא ברית המועצות לשעבר, ולענות על כמה שאלות. 

 

הסיפור באורך 38 עמודים. 

 

פרטים על הספר:

השעון המתקתק במרתף - סיפור מהווי נערותו של הרב מיכל וישצקי, מאחורי מסך הברזל. 

 

תקציר:

 

ברית המועצות, תשט"ו. סדרי הלימוד של מִיכֵל וישצקי די רגילים: לימוד גמרא בבוקר, ולימוד חסידות עם אביו אחר הצהריים – שחזר מגלותו בקזחסטן חודשיים קודם לכן.

אלא שאז החסיד האגדי, ר' מענדל פוטרעפאס גם משתחרר ממאסר פתאום. הוא מאתגר את מיכל בסדרי לימוד חדשים – המובילים בקלות לרצף סיכונים חדש.

עד להימור הגדול מכולם. 


מעניין אתכם?
כתבו לי ואשלח לכם את המסמך:
יהודית אורנשטיין -
0553075722
yehuditorens@gmail.com


 

את יכולה להפסיק להספיםנקדימון

אף אחד לא רוצה פה לקרוא את מה שאת מציעה. אין לזה היענות.

אין כמעט אנשים חדשים שמצטרפים לפורומים אז מה שאת עושה זה פשוט לטמטם לנו את המוח.


 

אולי די כבר?!

נשמע סיפור מענייןקעלעברימבאראחרונה
חיפוש קוראים לסיפור קצר שעומד לצאת לאוראורנשטיין

מחפשת קוראים/קוראות מהמגזר הציוני-דתי, כדי לקרוא סיפור זכרונות קצרצר מהווי נערותו של יוצא ברית המועצות לשעבר, ולענות על כמה שאלות. 

 

הסיפור באורך 38 עמודים. 

 

פרטים על הסיפור:

השעון המתקתק במרתף - סיפור מהווי נערותו של הרב מיכל וישצקי, מאחורי מסך הברזל. 

 

תקציר:

 

ברית המועצות, תשט"ו. סדרי הלימוד של מִיכֵל וישצקי די רגילים: לימוד גמרא בבוקר, ולימוד חסידות עם אביו אחר הצהריים – שחזר מגלותו בקזחסטן חודשיים קודם לכן.

אלא שאז החסיד האגדי, ר' מענדל פוטרעפאס גם משתחרר ממאסר פתאום. הוא מאתגר את מיכל בסדרי לימוד חדשים – המובילים בקלות לרצף סיכונים חדש.

עד להימור הגדול מכולם. 


מעניין אתכם?
כתבו לי ואשלח לכם את המסמך:
יהודית אורנשטיין -
0553075722
yehuditorens@gmail.com


 

הנוער הדתי לאומי לאן הוא הולך בצבא ?אביגיל מלאך

האם אתם חושבים שכל הנערים של הציבור הדתי לאומי מכוון ליחדות עילית או גם למקומות רגילים אחרים ?

הציבור הדתי לאומי - מגיע לכל היחידות והתפקידיםזמירות

בדיוק כמו בחיים האזרחיים

הציבור הדתי לאומי לא מתרכז בגבולות גזרה צרים - אלא נמצא בכל מגוון החיילות והתפקידים, קרביים, תומכי לחימה, ג'ובניקים, אנשי מחשוב, כלכלה, הנדסה, המון עתודאים שמתפזרים בכל יחידות הצבא עם סיום התואר בכל מגוון התפקידים הפתוחים בעתודה האקדמאית.

ובהמשך בחיים האזרחיים- בכל ענפי המשק, הכלכלה, התעשייה, האקדמיה, חקלאות, מסחר 

..יהודי חסידיאחרונה

אבל בוודאי שיש הרבה הכוונה בציבור הדתי לאומי לצאת דווקא לתפקידים משמועתיים ומובילים בכל מקום ובפרט בצבא

הפצות!!יהודי חסידי

ב"ה אנחנו זוכים להקים ארגון שיעודד את כולנו ביחד לצאת להפצות, להתחבר לצמא הגדול שיש בעם ישראל להתחבר לאבינו שבשמיים.

 הארגון הוקם אחרי שבסוכות האחרון היה אירוע גדול בתל אביב - 'טולולולב - נוטלים לולב בתל אביב' שהשתתפו בו למעלה ממאתים בחורי ישיבות מישיבות שונות, ולמעלה מ-10,000!! יהודים זכו ליטול לולב.

 

בעז"ה ביום חמישי הקרוב יהיה אירוע השקה בהתוועדות 'צמאה' של הישיבות גבוהות __מגיעים ומתחברים דפוס .pdf

 

יצא עלון יפה, עלון (6).pdf מוזמנים לראות.

 

 

כמו כן יש אתר נחמד מתחברים - הנקודה היהודית שלי | קירוב לבבות והפצת יהדות

 

אשמח לתגובות....

וואודומיה תהילה
מדהים!
קצת תמונות מהפעילותיהודי חסידי

וקצת תמונות מהאירוע בבניני האומהיהודי חסידי
סיפוריהודי חסידיאחרונה

אחד הפעילים זיהה אדם שהניח תפילין בשבוע שעבר והציע לו להניח שוב. להפתעתו, האיש ענה: "לא". כשנשאל מדוע, הוא הסביר בחיוך: "בפעם הקודמת שהנחתי אצלכם, הרגשתי התעוררות כל כך גדולה, שלא רק שקיבלתי על עצמי להניח בכל יום – אלא שכבר הזמנתי דוכן תפילין קבוע למספרה שלי!"

 

הופכים את העולם!
מתחברים - הנקודה היהודית שלי | קירוב לבבות והפצת יהדות

מחפשים בני נוער לכתבהדבדב

לכתבה על שמירת נגיעה לנוער דתי לעולם קטן (השבועון)

מחפשים: שני בנים ובת (דתיים) - לראיון קצר בטלפון

על איך הם רואים את הדברים, מה המצב בשטח בנושא ועוד מספר שאלות.

אפשר גם אנונימי אם לא נוח בשם המלא.

אם מתאים לכם - אנא פנו לנדב בווטאסאפ בלבד 0545645411

תודה  

כתבה לנוער על שמירת נגיעהדבדב

לכתבה על שמירת נגיעה לנוער דתי לעולם קטן (השבועון)

מחפשים: שני בנים ובת (דתיים) - לראיון קצר בטלפון 

על איך הם רואים את הדברים, מה המצב בשטח בנושא ועוד מספר שאלות.

 

אפשר גם אנונימי אם לא נוח בשם המלא.

 

אם מתאים לכם - אנא פנו לנדב בווטאסאפ בלבד 0545645411

 

תודה  

חיפוש קוראים לסיפור על נער מתבגר מאחורי מסך הברזלאורנשטיין

מחפשת קוראים/קוראות מהמגזר הציוני-דתי, כדי לקרוא סיפור זכרונות קצרצר מהווי נערותו של יוצא ברית המועצות לשעבר, ולענות על כמה שאלות. 

 

הסיפור באורך 38 עמודים. 

 

פרטים על הסיפור:

השעון המתקתק במרתף - סיפור מהווי נערותו של הרב מיכל וישצקי, מאחורי מסך הברזל. 

 

תקציר:

 

ברית המועצות, תשט"ו. סדרי הלימוד של מִיכֵל וישצקי די רגילים: לימוד גמרא בבוקר, ולימוד חסידות עם אביו אחר הצהריים – שחזר מגלותו בקזחסטן חודשיים קודם לכן.

אלא שאז החסיד האגדי, ר' מענדל פוטרעפאס גם משתחרר ממאסר פתאום. הוא מאתגר את מיכל בסדרי לימוד חדשים – המובילים בקלות לרצף סיכונים חדש.

עד להימור הגדול מכולם. 

אולי יעניין אותך