לבחור מקום נחמד וזהו

צריך לדאוג לגזיה,מחבת, ביצים,טיפה שמן,ירקות,לחם וגבינה, קצת חד'פ..תתחלקו בינכם

או שאפשר להכין פון-דו: מביאים סיר קטן ואמגזית, ממיסים בו שוקולד,מקופלת,חלב,ועוד כיד בדמיון הטובה..וטובלים בזה במבה,בייגלה,ביסקויטים,תפוחים,שאר פירות,וכל מה שעולה בראש..

ומשחק-

אפשר להכין מלא כרטיסים עם שאלות/הגדרות, וכל אחד מרים בתורו ועונה,אפשר ורצוי שגם השני יענה על השאלה/הגדרה..

למשל:

לאיזה רב אני מתחבר?

מה משמח אותי?

משהו שלמדתי מחבר

פחד שלי

ספר שאני אוהב ללמוד

תכונה חלשה/חזקה שלי

וכן על זה הדרך, עוזר להכיר,ומלמד על האדם..

עוד משחק:

להכין פתקים עם רגשות, וכל אחד מרים בתורו ואומר מתי הוא חווה כך לאחרונה..

[למשל: כעס,צער,שמחה,קנאה,פחד,קרבת ה',תסכול,עצבים,אהבה,שנאה,צחוק,התרגשות,רצון להצליח,רצון להפסיק ועוד..אפשר להוסיף ספר שקראתי/למדתי לאחרונה וכו']

בהצלחה!

ללכת בפארק. נדוש אבל הכי שווה!

להכין למשפחה שלו/שלה ארוחת ערב מושקעת

(   : )

בדיוק השבת חברה סיפרה לי על משחק קלפים:

רגשות.

מתי לאחרונה הרגשתי משהו מסוים, ולמה.

ואפשר לפתח את זה.

יש כל מני משחקי קלפים "פסיכולוגיים" כאלה, עם ציורים וסיטואציות. ואפשר לזרום עם זה אסוציאטיבית לכל מני זכרונות וחוויות.

אפשר להביא אלבומי תמונות משפחתיים, וכך להכיר אותם מקרוב-רחוק.

כיף (וחשוב!) לגוון המקומות שנפגשים בהם.

פארק, ים, טיול, נחל, צפון, דרום, טרמפים ביחד...

בהצלחה ובהנאה

לא משחקים שמלמדים אחד על השני...

אלא סתם דברים חווייתיים יחד

שיחקנו בכדור והיה לנו ממש נחמד! אז בא לנו עוד דברים.

להמציא שירים לפי א-ב

להראות תמונות ילדות

לרבוץ על הספה, לרבוץ במעין, לרבוץ באופן כללי.

ללמוד ביחד דף יומי, לשתול בגינה פרחים, לצאת לטיול עם הכלב, לשטוף את כל הבית ביחד (כלים, רצפה, כביסות וכו'), לשחק שחמט או דמקה, לשחק "מלחמה" בקלפים, ללכת לשכנים-לצלצל בפעמון ולברוח, לשחק מחבואים, תופסת, "עוקבת", עשר עמודים, גומי וחבל. 

עד כאן רעיונותיי להיום.

וגם כמו שדינה אמרה- זה טוב לגוון, גם במיקום וגם במה שעושים

והכי אהבתי את הזה עם הפעמון, נשמע מאתגר, וגם מגבש (אם תופסים אותכם, להתמודד עם הצעקות ביחד)

מניסיון. 

כי חייבים לדבר הרבה ויש מלא צחוקים.

ללכת לתערוכה מעניינת/מוזיאון שמעניין אתכם,

הופעה- מופע מוסיקלי/הצגה..

משהו שיכול לעורר עניין ושיחה.

אפשר גם משהו אומנותי כמו צביעת כלי קרמיקה בסטודיו

(בירושלים יש את 'כד וחומר' ברח' עמק רפאים).

אפשר ללמוד גם משהו קליל בהוצאת ראש יהודי או אחר,

לנגן (רצוי שהבת תנגן אם הבן הוא זה שישיר..)

בהצלחה רבה לכולם!

יהיה בעתיד פנוי ללמוד תורה בלי דאגה לשידוך ולשלום בית

זה כיף ממש!

דמקה.

יש לי קלפים שהכנתי עם משפטים להשלמה.. תשלחי לי מסר עם המייל שלך אם תרצי.

אבל בעיקרון היא צודקת, לא?

הבעיה כאן היא חוסר האמון במי שהציע לה.. 

פעם מישהו שאל אותו אם מותר להתגלח בספירת העומר לצורך פגישות

הרב אליהו שאל אותו אתה רוצה להתחתן עם מישהי שלא מפריע לה שבן אדם מתגלח בספירת העומר?;)

אדם אמין סיפר לי שכשהוא (או חבר שלו, לא זוכרת במדויק) שאל

את הרב מרדכי אליהו זצ"ל, איך לבחון יראת שמים של בחורה,

הוא ענה לו: אם היא מברכת על מה שאוכלת. 

ולא הוסיף יותר.

אני בעד, 

לפעמים אני גם מתקילה בשאלות(:

1.  היא לא חוקרת משטרה שמנסה ל"התקיל" עבריין.  

2.  זה לא כן, זה לא ישיר, ואם הייתי בחור, לא הייתי שמח עם בחורה כזו.

3  הוא אמר שהוא מעדיף חצאית. למה להמשיך לחפור ולהתעקש?!

הוא @חתול זמני.

פשוט עדיין לא הכרתי אותך מספיק זמן בפרום  

עם שטויות

פה לא אוהבים שמשגעים פה את הפורום עם דיבורים לא קשורים🙃

זאת אומרת להתחיל לפרגן על המעשה הטוב שהאדם עשה - "איזה מעשה X טוב עשית"

ואז להגיד לו שזה לא רק המעשה אלא המעשה נובע מתכונה טובה שלו - "זה שעשית ככה זה מראה שאתה X Y Z"

אני שואלת כי ספציפית לגבי מחמאות לילדים, דווקא הבנתי שעדיף להחמיא על מעשים, ועל מאמצים. ולהימנע מלהדביק תוויות של תכונות אופי (חיוביות, כמובן. שליליות זה מובן מאליו)

את מציגה את זה כהנחת יסוד שאני לא כל כך מבין.

אדרבה, אם מדברים על ילדים - אדם תופס את עצמו עם תכונות חיוביות שהן מהותיות בשבילו, זה בונה לו תדמית טובה. 

והסיבה שאליה כיוונתי - ברגע שאת מפרגנת רק על מעשה יש בזה משהו שיטחי. אבל כאשר את מפרגנת על עצם האישיות בזה משהו הרבה יותר אישי והרבה יותר מחמיא. זה לראות את מי שמולך ממש ולא רק בתועלת שהוא עושה. כל אחד רוצה ש"יראו אותו".

רצוני הוא להיות סמוי מן־העין.

יש עוד מחקרים דומים.

הרעיון הוא שאם ילד מתרגל להתיחס לעצמו כ"חכם", "צייר", "מוכשר", "יפה", ורואה בזה את עצמו ואת הערך שלו - מה יקרה כשזה כבר לא יעבוד? אם הוא ינסה לפתור תרגיל ולא יצליח? הוא כבר לא יהיה חכם? אבל אם הוא לא יהיה חכם אז מה הוא בכלל? הוא ינסה לצייר ציור ולא יצליח - אז הוא כבר לא צייר, אבל אם כך, מה הוא שווה?

ולכן עדיף להחמיא על מאמץ, לחזק מסוגלות שמגיעה על ידי ניסיון, ולא להחמיא על כשרונות.

זה קצת שונה מהדוגמא הספציפית שנתת, לגבי עין טובה, כי בדוגמאות שלי מדובר על כשרונות ולא מידות. ושוב - גם מדובר על ילדים. אני צריכה לחשוב על ההבדל בין הדוגמא שלך לדוגמאות היותר ברורות של כשרונות, וגם כמובן על השוני בין הקשר חינוכי לקשר בין מבוגרים. 

הוא כמובן לא קשור לכאן

הראשונים.

לא דוחים חתונה בגלל זה, ובוודאי לא לוותר על קורס הקצינים וההכשרה החיילית. ממש חשוב לטובת פיתוח הקריירה שלך בצבא ובהמשך באזרחות, עפ"י הניסיון שתצבור בצבא.  

מה שכן, ממליץ לתכנן בינכם מניעה בחודשים הראשונים. עד שתכנס למסלול שירות צבאי נוח מבחינת הבית.  

רק חושבת שלאשתך יהיה קשה. שנה ראשונה יעשה לביתו....

חושבת שהקשר בין בני הזוג בתחילת דרכם, הוא החשוב ביותר.

נניח שזו היתה קרירה אחרת, לא צבאית?

איזה מרגש

שתבנו בית קדוש ושמח ביחד

מזל טוב,

שיתמלאו כל משאלות ליבכם לטובה בבית הנפלא שתקימו יחד באהבה, בריאות, שמחה ואושר לאורך שנים רבות

איזה יופי!

שתזכו לבנות בית נאמן בישראל מתוך אהבה, שמחה, נחת ורווח!

המון המון מזל טוב! כן תרבינה הודעות משמחות כאלו!

איזו בשורה משמחת ומרגשת

בשעה טובה ומבורכת ממש

שתזכו לבניין עדי עד בשמחת עולם ובאהבה גדולה ❤️🌟🥳