לעבוד קשה...

אבל אני קוראת באנגלית לפעמים (בעיקר עם בעלי).

המממ, גם קראתי את כל סדרת "הארי פוטר" באנגלית.

וביחד עם בעלי כמה מספרי "המדריך לטרמפיסט", ו"המשחק של אנדר".

את\ה דוברי אנגלית?

אילו ספרים אתם בוחרים לקרוא? איך אתם משיגים אותם?

(אני שואלת מתוך סקרנות, וגם מכיוון שאני רוצה לדעת אם יש מקום לדבר על זה בפורום, ואם כן, אז ע

ל אילו ספרים...)

-ממש לא דוברת, אבל אני אוהבת מילים ושפות כך שאני מאוד נהנית לקרוא ולהבין ספר באנגלית.

-בעיקר ספרים שקראתי -והרבה- בעברית . את סדרת "הארי פוטר" למשל, חרשתי בילדות ולכן ממש נהניתי לקרוא את זה באנגלית,והקריאה של זה שיפרה לי את האנגלית מאוד. ספרים באנגלית אני משיגה מהסיפריה העירונית ,יש שם די הרבה מבחר.

הספרים הראשונים שקראתי היו כאלה שקראתי קודם בעברית (הארי פוטר, אן שירלי...). בזכות הקריאה הזו השתפרתי מאוד באנגלית (וגם עליתי הקבצה...), ויכולתי לקרוא גם דברים חדשים (אבל בעיקר ספרי נוער, שהם בשפה קלה יותר).

היום חמותי קונה לי ספרים באנגלית של סופרים אהובים בנסיעותיה לארה"ב (היא אמריקאי במקור). למעשה, אנחנו מזמינות דרך אתר AMAZON, וזה נשלח לחברתה שגרה שם. אחכ היא מגיעה אליה ולוקחת אותם ארצה במזוודות (כך זה יוצא זול יותר).

ועם כל כמה שהבנתי מה שקראתי, אין לי סבלנות לקרוא לאט , ולהתעמק עד שאני מבינה .

עצה למי שמתחיל:

הספר הראשון קשה, השני בערך, לאט לאט הדברים מתחילים לזרום.

תבחרו ספר שמאוד מעניין אותכם.

המוטיבציה?

הרבה משמעויות הולכות לאיבוד בתרגום.

זאת אומרת, לומדת הוראת אנגלית.

וצריכה לקרוא ספרים באנגלית, אבל עוד לא ממש עושה אתזה הרבה (כמעט בכלל...בעוונותיי..).

בגלל שזה הפך למשו שצריך לעשות, איבד את האפקט...

השירשור הזה קצת נותן לי חשק להתחיל, כי תכלס אני אוהבת אנגלית ויודעת את השפה ברמה יחסית גבוהה.

אבל זה ממש ממש מעעייייף לקרוא באנגלית. לא?...

אולי רק בשביל לתרגל אנגלית, אבל זה מעייף לקרוא באנגלית

ויותר מהנה לקרוא לכיף, בשפה שלך.

אי דונט טינק איצ רייט.

כותב נדיר.

לא להכל התחברתי אבל יש כמה שממש אוהבת

הערפילאים העידן הראשון מנצח 

בעבר (עד גיל 20) נהניתי מאוד. הערפילאים סדרה מצויינת ו worldbuilding טוב.

קראתי בהנאה גם את הספרים הראשונים של גנזך אורות הסער...

מסקנותיי: הוא מקצוען על, אבל אין בספריו נשמה.

מקצוען = יודע את המלאכה. מעבר לזה שיש לו שגרת כתיבה פסיכית והוא פשוט מוציא לאור עוד ועוד ספרים, הוא אלוף בטכניקות של כתיבת סיפור *מושך*.

1. איך לעשות hook קבוע שהקורא ירצה להמשיך אחרי הפרק הראשון בלי לעצור

2. מיקס דמויות מגוון - דמות עמוקה, דמות קלילה, דמות שנמצאת בסבל, דמות יפה שגורמת לקורא ריגוש, דמות מסתורית שבקושי יודעים עליה משהו (Hoid), וכו' וכו'. זו מקצוענות על, ולכן מי שיגיד שהוא סופר לא טוב הוא טמבל.

3. איך לבנות עלילה ששזורה מההתחלה ועד הסוף, שהרמזים למה שיקרה בסוף מוזכרים בהתחלה וכו'.

4. Worldbuilding עשיר, עולם מגוון, תרבויות, בעלי חיים, דתות, קסמים, מנהגים (בגנזך אורות הסער - לא לכסות את יד ימין נחשב לא צנוע

אין בספריו נשמה = דווקא בשל המקצוענות שלו,  הוא מגלם אומנות ולא אמנות.

הוא מאוד שבלוני, הדמויות שלו עוברות תהליכים קלישאתיים וידועים מראש. המונולוגים של דלינאר בגנזך אורות הסער מרגישים כל כך מטופשים ומאולצים אחרי שקוראים ספרות איכותית (ויש בשפע רב). אפילו רק במדיום של הפנטזיה אין מה להשוות מבחינת נשמה בכתיבה בינו ובין הספרים של פטריק רות'פוס (טרילוגיית רוצח המלך שטרם הושלמה, ולא בכדי), שעד היום מפעימה אותי בכמה מהאלמנטים שהובאו שם (הקריאה בשם בתור ידיעה פנימית; האופן שבו הוא מכבד את המוזיקה כל כך דרך דמותו של קוות'ה; האופן שבו הוא מתאר את ההסתחררות סביב דמותה של דנה [?]; ועוד אינספור דוגמאות לאיכות) או ספריה היפהפיים של רובין הוב (פיץ והליצן, על ארבעת הטרילוגיות) שחובה חובה חובה לקרוא ולאהוב

סרטון קומי להמחשה:

המליצו לי ממש,

וקראתי,

ונחמד. מה ההתלהבות הגדולה?
ומתי יצא הספר האחרון?

הפקטור שמניתי הוא של "נשמה"... מרגיש שלרות'פוס יש הבנות עמוקות על החיים, ואלמנטים שהוא מציג לא בהכרח יהיו הfirst pick של סופר גס / קלישאתי.

(מודה שהמיניות המוגברת בפחדיו של האיש החכם לא פשוטה ליראי שמים אבל שם הרוח נקי)

וכן, נראה לי שזו עסקת חבילה - אם אתה כותב מהנשמה ולא מהמפעל היצירה שלך תתעכב בהיעדר השראה

דווקא אחד הדברים שאני אוהב אצל סנדרסון זה שהוא נקי.

לגבי רובין הוב- קראתי חלק, כבד מאד ותרגום מזעזע

בדיוק היום סיימתי את הספר האחרון "אסון"

בכללי, ברנדון הוא סופר אחלה

אם יש לכם מנוי ל-ChatGPT אז מומלץ להשתמש במודל o3 כדי לקבל תוצאות מדויקות יותר.