ברור ש-ב.

מקור? כל התורה - כל הציוויום והמקורות על כל הדברים האחרים (לא הדבר שקשה לו בו). בשום מקום לא כתוב שהכל בטל אם אדם עובר על אחד מהדברים.

בלי ספק.

ואחר הדברים זה פשוט תמשיך הלאה, הלאה.

אל תתקע בזה, אל תתן לזה להשפיע ולמלא את כל ישותך.

" בעו מיניה מרב חסדא: מי שאכל ושתה ולא ברך, מהו שיחזור ויברך? אמר להו: מי שאכל שום וריחו נודף, יחזור ויאכל שום אחר כדי שיהא ריחו נודף?!"

באותו חטא עצמו, או בחטא אחר.

" בעו [שאלו] מיניה[ממנו] מרב חסדא: מי שאכל ושתה ולא ברך, מהו [מה הדין] שיחזור ויברך? אמר להו [להם]: מי שאכל שום וריחו נודף, יחזור ויאכל שום אחר כדי שיהא ריחו נודף?!" [מי שאכל שום,ויש לו בעקבות כך ריח רע, יאכל עוד שום?! פשוט שלא. התכוון לומר להם, שזה שאדם אכל ושתה ולא בירך, או עשה מעשה שלילי אחר זה דבר אחד,והוא אומנם לא בסדר. אבל שימשיך לאכול ולשתות בלי לברך?אין סיבה שזה יהיה מותר..

בימי הצאר הרוסי ניקולאי נשלח פעם אחת חייל לעמוד על גשר ולהבטיח שהדרך תהיה פנויה בעת הגעת מרכבתו של הצאר. השעות עברו והצאר לא הגיע. חשב החייל שמן הסתם חל שינוי בנתיב הנסיעה, ומכיוון שהיום היה יום חם, פשט את בגדיו וירד לרחוץ בנהר. בעודו מתרחץ שמע פתאום את קול גלגלי המרכבה המלכותית. קפץ מיד מן המים וסימן בידו שהדרך פנויה.

הצאר, שראה לפניו חייל ערום, הורה לעצור ושאלו כיצד העז להתייצב כך לפניו. אמר החייל: "אמנם חטאתי שעזבתי את משמרתי, אך האם בגלל זה עליי להוסיף לחטוא ולעכב את מסעו של המלך?!".

כך פירשו חסידים את שאלת הקב"ה לאדם הראשון: "מי הגיד לך כי עירום אתה" – אמנם חטאת, אך מדוע אתה מוסיף לשקוע בחטא!

אנחנו חיים בעולם שאוהב לחיות בקיצוניות

הכל שחור או לבן

הכל חייב להיות הכל או כלום

סוג של פרפקציוניסטיות, אבל בצד השלילי שלה!

והדבר הזה משפיע הרבה פעמים גם על עבודת ה' שלנו

כולנו מכירים את:

יצר הרע, 

אותו יצר עם פזם של למעלה מ5000 שנים,

יודע היטב איך הכשיל אותנו

הוא יודע איפה לנגוס, איפה לכרסם 

הכל רק כדי שלא נקיים את מצוות ה'

גם אם הוא יוריד מאיתנו רק מצווה אחת

רק ציווי אחד, כוונה אחת, אפילו משהו קטן

הוא הצליח במשימתו!

ואותו יצר מגיע בעיתות משבר

הוא רואה שקשה לך

הוא רואה שאת לא מצליחה להתמודד עם א' או עם ב'

יכול להיות שאלו דברים קטנים

ויכול להיות שאלו דברים מהותיים

זה כלל לא משנה לו

הוא יודע שיש לו כלל אחד בסיס בראש

לגרום לך פחות ופחות לעבוד את ה'

אז הוא מוצא פתח קטן

איזה הקלה שנהגת לעצמך

יכול להיות שהיא בסדר

ויכול להיות שבאמת היא לא בסדר

זה כלל לא משנה לו

הוא בא ואומר לך

"תגידי לי גברת

על מי את עובדת

הרי על הקב"ה אי אפשר לעבוד

גם לא על עצמך

אז למה את מרמה את כל העולם שאת דתיה?

את לא!

כן, גם אני זוכר שאתמול בלילה היו לך מחשבות גרועות

וכן, אני זוכר ששלשום עיגלת פינה בכשרות של החטיף ההוא, כן כן, זה היה כשר, אבל לא הכשר שאת נוהגת כל הזמן

ובכלל, לפני שבוע, אין על מה לדבר, על מה שעשית!

אז על מי לעזאזל את עובדת?

יאללה, צאי החוצה

גלי את הפנים האמיתיות שלך!

לפחות לא תהיי שקרנית!

אבל צריך לזכור

שהיצר הזה, כל מטרתו היא להכשיל

זה שהוא מעודד אותנו לצאת בהצהרות שאנחנו לא כמו מה שכולם חושבים 

זה אך ורק בשביל שהוא יוכל לתת לנו לגיטמיציה שזה בסדר להמשיך להתגלגל בתהום שהוא דחף אותנו אליה

צריך לעמוד על דעתנו

להתאפס ולהמשיל לו את המשל

נגיד ונתנו לך להכנס לחדר שיש בו אלפי מיני מרגליות

והקציבו לך כדקה לאסוף כל מה שאת מצליחה

גלוי וידוע לך שאין שום סיכוי שתצליחי לאסוף את הכל

אז מה נעשה? נשב בחיבוק ידיים?

למי שישב בחיבוק ידיים יקראו פארייאר,

תכנסי

תוציאי

תלחמי תרוצי

תאספי מה שתצליחי

ואם נפלת, לא נורא, קומי ותרוצי שוב!

דוד המלך מתאר לנו את אותו המקרה

הוא אומר שלבנאדם ממוצע יש שבעים שנה לחיו

מקסימום שמונים

אז נתייאש?

לא ננסה לעשות מצוות?

הרי אנחנו יודעים שניפול!

אנחנו יודעים שלא נצליח לקיים הכל

על גדולי ישראל סיפרו שנכשלו

אז מה אנחנו? אזובי הקיר?

לא!

חלילה מלחשוב ככה!

קום, התגבר כארי

תלחם

תחטוף עוד מצווה

כל זכות

כל מצווה זה יהלום

יהלום נצחי

כזה שאי אפשר לקנות בשום בורסה

כמה שתצליח תצליח

אף אחד לא מבקש ממך להיות משה רבינו

גם לא זושא

תהיה אתה!

תהיי את!

בדיוק כמו שהקב"ה רוצה שתהיי

עם היצרים התמודדויות שהוא נטע בתוכך

הרי כך הוא אוהב אותך!

 ואיזהו העשיר, השמח בחלקו

לא כי הוא שמח שלא הצליח להיות כמו משה רבניו

אלא כי הוא שמח שהוא בעצמו

חלקו

החלק האלוקי ממעל

מה שהצליח להשיג בעולם,

כדאי שישאף ליותר

זה המטרה!

אבל שלא יתייאש כי הוא רואה את ההר גבוה

הוא יודע שהוא קטן

הקב"ה לא רוצה שתגיע לפסגה ההיא

הקב"ה רוצה שתגיע לפסגה האישית שלך

בהצלחה!

(נכתב בלשון זכר ונקבה כאחד, כדי לכוון שלני המינים)

הקטע שאני מסכימה איתך מילה במילה!!

אני רק מקווה שמי שבשבילו נפתח השרשור...

יבין את זה..

ושכולנו נזכה להבין את זה יותר ויותר טוב

ונהיה חזקים בדעותינו ובדעתנו הנכונה!!

בהתחלה.

עד שאתה הינך בעצמך התחלת עם הקיצוניות והשחור לבן הזה.

מה אומרים המשפטים הללו: "

אז למה את מרמה את כל העולם שאת דתיה?

את לא!

"

אז על מי לעזאזל את עובדת?

יאללה, צאי החוצה

גלי את הפנים האמיתיות שלך!

לפחות לא תהיי שקרנית!

"

**************

כלומר, מה זה אומר "הלראות שאת דתייה" משל היננו תולים שלטים או סטעל המצח שאומרים זאת.

למה אני לא "דתייה" אם לעיתים אני נופלת פה ושם, בכשרות, בצניעות, בהלכות שבת, וכולי? (לצורך העניין כמובן)

מה זה אומר בכלל "דתייה"?

מה אומר לך שאין אדם מושלם בעולם, אבל פשוטו שאין, ולעולם אף אחד לא יוכל להיות דתי, כולו, רמח איבריו ושסה גידיו?

מה אומר לך שכל היהדות שלך ושלנו בנויה על יציאת מצרים שביטאה חירות אמיתית שבאה מתוך עבדות להשם?

בחירה חופשית הרי נמצאת תמיד, כמו שאמרת, העולם הוא לא שחור לבן, ואין קיצוניות לשום צד. ולכם גם לאמר "את לא דתייה" זה אחד הדברים הקיצוניים והראוותנים ששמעתי.

כי הרי מי הוא דתי? מבחינתי, ומבחינתך כמובן, אנחנו לא יכולים לראות מהי דרגת עבודת השם של האדם שמולנו, וגם לא את דרגת יראתו. אז איזה מקום יש לאמרה: "דלי את הפניםפ האמיתיות שלך, את לא דתייה"....

והיה אם היהדות כן הייתה דת, גם אז אני לא יודעת אם היינו יכולים לאמר בברור, יש אנשים שהם דתיים מוחלטים, ויש כאלה שצריכים לקלף את הקליפה הזו של הדת מעליהם, ולחשוף את עצמם.

כל השיטה שלך, מאוד מענינת ומשכנעת וכמובן נכונה, במידה מסוימת, אולי מוחטת. אבל ה"תגלי את פהנים האמיתיות שלך"- מהן הפנים האמיתיות שלי בכלל?

היש כאלה? כלומר, וודאי שיש מודעות עצמית וכולי, אבל מה זה "על מי לעזעזל את עובדת?"

מי בכלל עובד על מישהו?

בגלל שקשה לי בכך וכך, אני צריכה להשיל מעלי את הכל? 

יש לשולי רנד שיר יפהפה, שחושף במדויק את פניו של היצר הרע, בתור "כלב". 

:

הוא לגמרי מסכים איתך!!

המשפטים שציטטת הם משפטים ציניים...

משפטים שהוא אחכ מפריך..

לכלבים יש עינייפ רעבות, והם אינם יודעים שובעה.אי אפשר להגיע לסיפוק מרדיפה אחר התאוות. כבר אמרו חכמים כי אין אדם יוצא מן העולם וחצי תאוותו בידו יש לו מאה, מבקש מאתיים, יש לו מאתיים מבקש ארבע מאות. תמיד יהייו שתי בהמות שיצליחו לברוח ממנו, עד שהאדם יתמוטט באפיסת כחות ויחזיר את נשמתו.... בן המלך מתחיל את נסיון התיקון ברדיפה אחר הבהמות דווקא על מנת לשלוט  בכוחותיו הבהמיים ולהכניע אותם...."

מה שאומר שצריך להתמודד עם הכלב הזה, שקוראים לו היצר הרע, לא לתת לו להגדיר אותנו, בצורה כה מוחלת וחד גוונית: "דתי"...

דניאל אומרת שבהמשך אתה מפריך את אותן אמרות. לא שמתי לב לכך. אני קוראת שוב.

כי נראה לי שזה ינבע מתוך מקום של מצווה גוררת מצווה,

אמנם קשה לו למשל לקום בבוקר להניח תפילין אבל מנחה וערבית הוא מתפלל בדבקות וכו'.. בע"ה עם השתדלות ועבודה הוא יצליח גם שחרית בזמן!

אבל אם יעזוב הכל- אז לא מספיק שהפסיד אחד אלא שהפסיד את כולה.

ואם הוא עוה עבירה שישעה בצנעה ישמור את זה בצנעה.

תודה רבה רבה!!

כשיש משהו שרוצים לתקן ולאורך זמן מנסים ולא מצליחים יכול להיות שהדרך לא נכונה.

להרבה מהמעשים שלנו יש רווחים משניים, שלפעמים גדולים יותר מהרווח מהמעשה עצמו,

וכשמנסים להתנתק מאותו מעשה לא יעזור אם ההתמודדות היא רק מול הרווח הישיר, זה לא מספיק חזק.

קצת כמו "אכילה רגשית", מי שהצורך שלו בלזלול כל היום נובע מצורך נפשי, לא יעזור שהוא ינסה לעשות דיאטה בשביל להרזות, כי הוא לא פונה ל"רווח" הנכון. בשביל להצליח לרזות באמת הוא יצטרך להבין איזה תפקיד בדיוק הזלילה נותנת לו, מה היא ממלאת בפנים ואיך אפשר להשיג את אותם רווחים בדרך אחרת.

אותו דבר במצוות/עבירות שמגיעות ממקום של חסר נפשי כלשהו, שבאות למלא משהו-

להרגיש מאוד רע עם עצמך, להתמלא אשמה וכעס עצמי, ללכת ראש בראש, לזרוק הכל לפח- זו לא הדרך, להיפך, זה עלול רק להגביר את הצורך באותו מעשה (לרוב הצורך במעשה נובע מרגשות שליליים כלשהם, אז תוספת של כאלה לא ממש תפתור את הקושי).

בשביל להתמודד באמת- צריך קודם לקבל את זה שיש דברים שבזמן מסויים באמת אין לנו שליטה בהם, אנחנו מונעים מבפנים מדברים שלא תמיד מודעים, סוג של נכות, וגם זה מהקב"ה. אח"כ לנסות לברר מה הרווח בכל הסיפור, למה צריך אותו ואם יש דרך להשיג את אותו הרווח בדרך אחרת.

ממש ממש ממש!!!

תודה רבה רבה!!

עלית על הנקודה בדיוק!

ועזרת לי להסביר זאת על הצד הטוב ביותר!!

את 2 השורות האחרונות אני בלי נדר אתלה בגדול בחדר שלי...

(ממאמר קידוש ה' של הרמב"ם, מועתק מאתר דעת, הכותרות כנראה שלהם)

"...לולא שהוא כתב דברים לא היה ראוי לנו להתרשל ממנו ולהחריש לו. והוא אמרו שמי שהתפלל מאנשי השמד, אין לו שכר בתפלה ההיא, ועבירה היא בידו. וידענו כי כל מה שיחובר בספר בריא הוא או חולה, אין ספק שיפורסם בידי בני אדם, וזהו מה שהירבה בדעות הנפסדות באנשים, לפי שאין בינך ובין הדעת הנפסדת אלא מה שיוחק על ספר ותעשה לו כת בלי ספק. לפיכך פחדנו שתגיע התשובה ההיא המשיבה מאחרי ה' ביד עם הארץ, וימצא שאין לו שכר בתפלה ולא יתפלל, וכמו יתר המצות אם יעשם שלא יהיה לו שכר במעשה אחת מהם. 
 

והנני מבאר עתה במה שנפל בו זה המוסיף לההביל. כבר באר הספר שאחאב בן עמרי הכופר באל, ועובד ע"ז, שהעיד השם עליו "רק לא היה כאחאב" מ"א כ"א כ"ה, כשצם ב' שעות וחצי לפי שאמרו חז"ל תענית כ"ה ב' - בטלה גזרה מעליו. כמו שנאמר מ"א כ"א כ"ט "ויהי דבר ה' אל אליהו התשבי הראית כי נכנע אחאב מפני, יען כי נכנע מפני לא אביא הרעה בימיו, בימי בנו אביא הרעה על ביתו". ולא קיפח הקב"ה שכר תעניתו. ועגלון מלך מואב שהצר לישראל, לפי ששם כבוד לאלהי ישראל, כשאמר לו אהוד דבר אלהים לי אליך שופטים ג' י"ט ועמד מהכסא, גמלהו האל גמול טוב, ושם כסא שלמה שהוא כסא ה', כמו שאמר דה"א כ"ט כ"ג "וישב שלמה על כסא ה'", וכסא המלך המשיח מזרעו, כי רות המואביה הייתה בתו. וכן אמרו ע"ה נזיר כ"ג ב' "ולא קפח הקב"ה שכרו".

ונבוכדנצר הרשע, שהרג מישראל כחול אשר על שפת הים ושרף בית הדום רגליו של אלהינו בשביל שרץ ד' פסיעות להקדים שם המקום לשם חזקיהו כמו שאמרו סנהדרין צ"ו א' רהט בתריה ד' פסיעות, היה גמולו שמלך ארבעים שנה, כמו שמלך שלמה, ולא קיפח הקב"ה שכרו. 

ועשו הרשע שהעיד השם באיבתו שנאמר מלאכי א' ג' ואת עשו שנאתי, ובארו חז"ל רוע פעליו ואמרו ב"ב ט"ז ב'

"ובאותו היום עבר ה' עבירות, הרג את הנפש, ועבד ע"ז, ובעל נערה המאורסה, וכפר בתחיית המתים, ושט את הבכורה. נתעטף בטליתו ונכנס אצל יצחק אביו, אמר לו: אבא, יש מעשר למלח? אמר לו: כמה בני מדקדק במצוות!

ועם כל זה, כשהחזיק במצווה אחת, והיא כיבוד אב, והיה שכרו שנתן לו השם מלכות בלי הפסק, עד שיבוא מלך המשיח. כמו שאמרו ע"ה "אין בן דוד בא עד שייטול עשו שכר כבוד אב ואם", כדכתיב זכריה ב' י"ב "אחר כבוד שלחני אל הגוים". וזה דבר חז"ל בכמה מקומות "אין הקב"ה מקפח שכר כל בריה, אלא יגמול לעולם על פעולות הטוב לכל מי שיעשהו, ויענוש על מעשה הרע למי שיעשהו כל זמן שיעשהו". 

ואם אלו הכופרים המפורסמים יגמלם ה' גמול טוב על מעט מזעיר ממעשה הטוב, ישראל שנאנסו באונס השמד, ועושים מצוות בסתר, איך לא יגמלם ה' על כך? ולא יהיה הפרש אצלו בין עושה מצווה או אינו עושה, בין עובד אלוהים לאשר לא עבדו? 

וכל זה ייראה מדברי זה האיש. אלא כשיתפלל יעשה עברה, וכך כתב ואמר, "כי שתים רעות עשה עמי". וכבר נתבאר לך טעותו, ושהוא לא סר תמיד מהיות מגנה אנשי זמנו, עד שעבר זה לדבר בחוק החכמים ז"ל כמו שביארנו. ולא זה בלבד, אלא אף בחוק הבורא ית', ואמר שהוא יענוש על מעשה המצוות. וכה דיבר שתפלת אחד ממנו עבירה היא, ועל כמו זה אמר שלמה קהלת ה' ה' "ואל תאמר לפני המלאך כי שגגה היא"... 

ופה עוד לא מדובר ברשעים בכלל..

אלא בחברה כמוני וכמוך.. שנפלו...

ובטח ובטח שה' מחכה לתפילתם ותפילותינו

ככ יצר הרע לחשוב אחרת...

מי שמתאים לו-מוזמן לעיין באורות התשובה י"ד ד:

ד. מַה שֶּׁמֻּטְבָּעִים לִפְעָמִים בִּמְנִיעוֹת• גְּדוֹלוֹת, בֵּין בְּעִנְיָנִים שֶׁבֵּין אָדָם לַמָּקוֹם, בֵּין בְּעִנְיָנִים שֶׁבֵּין אָדָם לַחֲבֵרוֹ, לֹא יְעַכֵּב כְּלָל אֶת הַתְּשׁוּבָה הָרוּחָנִית•*. וְכֵיוָן שֶׁמְּבַקְּשִׁים לָשׁוּב אֶל ד' - שָׁבִים, וְהָאָדָם יִתְחַדֵּשׁ כִּבְרִיָּה חֲדָשָׁה. וְהַצִּיצִים• הַמַּעֲשִׂיִּים, שֶׁצְּרִיכִים לְזֵרוּז גָּדוֹל לְתַקְּנָם, יְצַפֶּה עֲלֵיהֶם תָּמִיד לְתַקְּנָם, וִיסַגֵּל לְעַצְמוֹ מִדַּת הַשִּׁפְלוּת בְּיוֹתֵר כָּל זְמַן שֶׁלֹּא תִּקֵּן אֵיזֶה דָּבָר בְּפֹעַל, מִמַּה שֶּׁיֵּשׁ לוֹ לְתַקֵּן בְּדֶרֶךְ מַעֲשִׂי, וְיִשְׁתּוֹקֵק לַתִּקּוּן הַשָּׁלֵם. וּמִמֵּילָא יָבֹא הַדָּבָר לִידֵי כָּךְ שֶׁיַּעַזְרֵהוּ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ לְתַקֵּן הַכֹּל בְּפֹעַל*. אֲבָל גַּם כְּשֶׁלֹּא נִזְדַּמֵּן לוֹ עֲדַיִן הַתִּקּוּן, בֵּין מִצַּד מְנִיעוֹת חִיצוֹנִיּוֹת אוֹ מִצַּד מְנִיעוֹת פְּנִימִיּוֹת, שֶׁעֲדַיִן אֵין רְצוֹנוֹ תַּקִּיף כָּל כָּךְ, וְהַהַסְכָּמָה לְדַרְכֵי הַתִּקּוּנִים הַמַּעֲשִׂיִּים עֲדַיִן לֹא בָּאָה לוֹ בְּהַשְׁלָמָה, מִכָּל מָקוֹם יֹאחֵז בַּתְּשׁוּבָה הָרוּחָנִית בְּכָל עֹז וָאֹמֶץ, וְיִהְיֶה תַּקִּיף בְּדַעְתּוֹ, שֶׁסּוֹף כָּל סוֹף אָחוּז הוּא בַּתְּשׁוּבָה, שֶׁהִיא עִנְיָן יָקָר מִכָּל מַה שֶּׁבָּעוֹלָם, וְיַרְבֶּה בְּתוֹרָה, בְּמִדּוֹת טוֹבוֹת, בְּחָכְמָה וּבְהַנְהָגָה יְשָׁרָה בְּכָל מַה דְּאֶפְשָר לוֹ, וְיִשְׁפֹּךְ שִׂיחוֹ בִּתְפִלָּה לִפְנֵי קוֹנוֹ לְהוֹצִיא אֶל הַפֹּעַל אֶת חֶלְקֵי הַתְּשׁוּבָה שֶׁעֲדַיִן לֹא יָצְאוּ אֶל הַפֹּעַל, בַּעֲבוּר עַצְמוֹ וּבַעֲבוּר כְּלַל יִשְׂרָאֵל וּבְעַד כָּל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ וּבְעַד הַתִּקּוּן הַכְּלָלִי שֶׁל הַשְּׁכִינָה, אוֹר ד' בָּעוֹלָם, שֶׁיִּהְיֶה בְּתַכְלִית הַשְּׁלֵמוּת, וְיִשְׁתּוֹקֵק שֶׁכָּל הַנְּשָׁמוֹת תִּהְיֶינָה מְתֻקָּנוֹת וְנֶהֱנוֹת מִזִּיו הַשְּׁכִינָה, וְהַכֹּל יִשְׂבְּעוּ טוֹב וְשִׁפְעַת חַיִּים.

זה גם המקור שאני מצאתי..

אבל לצערי מישזה מכוון אליו.. כנראה עמוק בתוך היאוש... אוף

פשוט חילוני חוגג כמו שצריך בצורה אותנטית ודתי מלמל מילים ומשחק אותה שמח

כה "רענן" כה כן כה אמיתי?

החילוניות שאני מכיר אינה נוגעת אלה בקצה השטחי ביותר של הדברים

וכל נגיעה שלה במשהו עמוק מכך נובעת מנטייה דתית, גם אם לא ממש מפורשת.

אצלנו הכל מודרך ברחל בתך הקטנה.

כל אחד מחליט יפה מאוד מה לעשות לכל אדם ניתנה הבחירה במלוא מובן המילה.

אחריי אף־אחד לא רודף אני מחליט בדיוק איך להתייחש לכל סוגיה ועניין

צר לי אמנם שאיני מתחבר לאווירת המנגל ולהתעטף בדגלים

אבל זה לא מוריד מהאותנטיות של הלל בכוונה למי שאומרו בכוונה

או מהחיוך של הרב החרדי־ספרדי שלי בדברו על מעלת ארץ ישראל ביום העצמאות

או מהפסים הכחולים של הטלית שלי.

וגם לא יודע איזו קדושה מיוחדת יש בעמית לעבודה החילוני שבחר להכין פלאפל שני צבעים ביום העצמאות הזה. שכוייח, בטח טעים נורא. קדוש? אולי. לא מרגיש רגשות נחיתות ביחס לזה.

אני לא מתפלל כי אני חייב אני מתפלל כי אני רוצה.

לגבי תפילות החובה הרש"ר הירש כבר דן בשאלה הזאת בכמה מקומות והמסקנה הברורה היא שמטרת תפילות החובה אינה ביטוי רגשות אישיים (לשם כך צריך להתאסף במניין, לומר את אותה תפילה, בזמנים קבועים ביום?) אלא למקד אותנו סביב הרעיונות החשובים של החיים.

אותנטי זה לא רק מה שפרוע וחסר רסן.

ללבוש חולצה עם משבצות זה גם אותנטי.

מעולם לא הרגשתי איזו קדושה ביום העצמאות. אולי אתם מתכוונים לריגוש?

המשתתפים בחידון התנך כבר שנים רבות דתיים לאומיים בלבד, החילוני האחרון למיטב ידיעתי שהשתתף בחידון התנך היה אבנר נתניהו.

עוד משהו שפיספסתי?

בדיוק כמו החילונים שעליהם אתה מדבר

אחרת היית יודע - שמראש עולים לחידון שניים מהחינוך הדתי ושניים מהחינוך הממלכתי. ממש ככה הוא מוגדר

אני לא מצליח לזהות חילונים.

תמיד האמת עדיפה

אז זהו אם שמת לב יש מילכוד בשאלה

א) כי הוא לא _אמר_ לאפחד שהו בן 25 הוא רמז על זה לא חשוב בדיוק איך 

ב) למה? אפשר להבין את זה לא? זה בולט בשטח ומעלה שאלות.. ואנשים לא אוהבים לבלוט בשטח

א. אז שיתקן את הטעות, קצת פדיחה, לא נורא

ב.לא צריך לפחד מלבלוט בשטח, אנשים בסוף מתרגלים להכל ,עדיף לא לתת לזה להשפיע על החלטות בחיים שלנו.

אני חושבת שזה לא בריא לנפש, בין היתר, להציג מצג שווא, הגיל שלו יכול להיות אפילו יתרון, חבל.

תהיה אותנטי אתה עם הנתונים שלך ומי שאתה

אני בן 25 לא ממני להיות האדם המגניב בעולם מבלי לשנות שום פרט לגבי עצמי

תהנה, זה פורום ציבורי.

מה הכוונה להיות נשוי למלבנים דיגיטלים?

זה נורא ואיום

לא שורד ככה

[12 הצעדים... אחי, תהיה חזק אתה בכיוון]

כמובן הכל ברוח טובה

ומוגבים..

אני חושב שמה שגורם לאנשים הרבה לכתוב (אא"כ זה ברו"מ או אנשים מיוחדים) זה שאנשים מגיבים ועונים לך, ואז אתה לא מרגיש שאתה משתף לאוויר..

ההצעה שלי: לא לעבור אליו ישר בבלעדיות

אלא להחזיק גם וגם

לשימוש השוטף תשתמש במוגן (במיוחד אם אתה נוסע לאנשהו וכיו"ב) ואם אתה צריך משהו תשתמש בראשון

בסוף גם לא תצטרך את הראשון

ומניסיון הוא יצטרך לסמן שהוא לא רובוט ולסמן ריבועים עם רמזור.

לא בטוחה שיהיה לו ככ קל להסכים לחתונה. 

ניקח את ג'פטו ונבקש ממנו להציג טענות בעד ונציב מולו ג'פטו נוסף שיציג טענות שכנגד

כך הם יוכלו ללעוס את אותם טיעונים שחוזרים על עצמם כל הזמן

ובינתיים אנחנו נהיה פנויים ללכת ללמוד תורה

ואז היא תעשה את הדיונים האלה במקומנו

בלי חרדיות מבוהלות שחייבות לצופף שורות,

או לחילופין פשןו עם חרדיות לא מבוהלות, זה גם יהיה בסדר

ממש מרתק אותי לחקור את התופעה הזו..

לא שנאה. כעס. - צעירים מעל עשרים

כי כשאתה התחלת שם את הדיון אני הייתי יסודי והתייחסתי לעצם הטיעונים, ואף טרחתי להביא ציטוטים של ממש ונימוקים של תורה.
 

אגב, אם כבר מורשה לי להעיר, פוסט הפתיחה שלך בעצמו היה רעיל ולעגני: "מישהו יודע אם הנופלים עומדים בשעת הצפירה ומצדיעים.. האם הם צופים בזרי פרחים לרוב?".

ואתה לא מתבייש להגיד לי "קשוט עצמך"? יקח אדוני מראה גדולה כדי שיוכל ליטול קיסם מבין שיניו וקורה מבין עיניו.

רבים כמו שתי תרנגולי הודו מרוטי נוצות

אני נהנה

תמשיכו

אמנם לא אני היא שהתחילה ראשונה את הויכוח כאן (אלא מישהו שרמז על חרדים אגואיסטים, באותו הקשר)

אבל אני קפצתי...וכל השאר, ידוע.

באמת נקדימון לא אשם כי אפשר לאמר שהתגרינו בו, בהשקפה שלו, ובבית שלו.  סליחה!

וצריכה באמת לבקש סליחה מהשם; כל יום אני מבקשת "אל תביאנו לידי מחלוקת", וכמתחילה כזו

אני מייד מוצאת את עצמי שם....

בטוחה שלקב"ה לא משנה, ואף אחד לא יתבע אם עמד או לא בצפירה, אם הניף או לא דגל, ואפילו אולי

אם אמר (או לא) הלל ביום העצמאות.

העיקר שכולם משתדלים לשמור מצוות, בין אדם למקום ובין אדם לחברו (שזה יותר קשה, לי , בכל אופן)..

אולי, חס וחלילה, אתבע על הונאת דברים, ליבון מחלוקת, לגלוג, חוצפה...

כל היתר ממש לא חשוב.

כל טוב.

אפשר לדון אם אותו הדבר

"והשיר יהיה לכם כליל התקדש חג"

כך שלא רואה איך כאן זה נתון לפרשנות אחרת

גם מתוכננים לנשיא ארגנטינה פגישות גם עם גדולי הדור הליטאים, הרב דב לנדו והרב משה הלל הירש.

למיטב ידיעתי, הציונות הדתית אינה חזקה בארגנטינה.

ייתכן שהוא נחשף יותר ליהדות החרדית, כמו שרבים חוזרים בתשובה נמשכים ליהדות החרדים מכל־מיני סיבות.

ההתבדלות החרדית היא לא רק מהמדינה באופן ספציפי, אלא קו כללי.

ייתכן שלעיני הגוי, אוסטיודן מעניינים יותר מאשר בחורים בפולו.

שהיו הולכים במעילים ארוכים ושטריימלים

בניגוד ליהדות מערב אירופה שנראתה יותר מודרנית

פולו זה סוג של חולצה לא?

קצת כמו לראות ציורים של ציירים לא יהודים..

אתה רואה שכולם מבינים שיש סוג של מראה יהודי נצחי עם זקן ופאות...

לא אומר שחייב, זה סוג של אותנתיות.

תכל'ס, אין על נערי גבעות בעולם!!!

איך בדיוק נשיא ארגנטינאי שמתעניין ביהדות אמור להיחשף לנערי גבעות?

אני מניח לעצמי שמה שהוא חשוף אליו הוא:

– הקהילה בארגנטינה (שאינם נערי גבעות למיטב ידיעתי)

– שיעורי תורה בספרדית

– שיעורי תורה באנגלית

מכירני כמה גרים (וגויים מארצות שונות שמתעניינים או התעניינו ביהדות)

באופן גורף הם חשופים או לחב"ד (כי הם בכל מקום), או לנישה של אותה שפה (למשל: רוסים וחב"ד/יהדות בוכרה, גרמנים לרבנים בגרמניה)

ובאופן כללי, גרים נוטים להיות מאוד אינדיבידואליסטיים

מה שפחות מתחבר לכל ה"כלל ישראל"

(מזכיר שיש הלכה שגרים פסולים לדיינות ולמשרות ציבוריות)

זאת פשוט תוצאה סבירה של הנסיבות.

וגם "לדון לכף זכות" שביקר בישיבה חרדית ולא בישיבה דתית־לאומית... יש ביותר מתנשא

מה אתה מתכוון לשאול בשאלה?

אתה מציף תאים רדומים...

ומה הנפק"מ העצומה.

באמת סרק מבחינתי, והיה טוב אילו התעלמתי מזה מלכתחילה

זהו.

מיליי מתלהב מיהודים ומיהדות, מי שטפסו טרמפ ראשונים, זכו בביקור.

באותה מידה יכולת להגיד שלכולן יש שיער בצבע מסוים או משקל מסוים או מידת נעליים מסוימת או עדה מסוימת או גננת גן חובה עם אותו השם.

כל דבר מקרי הוא מקרי, גם אם זה נראה וואו ממבט ראשון.

כמו לנסות להסביר למה אוכלים צ'ולנט בשבת, ואז לחפש איך צ'ולנט בגימטריא מזכיר משהו שקשור לשבת.

הזכות שעמדה להן היא לא של מקים האולפנה אלא של המאמץ האדיר שלהן, הזיכרון שלהן, החוכמה שלהן וכיוצ''ב.

וזה שכולן בנות כהן - מקרי לחלוטין.

קראתי על הרב בהר"ן עכשיו בויק', נשמע דמות מיוחדת

על רקע פרישה מטעמים אידיאולוגיים.

יודע מאמא שלי שלמדה באולפנת כפר פינס, בתקופת הרב בהר"ן שם.

פרש מראשות האולפנה על רקע חילוקי דעות אידאולוגים מול מרכז ישיבות בני עקיבא על אופי האולפנה.

(אולפנת כפר פינס היא אם האולפנות)  

מתנחלים פשוט ממש טובים בלספר שכל מה שמעניין אותם זה אידיאולוגיה ולהתעלם מכל מה שהם מרוויחים ממנה

אמר שבשביל לגור ביו"ש אסור להנות ובגליל מותר להנות? יו"ש זה כמו כל מקום אחר בארץ וכל אחד יכול לגור שם גם אם עושה זאת בשביל תאוות בצע. דין קדומים כדין כפר שמריהו. גם תושבי פריפריה מקבלים מענקים גם אם הם עשו כסף מההתישבות שלהם בפריפריה

אני מתנחלת, גרה במקום בורגני ומעולם לא התיימרתי לחשוב או להציג את עצמי כאילו שרק ארץ ישראל בראש שלי. זה שהיה לך משהו בראש… זה שלך.

אני חושבת שבלי איכות חיים, מפעל ההתנחלויות היה מצליח פחות וזה דוקא היה בעוכרינו.

עבר עריכה על ידי נקדימון בתאריך ד' באייר תשפ"ו 11:53

בעבר בכל מקום זה היה אידיאולוגיה צרופה, כי המחיר היה אדיר (בטחונית, חברתית, גאוגרפית, תקשורתית, איכות חיים וכו).

היום יש מקומות שבהם ברוך השם המטרה הושגה ויכולים לגור בהם גם מטעמים נוספים, כי המקום כבר מוסדר ומפותח ויציב ובטוח.

ויש אנשים שגם בחינם לא יסכימו לבוא לגור ביהודה ושומרון, אז מה אכפת לי אם מי שבא יש לו גם אידיאולוגיה וגם מחשבות נוספות?

אם אתה מכבד את ההורים גם כי אתה אוהב אותם וגם כי זה מצווה, אז יש בזה בעיה?

אם אתה לומד תורה גם כי אתה מקיים מצווה וגם כי אתה נהנה מהלימוד, אז יש בזה בעיה? האגלי טל דן על זה בתחילת ספרו כידוע, והמסקנה ברורה: אשריו.

כמובן שיש ערך בדברים שכתבת. אבל זה חייב להיות משולב באידאל של ישוב הארץ.

אז אין בתים פרטיים/צמודי קרקע במחיר כזה.

(מי שגר בהתנחלות בחור רציני כנראה באמת הגיע לשם מתוך אידיאולוגיה)

והישובים הדתיים שהם לא ביו"ש מלאים עד אפס מקום.

לצורך העניין גם מודיעין עילית מעבר לקו הירוק.

בגדול רוב האנשים לא מסוגלים לחיות רק על אידיאלים, זה מאד מאד קשה. זו מסירות נפש גדולה מאד מכל הכיוונים. כל שבכל ציבור יש קבוצה יחסית קטנה של אנשים כאלו. גם בציבור הדתי לאומי יש קבוצה כזאת והיא אילו שגרים בחוות ובגבעות מתחילות (רובם). אנשים שחיים צמוד לערבים, בסיכון תמידי עם כל רעיית צאן, השב"כ, הצבא והמשטרה רודפים אותם בין אם הם עשו משהו ובין אם לא ויכוחים להתעלל בהם בלי שאף אחד יעשה משהו ובלי זכויות בסיסיות. אנשים כאלו באמת מוסרים את הנפש בצורה יוצאת דופן על ארץ ישראל.

ב"ה שהגענו למצב שאנשים רגילים ופשוטים שלא יכולים רק למסור את הנפש, וצריכים פרנסה כמו כולם ומקום לגור בו מגיעים לגור בישובים. בעבר היה מסירות נפש לגור במקומות כאלו, זה נהדר שהיום זה גם נוח. יש פה הקרבה מסויימת עדיין לרוב, הרבה יותר נוח לגור ליד קופת חולים ובתי חולים, ליד סופרים זולים, בתי ספר וישיבות/אולפנות, במקומות שיש בהם תחבורה ציבורית טובה ולא חייבים להחזיק רכב ובעיקר להיות קרוב לעבודה ולא לנסוע שעה או שעתיים כדי לעבוד בעבודה מכניסה. זה עדין לא קל לגור במקומות כאלו ורוב הישובים כאלו. ואין ספק שמי שגר במקומות כאלו מקריב בשביל ארץ ישראל. אבל טוב מאד שזה כבר לא מסירות נפש כמו שהיה פעם וכמו שיש בגבעות ובחוות, זה הדבר שמחזיק את ההתיישבות שתהיה ברת- קיימא ולא תהיה מעורערת מכל דבר.

כדי שארץ ישראל תהיה מיושבת חשוב שיהיו גם אידיאליסטים מאד וגם אנשים רגילים שמוכנים להתאמץ קצת אבל קשה להם להקריב מאד.

(אגב, גם בצפון ובנגב יש חשיבות מאד גדולה לגור)

נ.ב.

כשכותבים אומרים\ות כדאי לכתוב קו נטוי ולא נקודה. מאחורי הנקודה עומדת אידיאולוגיה פרוגרסיבית שלא לפי רוח היהדות.. 

כל מי שגר מעבר לקו הירוק?

ברור שיש עוד שיקולים כשאנשים בוחרים מקום מגורים

כמו יוקר הדיור הארץ.

קיץ 2005 גירוש מגוש קטיף, יכלת לקנות בית ביו"ש בכלום כסף, דיברו אז על תוכנית ההתכנסות של אולמרט מיו"ש.

2006 החלה העליה המטאורית בנדלן

קיץ 2011 עם ישראל כולו יוצא לרחובות כי דירה ממוצעת בישראל חוצה את המליון שקל

2026 דירה ממוצעת 2.4 מליון שקל, חצי מליון יהודים ביו"ש ניכרת התמתנות במחירי הדיור.

זה לא כאילו הם ידעו שזה מה שיקרה

הקרבה מסוימת. סתם נעים לחשוב שהכל מתוך אידיאליזם טהור.

הכי בריא זה שלא חייבים לגור רק בגלל אידאליזם, זה הופך את זה לנורמלי ורגיל מוחזק את האחיזה בארץ. זה כמו שבעליות הראשונות היה צריך מסירות נפש רק כדי להגיע לארץ והיום זה אולי לא קל אבל ממש לא אותה מסירות נפש. ככה בונים עוד שלב ועוד שלב.

ועדין יש הרבה מאד אידיאליסטים שפועלים רק מתוך אידיאליסטיות, לכי לבקר בחוות ובגבעות החדשות ותראי (אגב, היום מאד יקר לגור בישובים וקשה מאד למצוא דירת קרקע, למרות המרחק מהמרכז, זה לא שהיתרון כל כך מובהק)

הגבעונים זה נטו מסירות נפש.

במי שלא, יש כאלו שהמניעים טהורים ויש כאלו שזה מעורבב.

אבל חבר'ה - בבקשה כנות!!!

אל תנופפו בדגלים שלא שלכם!!

יש עניין ומצווה גדולה ליישב את ארץ ישראל ובמיוחד במקומות בהם רוצים אויבים להתיישב ומנסים לגרש אותנו מהם.

זה שזה גם נוח מבחינות מסויימות שולל את המצווה שבזה?

אם כיף לך לשבת בסוכה ואתה נהנה לשבת בחוץ בצל הסכך וללמוד זה הופך את זה לפחות מצווה מאשר מישהו שלא נהנה עושה את זה במסירות נפש? 

מופיע אם זה בת או בן (מסר למחבר או שיחה אישית עם המחבר או אם זה בת מסר למחברת וכו')

למי שרשם בהגדרות שלו את המגדר, מי שלא עשה את זה לא יופיע לו

אבל התכוונתי לתגובה הקודמת שלי, שבה כתבתי למי שכתבה לי 'צודק', שאם כבר אז 'צודקת', חשבתי שמובן מזה שאני אישה

אלוקים יברך את כל המתנחלים

אם אתה באמת רוצה לדעת, אפילו בגבעונים לא אצל כולם זה מסירות נפש,

כמו בכל מקום לא כולם מאה אחוז.

אני גר ביישוב נורמלי וזה לא מרגיש שום התנחלות מיוחדת או הבדל מיישוב שלא מוגדר "התנחלות",

וכמו שכבר כתבו, זה לא חייב להיות מסירות נפש,

מסכים עם @שוקולד לבן.