מה עושים??

ז"א אחרי שנה שלמה של השפלות ביזיונות החרמות וייסורים

שאפילו היא לא טרחה לבקש עליהם סליחה ופשוט לקחה את זה כמובן מאליו שאסלח לה..

שבגללה ישנם חסכים והרס עצום בנפש ופגיעה בביטחון העצמי..

לאדם כזה צריך לסלוח??

הלכתית, אם בן אדם פגע ולא ביקש סליחה - אתה לא חייב לסלוח. נקודה.

אם אתה רוצה להיות טוב, תעבוד על עצמך לזכור שהכל מה'.

לבן האדם ההוא אתה לא חייב לסלוח.

ואת זה אפשר לברר דרך גורם שלישי.

אם היא ממש לא בכיוון, אז לא.

אבל עקרונית - אם יש נכונות מהצד השני, אני חושבת שזה ראוי להתעלות על עצמך, לבקש סליחה (כן, גם אם היא זאת שאשמה לדעתך..) ולהשלים.

"יש הקונה עולמו בשעה אחת"..

זה פשוט מצווה ענקית לבקש סליחה ולהשלים. אין דבר גדול מלסלוח לבן אדם כשהוא הרס לך תחיים. כי זה באמת קשה בטירוף, אבל זה להיות אדם ענק לדעתי. מי שמבקש סליחה אחרי כאלה דברים ומשלים, הוא פשוט אדיר.

אם הצד השני השתנה ורוצה שלום, אני חושבת שזה הצעד הכי ראוי לעשות.

וגם הרבה פעמים אומרים "היא בטח שלא רוצה להשלים", "היא סתם תפגע בי שוב", "אני אשלים איתה והיא תעליב אותי אחרי שבוע"

לדעתי, אם הצד השני אומר שהוא רוצה שלום - אז המשפטים האלה הם עצת יצר הרע שמחפש תחבולות איך לגרום לך להאמין שזה הכי רע שבעולם ולכן לא לעשות את זה. זה מטעמי אגו בלבד. כי אם היא מוכנה באמת להשלים, אז זה רק עניין של כבוד עצמי.

המון הצלחה, מחזיקה לך אצבעות

בסופו של דבר השם החליט שזה מה שיהיה

היא או הוא,הבנאדם הזה, היתה/היה השליח/ה,לא הכי טוב/ה,אבל שליח/ה..

ואם הבנאדם ההוא לא היה עושה את מה שהוא עשה זה בטח היה מגיע בדרך אחרת,כי זה רצון השם.

תנסי לקום מההרס הזה ולבנות מחדש,אל תתייאשי

אם האדם הפוגע לא ביקש סליחה ועשה תשובה -

לא חלה עלייך החובה לסלוח.

כמובן, זו גדלות לסלוח בכל מקרה, אבל לא חובה...

(אובדת עצות או עובדת להשיג עצות?)

וואו.אני מבינה אולי רבע ממה שכתבת,אבל אני אגיד לך משפט אחד ואת תחליטי משם מה לעשות.המוחל לכולם,מוחלין לו מהשמיים.בהצלחה מתוקה!

אז כן ואפשר גם לדרוש ממנו עזרה אם עוד אפשר לתקן דברים שהוא הרס

אם הוא לא מצטער אז ממש לא...

ממש קשה.

אם את מצליחה- קבלי את הערכתי.

כדאי לך לסלוח.. כי אם לא סולחים חוזרים בגלגול כדי לסלוח לבנאדם משו כזה..

(אל תפסי אותי במילה- אני לא בטוחה- יש מצב אומרים את זה רק על גזל)

ואם הוא כזה לא נחמד עדיף לא להיתקל בו שוב ?

זה מקרה חריג.....

ועדיף לך לסלוח לה..זה בשבילך.ובעז"ה יעשה לך טוב!!

אם תצליחי לסלוח לה את תהיי פשוט צדיקה.מודל להערכה...

בהצלחה...אבל בסופו של דבר תעשי מה שהלב אומר..(ולא מה שהיצר..)

אני הרסתי לעצמי לבד את החיים ואני לא סולחת לעצמי. גם אם נגיד תגידי שסלחת לו לא בטוח שזה באמת מה שאת מרגישה. לא ישלחו אותך לגיהנום בגלל זה.

ועוד היא חושבת שמה שהיא עשתה זה דווקא נכון.

למרות שהיא רואה איך אני נובלת. וכמעט מוותרת על כל השאר שקצת כן נשאר.

רואה.יודעת. אבל עדין בטוחה שעשתה טוב.

ויודעת כל כך שהלכו כמה שנים.אם לא יותר.

אומרת עדין שהיא אוהבת.

אבל אהבה כזאתי..

והיא לא מבקשת סליחה אפילו.כי היא כל כך בטוחה שעשתה את הצעד הנכון.

כואב.יכאב.ולא, זה לא יתגבר!!!

בבקשה!!עזרה!!!

רוצה לבוא לאישי לעידוד?

זה גם פוגע בו, לא נותן לו מנוחת הנפש...

לכן זה מציק לה, היא רוצה שתהיה בניהן הבנה ולא...

אז זה לא כזה פשוט להגיד לא...

המטרה זה לפתור את הבעיה ולא להשאר איתה...

('מרוססת'- מוזמנת לאישי)

לפחות עד שירצה את חברו...

אם מי שעשה לך עוול לא בא לבקש את סליחתך או לפחות להתנצל - את לא צריכה לסלוח לו.

בכל מה שקשור בדינים שבין אדם לחברו בכלל ודיני נזיקין בפרט יש את 5 הקטגוריות של תשלום : נזק, בושת, שבת, צער וריפוי.

אם על אף אחד מהרלוונטיים שבהם קיבלת פיצוי כלשהו הסליחה שלך היא לפנים משורת הדין בלבד.

את לא צריכה שום דבר, כל מה שתעשי הוא רק בגלל ליבך הטוב.

אז, סליחה על ההתפרצות- רק רוצה לומר, שסליחה היא השלמה. כשאתה סולח למשהו שקרה לך אתה מניח לו ונותן לעצמך להמשיך הלאה. להפסיק להיות תקוע במה שהוא עשה. לסלוח זה אומר שהתגברת הלאה.

כשאתה לא סולח אז אתה צריך להמשיך לקחת על עצמך את מה שהיה. כשאתה סולח אז יש בזה.. שחרור. מניחים למה שהיה ומתקדמים. זה נותן לך אפשרות להתגבר. כשאתה פגוע ממשהו אתה יכול להתגבר, אבל זה לא יהיה הכי שלם.

הסליחה היא בשבילך הרבה יותר מאשר בשביל מי שפגע בך.

אם אני אסלח על מה שהאדם הזה עשה לי- זה אומר שאני "מוותרת" לו.

השלמתי עם מה שהוא עשה. ב"ה אני עושה הכל כדי שזה לא ידפוק לי ת'חיים לגמרי ואני משתדלת ממש שזה לא יפגע בי.

אבל זה לא אומר שסלחתי לו. בכלל בכלל ב-כ-ל-ל לא.

אני לא סולחת ולא אסלח ואם אני אשמע שהוא עשה משהו דומה למישהו אחר אני אטפל בו אישית.

השלמתי עם המעשה. לא עם הבנאדם.

אדם שפגע בי בצורה כואבת מאד, אני לא אסלח לו, גם ביום כיפור, במיוחד כשהוא לא ביקש סליחה.

ויש לי שאלה- אפשר לדרוש ממנה לבקש ממני סליחה??? (כי לא ניראלי שהיא תעשה את זה אי פעם)

יעני, זה לא מהכבוד שלה לבקש ממני סליחה...

אדם מאד סלחן, וגם כשאני פוגע אני מתשדל לבקש סליחה, אבל יש מקרים חריגים שבהם אני לא מוכן לסלוח, ואם זה קורה משמע שזה היה ממש רציני..

ב"ה

חפשו בגוגל: "תסמונת השבוי" או "תסמונת שטוקהולם" (אפשר גם ב-ס')

לסלוח זה לפעמים מיותר, ומסוכן.

בלנ"ד מתישהו אכתוב תג'...

גם לי יש אותה בעיה אבל אצלי יש גם אחרי מלא פעמים שהיא התנצלה והמשיכה בלי להבין מה היא עושה לי....

אולי היא אפילו הבינה והמשיכה למרות זאת.

בפעמים הראשונות ממש ניסיתי לסלוח ולהבין אבל אז קלטתי שזה לא עוזר אלא רק נהיה יותר פוגע ויותר מסובך....

גם לי יש אשה אחת שהרסה לי את החיים, שברה אותי לרסיסים וריסקה את הביטחון העצמי שלי ואני עד היום לא מסוגלת לסלוח לה....שה' יסלח לי... זה כ"כ קשה...

מצד אחד כמובן שאין שום סיבה. בפרט כל עוד לא ביקשו סליחה. וגם מתייחסים בציניות לכל מה שהם עושים או שאני אומר. ואני מרגיש שזה ממש חוסר בריאות נפשי לסלוח להם. [אצלי זה לא היה אדם אחד]

מצד שני אני ממש מרגיש איך שזה פוגע בי ומפר לי את השלווה שבלב כשאני לא סולח.

מצד שלישי לא נראה לי שיש לי את הכוחות לסלוח. עוד לא השתקמתי מהפגיעה. ואני בעצם עוד לא יודע לגמרי על מה לסלוח

אין לי תשובה בנתיים

ברגע שאדם לא סולח הוא מתבשל בתוך הכעס שלו יותר ויותר. הכעס רק גדל והתסכול גדל. מניסיון- להתחפר בתוך כעס ותסכול זה לא כיף.

אני ממליצה-לסלוח. זה קשה מאוד אבל שווה.

וחוץ מזה- אני חושבת שכולנו היינו רוצים שיסלחו לנו. כולנו כל יום רוצים שהקב"ה יסלח לנו. אז אולי גם כדאי שנסלח..

כשממשיכים לזלזל בך ולדרוך עליך כאילו אתה לא קיים. והכל בציניות אכזרית כזו.. בכלל לא מבינים מה עשו לך. ואין(!) עם מי לדבר. סתם למחוק את עצמך מהמציאות?? זה לא מישהו שביקש סליחה באמת מעומק הלב...

סלחת לו, אבל הוא לא מבקש סליחה? לא בטוח שהוא יודע עד כמה הוא פגע בכלל..

ואם היה לי מחשבה סבירה שאם אסביר לו הוא יבין ויתחרט הייתי עושה את זה מזמן. הבעייה היא שהוא אדם קר וגם קצת ציני והוא בכוונה התנהג כלפיי ככה כאילו בשביל "לחנך" אותי (זה מחנך מסויים שהיה לי) והוא כ"כ שבר לי את כל האמון שלי לרסיסים. אמון בעצמי. אמון בחברים. בהורים. ואחרי שהוא עשה את זה- גם במחנכים עד כדי כך שאני עכשיו לא מסוגל להתייעץ עם שום גורם וזה פעם ראשונה בכלל שאני משתף למרות שזה היה לפני כמה חודשים.. והיו לי סיוטים בלילות ולחצים בחזה והתנהגות כפייתית ועוד כל מיני דברים.. והכל הוא עשה בכוונה מתוך אידיאולוגיה- חיפשתי הקשבה, הכלה וכו' והוא פירש את הכל כעצלות ותלותיות ועוד האשים אותי בכפיות טובה כלפיו ועל כל פתח של בדל של אמון שהיה לי- ניסיתי שוב לדון אותו לזכות ולנסות שוב לדבר איתו והוא ב"דווקא" רק התקשח בשביל להבהיר לי שאני אשם במצב שלי ובנסיון "לזרוק אותי למים" שכביכול זה מה שיעזור לי ובסוף גם זרק אותי מהישיבה ומאז אני בלי מסגרת ובלי יכולת נפשית לעבוד ולתקשר טוב עם הסביבה או לעשות שום דבר אחר בחיים.

הלוואי הלוואי והייתי יכול לסלוח. זה מתסכל בצורה לא נורמאלית. כי אני גם לא מצליח לכעוס. ואין לי מושג מה לעשות.

ודרך אגב, היו יומיים שבאמת החלטתי שאני כועס עליו ואז לבן שלו קרה משהו מאוד מפחיד והוא היה באישפוז. ואני שמעתי על זה והייתי אדיש בהתחלה. ולמחרת תפסתי את עצמי מה השתגעתי?? והתפללתי לרפואתו ואמרתי שאני סולח וכו' ואח"כ התברר לי שבדיוק באותו בוקר חל המהפך הגדול שתוך זמן קצר אח"כ הוא שוחרר מבי"ח. אין לי מושג אם זה קשור אליי בכלל או שזה סתם היה דמיונות שלי. אבל בגלל שכתבת נזכרתי. כי באמת מה? אני כ"כ סובל בגללו ואצלו יהיה הכל כרגיל ועוד אני אתפלל לטובתו??

תקשיב,

לדעתי אם אתה חושב שאין סיכוי שתדבר איתו והוא יבין אז אל תדבר איתו בכלל...

אבל אם יש סיכוי כלשהו ואפילו הקטן ביותר שאם תדבר איתו יזוז לו משהו בלב (תספר לו על התפילה והכעס... עם הבן שלו)

ותכניס לעצמך לראש שברגע שתסלח לו- זה לא- החיים שלו יהיו טובים ושלך ישארו כמו שהם, ממש לא!!!

אתה תתחיל בע"ה לאט לאט לחזור לעצמך, להאמין בעצמך ובאחרים..

קיצר תנסה לחשוב על לדבר איתו, ואם אין סיכוי, אז תסלח לו עם כל הקושי... (ואני מבינה שזה באמת ממש ממש קשה...)

ואפילו אם לא בשבילו- אז בשבילך!!!

אתה זקוק לסליחה הזאת!!

בהצלחה רבה!

לפי דעתי סלחנות יתר נותנת לגיטימציה לפגוע בך שוב ושוב.

אני אישית, אם היו פוגעים בי בצורה הרסנית, גם אחרי בקשת סליחה, לא בטוח שהייתי סולחת (יכול להיות גם שכן..)אבל, תלוי מאוד במקרה ,באדם הפוגע, ובהשלכות של המעשה.

מתוך הקטע הזה:http://www.kipa.co.il/ask/show/236065-%D7%9E%D7%94-%D7%96%D7%94-%D7%90%D7%95%D7%9E%D7%A8-%D7%9C%D7%A1%D7%9C%D7%95%D7%97

לקחתי פיסקה שאולי יכולה לעזור לך..

כמובן, שאם מדובר על פגיעה מאד מאד חמורה, או במקרה שאדם פוגע כל הזמן ולא מבקש סליחה, אין שום צורך לסלוח לו. כמו שחברה צריכה להתנהל באוירה טובה, כך, אסור שתהיה סלחנות לפשעים! אם מישהו באמת לא מתנהג כראוי, חשוב מאד ´לעשות עם זה משהו´, ולא להגיד, זה בסדר אני סולח, משום שזה בעצם מחזק את כוחות הרע. 

מקווה שבקרוב=)

מקרה שהיה פה, ופתחו שרשור יפה על זה

(אבל מהצד שפגע או משהו כזה

בס"ד

אני אומר מדעתי בלבד, שגם אני נפגעתי ממישהו, אמנם אני לא חושבת שבסדר גודל כמו שאת תיארת, אבל נפגעתי מאוד. שנים כעסתי על אותו אדם, ואני חושבת שהיה בזה גם צד מגוחך כי הוא אפילו לא ידע שנפגעתי ושאני סוחבת בלב עליו.

גם במקרה שלך, שהיא כן יודעת, אני חושבת שאולי בשבילה- את באמת לא צריכה לסלוח, אולי לא מגיע לה. אבל יותר מהכל- תסלחי לה בשבילך. כמה הקלה יש אחר כך כשהמטען הזה יורד לך מהלב, כמה תוכלי להמשיך הלאה. יהיה לך יותר טוב. ואפילו היא לא צריכה לדעת שסלחת לה- באמת שתסגרי את המעגל הזה בשבילך.

ועוד דבר, שמישהו אמר כבר לפני, ולי זה עוזר המון כשאני נתקלת במצבים כאלה כמו שתיארת בחיים שלי-
ה' מתנהג איתנו במידה שבה אנחנו מתנהגים עם אנשים. אם אנחנו נוהגים בסלחנות (ולא, לא בפראייריות!) , אם אנחנו משחררים וממשיכים הלאה, גם ה' יעביר לנו על דברים שאנחנו עושים.
וגם לא הייתי רוצה לסחוב על הגב שלי סבל של אנשים אחרים, לכן אני מאוד נזהרת ב"לברך" אנשים אחרים, לא משנה מה הם עשו לי.

המון הצלחה!
רק טוב.

בן אדם שהרס לך את החיים,

ממש לא צריך לסלוח לו, זה אפילו לא שאלה!!!

ממני-מתנחלת!!

אבא שלי סיפר לי סיפור על אדם צדיק שהאריך ימים ולאדם הזה באו אנשים ושאלו אותו :" איך זה שאתה חי כ"כ הרבה שנים? עשית מעשה טוב בחיים שלך??" 

 ענה להם: אני מאריך ימים מפני שאני מקפיד לסלוח לכל אדם!! 

מסקנה: לסלוח לאדם זה מאריך ימים ..(למרות שזה קשה ) 

בהצלחה לכם אנשים  

בתור אחת שחוותה מקרה מזעזע כזה,

אני מוחה בתוקף על על לסלוח למי שהרס לך ת'חיים!!!!

לא משנה מה בדיוק קרה לי, אבל אין לכם מושג כמה סיוטים יש לי מזה!!

עד לפני שנה, לא פתחתי מכתבים שקיבלתי, ונבהלתי ממש כל פעם שהטלפון צלצל

ובכלל ירד לי הביטחון עצמי, ולא בטחתי באף אחד,

היום זה כבר פחות, בגלל שעברתי לאולפנה, ויש לי חברות ומורות חדשות,

אבל עדיין, אני לא מסכימה להגיד את השם שלה או לכתוב אותו

ואם אני אראה ממש טיפה ממנה אני אברח ולעולם לא אסתכל שוב!!

ובטח שזה פוגע לי בחיים גם עכשיו, שלא נדבר על הטראומה מהמקרה הספציפי הזה...

גמני לא פותח הודעות ולא עונה לטלפונים לא מזוהים או מזוהים של אנשים שקשורים איכשהו ועלולים להזכיר לי ולו במקצת את אותם אנשים...

אבל בכ"ז כ"כ כ"כ הייתי רוצה להיות מסוגל לסלוח. זה כ"כ לא טוב לי בלב..

|אובד עצות|

אם הוא מבקש סליחה יש מקום לשקול

בדרך כלל אומרים לצד הפוגע, לבקש סליחה 3 פעמים ואם הוא סולח יופי אם לא יצאת ידי חובה

רק שבקריאת שמע לפני השינה אם את אומרת את הנוסח "הרני מוחלת וסולחת........." תוסיפי חוץ מאותו אדם כדי שלא יהיה שקר

או לשטו"ל

אף אחד לא רוצה פה לקרוא את מה שאת מציעה. אין לזה היענות.

אין כמעט אנשים חדשים שמצטרפים לפורומים אז מה שאת עושה זה פשוט לטמטם לנו את המוח.

אולי די כבר?!

בדיוק כמו בחיים האזרחיים

הציבור הדתי לאומי לא מתרכז בגבולות גזרה צרים - אלא נמצא בכל מגוון החיילות והתפקידים, קרביים, תומכי לחימה, ג'ובניקים, אנשי מחשוב, כלכלה, הנדסה, המון עתודאים שמתפזרים בכל יחידות הצבא עם סיום התואר בכל מגוון התפקידים הפתוחים בעתודה האקדמאית.

ובהמשך בחיים האזרחיים- בכל ענפי המשק, הכלכלה, התעשייה, האקדמיה, חקלאות, מסחר 

אבל בוודאי שיש הרבה הכוונה בציבור הדתי לאומי לצאת דווקא לתפקידים משמועתיים ומובילים בכל מקום ובפרט בצבא

אחד הפעילים זיהה אדם שהניח תפילין בשבוע שעבר והציע לו להניח שוב. להפתעתו, האיש ענה: "לא". כשנשאל מדוע, הוא הסביר בחיוך: "בפעם הקודמת שהנחתי אצלכם, הרגשתי התעוררות כל כך גדולה, שלא רק שקיבלתי על עצמי להניח בכל יום – אלא שכבר הזמנתי דוכן תפילין קבוע למספרה שלי!"

הופכים את העולם!
מתחברים - הנקודה היהודית שלי | קירוב לבבות והפצת יהדות