"תודה רבה על האוכל, היה לי מאוד טעים"

"תודה רבה על הכביסה"

תודה שנתת לי, תודה שעשית לי, תודה שהרשת לי.

הדבר הבא זה גם להראות את זה שאת מעריכה את העבודה שלה בכך שתעזרי לי ותעשי לה. למשל, לפנות את השולחן, להציע להכין לה כוס קפה וכו'.

ולגבי לקנות מתנה, אני חושבת שזה כבר פשוט תלוי במה שאימא שלך אוהבת. אבל כל מתנה קטנה בשילוב אמירה "זה רק בשביל להראות הערכה" תעביר את המסר.

אולי ספל שכתוב עליו "אמא הכי הכי" או משהו בסגנון?

ויש גם ספר לאמהות ממש חמוד שנקרא "אמא יש רק אחת" זה ספר כזה עם תמונות וכיתובים מצחיקים

ויש גם את הספר "מרק עוף לנפש, לאמהות.

וגם הרבה לעזור לה- לא צריך לחכות שאמא תראה עייפה- פשוט לשאול במה היא צריכה עזרה ולעשות בחיוך

יישר כוח לך, נשמע שאת ילדה מתוקה ומחונכת להפליא כל הכבוד!

לא להתחצף לא להפריע בשעת לילה מאוחרת פחות להתווכח

לא צריך דברים בומבסטיים- צריך עזרה יומיומית

ואני אמא ל2

אני משתדלת להודות על כל הדברים ולעזור אבל

אני רוצה משהו יותר מזה,משהו "גדול",מיוחד יותר מבדרך כלל

יהודיה מא"י,את יודעת איפה אפשר להשיג את הספרים שהצעת? נשמע לי טוב..

מתמונות קטנות ולכתוב "מים רבים לא יוכלו לכבות...

נראה לי שלאימא שלי קניתי בזמנו בסטימצקי.

ועכשיו אני נזכרת, הספר עם התמונות הוא מהסידרה "יש גם ימים כאלה"

אבל גם אין אותו, בטוח יש ספרי מתנה אחרים לאימא.

את פשוט אמא מושלמת.. 

ממליצה מאוד אם את מזדהה עם האמירה. נותן לאמא הרבה שמחה, גם אם אין מושלם בעולם..

פשוט בת נפלאה.

אני חושב שאם אמא שלך היתה רואה את ההודעה הזאת שלך, היא כבר לא היתה צריכה אף מתנה אחרת..

ששאלת כאן שאלה,

ומישהו אמר לך שאם היא תראה את השאלה - זו עצמה המתנה הכי גדולה...

מאחל לכל ההורים לזכות לרגשות כאלה של ילדיהם כלפיהם.

אני גם לא הורה....

ואני גם ממש מרגישה הערכה עצומה ממש לאמא המתוקה שלי...

האמת שכבר הרבה זמן אני חושבת איך אני יוכל להביע את זה. תודה לכולם!!

ובהצלחה..

אבל שיא הכיף!!

ונגיד שוקולד טעים או משהו שהיא אוהבת

קודם כל, אני מצטרפת למעריכים..זה יפה ומרגש מאוד וגם (וסליחה אם זה נשמע מתנשא) בוגר מאוד, כשרוצים להביע להורים את ההערכה והאהבה אליהן. כל ילד (כמעט) מעריך ואוהב את הוריו ברמות שונות, אבל כשרוצים להביע זו כבר עליית מדרגה!

אז שכוייח שכוייח

חשבתי על משו קצת מעניין.. אם אמך מתעניינת בתחום מסויים, או בכלל רוחנית.

את יכולה לארגן לה כמה מפגשים עם אנשים מעניינים-

יכול להיות נשות חינוך, נשים עם סיפור חיים מעניין (חזרה בתשובה, תחומי טיפול, מגורים, אורח חיים, הסתכלות, החלמה או התמודדות עם מחלה וכד')

זה יכול להיות גם שכנה, או חברה שלה מהעבר. לאו דווקא מישהי מפורסמת

אם לארגן את זה, אז עד הסוף: לברר מתי אפשרי לקבוע, לארגן בפרטים הטכניים- נסיעה, בייביסיטר (_אם צריך), טעימה לדרך ועוד

דבר נוסף-

לתת לה טיפול מפנק- עיסוי, שיאצו, טיפול במים, רכיבה וכד'

תצליחי, ותמשיכי לאהוב

גמאני ממש רוצה ולא יודעת איל אני מרגישה נגיד שלבוא סתם ככה "באמצע החיים ולהגיד לה אמא את מושלצת.."-זה קצת..

לויודעת איך להגדיר..(קיצ'י??)

כאילו..אני ממש מרגישה שהיא מושלמת והכל אבל..פאדיחות לא?

ואני אחת שמפרגנת המון..אבל באלי גם משהו מיוחד שהוא לא פאדיחות..יש למישו משו??

יכול להיות יצירה קלילה, סתם ערב שכל אחת מביאה משהו טעים, אוכלים ומדברים.

זה נקרא סיורי טבע עירוני. מגלים צמחים ובעלי חיים.

פיתות על הטאבון ביער..

זה עולה מעט כי זה רק תשלום למדריך.

החלטתי בשלב מסויים להגיע לסעודה מתוך גישה פנימית: אין לי ציפיות מאף אחד. אני לא אחראי על אף אחד. אני מתחיל שלום עליכם אחרי הודעה מספקת, מי שלא רוצה שלא יהיה. אני מקדש - מי שלא נמצא שיקדש לעצמו או שלא יקדש בכלל. אחרי כל כך הרבה סעודות שבהן ניסיתי להחזיק בכוח, לשלוט בסיטואציה, להשליט ''צורה של שולחן שבת'' - חלאס, זה לא שווה את הכעס.

אלה ילדים גם של הקב''ה ומנקודה מסויימת שייקח אחריות... או כמו שרבי נחמן אומר: ''וכן כשמגיע שבת או יום טוב, אזי אני מוסר כל ההתנהגות וכל הענינים והתנועות של אותו השבת או היום טוב להשם יתברך, שיהיה הכל כרצונו יתברך. ואזי איך שמתנהג באותו השבת ויום טוב שוב אינו חושב וחושש כלל שמא לא יצא ידי חובה בהנהגת קדושת אותו היום, מאחר שכבר מסר הכל להשם יתברך וסמך עליו יתברך לבד''

בקיצור, לשחרר וזהו. לאורך זמן השחרור הזה מביא לשיפור במצב. 

שיחות משפחתיות, צחוקים ודאחקות.

אולי התוכן מועבר בצורה מעיקה?

זה נשמע מאד מעיק.

למה לא פשוט לאכול ביחד, לפטפט ולספר חוויות מהשבוע שחלף?

אני מבינה את האידיאל שאתה רואה לנגד עיניך אבל נשמע שזה עושה יותר נזק מתועלת

מאוד מאוד מבינה אותך💔

מאוד כבר אמרתי?

אבל הכי חשוב שתהיה להם חוויה טובה משולחן שבת.

אל תכביד עליהם

תקליל

שישמחו בשולחן שבת, שיהיה כיף, קולות של צחוק, טעם מתוק וזכרונות טובים

צריך שילד יזכור חוויה חיובית משבת , שולחנו, וכלליותו .

תשחרר

שיעור כללי תעביר במקום אחר

בנוסף שים לב יש לך טווח גדול של גילאים

יש דרך!! בגישת "שפר" להורות תוכל למצוא דרך לשפר את סעודת השבת, לשפר את מערכת היחסים בתוך הבית, להבין את הדינמיקה שבין הורים וילדים ומכאן, השמים הם הגבול. חבל לסבול כשאפשר ליהנות מגידול הילדים. גישת שפר, המפתח להורות אחרת. 

אם כי ידיעה זאת, לא עוזרת במיוחד...

קח ממנו כמה טיפים. מנסיון.

1) תעלה נושא עם אמוציות לדיון, והם המדברים. ולא הקהל. אתה מנהל הדיון. 

2) תציב דרישה וציפייה, שאין שלילי בסעודה. רק חיובי !

3) תגרום לחוויה בשולחן, שירה חידונים וכו'

4) תעשה קואליציה עם שניים מהילדים בשירה או בדיון, השאר יצטרפו בהמשך.

5) תעשה קידוש מיד, אנשים רעבים הם אנשים עצבנים.... גם אתה.

6) תהיה אתה רק בחיובי ולא בשלילי.

8) תנמיך ציפייה, ותוציא מראש את כל התמונות והסירטונים והתיאורים מהידברות וכו' ששולחן שבת יש אוירה מדהימה ומשפחתית... לרוב זה לא כך, כל מה שבא ברוך הבא.

9) מסתבר שרוב הריבים הם על אותם דברים פחות או יותר כל שבוע, אוכל, מקום, וכו', תשב עם עצמך או אשתך ותפתור את הבעיות לפני שבת. [כגון חלוקת מקומות שונה]

10) בד"כ יש ילד אחד או שניים שהם עושים את הבלגן - תבודד אותם... בעדינות כמובן. ובלי לפגוע.

11) אם יש לך ילד עם הפרעת קשב ריכוז שייקח ריטלין גם בשבת.

12) אם יש לך הפרעה קח ריטלין לפני הסעודה ..... זה עובד. [וגם אם אין לך הפרעה.... זה עושה את העבודה...]

אם תרצה עוד, פנה אלי באישי.

לגבי ההקנטות- האם הן ממש מעליבות? האם ילדים יוצאים פגועים? אם כן זה (ורק זה) מצריך ומצדיק מלחמת חורמה. אם כולם בסבבה, תזרום.

לגבי זה שהילדים קמים- אנחנו מאוד קיצרנו את הסעודה תמורת זה שהם לא קמים.

יש לך אחריות על דברים מסויימים, ולילדים יש אחריות על דברים מסויימים (כמו כל דבר בחיים).

נראה שאתה עושה את מה שלדעתך מוטל עליך.

אתה לא יכול לשלוט על אחרים (קדרא דבי שותפי..)

תזרום עם הדברים הטובים שאתה עושה ואל תפנה למקומות שבהם אין לך ממילא שליטה

1. תדאג שלך ולאשתך יהיה כיף וטוב בשולחן. תיהנו, תאכלו טוב, תפטפטו בכיף, תספרו דברי תורה.

אנשים רוצים לבוא למקום שטוב בו, ושולחן שבת צריך להיות עונג, לא מטלה.

תנסי לשכול מכל שאר ההגדרות ופשוט לדאוג שיהיה לכם כיף, וכל השאר מפסידים...

2. אפשר להוסיף דברים שכיפיים לבני הבית, ואפילי לשאול מה אוהבים..

סבב של מה היה טוב השבוע, שירה ב2 קולות/סולו של שירים כיפיים והווי משפחתי.

3. לגבי הגדול שמקניט, זה בדרך כלל ככה או רק בסעודה? התנהגויות של הצקות או מריבות על מקום בשולחן זה מגיע מחיפוש מקום במשפחה, מתחושת מצוקה מול המקום שלי וכו.

כן כדאי לנתב אותו למקום שירגיש משמעותי, ושיש לו מקום ומשמעות במשפחה. אפשר לבקש ממנו להכין דבר תורה, לשיר איתך איזה שיר, לעזור בהגשה, או סתם לפרגן לו על משהו.

בכללי לשים לב שהוא בטוב, ומה קורה לו.

ילד שמציק זה ילד שמשהו מציק לו.

4. כמובן תפילות!!

לק"י

אמהות

הריון ולידה

ועוד

יש שם פסיכולוגים גברים מצוינים, אבל לא דתיים אם זה חשוב

אף פעם לא נהיה המעצמה הכלכלית של העולם כי אנחנו עם קטן.

לכן הנביאים אומרים שבעתיד הגויים יסייעו לנו כלכלית כמו שהאומן והמניקה עוזרים לתינוק קטן "והיו מלכים אמנייך ושרותיהם מניקותייך"

היא המדינה המערבית היחידה שהאוכלוסיה שלה מתרבה בעוד שאוכלוסיית המדינות המערביות האחרות צונחת.

ישראל היא מדינה שיש סיכוי לדור שלנו להזדקן בה בכבוד כי יש לה צעירים שישלמו מיסים למחלקת הרווחה.

כבר היום ישראל יכולה לקיים את התעשייה שלה ללא מהגרים (ברוב ענפי התעשיה, יש עבודות בבניין ובמוסכים ובסיעוד שזה יותר קשוח).

ישראל צפויה להגיע ל24 מליון נפש עד שנת 2100 ויש הערכות שזה יקרה עוד לפני כן.

בקיצור הבאת ילדים לעולם זה ברכה לישראל.

לא נראה לי שיום אחד נהיה מליארד כמו הסינים.

ואם מתישהוא נמנה מליארד, אז הסינים ימנו 500 מליארד (ויגורו בכוכבים אחרים או לא יודע מה יהיה. ובכלל השאלה אם ארץ ישראל יכולה הלכתית להתפשט על כל העולם, או שהטבעים ישתנו בעתיד או הטכנולוגיה בעתיד הרחוק תאפשר לנפח את כדור הארץ או לא יודע מה יהיה). בכל מקרה תמיד נהיה עם שמהווה אחוז קטן כמותית מהאנושות, ואף פעם לא נהיה המעצמה הכלכלית של העולם

אנחנו נכנסנו לגור בקראוון כשהיו לנו שני ילדים, ועברנו ממנו עם שלשה ילדים, והיה סביר.

לא זוכר כמה מ"ר הוא היה, אבל היו בו שני חדרי שינה - אחד לנו ואחד לילדים, שהיה בו מקום להשכיב את שלשת הילדים במרווח.

והיתה חצר גדולה שהילדים שוטטו בה בכל זמן שמזג האוויר איפשר את זה....