מביא לנו לשיעור מצגת, כולה מפות של איזור מזרח התיכון, הכל מקושקש בערבית,

סופק כפיים בחיבה נוטפת, מביט על המפה כמו על אהובה,

ואומר: "כמו שאתם רואים, מוחמד הלך מכאן, לכאן, לשם...."

וכולנו מהנהנים בלאות מיואשת... "כן, כל מילה בסלע..." 

וכשהוא נשאל למה לכל הרוחות הוא לא מתרגם לנו:

מה, זה הכי יפה ככה! אורגינללל!

[והוא יצר אותן!!! למען ה'... ]

כפרעליו נתן לי פטור משפה זרה...

עכשיו אפשר להמשיך הלאה.

אם יש כאן אנשים שלמדו איתי, אבל לא נורא)

- אל תשליכו ממה שאנחנו עושים למציאות, כי אין קשר (האדון מרצה במדעי הטבע)

- הסתכלתי עמוק בתוך לבך וראיתי שאתה... מתמטיקאי

- את זה כבר עשו כמה מתמטיקאים צרפתים משועממים

מרצה מסביר לנו שבמחקר הם בדקו אחוזי כיסוי של צמחים חד שנתיים, ונותן כדוגמה את הכלנית 

סטודנטית- "אבל כלנית זה לא חד שנתי"

מרצה-  "התייחסנו לכל העשבונים כחד שנתי"

סטודנטית- "למרות שזה לא"

מרצה-  "כן".

מבחן אמריקאי, על תשובה נכונה מקבלים נקודות, על אין תשובה אין נקודות, על תשובה שלילית מאבדים נקודות.

המבחן היה כה קשה, שנקבע "פקטור שורש"- תוספת ציון שנקבעת בהתאם לשורש הריבועי של הציון הנוכחי (או משהו כזה)

למרצה לא היה כח לחשב, לכן נתן לתוכנת MATLAB לעשות את זה..

אממה... חלק מהסטודנטים קיבלו ציון מתחת לאפס! וכידוע, שורש של מספר שלילי הוא מספר מרוכב..

אך את המרצה כל זה לא עניין, הוא נתן לתוכנה לקבוע.. 

ולכן קיבלו התלמידים הנחמדים תוספת ציון של מספר מדומה (מסומן ע"י i)!

ראש של מרצים למתמטיקה, לך תבין.

שמעתי על מבחן בבן-גוריון שבו מי שהחזיר טופס ריק - קיבל ציון מכסימלי. המבחן היה אמריקאי כאשר אם התשובה נכונה צריך לכתוב שהיא נכונה, ואם לא - לא לכתוב דבר (או משהו דומה). לא דומה, אבל הזכיר לי.

ממתי יש שאלות אמריקאיות במבחן של מתמטיקה?

אם יש דבר כזה אז רק בטכניון.

תלמיד: אני אשלח לך את זה במייל.

מרצה: תוך כמה זמן זה יגיע?

כיתה: 

קורס בשילוב של אמצעי טכנולוגיה בחינוך,

המרצה מסבירה שאפשר לשלב משחקים, מראה לנו דוגמא

(כאילו שאנחנו אהבלים שלא יודעים לכתוב בגוגל משחקים..אבל שיהיה..)

נכנסת להלבשת בובות ושעה מעצבת לה בובות בשיעור......

בחיי שזה לקח לה יותר מ- 20 דקות!!!

זה היה הורס.....

כל הסטודנטים יושבים מול מקרן והמרצה משחקת לה בהלבשת ברביות...

"כאן אני בוחרת שמלה"

"פה אפשר לשנות את עיצוב השיער.."

מאז אנחנו קוראים לה המרצה עם הברביות..

לק"י

וגם לקבל את המשכורת של המרצה הזאת..

אוי, שפכת אותי...

אפשר לכתוב. הוא תמיד היה אומר: "את זה למדתם בבית ספר עממי! בכיתה ג'? ב'? את זה למדתם בגן חובה!"

רק לדוגמא:

המרצה לסטודנט שמדבר המון: "אתה...אתה רווק, נכון?"

כן...למה?

כי אם היית נשוי היית יודע שלפעמים צריך לשתוק!

(מבטא צרפתי כבד....)

טוב, אחד עם שמות אבל חייבים:

הפרופ' אלכסנדר לסטודנט יגאל: "נו, אז יבגני...."

אבל לא קוראים לי יבגני!

נו, והסטודנט הזה בכלל קורא לי בוריס. זה השם שלי? לא!

(מבטא רוסי כבד...)

המרצה מדבר איתנו באמצע שיעור מבנים אלגבריים 1:

אז יש לנו בעבודה מין יום כזה שעשו לכל מי שיש לו ילד עם בר מצוה או בת מצוה.

ולי יש השנה גם ילד עם בר מצוה וגם ילדה עם בת מצוה.

אז אנחנו נוסעים באוטובוס, ויש רעש, וכולם מדברים הרבה הרבה....

למה אני מספר לכם את כל זה? (נו, למה באמת....)

כי אתם לפעמים מתנהגים ממש כמו ילדים קטנים.

"זה קוראים למושג הזה...אני ל איודע איך זה בעברית, ברוסית זה בלהבלהבלה...מישהו כאן יודע רוסית אולי יכול לתרגם?"

שיעור חדווא 1:

את זה אתם לא יודעים? את זה למדתם בתיכון! טוב, אז זה מסגרת שמשמעות שלה "למדנו בתיכון" (עושה מסגרת...)

נו, פרופסור, אבל שכחנו!

טוב, אז זה מסגרת שמשמעות שלה "למדנו אבל שכחנו". (עושה מסגרת כפולה...)

אותו מרצה...:

אם הייתם הנדסת תעשייה וניהול לא הייתי שואל אתכן למה זה ככה, אתם לא צריכים לדעת את זה...אבל אתם מתמטיקאים! אתם כן צריכים לדעת!

סטודנט יוצא באמצע התרגול:

סליחה, אני צריך ללכת...

לך כבר! גם ככה רק הפרעת לי כל השיעור!

טוב.....אולי זה מצחיק רק מי שמכיר...

אני אנסה להזכר בעוד אולי וכשיהיה לי זמן לכתוב. מזכיר נשכחות...

-ומה שאחינו בני עדת המתמטיקאים היו אומרים... (בכל פעם שמגיעים למד"ח כלשהיא, ש"מתמטיקאי צרפתי משועמם פתר")

~~~

-אבל למה בסל זה ג'יי?

-נו ג'יי, בסל!! (טוב, זה בשביל לשעשע אותי)

~~~

-כובע של... קונוס (המרצה כמעט אמר "כובע של ליצן", כשאחד הסטודנטים עזר לו להימנע מביטוי כה מביך ולא נאות למרצה מכובד כמוהו. עליו אמר אחד הסטודנטים, שהחיוכים שלו בדידים.)

~~~

אם רוצים, להרוג מישהו. זה מאוד חשוב, להרוג מישהו

~~~

כמו המטאטא, בשוליית הקוסם. שהלך להביא מים מהשירותים. (?!?  - ויש לי הקלטה של זה)

~~~

אני לא עושה את מועד ב' קשה יותר ממועד א' בכוונה (המרצה מ"כובע של קונוס" בשיעור האחרון של הסמסטר. אה, אז זה בטעות?)

~~~

ואחד פנומנלי:

זה אי של שפיות!! (המרצה של מד"ר מתלהב מהקורס שלו)

זהו, עשיתי וידוא אאוטינג, אם מישהו מכיר אותי...

במיוחד עם ההוא ששאל ״זה השם שלי?!?! לא!״

חחח 

תודה!!

"אני מרגיש בבית..אף אחד לא שומע אותי ! " - מיקרו כלכלה..

"בשבילי התנ"ך הוא לא ספר! " - 0:0: -מורה לתנ"ך..(מהתיכון..התעצבנה שבמקום נביא עם מפרשים בנות היו עם תנ"ך..אז הביאה הצהרה עצבנית ..ו..זהו..זה היה משפט עצום..)

היו מלא ואנלא זוכרת, אבל אם באלכם משו שנתקלתי בו..זה הולך ככה..(אינלי מושג היה או לא היה..אבל נקרעתי מצחוק.. )

בס"ד

מרצה דוס, מכניס לנו כל מיני מושגים בשעור מתמטיקה... ושבת שלום בסוף כל שעור (שמתקיים באופן קבוע ביום ראשון בצהרים! נוכחים סטודנטים מכל הסוגים כולל ערבים)

בסוף כל הוכחה במקום מש"ל (=מה שצריך להוכיח) כותבים ש"מ (=שמע מינה)

"זה ממש איסור דאורייתא לחלק באפס"

והכי שווה שלו:

המרצה מסביר מה זה "זמן עצירה":

נניח שאתם מנסים להסביר למישהו איך להגיע למקום מסויים. למשל "תפנה ימינה אחרי הרמזור השלישי" זה זמן עצירה, "תפנה ימינה 200 מטר לפני הרמזור השלישי" זה לא זמן עצירה.

(כלומר - דבר שאפשר כבר לדעת אם הוא היה או לא היה - זה זמן עצירה. מה שאי אפשר לדעת - זה לא)

ואז:

"למשל, אם אני אומר שאני מפסיק ללמד רגע לפני שתתחילו להרדם זה לא זמן עצירה"

סטודנטית: "מאוחר מדי..."

זה מתאים לבדיחות של סטודנטים, לא של מרצים...

נקרעתי!

קורס בתולדות האומנות

סקירה של סיגנונות פיסול בעולם העתיק

המרצה אומרת-

אז יש את סיגנון הפיסול הארכאי, שיש לו מאפיינים זה וזה וזה, הבעת הפנים היא כמו חיוך דבילי...

כעבור כמעט סמסטר- בחזרה למבחן- המרצה שואלת את הכיתה: "מה מאפין את הפיסול הארכאי?"

וכל הכיתה ביחד: "חיוך דבילי!"

בס"ד

לא של מרצה אבל בהחלט קשור לאוני'...

האוני' קבעה לי זמן לסידור מערכת... בדיוק בזמן שאני אמורה להיות באוני' ולהיבחן!!

אמרתי להורים שלי, והתגובה של אבא שלי:

"מה את רוצה מאוניברסיטה ברמת-גן???"

דכדוך וחרדה זה סיבה לעשות עבודה אבל זה לא מוריד את הערך שלך או משהו כזה.

כדאי למצוא מטפל

זה בהחלט מקל שיש את מי לשתף אבל לא פותר בכלל את הבעיה

וה-4 לא ברור

בפרשה הם היו בחברון.  

לא בקרית ארבע. 

קרית ארבע זה השם השני של חברוןף לפי התורה והנך

3 ילידי הענק, הם לא ראו את אבא שלהם?

חוץ מלצייר את תלמי יווני עם תלמים

יכולתי כבר לבקש? ג'לביה?

כמו שרואים מציורי יהודים בלכיש מבית ראשון, מנינוה.

כאפיה זה כנראה רק למדבר ערב שם השמש חזקה יותר ולא רוצים להשרף בעורף

@משה  אולי תרצה להשתמש בזה

לכל מיני שטויות מצחיקות

רוצה לקרוא?

זו הסקיצה השניה או השלישית (אשמח להערות והארות... לשיפור)

ילדה קטנה שבתוכי 

אל תעלבי אל תיפגעי

אני צריך אותך כמו מים 

בואי נשב בחוץ מול זריחת השמיים

אני צריך אותך אותך כמו שאת צריכה אותי

ואם בלילה תבכי תייבבי

אבוא ואתן לך חיבוק אמיתי

חיי חסרי כל אור בלעדייך

וחייך מסוכנים מאד בלעדיי

אני צריך את ליבך שתהיי מנועי

את צריכה את ראשי שאכוון את דרכך

נכתב בעת חיכוך נפש ונשמה. רוח וגשם. שכל ולב.

באמת, לרוב שולט עלי אדם ממין זכר שופע ביטחון עצמי ליצן חסר תקנה, אבל יודע להיות רציני, לפעמים בדיכאון (משתדל שלא יראו את זה), חבר טוב ואוהב מאוד. מחפש כל הזמן, ופילוסוף בלתי פשרן... הייתי קורא לאישיות שלו טיגריס, בודד פראי בלתי ניתן לאילוף, אבל כשמישהו נכנס לו ללב אז הוא בפנים. נקודה.

ולפעמים לוקחת עלי שליטה ילדה קטנה חסרת ביטחון, שבקושי מעזה לספר בדיחות כי אולי מישהו יצחק עליה... רוצה רק את הפינה שלה ושקט... אוהבת לקרוא, יכולה להתרכז ב3 דברים ביחד (ובגלל הפיצול קשב שלה גם לחשוב על שני דברים בו זמנית ממש...). לאישיות זו הייתי קורא תמנון. חכמה, ביישנית עושה הרבה...

אם כי היא גדלה לאורך השנים

תחושות/ חוויות/ פצעי ילדות

מופעים בעיקר בסיטואציות עם הילדים

ויש את התחושות של הילדה היותר גדולה שזה בעצם גרסה צעירה יותר של עצמי

איתם אני בעיקר בתהליך

לקחת את הכאבים/ טעויות/ הצלחות ללמידה ולא לתת להם לנהל אותי

תודה

כרטיס למופע שהוא אוהב, ספר מסוג האהוב עליו, ארוחה עם

חבר , מנוי על משהו (אבל זה יותר מהסכום המדובר, בגד

עניבה (אם הוא משתמש), כיפה מיוחדת וכד')

אהבתי את הרעיון של מופע שהוא אוהב

נראה לי שאזמין כרטיסים לשנינו

תודה💖

העניין שלו

זה הבעיה עם בנים,

לבנות הכי קל לקנות מתנות

בטח שיש דברים שמעניינים בנים. הוא רגיל? הוא חנון?

לקנות לו בהקשר הזה

הוא די רגיל, טיפה חנון...

מעבדת AI

ארון תקשורת לAI

שרת אחסון לAI

אני עדיין לא אחות של @משה 

ספר דווקא אחלה רעיון רק הילד בצבא ואין לו זמן לקרוא

תודה על הרעיונות🙏

ספר עם פתק החלפה.

אבל זה באמת לפי האדם...

אבל חשבתי או לקנות משהו פיזי, שישאר איתה וישמש להמשך (והרעיון הראשון היה מזוודה/תיק).

וגם לעשות איזה ערב משפחתי כלשהו ל'ברכת הדרך', רק אין לי רעיון מה עושים בערב הזה...

איך היא תצטרך לנסוע ולהתנייד, תדירות החזרה הביתה.  

בתחבורה ציבורית מסודרת, אוטובוסים ורכבות, מזוודה על גלגלים יותר נוחה מתיק ענק על הגב.

יש עדיין בנות עם תיקים ענקיים, אבל יש הרבה מאוד, ואולי הרוב לדעתי האישית, עם מזוודות.  

מי שחוזרת כל שבוע הביתה, צריכה משהו גדול להתארגנות ההתחלתית אך לנסיעות השבועיות תיק קטן.  

מי שחוזרת הביתה רק פעם בכמה שבועות, בגלל אופי השירות, ברור שתצטרך משהו גדול מאוד בנפח.   

אם יש שם מזרן נוח? נקי?

כנ"ל שאר הדברים.

ואם הכל טוב שם

מה היא אוהבת?

יש לה תחביבים?

ותמיד אפשר לקנות מכונת גלידה לדירה

זה נראה לי פינוק נחמד