מביא לנו לשיעור מצגת, כולה מפות של איזור מזרח התיכון, הכל מקושקש בערבית,

סופק כפיים בחיבה נוטפת, מביט על המפה כמו על אהובה,

ואומר: "כמו שאתם רואים, מוחמד הלך מכאן, לכאן, לשם...."

וכולנו מהנהנים בלאות מיואשת... "כן, כל מילה בסלע..." 

וכשהוא נשאל למה לכל הרוחות הוא לא מתרגם לנו:

מה, זה הכי יפה ככה! אורגינללל!

[והוא יצר אותן!!! למען ה'... ]

כפרעליו נתן לי פטור משפה זרה...

עכשיו אפשר להמשיך הלאה.

אם יש כאן אנשים שלמדו איתי, אבל לא נורא)

- אל תשליכו ממה שאנחנו עושים למציאות, כי אין קשר (האדון מרצה במדעי הטבע)

- הסתכלתי עמוק בתוך לבך וראיתי שאתה... מתמטיקאי

- את זה כבר עשו כמה מתמטיקאים צרפתים משועממים

מרצה מסביר לנו שבמחקר הם בדקו אחוזי כיסוי של צמחים חד שנתיים, ונותן כדוגמה את הכלנית 

סטודנטית- "אבל כלנית זה לא חד שנתי"

מרצה-  "התייחסנו לכל העשבונים כחד שנתי"

סטודנטית- "למרות שזה לא"

מרצה-  "כן".

מבחן אמריקאי, על תשובה נכונה מקבלים נקודות, על אין תשובה אין נקודות, על תשובה שלילית מאבדים נקודות.

המבחן היה כה קשה, שנקבע "פקטור שורש"- תוספת ציון שנקבעת בהתאם לשורש הריבועי של הציון הנוכחי (או משהו כזה)

למרצה לא היה כח לחשב, לכן נתן לתוכנת MATLAB לעשות את זה..

אממה... חלק מהסטודנטים קיבלו ציון מתחת לאפס! וכידוע, שורש של מספר שלילי הוא מספר מרוכב..

אך את המרצה כל זה לא עניין, הוא נתן לתוכנה לקבוע.. 

ולכן קיבלו התלמידים הנחמדים תוספת ציון של מספר מדומה (מסומן ע"י i)!

ראש של מרצים למתמטיקה, לך תבין.

שמעתי על מבחן בבן-גוריון שבו מי שהחזיר טופס ריק - קיבל ציון מכסימלי. המבחן היה אמריקאי כאשר אם התשובה נכונה צריך לכתוב שהיא נכונה, ואם לא - לא לכתוב דבר (או משהו דומה). לא דומה, אבל הזכיר לי.

ממתי יש שאלות אמריקאיות במבחן של מתמטיקה?

אם יש דבר כזה אז רק בטכניון.

תלמיד: אני אשלח לך את זה במייל.

מרצה: תוך כמה זמן זה יגיע?

כיתה: 

קורס בשילוב של אמצעי טכנולוגיה בחינוך,

המרצה מסבירה שאפשר לשלב משחקים, מראה לנו דוגמא

(כאילו שאנחנו אהבלים שלא יודעים לכתוב בגוגל משחקים..אבל שיהיה..)

נכנסת להלבשת בובות ושעה מעצבת לה בובות בשיעור......

בחיי שזה לקח לה יותר מ- 20 דקות!!!

זה היה הורס.....

כל הסטודנטים יושבים מול מקרן והמרצה משחקת לה בהלבשת ברביות...

"כאן אני בוחרת שמלה"

"פה אפשר לשנות את עיצוב השיער.."

מאז אנחנו קוראים לה המרצה עם הברביות..

לק"י

וגם לקבל את המשכורת של המרצה הזאת..

אוי, שפכת אותי...

אפשר לכתוב. הוא תמיד היה אומר: "את זה למדתם בבית ספר עממי! בכיתה ג'? ב'? את זה למדתם בגן חובה!"

רק לדוגמא:

המרצה לסטודנט שמדבר המון: "אתה...אתה רווק, נכון?"

כן...למה?

כי אם היית נשוי היית יודע שלפעמים צריך לשתוק!

(מבטא צרפתי כבד....)

טוב, אחד עם שמות אבל חייבים:

הפרופ' אלכסנדר לסטודנט יגאל: "נו, אז יבגני...."

אבל לא קוראים לי יבגני!

נו, והסטודנט הזה בכלל קורא לי בוריס. זה השם שלי? לא!

(מבטא רוסי כבד...)

המרצה מדבר איתנו באמצע שיעור מבנים אלגבריים 1:

אז יש לנו בעבודה מין יום כזה שעשו לכל מי שיש לו ילד עם בר מצוה או בת מצוה.

ולי יש השנה גם ילד עם בר מצוה וגם ילדה עם בת מצוה.

אז אנחנו נוסעים באוטובוס, ויש רעש, וכולם מדברים הרבה הרבה....

למה אני מספר לכם את כל זה? (נו, למה באמת....)

כי אתם לפעמים מתנהגים ממש כמו ילדים קטנים.

"זה קוראים למושג הזה...אני ל איודע איך זה בעברית, ברוסית זה בלהבלהבלה...מישהו כאן יודע רוסית אולי יכול לתרגם?"

שיעור חדווא 1:

את זה אתם לא יודעים? את זה למדתם בתיכון! טוב, אז זה מסגרת שמשמעות שלה "למדנו בתיכון" (עושה מסגרת...)

נו, פרופסור, אבל שכחנו!

טוב, אז זה מסגרת שמשמעות שלה "למדנו אבל שכחנו". (עושה מסגרת כפולה...)

אותו מרצה...:

אם הייתם הנדסת תעשייה וניהול לא הייתי שואל אתכן למה זה ככה, אתם לא צריכים לדעת את זה...אבל אתם מתמטיקאים! אתם כן צריכים לדעת!

סטודנט יוצא באמצע התרגול:

סליחה, אני צריך ללכת...

לך כבר! גם ככה רק הפרעת לי כל השיעור!

טוב.....אולי זה מצחיק רק מי שמכיר...

אני אנסה להזכר בעוד אולי וכשיהיה לי זמן לכתוב. מזכיר נשכחות...

-ומה שאחינו בני עדת המתמטיקאים היו אומרים... (בכל פעם שמגיעים למד"ח כלשהיא, ש"מתמטיקאי צרפתי משועמם פתר")

~~~

-אבל למה בסל זה ג'יי?

-נו ג'יי, בסל!! (טוב, זה בשביל לשעשע אותי)

~~~

-כובע של... קונוס (המרצה כמעט אמר "כובע של ליצן", כשאחד הסטודנטים עזר לו להימנע מביטוי כה מביך ולא נאות למרצה מכובד כמוהו. עליו אמר אחד הסטודנטים, שהחיוכים שלו בדידים.)

~~~

אם רוצים, להרוג מישהו. זה מאוד חשוב, להרוג מישהו

~~~

כמו המטאטא, בשוליית הקוסם. שהלך להביא מים מהשירותים. (?!?  - ויש לי הקלטה של זה)

~~~

אני לא עושה את מועד ב' קשה יותר ממועד א' בכוונה (המרצה מ"כובע של קונוס" בשיעור האחרון של הסמסטר. אה, אז זה בטעות?)

~~~

ואחד פנומנלי:

זה אי של שפיות!! (המרצה של מד"ר מתלהב מהקורס שלו)

זהו, עשיתי וידוא אאוטינג, אם מישהו מכיר אותי...

במיוחד עם ההוא ששאל ״זה השם שלי?!?! לא!״

חחח 

תודה!!

"אני מרגיש בבית..אף אחד לא שומע אותי ! " - מיקרו כלכלה..

"בשבילי התנ"ך הוא לא ספר! " - 0:0: -מורה לתנ"ך..(מהתיכון..התעצבנה שבמקום נביא עם מפרשים בנות היו עם תנ"ך..אז הביאה הצהרה עצבנית ..ו..זהו..זה היה משפט עצום..)

היו מלא ואנלא זוכרת, אבל אם באלכם משו שנתקלתי בו..זה הולך ככה..(אינלי מושג היה או לא היה..אבל נקרעתי מצחוק.. )

בס"ד

מרצה דוס, מכניס לנו כל מיני מושגים בשעור מתמטיקה... ושבת שלום בסוף כל שעור (שמתקיים באופן קבוע ביום ראשון בצהרים! נוכחים סטודנטים מכל הסוגים כולל ערבים)

בסוף כל הוכחה במקום מש"ל (=מה שצריך להוכיח) כותבים ש"מ (=שמע מינה)

"זה ממש איסור דאורייתא לחלק באפס"

והכי שווה שלו:

המרצה מסביר מה זה "זמן עצירה":

נניח שאתם מנסים להסביר למישהו איך להגיע למקום מסויים. למשל "תפנה ימינה אחרי הרמזור השלישי" זה זמן עצירה, "תפנה ימינה 200 מטר לפני הרמזור השלישי" זה לא זמן עצירה.

(כלומר - דבר שאפשר כבר לדעת אם הוא היה או לא היה - זה זמן עצירה. מה שאי אפשר לדעת - זה לא)

ואז:

"למשל, אם אני אומר שאני מפסיק ללמד רגע לפני שתתחילו להרדם זה לא זמן עצירה"

סטודנטית: "מאוחר מדי..."

זה מתאים לבדיחות של סטודנטים, לא של מרצים...

נקרעתי!

קורס בתולדות האומנות

סקירה של סיגנונות פיסול בעולם העתיק

המרצה אומרת-

אז יש את סיגנון הפיסול הארכאי, שיש לו מאפיינים זה וזה וזה, הבעת הפנים היא כמו חיוך דבילי...

כעבור כמעט סמסטר- בחזרה למבחן- המרצה שואלת את הכיתה: "מה מאפין את הפיסול הארכאי?"

וכל הכיתה ביחד: "חיוך דבילי!"

בס"ד

לא של מרצה אבל בהחלט קשור לאוני'...

האוני' קבעה לי זמן לסידור מערכת... בדיוק בזמן שאני אמורה להיות באוני' ולהיבחן!!

אמרתי להורים שלי, והתגובה של אבא שלי:

"מה את רוצה מאוניברסיטה ברמת-גן???"

אתה שואל כמה היינו מוכנים לשלם בכדי שיצנזרו לנו סרטים? אם גוי היה עושה את זה.. הייתי משלם הרבה.

בטח לא 2 שקל..

במקום לצנזר ולשפר את בעיות הצניעות בעיתונות החילונית, יש עיתונות המותאמת לציבור הדתי.  

נראה לי מוזר לצרוך תוכן ומדיה עם בעיות צניעות גם אם יש מי שיחתוך וידביק וינקה את מה שמפריע. 

ולא רק מצנזר בקטע של להסתיר, אז אולי יש בעיה אחרת של עצם הסרט והתוכן שלו. זה כבר דבר אחר..

יש גם בעיה של אלו שצופים כדי לסנן, אבל אולי אתה מתכוון אם איזה אלגוריתם.

מדובר כמובן על סרטים או סדרות שבגדול הן 'נקיות', אבל לפעמים יש פתאום כמה שניות של בעיה.

הסינון מתבצע ע"י AI ולא ע"י שום אדם יהודי וכד'.
השאלה הייתה האם מבחינתכם הייתם משקיעים סך מסוים שעבור כל סרט או פרק שאתם צופים - תוכלו לשים אותו בתוכנה שתעבור על כולו ותחתוך את המקומות הבעיתיים.

גם מבחינה רעיונית אז כן

אבל הרבה פעמים סרטים אפילו בלי קשר לחוסר צניעות לא תואמים את הלך הרוח של יהודי.

נ.ב

המטרה של סרטים היא לא לשרוף את הזמן או להוות ריגוש אלא ללמד דרך חוויה

כי זה גם ככה מחנך מהדלת האחורית... אז צריך לראות שזה עונה גם על זה 

וזה מסובך, לכן הפיתרון הוא כמו שכתב @פ.א. 

סרט זו חוויה חזקה ולכן זה כלי שאפשר לרתום אותו לקדושה את לא חושבת?

לשעתיים מטרדות היום יום, מלחצים ודאגות.

הולכים לקולנוע או צופים בבית בסרט, יוצאים להצגה,  כדי להכנס לזמן קצר לעולם אחר.  ההפוגה הזו מעניקה למוח "מנוחה" מרעשי הרקע של המציאות.

לפעמים אנחנו נהנים אפילו מסרטים שגורמים לנו לפחד או לבכות. זה קורה כי המוח שלנו יודע שזה "רק סרט" 🙃

מי מחפש לקבל שעת חינוך בצפייה בסרט?

לשם כך יש שיעורים ולימודים.

סרט הרבה מחצין דברים ומציג אותם בדו מימד ולפעמים תלת מימד חזותי

יש נושאים יפים וחשובים שמעבירים אותם בסרט,

עדיין הדיבור ןהעומק שבשיח או לימוד אמיתי מתוך ספר, נותן מימד אחר שא"א להעביר בצורה שטחית וצבעונית

נראלי שמסר או תוכן אמיתי או רעיון זה דבר שצריך עיבוד או שיח עמוק, לא דרך רדודה

שתעביר אותו

או תתיימר לחנך איתו  

בסרט יש יתרון שאין בלימוד מספר וכן להיפך.

זה כמו סיפור רק בצורה משודרגת וחיה יותר. בעיניי אין רע בלשלב... כל עוד הסרט חיובי.

ולאו דווקא בתור שעת לימוד, גם בשביל העשרה.

בין אם תרצה ובין אם לא הסרט מעביר מסרים, ובצורה הכי חזקה שיש... שאגב המטרה שאתה מתאר לענ"ד לא אידאלית בכלל. זה לברוח מהמציאות. אבל אם כבר, אז לפחות שיהיה משהו יחסית מועיל ולא מזיק. (מסייגת שאין בעיה בעיניי שיציאה לסרט תהיה שעת בילוי מדי פעם, אבל שוב שזה יהיה סרט חיובי)

בניגוד למדיום ויזואלי שבו הכל מוגש לנו "מוכן", הקריאה דורשת מאיתנו להיות שותפים ליצירה. כששוקעים בספר טוב ומעניין, אנחנו בונים בדמיון שלנו את הדמויות, את תיאור המקומות, המוח שלנו הוא זה שמפיק את הסרט מהמילים הכתובות. וממש נכנסים למציאות המתרחשת בספר, ומתנתקים זמנית מהמציאות סביבי בזמן שאני שקוע בספר.  

וכשעוצרים באמצע קריאת ספר וחוזרים אליו כעבור יום/יומיים, שוב צריך להכנס למציאות המדומיינת של העלילה. 

סרט יכול למלא בהשראה, להעשיר וללמד כמו ספר, אבל אם המטרה היא להסיח את הדעת מהמציאות אז משהו במציאות לא תקין. אלו שתי מטרות שונות. לא קוראים או צופים רק בשביל להפעיל את הרגש ולכבות את השכל... מסכים?

וככה גם מספר טוב.

נראה לי מרחיק לכת להגדיר יציאה לסרט שנהנים ממנו, ובעקבות כך התנתקות לשעה/שעתיים, כבריחה מן המציאות. 

כי המטרה מוגדרת, כמו שמכניסים מנוחה בלו"ז אבל זה לא מה שהיה נשמע שאמרת. חוץ מזה גם בילויים צריכים להיות כשרים, ותאמין לי שאין בזה אמצע בד"כ... או שזה חיובי וממלא, או שזה מוריד.

אכן אפשר היה להבין ממני משהו אחר ממה שהתכוונתי

אז אני בא להדגיש שאני מדבר על יציאה לבילוי מידי פעם כדי להינות מהפנאי ולא כדי לברוח ממציאות חיים, מצרות ובעיות. 

לדעתי, לאדם הממוצע טלפון ב-1,000 ש"ח (מהדור האחרון של שיאומי למשל) יכול לספק את כל הצרכים +++. 

אבל אם למשל חשוב לך מצלמה מעולה, כזאת שתאפשר לך לפתח את התמונות שצילמת בלי שיראו שזה צולם בטלפון (כלומר בלי פיקסולים, מריחות וטשטושים), אז המחיר כבר קופץ פי כמה...

נתונים נוספים שאם הם חשובים לך, יכולים להשפיע על המחיר: עמידות למים ואבק, בהירות מסך (לנוחות צפייה באור שמש), עמידות לנפילות, זיכרון RAM (ככל שגבוה יותר - הטלפון יוכל לשרוד יותר משימות גם בלי להאט ולהיתקע), קליטה של דור 5 (מאז שיש לי דור 5 - אני כבר לא מחפש WIFI באף מקום, כי האינטרנט שלי במכשיר יותר מהיר מרוב הרשתות הביתיות), אפשרות לסים וירטואלי (בשביל להתחבר לחברות סלולר בלחיצת כפתור בלי צורך בסים פיזי, כולל למשל אם רוצים חבילת גלישה בחו"ל כמעט בחינם), טעינה מהירה, סוללה חזקה...

מכשיר שמצטיין בכל מה שכתבתי עכשיו, כנראה יעלה לפחות 3,000 ש"ח. אבל מי שלא חייב את כל התכונות האלה, בהחלט יכול לקנות מכשיר פשוט יותר.

נקודה למחשבה: מכשיר פשוט של היום שעולה רק 1,000 ש"ח, הרבה יותר משוכלל ומתקדם ממכשיר דגל שעלה לפני 5 שנים 3,000 ש"ח.

הכל תלוי מה תרצי לעשות עם זה

לאחרונה קולגה רכשה את הדגם האחרון של אייפון הכי טוב.

עלה 7000+

שאלתי אותה מה הצורך, היא הסבירה שהיא מצלמת הרבה סרטונים לפרסום העסק שלה והיא חייבת שזה יהיה הכי טוב שיש

לעומת זאת.

אצלי התכונה הכי חשובה במכשיר סלולרי זה אינפרא אדום. לצורך שליטה במזגנים במקום עבודתי. לכן חיפשתי דווקא את התכונה הזאת. 

כי זה יכול להיות כלי זניח שאת לא נוגעת בו כמעט וזה יכול להיות מרכז היום שלך ללימודים / עבודה וכאלה.

אם למשל את מצלמת ועורכת סרטונים זה גם שיקול ובגלל זה כדאי לחשוב עם עצמך מה הפונקציות שחשובות לך ומה התקציב.

זה תלוי למה את משתמשת...

וגם לכל חברה ודגם יש יתרונות וחסרונות

אני מציע לך אם את באמת פחות מבינה ומכירה את העולם הזה של מפרטים של פלאפונים וההבדלים ביניהם

אז פשוט תכתבי מה השימושים שאת עושה בפלאפון וכמה מהם במקביל

אם בא לך אז יכולה גם לומר איזה מכשיר יש לך עכשיו ומה את מרוצה ולא מרוצה ממנו ככה יהיה מקום להשוואה וידעו לתת לך יותר מדויק

אם יש לך גם חברה של פלאפונים שאת רוצה רק מהם אז תכתבי

לשנות הרגלים רעים

ליצור הרגלים טובים

כשהבנתי את הקונספט של ההרגל זה הפך קל

ממליצה על ספר כוחו של הרגל

הוא מסביר את הרעיון של

טריגר- פעולה- תגמול

איך להיפטר/ ליצור הרגל

או ליצור הרגל זה תהליך מתמשך

הרבה אנשים אוהבים תוצאות של כאן ועכשיו

לא אוהבים תהליכים

וזה גורם לקושי בהשגת דברים

אני כן אוהבת תהליכים

מסוגלת לראות את התוצאה העתידית ולחכות בסבלנות

לרוב גם נהנת מהדרך

לכן בעיניי זה לא קשה

אחרים בטח יקראו לזה קשה עד בלתי ישים

ממליצה לקרא קצת טורים של הרב יצחק פנגר

ללכת בצעדים קטנים 

ולחלק את החזון הגדול למטרות קטנות ברות ביצוע

לפני כמה שבועות בעלון הידברות הרב פנגר רשם טורים בנושא שינוי התנהגות

ופירט איך לעשות את זה צעד צעד

זה עלונים לפני חודש- חודש וחצי ככה.

לגבי הצעדים הקטנים-

נגיד שאתה רוצה לרוץ מרתון שזאת המטרה הגדולה, אז

קודם אפשר כצעד ראשון להגביר מוטיבציה ובמקביל להוריד את המושג המופשט (רוצה לרוץ מרתון)

לפס מעשי (שינויים קטנים - לשים את הנעליים ליד הדלת, אפילו בלי לנעול, בשלב מאוחר יותר לקבוע זמן לריצה)

כשהייתה לי מטרה גדולה

השיטה של צעדים קטנים עזרו לי להגיע אליה....

היום אני מתמודדת עם דברים שאותה טכניקה בהחלט תשמש אותי

רק צריך לרצות

ולעשות משהו קטן בכיוון. 

ומוסיפים כמה שיכולים

לא מפחד לדבר בשם עצמו

וכנראה לא פותח פצלש

אבל היום אני כבר רק מפה כמעט

ולא כ"כ משתמש במקורי

היה לי כינוי בלי הנקודה ושכחתי את הסיסמא אליו

לפני הרבה שנים

מלבד אחד כמו מבולבלת, לא זוכר מה הפצלש

אוי, עלית עלינו🙈

@מבולבלת מאדדדד , באיזה ניק נשתמש?

אומנם פתחתי הרבה בעבר אבל ברשמי אני קופץ מידי פעם לבנות מרכלות עלי אבל לא יותר מכך.

אני אפילו לא מכוון את זה.. אני פשוט מתחבר ומה שיוצא לי בהתחברות אני מתחבר.. חחח

צריך ללחוץ על שיחות אישיות בתפריט הצד ולא בתוך הכרטיס האישי

אכן זה מבלבל

העביר להסטוריה

אם לוחצים על 'הסטוריה' רואים את כל השיחות הסגורות

אין לי "מקום" בעולם... אני כאן כל רגע שה' מחליט שאהיה כאן, כל רגע מחדש. 

שליחה, כל מה שיש לי זה מה', ממה שהוא נותן לי משתדלת לתת.

אחרים רואים את מה שאני באמת מכוונת. כשאני מצליחה באמת לכוון ולהיות בתודעה של מה שכתבתי לפני- אנשים רואים את זה, זה ממש כאילו "שם ה' נקרא עליך ויראו ממך". יראת כבוד כזו.

אבל לא תמיד אני ככה, וכשאני פועלת ממניעים אגואיסטים זה ניכר.

אין לנו תפקיד אחד בעולם חוץ מלעשות את רצון ה' ולהתקרב אליו.

וזה כן בא ביחד עם מודעות עצמית, לראות מה הכלים שה' שם לך.

אם זה יכולת לשמח אנשים, אם זה לימוד שאתה צריך להפיץ... מבינים את זה לפי מה שקורה איתך, אתה יודע במה אתה טוב, ועדיין כל פעם ה' שם אותך בסיטואציה אחרת, כל רגע בפני עצמו. 

יכול להיות שאתה אדם תוסס ואתה יודע איך להשתמש בזה לטוב אבל עכשיו ה' רוצה אותך בפקק ולראות איך אתה מגיב ואם תתעצבן. זה מלא דברים. המגמה היא אחת.

היא הדרך, לא המטרה. 

מי שמתקבע על התכונה שבעיניו היא התפקיד שלו עלול לחטוא לעיקר.

כי תמיד חשבתי שכישרון ויעוד קשורים זה לזה.

תוכלי לבאר את כוונתך?

ברור לי מאד

לעשות טוב לעצמי ולאחרים

ללמוד ולהשתפר מיום ליום

אני לא מוטרדת ממה אנשים אחרים חושבים על התפקיד שלי

את התפקיד שלי רק אני קובעת ושאחרים יתעסקו בתפקידים שלהם

יעוד של כל מי שרוצה בזה

לא רואה צורך לתחום את תפקידי לתחום מסוים 

בסוף, זה תלוי במינון של כמה אתה צורך. כי אם תגזים אתה בסוף תמצא את עצמך בחמש לפנות בוקר מתעורר ליד פח זבל עם גרביים שהם לא שלך.

ככה זה בחיים. צריך לקבל אותם כמו שהם. כל ניסיון להתכחש להם נועד לכישלון. כי מה הם החיים אם לא צבר אירועים שמפריעים לנו לישון?

זה מונע מהמצב להדרדר למקומות לא נעימים.

יש צד טוב שאפשר להתבטא ככה, כשאתה ממש לא מול השני.

השיקול שלך מאוד רציני, וזה יכול למנוע הרבה דברים לא נעימים.

קשה להכריע.

ברור לי, צריך להיזהר מאוד במה שכותבים, אבל אולי לא יותר מדי.

אבל לצערי מהצד השני, כעסתי על מישהו ולא רציתי להסביר...

כשמישהו מכעיס אותי כל כך ואח"כ עוד שואל למה אני כועסת, זה עוד יותר מרגיז ומתסכל וגומר את הסבלנות. כאילו... אתה עושה דבר כל כך מציק ולא ברור לך על מה אני כועסת?? זה מעלה את התחושה שמדובר בהיתממות ולא באמת ברצון כנה להבין למה כעסתי..

אני חושבת שהפתרון במצב כזה הוא פשוט להתרחק ממי שכועס עליך, אם אתה חשוב לו, כשהוא ירגע הוא יפנה אליך בעצמו...

ומה עשית כשזה קרה לך? פשוט חיכית?

לא חשבתי על האופציה הזו למרות שחז"ל אמרו "אל תרצה את חברך בשעת כעסו".. כי שם בסוף מדובר בחברך שבסוף ישקף לך את המצב.

יכול להיות שיש 0.000000000000000000001% שזה לא קיים אצלם

שם קוד,

אליאס,

דיקסיט,

עידן האבן,

טיקט טו רייד,

Robo rally,

The crew,

Avalon,

Shadows over Camelot,

Nefarious,

Colloretto,

סושי גו,

אזול,

Draftasorus

מה זה השמות האלה אתה בטוח שזה בישראל?😂

ממש תודה!

מה ה3 הכי מומלצים בעיניך? (חוץ משם קוד ואליאס)

ולא יודע אם תרגמו אותם, בכל מקרה, בכלל המשחקים שפירטתי אין מלל כמעט.

תלוי מה הסגנון שאת מחפשת?

האורך? מספר השחקנים?

טוב אז יש לי שיעורי בית לחקור.

לא משנה הסגנון והאורך העיקר שיהיה אפשר גם בשני שחקנים ומעלה ולא מ-4

שם קוד (יש לו גרסה לזוג),

אליאס,

דיקסיט (אפשר לבצע התאמות שיעבוד לזוג),

Avalon,

Shadows over Camelot

סושי גו,

ולא בטוח לגבי Draftasorus 

תלוי איזה סגנון אוהבים