בהשראת השרשור של דינה ל.
כל אחד מספר על יציאה/בדיחה של מרצה.
אני אתחיל:
המרצה לפיזיקה הסביר לנו על כוחות, תנועה דו ממדית וכל מיני חארטות ולא הבנו מה הוא הסביר. הוא חשב קצת והביא לנו את הדוגמא הבאה (ציטוט לא מדויק): "נכון שאתם נוסעים באוטו ואתם פותחים את החלון וזורקים את הסיגריה שלכם בחוץ? הסיגריה לא נעמדת במקום שזרקתם, אלא הוא נוסע איתכם באותה מהירות נסיעה שאתם נמצאים............ ואח"כ הסיגריה עפה למושב האחורי דרך החלון האחורי של האוטו ושורפת לכם את האוטו!" 
עכשיו תורכם.
דינה ל.
מביא לנו לשיעור מצגת, כולה מפות של איזור מזרח התיכון, הכל מקושקש בערבית,
סופק כפיים בחיבה נוטפת, מביט על המפה כמו על אהובה,
ואומר: "כמו שאתם רואים, מוחמד הלך מכאן, לכאן, לשם...."
וכולנו מהנהנים בלאות מיואשת... "כן, כל מילה בסלע..." 
וכשהוא נשאל למה לכל הרוחות הוא לא מתרגם לנו:
מה, זה הכי יפה ככה! אורגינללל!
[והוא יצר אותן!!! למען ה'... ]
כפרעליו נתן לי פטור משפה זרה...
אין עליו!דינה ל.עכשיו אפשר להמשיך הלאה.
אהבת חינםאם יש כאן אנשים שלמדו איתי, אבל לא נורא)
- אל תשליכו ממה שאנחנו עושים למציאות, כי אין קשר (האדון מרצה במדעי הטבע)
- הסתכלתי עמוק בתוך לבך וראיתי שאתה... מתמטיקאי
- את זה כבר עשו כמה מתמטיקאים צרפתים משועממים
מרצה מסביר לנו שבמחקר הם בדקו אחוזי כיסוי של צמחים חד שנתיים, ונותן כדוגמה את הכלנית
סטודנטית- "אבל כלנית זה לא חד שנתי"
מרצה- "התייחסנו לכל העשבונים כחד שנתי"
סטודנטית- "למרות שזה לא"
מרצה- "כן".
מבחן אמריקאי, על תשובה נכונה מקבלים נקודות, על אין תשובה אין נקודות, על תשובה שלילית מאבדים נקודות.
המבחן היה כה קשה, שנקבע "פקטור שורש"- תוספת ציון שנקבעת בהתאם לשורש הריבועי של הציון הנוכחי (או משהו כזה)
למרצה לא היה כח לחשב, לכן נתן לתוכנת MATLAB לעשות את זה..
אממה... חלק מהסטודנטים קיבלו ציון מתחת לאפס! וכידוע, שורש של מספר שלילי הוא מספר מרוכב..
אך את המרצה כל זה לא עניין, הוא נתן לתוכנה לקבוע..
ולכן קיבלו התלמידים הנחמדים תוספת ציון של מספר מדומה (מסומן ע"י i)!
ראש של מרצים למתמטיקה, לך תבין.
ריבוזוםשמעתי על מבחן בבן-גוריון שבו מי שהחזיר טופס ריק - קיבל ציון מכסימלי. המבחן היה אמריקאי כאשר אם התשובה נכונה צריך לכתוב שהיא נכונה, ואם לא - לא לכתוב דבר (או משהו דומה). לא דומה, אבל הזכיר לי.
פריסביממתי יש שאלות אמריקאיות במבחן של מתמטיקה?
אם יש דבר כזה אז רק בטכניון.
תלמיד: אני אשלח לך את זה במייל.
מרצה: תוך כמה זמן זה יגיע?
כיתה: 
קורס בשילוב של אמצעי טכנולוגיה בחינוך,
המרצה מסבירה שאפשר לשלב משחקים, מראה לנו דוגמא
(כאילו שאנחנו אהבלים שלא יודעים לכתוב בגוגל משחקים..אבל שיהיה..)
נכנסת להלבשת בובות ושעה מעצבת לה בובות בשיעור......
בחיי שזה לקח לה יותר מ- 20 דקות!!!
זה היה הורס.....
כל הסטודנטים יושבים מול מקרן והמרצה משחקת לה בהלבשת ברביות...
"כאן אני בוחרת שמלה"
"פה אפשר לשנות את עיצוב השיער.."
מאז אנחנו קוראים לה המרצה עם הברביות..
אני גם רוצה להעביר קורס כזה..יעל מהדרוםלק"י
וגם לקבל את המשכורת של המרצה הזאת..
אוי, שפכת אותי...
אפשר לכתוב. הוא תמיד היה אומר: "את זה למדתם בבית ספר עממי! בכיתה ג'? ב'? את זה למדתם בגן חובה!"
)ניל"סרק לדוגמא:
המרצה לסטודנט שמדבר המון: "אתה...אתה רווק, נכון?"
כן...למה?
כי אם היית נשוי היית יודע שלפעמים צריך לשתוק!
(מבטא צרפתי כבד....)
טוב, אחד עם שמות אבל חייבים:
הפרופ' אלכסנדר לסטודנט יגאל: "נו, אז יבגני...."
אבל לא קוראים לי יבגני!
נו, והסטודנט הזה בכלל קורא לי בוריס. זה השם שלי? לא!
(מבטא רוסי כבד...)
המרצה מדבר איתנו באמצע שיעור מבנים אלגבריים 1:
אז יש לנו בעבודה מין יום כזה שעשו לכל מי שיש לו ילד עם בר מצוה או בת מצוה.
ולי יש השנה גם ילד עם בר מצוה וגם ילדה עם בת מצוה.
אז אנחנו נוסעים באוטובוס, ויש רעש, וכולם מדברים הרבה הרבה....
למה אני מספר לכם את כל זה? (נו, למה באמת....)
כי אתם לפעמים מתנהגים ממש כמו ילדים קטנים.
"זה קוראים למושג הזה...אני ל איודע איך זה בעברית, ברוסית זה בלהבלהבלה...מישהו כאן יודע רוסית אולי יכול לתרגם?"
שיעור חדווא 1:
את זה אתם לא יודעים? את זה למדתם בתיכון! טוב, אז זה מסגרת שמשמעות שלה "למדנו בתיכון" (עושה מסגרת...)
נו, פרופסור, אבל שכחנו!
טוב, אז זה מסגרת שמשמעות שלה "למדנו אבל שכחנו". (עושה מסגרת כפולה...)
אותו מרצה...:
אם הייתם הנדסת תעשייה וניהול לא הייתי שואל אתכן למה זה ככה, אתם לא צריכים לדעת את זה...אבל אתם מתמטיקאים! אתם כן צריכים לדעת!
סטודנט יוצא באמצע התרגול:
סליחה, אני צריך ללכת...
לך כבר! גם ככה רק הפרעת לי כל השיעור!
טוב.....אולי זה מצחיק רק מי שמכיר...
אני אנסה להזכר בעוד אולי וכשיהיה לי זמן לכתוב. מזכיר נשכחות...
ריבוזום-ומה שאחינו בני עדת המתמטיקאים היו אומרים... (בכל פעם שמגיעים למד"ח כלשהיא, ש"מתמטיקאי צרפתי משועמם פתר")
~~~
-אבל למה בסל זה ג'יי?
-נו ג'יי, בסל!! (טוב, זה בשביל לשעשע אותי)
~~~
-כובע של... קונוס (המרצה כמעט אמר "כובע של ליצן", כשאחד הסטודנטים עזר לו להימנע מביטוי כה מביך ולא נאות למרצה מכובד כמוהו. עליו אמר אחד הסטודנטים, שהחיוכים שלו בדידים.)
~~~
אם רוצים, להרוג מישהו. זה מאוד חשוב, להרוג מישהו
~~~
כמו המטאטא, בשוליית הקוסם. שהלך להביא מים מהשירותים. (?!? - ויש לי הקלטה של זה)
~~~
אני לא עושה את מועד ב' קשה יותר ממועד א' בכוונה (המרצה מ"כובע של קונוס" בשיעור האחרון של הסמסטר. אה, אז זה בטעות?)
~~~
ואחד פנומנלי:
זה אי של שפיות!! (המרצה של מד"ר מתלהב מהקורס שלו)
זהו, עשיתי וידוא אאוטינג, אם מישהו מכיר אותי...
במיוחד עם ההוא ששאל ״זה השם שלי?!?! לא!״
חחח
תודה!!
בצלםאלוקים"אני מרגיש בבית..אף אחד לא שומע אותי ! " - מיקרו כלכלה..
"בשבילי התנ"ך הוא לא ספר! " - 0:0: -מורה לתנ"ך..(מהתיכון..התעצבנה שבמקום נביא עם מפרשים בנות היו עם תנ"ך..אז הביאה הצהרה עצבנית ..ו..זהו..זה היה משפט עצום..)
היו מלא ואנלא זוכרת, אבל אם באלכם משו שנתקלתי בו..זה הולך ככה..(אינלי מושג היה או לא היה..אבל נקרעתי מצחוק.. )
בס"ד
מרצה דוס, מכניס לנו כל מיני מושגים בשעור מתמטיקה... ושבת שלום בסוף כל שעור (שמתקיים באופן קבוע ביום ראשון בצהרים! נוכחים סטודנטים מכל הסוגים כולל ערבים)
בסוף כל הוכחה במקום מש"ל (=מה שצריך להוכיח) כותבים ש"מ (=שמע מינה)
"זה ממש איסור דאורייתא לחלק באפס"
והכי שווה שלו:
המרצה מסביר מה זה "זמן עצירה":
נניח שאתם מנסים להסביר למישהו איך להגיע למקום מסויים. למשל "תפנה ימינה אחרי הרמזור השלישי" זה זמן עצירה, "תפנה ימינה 200 מטר לפני הרמזור השלישי" זה לא זמן עצירה.
(כלומר - דבר שאפשר כבר לדעת אם הוא היה או לא היה - זה זמן עצירה. מה שאי אפשר לדעת - זה לא)
ואז:
"למשל, אם אני אומר שאני מפסיק ללמד רגע לפני שתתחילו להרדם זה לא זמן עצירה"
סטודנטית: "מאוחר מדי..."
זה מתאים לבדיחות של סטודנטים, לא של מרצים...
נקרעתי!
קורס בתולדות האומנות
סקירה של סיגנונות פיסול בעולם העתיק
המרצה אומרת-
אז יש את סיגנון הפיסול הארכאי, שיש לו מאפיינים זה וזה וזה, הבעת הפנים היא כמו חיוך דבילי...
כעבור כמעט סמסטר- בחזרה למבחן- המרצה שואלת את הכיתה: "מה מאפין את הפיסול הארכאי?"
וכל הכיתה ביחד: "חיוך דבילי!"
ברוקולי פשטידאבס"ד
לא של מרצה אבל בהחלט קשור לאוני'...
האוני' קבעה לי זמן לסידור מערכת... בדיוק בזמן שאני אמורה להיות באוני' ולהיבחן!!
אמרתי להורים שלי, והתגובה של אבא שלי:
"מה את רוצה מאוניברסיטה ברמת-גן???"
ניל"סאחרונהמעניין אותי אם גם הנופלים עומדים במתיבתא דרקיעא בשעת הצפירה ומצדיעים...
מעניין אותי גם אם הם צופים במטחי היריות ובזרי הפרחים לרוב...
מישהו יודע?
מה רצית שנעשה? שנתייג אותך כדי שתדע שעשינו את זה? אולי רצית שכל אחד יכתוב על הנופלים שהוא מכיר? יש לי 11 כאלה מהיישוב רק במלחמה הנוכחית, אחד ישב לידי בבית הכנסת כל החיים. לא הספיק להתחתן אפילו.
אתה באמת צריך להתבייש. על הלעג. אולי זה ערך יהודי ולא למדתי על כך?
תהנה, זה פורום ציבורי.
מה הכוונה להיות נשוי למלבנים דיגיטלים?
זה נורא ואיום
לא שורד ככה
[12 הצעדים... אחי, תהיה חזק אתה בכיוון]
קעלעברימבארל המשוגע היחידיכמובן הכל ברוח טובה
ומוגבים..
אני חושב שמה שגורם לאנשים הרבה לכתוב (אא"כ זה ברו"מ או אנשים מיוחדים) זה שאנשים מגיבים ועונים לך, ואז אתה לא מרגיש שאתה משתף לאוויר..
ההצעה שלי: לא לעבור אליו ישר בבלעדיות
אלא להחזיק גם וגם
לשימוש השוטף תשתמש במוגן (במיוחד אם אתה נוסע לאנשהו וכיו"ב) ואם אתה צריך משהו תשתמש בראשון
בסוף גם לא תצטרך את הראשון
ומניסיון הוא יצטרך לסמן שהוא לא רובוט ולסמן ריבועים עם רמזור.
לא בטוחה שיהיה לו ככ קל להסכים לחתונה.
משהאחרונהאבל תמיד אפשר לנסות את הPC. את המחשב הגדול.
כן?
פשוט חילוני חוגג כמו שצריך בצורה אותנטית ודתי מלמל מילים ומשחק אותה שמח
כה "רענן" כה כן כה אמיתי?
החילוניות שאני מכיר אינה נוגעת אלה בקצה השטחי ביותר של הדברים
וכל נגיעה שלה במשהו עמוק מכך נובעת מנטייה דתית, גם אם לא ממש מפורשת.
אצלנו הכל מודרך ברחל בתך הקטנה.
כל אחד מחליט יפה מאוד מה לעשות לכל אדם ניתנה הבחירה במלוא מובן המילה.
אחריי אף־אחד לא רודף אני מחליט בדיוק איך להתייחש לכל סוגיה ועניין
צר לי אמנם שאיני מתחבר לאווירת המנגל ולהתעטף בדגלים
אבל זה לא מוריד מהאותנטיות של הלל בכוונה למי שאומרו בכוונה
או מהחיוך של הרב החרדי־ספרדי שלי בדברו על מעלת ארץ ישראל ביום העצמאות
או מהפסים הכחולים של הטלית שלי.
וגם לא יודע איזו קדושה מיוחדת יש בעמית לעבודה החילוני שבחר להכין פלאפל שני צבעים ביום העצמאות הזה. שכוייח, בטח טעים נורא. קדוש? אולי. לא מרגיש רגשות נחיתות ביחס לזה.
אני לא מתפלל כי אני חייב אני מתפלל כי אני רוצה.
לגבי תפילות החובה הרש"ר הירש כבר דן בשאלה הזאת בכמה מקומות והמסקנה הברורה היא שמטרת תפילות החובה אינה ביטוי רגשות אישיים (לשם כך צריך להתאסף במניין, לומר את אותה תפילה, בזמנים קבועים ביום?) אלא למקד אותנו סביב הרעיונות החשובים של החיים.
אותנטי זה לא רק מה שפרוע וחסר רסן.
ללבוש חולצה עם משבצות זה גם אותנטי.
מעולם לא הרגשתי איזו קדושה ביום העצמאות. אולי אתם מתכוונים לריגוש?
המשתתפים בחידון התנך כבר שנים רבות דתיים לאומיים בלבד, החילוני האחרון למיטב ידיעתי שהשתתף בחידון התנך היה אבנר נתניהו.
עוד משהו שפיספסתי?
בדיוק כמו החילונים שעליהם אתה מדבר
אחרת היית יודע - שמראש עולים לחידון שניים מהחינוך הדתי ושניים מהחינוך הממלכתי. ממש ככה הוא מוגדר
אני לא מצליח לזהות חילונים.
היי
תקשיבו יש לי חבר ש"זייף" את הגיל שלו בתור מדריך פנמייה
הבחור בן 30 והשתמע ממעשיו שהוא בן 25
הבחור מוכשר _נראה צעיר_ ועם בייבי פייס כאלה
ו- וואלה האמת שאני התרשמתי לטובה מהאומץ חומץ שלו
א) מה דעתכם ? לגיטימי ?
ב) הייתם עושים משו דומה בשביל להתקבל לחבורה שמקימה חווה או נערי גבהות?
אל תתביישו באלי לשמוע ריבוי דעות -
(למרות שבתכלס כפי הנראה דעתכם לא חשובה כי גם ככה לא תדעו שהוא בן 30)
תמיד האמת עדיפה
אז זהו אם שמת לב יש מילכוד בשאלה
א) כי הוא לא _אמר_ לאפחד שהו בן 25 הוא רמז על זה לא חשוב בדיוק איך
ב) למה? אפשר להבין את זה לא? זה בולט בשטח ומעלה שאלות.. ואנשים לא אוהבים לבלוט בשטח
א. אז שיתקן את הטעות, קצת פדיחה, לא נורא
ב.לא צריך לפחד מלבלוט בשטח, אנשים בסוף מתרגלים להכל ,עדיף לא לתת לזה להשפיע על החלטות בחיים שלנו.
אני חושבת שזה לא בריא לנפש, בין היתר, להציג מצג שווא, הגיל שלו יכול להיות אפילו יתרון, חבל.
תהיה אותנטי אתה עם הנתונים שלך ומי שאתה
אני בן 25 לא ממני להיות האדם המגניב בעולם מבלי לשנות שום פרט לגבי עצמי
ניקח את ג'פטו ונבקש ממנו להציג טענות בעד ונציב מולו ג'פטו נוסף שיציג טענות שכנגד
כך הם יוכלו ללעוס את אותם טיעונים שחוזרים על עצמם כל הזמן
ובינתיים אנחנו נהיה פנויים ללכת ללמוד תורה
ואז היא תעשה את הדיונים האלה במקומנו
בלי חרדיות מבוהלות שחייבות לצופף שורות,
או לחילופין פשןו עם חרדיות לא מבוהלות, זה גם יהיה בסדר
ממש מרתק אותי לחקור את התופעה הזו..
כי כשאתה התחלת שם את הדיון אני הייתי יסודי והתייחסתי לעצם הטיעונים, ואף טרחתי להביא ציטוטים של ממש ונימוקים של תורה.
אגב, אם כבר מורשה לי להעיר, פוסט הפתיחה שלך בעצמו היה רעיל ולעגני: "מישהו יודע אם הנופלים עומדים בשעת הצפירה ומצדיעים.. האם הם צופים בזרי פרחים לרוב?".
ואתה לא מתבייש להגיד לי "קשוט עצמך"? יקח אדוני מראה גדולה כדי שיוכל ליטול קיסם מבין שיניו וקורה מבין עיניו.
רבים כמו שתי תרנגולי הודו מרוטי נוצות
אני נהנה
תמשיכו
אמנם לא אני היא שהתחילה ראשונה את הויכוח כאן (אלא מישהו שרמז על חרדים אגואיסטים, באותו הקשר)
אבל אני קפצתי...וכל השאר, ידוע.
באמת נקדימון לא אשם כי אפשר לאמר שהתגרינו בו, בהשקפה שלו, ובבית שלו. סליחה!
וצריכה באמת לבקש סליחה מהשם; כל יום אני מבקשת "אל תביאנו לידי מחלוקת", וכמתחילה כזו
אני מייד מוצאת את עצמי שם....
בטוחה שלקב"ה לא משנה, ואף אחד לא יתבע אם עמד או לא בצפירה, אם הניף או לא דגל, ואפילו אולי
אם אמר (או לא) הלל ביום העצמאות.
העיקר שכולם משתדלים לשמור מצוות, בין אדם למקום ובין אדם לחברו (שזה יותר קשה, לי , בכל אופן)..
אולי, חס וחלילה, אתבע על הונאת דברים, ליבון מחלוקת, לגלוג, חוצפה...
כל היתר ממש לא חשוב.
כל טוב.
אפשר לדון אם אותו הדבר
"והשיר יהיה לכם כליל התקדש חג"
כך שלא רואה איך כאן זה נתון לפרשנות אחרת
ארץ השוקולדאחרונהמישו יכול להסביר לי למה חאבייר מיליי ביקר דווקא בישיבת חברון ולא במרכז הרב?
גם מתוכננים לנשיא ארגנטינה פגישות גם עם גדולי הדור הליטאים, הרב דב לנדו והרב משה הלל הירש.
למיטב ידיעתי, הציונות הדתית אינה חזקה בארגנטינה.
ייתכן שהוא נחשף יותר ליהדות החרדית, כמו שרבים חוזרים בתשובה נמשכים ליהדות החרדים מכל־מיני סיבות.
ההתבדלות החרדית היא לא רק מהמדינה באופן ספציפי, אלא קו כללי.
ייתכן שלעיני הגוי, אוסטיודן מעניינים יותר מאשר בחורים בפולו.
שהיו הולכים במעילים ארוכים ושטריימלים
בניגוד ליהדות מערב אירופה שנראתה יותר מודרנית
פולו זה סוג של חולצה לא?
קצת כמו לראות ציורים של ציירים לא יהודים..
אתה רואה שכולם מבינים שיש סוג של מראה יהודי נצחי עם זקן ופאות...
לא אומר שחייב, זה סוג של אותנתיות.
תכל'ס, אין על נערי גבעות בעולם!!!
איך בדיוק נשיא ארגנטינאי שמתעניין ביהדות אמור להיחשף לנערי גבעות?
אני מניח לעצמי שמה שהוא חשוף אליו הוא:
– הקהילה בארגנטינה (שאינם נערי גבעות למיטב ידיעתי)
– שיעורי תורה בספרדית
– שיעורי תורה באנגלית
מכירני כמה גרים (וגויים מארצות שונות שמתעניינים או התעניינו ביהדות)
באופן גורף הם חשופים או לחב"ד (כי הם בכל מקום), או לנישה של אותה שפה (למשל: רוסים וחב"ד/יהדות בוכרה, גרמנים לרבנים בגרמניה)
ובאופן כללי, גרים נוטים להיות מאוד אינדיבידואליסטיים
מה שפחות מתחבר לכל ה"כלל ישראל"
(מזכיר שיש הלכה שגרים פסולים לדיינות ולמשרות ציבוריות)
זאת פשוט תוצאה סבירה של הנסיבות.
וגם "לדון לכף זכות" שביקר בישיבה חרדית ולא בישיבה דתית־לאומית... יש ביותר מתנשא
מה אתה מתכוון לשאול בשאלה?
אתה מציף תאים רדומים...
ומה הנפק"מ העצומה.
באמת סרק מבחינתי, והיה טוב אילו התעלמתי מזה מלכתחילה
זהו.
מיליי מתלהב מיהודים ומיהדות, מי שטפסו טרמפ ראשונים, זכו בביקור.
כל הבנות שזכו בחידון התנ"ך בשנים האחרונות הן בנות כהן שלמדו בבהר"ן
בד"כ אני לא מתחבר לכיוונים האלו, אבל כאן לדעתי בנוסף לכל הכשרון וההשקעה שלהן עומדת להן זכותו של מקים האולפנה הרב בהר"ן שהיה כהן
באותה מידה יכולת להגיד שלכולן יש שיער בצבע מסוים או משקל מסוים או מידת נעליים מסוימת או עדה מסוימת או גננת גן חובה עם אותו השם.
כל דבר מקרי הוא מקרי, גם אם זה נראה וואו ממבט ראשון.
כמו לנסות להסביר למה אוכלים צ'ולנט בשבת, ואז לחפש איך צ'ולנט בגימטריא מזכיר משהו שקשור לשבת.
הזכות שעמדה להן היא לא של מקים האולפנה אלא של המאמץ האדיר שלהן, הזיכרון שלהן, החוכמה שלהן וכיוצ''ב.
וזה שכולן בנות כהן - מקרי לחלוטין.
קראתי על הרב בהר"ן עכשיו בויק', נשמע דמות מיוחדת
על רקע פרישה מטעמים אידיאולוגיים.
יודע מאמא שלי שלמדה באולפנת כפר פינס, בתקופת הרב בהר"ן שם.
פרש מראשות האולפנה על רקע חילוקי דעות אידאולוגים מול מרכז ישיבות בני עקיבא על אופי האולפנה.
(אולפנת כפר פינס היא אם האולפנות)
ת'אמת אני רוצה להזכיר את צאלה ורביד חיים גז הי"ד.
זה נגע לי בלב כמו לכל יהודי. כשהודיעו שגם התינוק נפטר [אחרי כמה ימים, מי שזוכר] הרגשתי שאני חייב להיות בלוויה.
להפתעתי היו שם לא יותר מ50 איש סה"כ. הרגשתי שנותנים לי רגע אינטימי להתייחד עם התינוק הקדוש הזה.
היה מצמרר.
רק לראות חבילה לבנה קטנה, עטופה. סבתות, דודות, מחבקות. חיבוק אחרון. ובוכות...
התפרקתי.
זה היה למעלה מיכולת ההכלה שלי. ולא הייתי היחיד.
אבל היה רגע שבו כמעט לא נשמתי. כשפתחו את הקבר הטרי של צאלה, כשאילו קיבלה בזרועות פתוחות את בנה, ממנו נפרדה במותה לפני כמה ימים.
והנה שוב הם מחובקים ביחד. בשמים.
גם עכשיו אני בוכה.
איזה נשמות קדושות.
הנחמה היחידה היא שאנחנו לא מסוגלים להבין בכלל מה הסיפור של הנשמות הקדושות האלו.
סיפורו המרגש של דוד יהודה יצחק ז"ל - והמחברות שנמצאו בחדרו - ערוץ 14 | C14
מרגיש אצל החרדים..
