בס"ד
"תחת אשר לא עבדת את ה' אלוקיך בשמחה ובטוב לבב מרב כל"
פרשתנו, פרשת כי תבא מתחילה בסיפור הבאת הביכורים, ממשיכה בציווי להקים 2 אבנים גדולות ומזבח, ומסיימת עם הרבה ברכות וקללות.
תוך כדי תיאור הקללות שיקרו לעם ישראל, כותבת התורה את הפסוק "תחת אשר לא עבדת את ה' אלוקיך בשמחה.." כלומר, כל הדברים הרעים שקורים לך - בגלל שלא עבדת את ה' בשמחה.
[סיפורונצ'יק -מבית אלעד 
ממש למטה*]
התורה לא אומרת כאן שהדברים הנוראיים הללו קורים בגלל שלא עבדו את ה' [למרות שוודאי שזה נכון!], אלא קורים בגלל שלא עבדו את ה' ב ש מ ח ה 
. וצריך להבין...מה? בגלל החוסר של השמחה מגיעים כאלה עונשים??? 
התשובה שנקבל, היא מסר חשוב לכל אחד ואחד ממנו.
כששואלים אתכם מי הם אנשים שמחים מבחינתכם, אתם בטח נזכרים בברסלברים שרוקדים ברחוב.
(וואי אני אוהבת לראות את זה 
-דניאלה)
אנחנו רוצים להתמקד בשמחה אחרת.
תוך כדי החיים, אנחנו עושים המון מעשים. אנחנו משתדלים גם לעשות מצוות, ולעשות נחת רוח לה'. התורה מלמדת אותנו את הדרך לעשות מצווה בצורה מושלמת. ה' רוצה, שכשנתפלל, לא נעשה את זה בבאסה ובפרצוף חמוץ או "כי ככה ה' אמר".
ה' רוצה שנשמח במה שאנחנו עושים!
ואיך שמחים??
הזוהר בפרשת וארא [הגעתי לשם ממש במקרה!!] (<<אגב מקרה זה רק מה' וגם רקמה 
)
מסביר, שהדרך לשמוח היא בעזרת הבנה של טעמי המצוות. התבוננות בפרטים, וב"לַמה?" עוזרת לשמוח בכל מצווה שאנו עושים.
מרן הרב קוק זצ"ל מפרש, שבעזרת ה"מרוב כל" אנו נגיע לשמחה. כאשר אדם לא טרוד בכל הדברים שמסביב, הוא לא חושב על המשחק של מכבי 
, והיא על החצאית שהיא הולכת לקנות 
, פתאום התפילה תראה אחרת.
אז לסיכום – (1) להתבונן בפרטי וטעמי המצווה ו(2) להסיר מהראש מחשבות אחרות
(3 דקות לפני התפילה לנקות את הראש. עוזר בדוק! נשימה עמוקה.. ריקון סל מיחזור, היכון.. הכן... צא!!!)
שנזכה...!
שבת שלום ושד' יפנק אתכם!
___
*[במאמר מוסגר אני אגיד, שפעם כשדיברתי עם חילוני שהיה מלומד טיפה, והוא אמר לי: איך אתה מסביר את השואה? איפה ה' היה וכו'?
אמרתי לו, שכל מי שקורא את פרשת כי תבוא, לכאורה מתערערת אמונתו. בפרשה מתארים מציאות מפחידה. כ"כ הרבה רע. איפה זה היה לעם ישראל? אולי זה יהיה? התורה סתם מתארת מציאות לא נכונה?
ואמרתי לו, שלדעתי, התשובה היא השואה. הפרשה מתארת בדיוק את השואה הנוראה שקרתה לעם ישראל]