חרדי/חילוני/גוי וכו' יהיה לי קשה לדבר איתו אם האופי שלנו שונה ((וכן יכול להיות אופי דומה לחרדי ולחילוני)

היא שמאלנית שלא חובבת במיוחד יהדות...

אז אני מאמינה שאני יכולה לדבר ולהתחבר לכל אדם

נתווכח הרבה, מנהסתם, אבל נשמור על אווירה טובה וזה

הכוונה שלך שזה יהודי שמדבר דיבורים שבאים משורש אלוקי וגם זה יהודי שמדבר דיבורים משורש אלוקי?

כי זה נכון, אבל זה לא אומר שמה שאני או הבן אדם שמולי אומרים זה בהכרח נכון.

"כוונותיך רצויות אך מעשיך אינם רצויים"<<< לפעמים זה מה שקורה

פשוט מדברים בזרימה כזה- אי אפשר להסביר את זה.

אבל לפעמים זה לא בסדר. כשיש לשון הרע וזה.

ולא רואה אותו אח"כ יותר, אבל אם הוא מישהו שסובב סביבך כל הזמן?

בתיכונית, בעבודה, כל בוקר באוטובוס איתך..

זה כבר נהיה מין קשר, שיחה שאפשר להגדיר אותה.. וכשמכירים בן אדם ומדברים איתו הרבה

אז כבר יש שיח מוגדר וכל אחד אומר את דעותיו בלי לפחד ברוב הפעמים.

ואז.. כשדעותיכם נחלקות ממש.. מה אתה מנסה לעשות- לחפש דרך גישור וזה מה שיציל ת'מצב

כי הוא כבר 'חבר' שלך ואם לא אז תיפרדו יפה, או שגם אם לא תמצא לא כפת לך

ותמשיכו לדבר על נושאים אחרים ולהיות באחלה קשר?

או שמדברים על השוני בהומור. בתיכונית היה ממש צמד חמד של אחד מגדולי הערסים ואחד מגדולי הדוסים במחזור. הם היו עושים כמעט הכל יחד. פשוט כל אחד צחק על השני בעניינים של חילוקי דעות. בשאר הנושאים הכל היה סבבה.

אני לא כ"כ יודע להסביר את זה טוב, זה עמוק כזה.

אני גם מאמינה בדרך הזאת שכתבת לעיל, כגאשר כל אחד מכבד את דעותו ורצונו של השני למרות

שהוא לא מסכים איתם..

אני לא ממש מכבד את רצונו של הנ"ל לעשן נרגילה וללכת לחוף מעורב...

פשוט זה כזה בזרימה במתכונת של "אני לא אפריע לך ואתה לא תפריע לי- בא נהנה בחיים במקום להתווכח".

ויכוחים מיותרים אם אין על מה לדבר

פשוט מנסים לא לדבר על הנושאים שבמחלוקת, ואם כן עושים ויכוח כמו בני אדם, ולא כמו ילדים קטנים.

בשונה מזה אנשים שאני חי איתם ואיתם באידיאולוגיה, אבל קשר רגשי אין בנינו אני כמעט ולא מדבר איתם....

אני תמיד פתוחה לכל בנאדם באשר הוא.

עד לרגע שבו הוא לא מכבד אותי ואת זכותי להחזיק בדעותיי המסויימות.

ז"א - אדם שמכבד את מי שאני (גם אם הוא חולק על הדעות/הסגנון שלי) ולא מבקר אותי על איך שאני חיה.

יש לי למשל חברה מאוד טובה שמבחינת אופי יש בה המון דברים הפוכים ממני לגמרי.

בעצם יש לי 2 כאלה. והן בין החברות הטובות..

ככה שזה לא מפריע לי. כל עוד מכבדים אחד ת'שני.

באופן כללי לא מפריע לי לדבר עם אף אחד באשר הוא....

אבל אני לא יודע אם אני יצליח לדבר עם שהוא מאוד שוני ממני פשוט כי לא יהיה לי על מה והשיחה לא תזרום....

הגבול שלי הוא, אם משהו אטום מלשמוע את מה שאומרים, ומתייחס למה שאומרים לו כמו ילד קטן, ומגיב למה שאומרים לו בצורה מאוד לו מכובדת, אני יעדיף להתעלם ממנו ולא להמשיך איתו את השיחה....

יש שוני שפשוט כבר אין על מה לדבר..

אבל בעיקרון, אם יש לנו נושאי שיחה- מה אכפת לי?

יש רמות שונות של חיבור ודיבור ואני לא יודע לאיזה רמה את מדברת.

(שכנים, בעל ואשה, לקוח ומוכר וכו'... דיבור תמידי, יומיומי, אחת לשבוע וכו'...)

וקשה לי מאוד אבל בזכות זה שאני גרה במקום שכווולם שונים ממני אני לאט לאט מצליחה לדבר עם אנשים שונים ממני!!ב"ה!!

וכן יש נושאים שאני לא אדבר איתם כי זה סתם יגיע לויכוחים חסרי הבנה...

וגם כן יש  סגנון דיבור מסוים שאני מפסיקה לדבר....(קללות,השמצות...)

וגורם לי לדבר איתם זה שאני יודעת שמי שאני זה דבר טוב וכך הקב"ה ברא אותי וכך הקב"ה ברא אותם ואנחנו צריכים להיות ביחד..

וזה חלק מהמיוחדת של עמ"י של כל אחד הוא שונה באפי,לבוש,דיבור אבל ביחד ולחוד אנחנו מאמינים באותו הקב"ה............

בהצלחה!!!

תמיד כאן לכל אחד!!

לפעמים כשבנאדם שונה ממך אינלך על מה לדבר איתו... אבל אם מוצאים נושא משותף (שדווקא ישלנו בו דעות שונות) אני מסוגלת לדבר עם הבנאדם שעווות!

אם המטרה היא שווה, עשיית רצון השם, ונושא הדיון הוא לא על מחלוקת הדרך, אין שום עילה לפסול שיח כזה.

להיפך.

אם מדובר כן בנושא השנוי במחלוקת, יש מקום וודאי להתדיינות, תוך הערכה וכבוד ובטחון בהוריך שבחרו בשבילך את הדרך הנכונה בעבודת השם שלך.

וודאי שהבחירה בידך, אך כעת יש לך חובה להכיר להם טובה, על ידי בטחון בהם, שבשבילך, הם הכי צודקים, והכי נכונים שיכולים להיות..

והיה אם  מתעוררת שאלה בעקבות דיון עם משהי שונה ממך, בדרך- אזי ישנה האפשרות לפנות להורים ולבקש הסבר שיישב את דעתך. 

שימי לב, אם את זו המטיפה, לא לאמר כנגד ההורים של אותה ה"שונה" ממך, הם אולי יותר חכמים ממך, עם וודאי יותר נסיון.

לא'ידעת אם הבנתי נכון מה ששאלת.

אבל היום צריך להיזהר. דיבור מביא לחיבור כלשהו והיום אתה לא יודע מי יהודי,מי ערבי ואם הכושי הזה הוא אתיופי או סודני רוצח.

אנשים שונים יכולים להתחבר ברמות יותר גבוהות,כי השוני מפרה את החברות.

זה מעניין יותר לדבר עם מישהו שחושב אחרת מדבר אחרת ומתנהג אחרת הרי את החברה מהשכונה כבר מכירים ויודעים לצפות תגובות.

הכי כיף לי לדבר פתאום עם חילוני או חרדי. אבל ממש צריך להיזהר.

היום עצר אותי חילוני מבוגר ברחוב לספר לי שהנכדים שלו עם פאות והנכדות לבושות כמוני.

שעה אחרי זה עצרה אותי אישה לבקש הנחיה בדרך ובאתי לדבר איתה בכיף,מאיפה את ? לאיפה את צריכה להגיע? לחפש מכרים משותפים (היא לבשה כיסוי ראש כמו של דתיות) ופתאום קלטתי שהיא ערביה כי הפלאפון שלה צילצל בערבית.

קיצר תחפשו להכיר את השונה.זה הכי מעניין. וגם להתווכח זה בריא. זה מחדד את השכל ומברר לעצמך את העמדה שלך פשוט כי אתה צריך להסביר אותה ולהילחם עליה.

                                                                                                                יבנה המקדש השלישי !!!

אבל יפה אמרת.. ויותר הכיוון שאני מדברת עליו.

שפוסל את הדרך שלי.. אני דתיה ובת דודתי למשל שהיא לא.

זה לא נושא שנוי במחלוקת, אלא נושאים שנויי (בהרבה) מחלוקות.

לא כולם דתיים יראי שמיים כדי להסכים איתי בכל דבר או ברוב הדברים.

אני מדברת על פערים של דרך חיים.. וזה אכן לא קשור להורים.

לא מרגישה בנח,אבל נגיד עם חילונים אני חופשי מדברת -כל עוד הם מכבדים אותי..
 

בס"ד

אני אשכנזיה קרירה, יש לי לב קרח לפי חלק מטענות אנשים

ורוב חברותי ספרדיות אש בצורה הזויה..

למה שלא אוכל לדבר איתן?

אז כן, יש מקרים שאני מתרחקת, למשל במסע עכשיו האיש עדות הטריד חברה שלי ובלילה כשהיא סיפרה לי כן חיבקתי והכל אבל מהרגע שהיו שם עוד בנות יחסית הלכתי הצידה כי אני לא באמת ידעתי מה לעשות..

אז יש דברים שאני מתרחקת ושזה באמת מציק, אבל בכללי מדברים רגיל..

ונראה לי שלא כל כך הבנתי את השאלה..

למה שישנה לי מי הוא\היא?

בנושא של חברות אין לי בכלל בעיה עם מה הוא ומי הוא.

(חברות במובן של חברה).

 ואותך אני מכירה..

לי יש חברה שאנחנו ממש שונות בדעות ומצד שני אני ממש אוהבת אותה בקטע של צחוקים כזה וזה..... אבל זה מזה קשה כי היא ממש אוהבת להתווכח ואז שהיא פותחת נושא שאני לא מסכימה איתה אז תמיד נוצר איזה חיכוך כזה...... מבאס ממש!!!

לכבד את מקומו של השני.. את דעותיו, לא לרמוס.

ב"הצלחה נשמה

עם גוי נירא לי שהיה לי בעיה

ויש בנינו בסיס אידאולוגי משותף +-

(למשל:לא פלשתינאצי!!!)

לא חושב שתהיה בעיה

למרות שיש משהו פסיכולוגי כזה שדווקא עם אלה שהכי דומים לך

אתה הכי פחות מסתדר,לא יודע...

אלה שהכי דומים לך אתה הכי פחות מסתדר? אולי יש יותר נכון לומר שיש פחות אקשן..

או לשטו"ל

אף אחד לא רוצה פה לקרוא את מה שאת מציעה. אין לזה היענות.

אין כמעט אנשים חדשים שמצטרפים לפורומים אז מה שאת עושה זה פשוט לטמטם לנו את המוח.

אולי די כבר?!

בדיוק כמו בחיים האזרחיים

הציבור הדתי לאומי לא מתרכז בגבולות גזרה צרים - אלא נמצא בכל מגוון החיילות והתפקידים, קרביים, תומכי לחימה, ג'ובניקים, אנשי מחשוב, כלכלה, הנדסה, המון עתודאים שמתפזרים בכל יחידות הצבא עם סיום התואר בכל מגוון התפקידים הפתוחים בעתודה האקדמאית.

ובהמשך בחיים האזרחיים- בכל ענפי המשק, הכלכלה, התעשייה, האקדמיה, חקלאות, מסחר 

אבל בוודאי שיש הרבה הכוונה בציבור הדתי לאומי לצאת דווקא לתפקידים משמועתיים ומובילים בכל מקום ובפרט בצבא

אחד הפעילים זיהה אדם שהניח תפילין בשבוע שעבר והציע לו להניח שוב. להפתעתו, האיש ענה: "לא". כשנשאל מדוע, הוא הסביר בחיוך: "בפעם הקודמת שהנחתי אצלכם, הרגשתי התעוררות כל כך גדולה, שלא רק שקיבלתי על עצמי להניח בכל יום – אלא שכבר הזמנתי דוכן תפילין קבוע למספרה שלי!"

הופכים את העולם!
מתחברים - הנקודה היהודית שלי | קירוב לבבות והפצת יהדות