וגם קצת קינאתי בך שהגשמת את החלום שאני רציתי לעשות...

יש לי בנדוד בשב"כ (הוא אפילו היה אחד מהמאבטחים שלך...)

וגם דודה קצת יותר בכירה

והיה מצחיק לגלות שיצאת גם עם הר"מ שלי...

קיצר גנבת לי תמשלחת!!!

אשמח לדעת אם התפללת בציון גם עלי...

[אם תהית אז לא,לא כתבתי אתזה בציניות...]

פרגן,מה אכפת לך?

בס"ד

שידענו עליו...

ולא נראה לי שהוא בן דוד שלך...

היו עשרות משלחות בפולין בשבוע הזה..

ובמשלחת שלי הרמ שלך ממש לא היה, היינו משלחת של בנות מרשת אמית.

תברר מספר משלחת, אנחנו בכלל לא פגשנו דתיים.

ואני באמת צריכה לברר משהו בקשר למאבטח...

אגב ממתי למשלחת ישראלית בפולין יש רק מאבטח אחד???

בס"ד

כי כמה שכאב לי במסע, באמת, ראיתי גם תקומה.

ראיתי איך אני, אתה, וכל אחד כאן מקיים את צואתם האילמת.

וכמה שכואב לי על כל כך הרבה שמתו, על קברי הילדים שהיינו בהם, כמה שבכיתי והייתי סחוטה נפשית בצורה בלתי רגילה, אני גאה.

גאה בעם הזה, גאה ביהדותי וגאה בהכל!

ולכן אני לא מדוכאת..

אגב, אני ממש לא חושבת שצריך לחזור עצובים.

עניינו של המסע הזה הוא לא לגרום לנו להתאבל שוב על כל אותם 6,000,000,

עניינו של המסע זה לחזק בנו את זהותנו.

ובזה הוא הצליח.

אז לא, אני לא עומדת לבכות לכם פה ולרשום לכם כל מיני פרצופים בוכים ו"למה זה קרה?" וכדומה..

חזרתי שמחה וגאה.

ושמחה וגאווה לא סותרים כואב, אבל הם מביעים תקווה.

מה שעצב לא.

ולמרות שהמסע רובו שואה וכאב, היו בו גם סיפורים משעשעים כגון אלה ועוד, לא רואה בזה רע.

צחקנו במסע הזה, שרנו, רקדנו, וזה ממש לא הוריד מערכו.

בס"ד

וואוו, כמה שאני מסכימה עם מה שאת אומרת!

אני גם כן הייתי במסע לפולין החופש (היינו במשלחת של ט' באב עם הרב הנדלר)

וחזרתי לארץ יותר מחוזקת ממה שיצאתי ממנה,

אני לא אומרת שלא היה קשה. כי כן, זה הוציא ממני כ"כ הרבה והמסע היה כ"כ עמוס רגשית ובכלל.

אבל דווקא כל הבכי הצער והכאב שחוויתי שם (והיו הרבה כאלה) הובילו אותי ללמוד כמה אנו צריכים להעריך את כל מה שיש לנו- משפחה, בית חברים, מדינה, צבא- והרשימה עוד ארוכה. מאוד!

זו חוויה קשה אך עם זאת מדהימה ואני חושבת שכל אחד חייב לעבור את זה מתישהו בחיים.

(מקווה שזכרת את השמות )

אם כי לא ממערכות מידע, אלא מהסוג השני

זה עלול לסכן אותם ואת המדינה זה לא חכם לומר את זה פה.....

ברוכה השבה, סוף אני יכול להיות קצת בראש יותר שקט....

בס"ד

זה שבכ, לא מוסד..

יש כאלה שידוע שהם מהשבכ..

ואתה יכול לומר באישי

או רק לברר איתם מה שאני רוצה

חח רק בגלל זה אי ברוכה? נפגעתי

זה ירד מאדד (ברוך ה'..)

אבל עכשיו יש פחות פעילות ממה שהיה לפני הקורונה

בבסיס אני חי כי זה לא דורש ממנו שום פעולה אלא קורה לבד.

ואני ממשיך לחיות כי אני רוצה להתפתח ולהיות יותר שלם ומאמין שעוד יהיה לי טוב.

בנוסף אני מרגיש שיש לי פה תפקיד בעולם שאולי יהיה משמעותי

לא יודע.

מבררים את זה, מחפשים את זה

הלוואי וידעתי

כל הזמן והמטרה שלי היא לאסוף כמה שיותר כוחות כשאני למעלה כדי להצליח לעלות אחרי הירידה הבאה...

ככה עד שיבוא המשיח....