שלו.. בקשי ממנו סליחה יפה, ותעזבי אותו. תני לו זמן. כואב לו וזה נורמלי.

לגבי החבר האחר- לא מכירה אותך. יכוליהיות מאוד שזה בגלל הגיל אבל בכולופן- קחי את זה באיזי. תיזהרי מאוד כי חבר זה מתכון כמעט ודאי לחטאים, (בגיל הזה! אל תתנפלו עליי!)

מקווה שהובנתי.. אם את צריכה משהו- מוזמנת לאישי תמיד!

בהצלחה צאדיקה!

אם לא באותה דרך שסיימת עם הקודם?

כשרואים תוצאות פעם אחת - לא מחכים לאותן תוצאות פעם שניה ושלישית. מסיקים מסקנות.

17 זה לדעתי גיל שהוא מאוד נורמאלי להתחיל קשר..

מצד שני אם זה חבר בשביל הכיף זה יכול לא להיגמר טוב או שפשוט זה לא יעשה לך טוב.

בעיניין החבר הקודם קודם כל תתני לא להרגע..בנים שוכחים מהר.

ובנתיים תשמחי במה שיש..

מקווה שעזרתי..

אם אני הבנתי נכון אז : היית בקשר רציני עם אחד מהשבט שלך, אחרי חודש וחצי של קשר מסיבי עברת לנהל קשר עם מישו אחר. ומי שהיה ראשון נעלב שאת לא מדברת איתו כבר ובצדק! גם מצידך וגם מצידו.. אז בואי נתחיל בזה שבטח שאנחנו נעלבים! מה? לנו אין רגשות? הבחור הראשון רצה להמשיך את הקשר ופתאום הכל התנפץ לו בפרצוף.. אני מבין אותו לגמרי. מה יש לך לעשות בעיקרון אם את חושבת שהקשרים האלה באמת מועילים לך וטובים לך. אז להגיד לראשון סליחה, אבל זה לא ילך בינינו.. ולהמשיך עם השני.. אבל אני חושב קצת אחרת..

תסתכלי רגע על התמונה באופן אני רואה..

את בת 17 והיית בקשר עם מישו . סבבה ,קורה! ואפילו לגיטמי.. אבל אחרי חודש וחצי נמאס לך ממנו וזרקת אותו ועברת למישו אחר.. זה מראה איזה לא אמיתי ונכון היה הקשר הראשון. אם באמת רצית לדבר איתו אז היית אמורה לאהוב אותו, ושלא ימאס לך אחרי חודש וחצי. אלא להמשיך עם זה עוד הרבה זמן. בזה שהחלפת מישו זה רק מראה לדעתי שאת לא בשלה לקשר.. מה תעשי עוד חודשיים? תחליפי גם את אותו אחד שעכשיו? ואז גם תשאלי את עצמך איך אני מעיפה אותם ככה? וגם אותו תעיפי ותכנסי למין גילגולים כאלה של קשר ואז מסיימת קשר.. וכו' וכו'.. ואז בעז"ה שתרצי לבנות את הבית הנאמן שיהיה לך. את לא כ"כ תצליכי להתמקד על אחד. כי עד עכשיו היית רגילה להעיף כל חודשיים את החבר שלך. וכאן את צריכה לחיות איתו מס' שנים לא קטן, שזה קשה!! אבל אם מגיעים לזה מנקודת פתיחה נכונה, אז אפשר להצליח . ובגדול!!

אני מקווה שהצלחתי להסביר את עצמי ולהעלות בך מחשבה על דרכי הפעולה שלך..

אם את  צריכה עוד הסבר ועשרה אפשר בכייף..

ברור שקשר שעומד על הודעות יפול מתי שהוא.. כי טיבעו של הקשר הוא להתקדם קדימה. ואם הוא לא מתקדם הוא נסוג לאחור. לכן ברור שאי אפשר לקיים רק עם הודעות. אם הוא באמת היה חשוב לך,הייתם דואגים גם להפגש.. למרות שזה יהיה קשה. אם זה מה שחשוב עושים. ואת זה אני אומר מנסיון של דברים שחשובים לך.. אם הוא באמת חשוב לך ואת באמת רוצה היית מסתדרת... מצטער אבל כנראה שהוא לא כזה חשוב..

בקטע שאמרת שאת לא שומרת נגיעה. אין מה להתגאות בזה. ובינינו את יכולה להודות שבאידיאל עדיף לשמור. את נופלת ולכן את נוגעת. אם היית מתגברת על הקושי(שד"א הוא ממש מושך, וממש כייפי.. ולכן כ"כ קשה להפסיק אותו..) היית מבטלת את כל הקשרים עם הבנים שהיו לך ושיהיו לך עד שיגיע בעלך..

אני קצת מסתבך פה. כי אני לא מבין מה את שואלת.. אם תסבירי אוכל לעזור אולי יותר..

או לשטו"ל

אף אחד לא רוצה פה לקרוא את מה שאת מציעה. אין לזה היענות.

אין כמעט אנשים חדשים שמצטרפים לפורומים אז מה שאת עושה זה פשוט לטמטם לנו את המוח.

אולי די כבר?!

בדיוק כמו בחיים האזרחיים

הציבור הדתי לאומי לא מתרכז בגבולות גזרה צרים - אלא נמצא בכל מגוון החיילות והתפקידים, קרביים, תומכי לחימה, ג'ובניקים, אנשי מחשוב, כלכלה, הנדסה, המון עתודאים שמתפזרים בכל יחידות הצבא עם סיום התואר בכל מגוון התפקידים הפתוחים בעתודה האקדמאית.

ובהמשך בחיים האזרחיים- בכל ענפי המשק, הכלכלה, התעשייה, האקדמיה, חקלאות, מסחר 

אבל בוודאי שיש הרבה הכוונה בציבור הדתי לאומי לצאת דווקא לתפקידים משמועתיים ומובילים בכל מקום ובפרט בצבא

אחד הפעילים זיהה אדם שהניח תפילין בשבוע שעבר והציע לו להניח שוב. להפתעתו, האיש ענה: "לא". כשנשאל מדוע, הוא הסביר בחיוך: "בפעם הקודמת שהנחתי אצלכם, הרגשתי התעוררות כל כך גדולה, שלא רק שקיבלתי על עצמי להניח בכל יום – אלא שכבר הזמנתי דוכן תפילין קבוע למספרה שלי!"

הופכים את העולם!
מתחברים - הנקודה היהודית שלי | קירוב לבבות והפצת יהדות