זה עלול להיות דימום ארוך סביב חוד.ש.

גם לי היה ככה בדיוק. אבל בסוף יצא לי הכול באופן טבעי כי רציתי לחכות ולא רציתי כדורים. בכל מקרה את כנראה צריכה עכשיו למנוע היריון עד שרירית הרחם תתעבה כנדרש. צריך אולטראסאונד ובדיקת רופא. לי הדימום נגמר די מהר אבל זה הי בלי כדורים...

יותר מידי פעמים חוזרים על זה כאן.

אין צורך למנוע הריון אחרי הפלה (וזו סוג של הפלה טבעית רק שהקדמת אותה..)

אלא אם זה היה הריון מחוץ לרחם או הריון מדומה-ללא שק בכלל-סוג של גידול ואז הרופאים יודעים להגיד לאישה למנוע עד שערכי הבטא מתאפסים.

תפסיקו להטעות את הנשים שגם ככה רוצות הריון וקשה להן שנגמר עכשיו.

למה היא צריכה עכשיו להיתעסק עם גלולות או נרות או כל דבר אחר כדי למנוע כי מישהי כאן הטעתה אותה.

הרופאים דווקא מעודדים להיכנס ישר להריון אם זה אפשרי. 

(אפילו אם רוצים לעשות בירור על הפלות לא אומרים למנוע הריון)

אבל כשלי היתה הפלה עם גרידה דוקא אמרו לי להימנע מהריון עד לקבלת וסת תקינה ורגילה. ושמעתי על עוד כמה כאלה, וכל אלה בכמה בתי חולים טובים מאד ברחבי הארץ.

ולך אנונימית, חיבוקים!!

זה ממה שלמדתי בגניקולוגיה ומיילדות ולפני כן מלימודי סיעוד בחלק של בריאות האישה, זה החומר שכולם לומדים, רק שיש כאלה שלא רוצים לקחת סיכונים בחיים, שתהיה לך ח"ו שוב הפלה ואז תיכנסי לדיכאון, או שמתרצים את זה שתחזקי את הגוף בחומצה פולית וויטמינים כדי שיהיה יותר קל לקלוט את ההריון ושיהיה בריא יותר לפי דעתם...

אז לא לקבוע לבנות דברים, שהן תלכנה להתייעץ עם מכון פועה שמומחים בדבר או עם הרופא האישי שלהן.

הפורום הוא לא מקום לקבוע לבנות דברים אלא לדעת לכוון אותן ללכת להתייעץ עם הגורמים הרלוונטים המתאימים.

למנוע עד שהרירית שוב עבה. וזה מה שד"ר חנה קטן אמרה לי וזה אומר למנוע אולי שבוע עד הבדיקה ,או בכלל לא כי היא עדיין טמאה כשהרירית דקה מדי. וחוצמזה כתבתי נראה לי. למה אני כותבת את זה בפ]ורום כי לי בבית חולים לא אמרו למנוע. אמרו לבוא לבדיקה אחרי חודש, ונטהרתי מהר וטבלתי וכ' ואז הלכתי לחנה קטן והיא אמרה שצריך קודם לבדוק את עובי הרירית ולפי זה למנוע או לא. אז בבקשה לקרוא במדויק.

ולא כולן מספיקות להגיע לרופא לפני הטבילה לראות אם הרירית דקה או עבה.

ואם הרירית לא עבה מספיק אז ההריון לא יקלט באופן טבעי לא צריך למנוע עם כדורים או נרות או חוסר קיום יחסים או כל דבר אחר העולה על רוחך כדי למנוע הריון.

צריך הרבה הרבה הרבה אמונה בקב"ה ולתת לו את המקום להחליט אם הוא רוצה כאן הריון או לא ולא לחפש דרכים להעיק על הזוג שגם ככה קשה לו שחיכה להריון ובסוף נפל.

יש מקום אחד בחיים שהקב"ה מבקש ממך שתורידי את הרצון שלך לשלוט בזמן, לדעת ולהבין כל דבר וזה בהריון ולידה.

בהזדמנות אפרט על זה יותר. תשחררי, תאמיני, ותתפללי. ויהיה הכי טוב בשבילך!!!!

הבנתי שזאת הוראה כללית. 

מנסיון עשיר של 5 הפלות שלא תגיעי לשם בחיים, חלקם בגירדות (3) חלקם בכדורים (1) כמו של הנ"ל וחלקם טבעיות (1)

אף פעם לא אמרו לי למנוע הריון ודווקא הרופא שלי עודד אותי לא למנוע בכלל ולהיכנס ישר להריון.

ופעמיים נכנסתי ישר אחרי ההפלות (בין עם גרידה ובין בלי) להריון תקין ובריא שהסתיים בזמן ובבריאות מלאה.

שיהיה בהצלחה ובשורות טובות

תודה לכן על  האכפתיות והתמיכה.

לא אמרו לי למנוע. רק אמרו לחכות עד להופעת וסת לפני קיום יחסים.

הסיכוי כ"כ קלוש, גם אני שבוע שעבר עברתי הפלה וגרידה, וכמעט ולא דיממתי ועשיתי הפסק  ולמחרת היה נקי ואח"כ הגיע הדם שטפטף וממשיך לטפטף ומן הסתם זה סוג של וסת. 

אז אני ממש מקוה בשבילך שתצליחי לטבול במהירות... (תבדקו את העיניין של דיני היולדת והמפלת (אפשר בספר דרכי טהרה לרב אליהו) ותבררו עם רב או מכון פועה מה הדין אצלכם כיון שבכלל לא ראו דופק...)

 היה מאוד קשה ועצוב.

מניסיון, התקופה שאחרי יכולה להיות רגישה - גם בגלל נפילת ההורמונים בעקבות ההפלה (יכול ליצור דכדוך כמו אחרי לידה) ובמיוחד בשילוב עם הצער מהמצב. תקפידי מאוד על תזונה מספיקה ומחזקת גוף ונפש (פירות יבשים, שקדים, לחם ואורז מלאים, פירות, עלים) וחשוב לדאוג למצב הרוח - לעשות דברים משמחים עם הבעל, חברות. לא לרוץ סביב הדימום - טהרה בראש כל הזמן. לקחת את הזמן עם הכול. ההחלמה מגיעה ככה מהר יותר.

ושה' ינחמכם ויפצה אתכם במהרה. 

זה מאוד מחזק אותי.

שאלה: יכול להיות שהדימום נפסק כ"כ מהר?

מחר אני בביקורת כדי לראות אם הכל יצא- יש סיכוי שהכל יצא?

ועוד שאלה- לגבי ספירת 7 נקיים: אם היה רק שק בלי עובר אז אין דין יולדת- נכון? רק 5+7...?

בכל מקרה אני מנסה לתפוס את מכון פוע"ה כדי לקבל תשובה.

מיד, בהריון חדש בריא ושלם...

ותך 9 חודשים תלדי בבריאות!

גם אותך. בקרוב בע"ה!!!

מתוך הכאב שלך והקושי שלךךךךךךךך

את לא שוכחת להכיר טובה בברכות של אחרים

ובנוסףףףףףףףףףף מברכת!

את מדהימה והברכה שלי

בשמיים אמן שנזכה לשמוע על כך בקרוב

בורא עולם זכה אותה מיד!

אמן!

מזדהה עם הכאב העצום יכולת להביא ילד לעולם וה' תכנן אחרת...

הכל מאיתו יתברך והכי חשוב זה טוב אפילו שזה נראה רע!!

ומה ששמעתי שלהרבה כך היה שהילד הבא שמגיע הוא מתפתח יפה מאוד עם כישורים מיוחדים!!

אשמח לתשובה.

לגבי אורך הדימום.

העתקתי לכאן-

שאלה: יכול להיות שהדימום נפסק כ"כ מהר?

מחר אני בביקורת כדי לראות אם הכל יצא- יש סיכוי שהכל יצא?

(האמת, סביר שעדין יהיה דימום חלש)

אבל בעז"ה יכול מאד להיות שהכל כבר יצא.

בעז"ה.

הייתי היום בביקורת . הייתי בשוק- השק הריון עדיין במקומו. היה רק דימום.

קיבלתי עוד מנה של ציטוטק ואני ממש מדוכאת.

חשבתי שזה כבר מאחוריי.

אמרו לי לחזור בעוד שבוע ואם עדיין לא ייקרה כלום אני אצטרך גרידה. ואני מתה מפחד!!!

ובעוד שבוע זה כבר ר"ה!!!

מה אני אעשה???

מסוימת שרואים לאחר הלידה, או לפחות קצת אחריה

אם היא נבדקה ולא עלה - לדעתי סיכוי נמוך

מכירה הרבה משפחות עם ילדים תסמונת דאון

תמיד מאבחנים את זה מיד מיד אחרי הלידה.

כמובן לא דעה רפואית ולא מכירה את כל סיפורי הקצה שאולי יש....

ממש ממש לא!

ואל תכניסי את עצמך למחשבות כאלו בכלל אחרי הילדה.

לתינוק עושים בדיקות יסודיות מאוד עם לידתו.

הצוות יזהה את זה בוודאות וכמעט מיד על ידי מראה פנים חריג (שאנחנו מכירות ואני בטוחה שהצוות הרפואי מנוסה בו) וגם סימנים נוספים כמו טונוס שרירים נמוך.

בוודאות היו בודקים ומוסרים לך את המידע הזה כמעט מיד.

(אני שמעתי לא ממקור ראשון על מישהי שאמרו לה יום למחרת הלידה, אבל זה כי הצוות רצה להיות בטוח והמשיך לעשות כמה בדיקות).

בכל מקרה, זה לא ת.דאון אבל בהחלט בהחלט כדאי לבדוק.

אולי הלשון כבדה מאוד, אולי האף סתום, אולי שקדים אולי אלף ואחת דברים.

ת. דאון לא.

(אינני רופאה)

הרופא ילדים לא היה מודאג.

היית בבדיקת התפתחות?

היית מרגישה יותר טוב,

הררים מבהילים של כביסות ובין לבין סלסאות אקראיות של כביסה נקייה לקיפול, ארונות מטבח שהכל בהם זז בגלל פסח ועדיין לא חזרו למקום וכן הלאה.

ואני לא נסעתי לחג ואין לי תינוקת ויש לי ממ"ד אז הייתה לנו מלחמה רגועה, ולילדים היו היום מסגרות.

אז במקום התמונה שולחת חיבוק גדול!

ויהיה בסדר גם יהיו ערמות כביסה והרצפה לי תהיה הכי נקייה.

וחוץ מזה, בדיוק היום קראתי כתבה איך ההסתגרות בבתים בגלל המלחמה עושה לא טוב, בפן הפיזי ממש וגם הרגשי. והדגישו את חשיבות החשיפה לאור כדי לשפר מצב פיזי ורגשי. ממש, אפילו לשבת ליד חלון פתוח.

אז מחר, רצוי איפשהו בשעות הבוקר או לפני הצהריים, צאי לך עם התינוקת לסיבוב רבע שעה באוויר ובשמש.

זה אולי לא יפתור את כל הבעיות אבל זה בהחלט יכול לשפר מצב רוח, לשפר את כמות ואיכות השינה בלילה, לתרום לבריאות מערכת החיסון ועוד ועוד. 

עולם השקר הזה האינסטגרם, מצלמים ובוכים. השעבוד לתוכן מרוקן לא פחות שלא תחשבי

ואם ינחם אותך - הבית שלי במצב זוועה כנל

לא הספתי לכבס, כלום לא מוכן לשבת וגם הילדים עוד ערים

לא שטיפה, לא קניות, לא כלום

הדבר היחיד שהספקתי זה להכין צהריים נורמלי לילדים חמצי ולהשאיר את הבלאגן מאחוריי אחרי יום עבודה נוסף מתיש מהבית עם הילדים ולצאת איתם לחוף כדי שלא נשתגע

אז הבית לא יהיה מסודר🤷

יצאנו ממלחמה אחות

ממלחמה

טילים עם ראש חצי טון חומר נפץ מתפצלים ומתעופפים מעל הראש

ילדים חודש בבית כולל פסח

מזמור לתודה שיצאנו ללא יודעת כמה זמן של שפיות, הבית שלם, לא נפגענו, ב"ה תסדרי מחר

לכי תנוחי, חוסר שינה יכול לדכא ממש (מנסיון) ותקופת מלחמה ארוכה בלי אופק כנל

ולדעתי תתנתקי מהזבל הזה

♥️

אין מישהי כזאת

ואם יש

אז יש לה מינוסים אחרים שלא הייתי רוצה לדעת

זה הצורך לפרסם את הדבר הכי פרטי שלך, הבית , הכביסה, הניקיון, המשפחה ....

טרנד הזיה

זו תלות

חיים בשביל לצלם

היו לי חברות שהיו יוצאות כדי שיהיה מה להעלות

אובססיה

שסיימתי לסדר בחזרה את הכלים

ועכשיו מסיימת עם הכביסות 

(אנחנו רק זוג עם תינוקת, אז אין ערימות הזויות)

ובכל זאת כל היום הזה הייתי עצבנית ובדיכאון ובלי מצב רוח

ומרגישה שלא בא לי בכלל לחזור לשגרה

ולא יודעת איך עושים את זה 

ויש לידה באופק שמלחיצה אותי

וכולי איכסה בפנים

בקיצור גם אם מהצד נראה שורוד לי

כי סיימתי לסדר את הבלגן

זה בכלל לא אומר שבאמת ורוד...

והכי נורמלי בעולם שיום אחרי החג מרגישים ככה

במיוחד חג שהגיע אחרי חופש ארוך ומתיש

זה קצת כמו נפילת סוכר

בבת אחת ליפול לשגרה ולהתאפס על החיים

עושה סחרחורת

זה עניין של כמה ימים או משהו מתמשך?

כי אם זה משהו שהוא עכשיו זה בסדר גמור, לוקח זמן לחזור לשגרה והכל בסדר

אבל אם זה משהו מתמשך שכבר תקופה לא עובר, ואת לא מרגישה שזאת תקופה שתעבור ואת בדרך החוצה משם- לגמרי הייתי בודקת דיכאון. כדאי להתחיל מרופא משפחה.

אומנם אין לי אינטסטגרם אבל רואה בסטטוס בוואטספ 

נשים מצלמות שולחן שבת ערוך לתפארה ביום חמישי בערב

כשאצלי בלגןןן של החיים, עוד לא בישלנו כלום ומי מדבר על שטיפה.

או נשים שמעלות תמונות שלהן עושות כושר ב- 6 בבוקר או עושות ספורט 3 פעמים בשבוע

והלוואיייייי עליי. מאוד מאוד מנסה אבל זה ממש קשה לי..

וכל הזמן מזכירה לעצמי שזה עולם השקר.

יכולה מישהי לצלם שולחן נוצץ כשכל הבית מסביב בוקה ומבלוקה

או לצלם ילדים לבושים מותגים שנראה שיצאו מהקטלוג

אבל אולי היא במינוס ממש עמוק בבנק.

לפעמים כשבא לי אז אני גם מצלמת איזה משהו אינסטגרמי כזה

לדוגמא כוס קפה מושקעת ברקע השקיעה או כל מיני שטויות כאלו

כמובן שלא מעלה לשום מקום

אבל זה מזכיר לי שאם אני רוצה אני גם יכולה להפיק תמונות "שקר" כאלו.

כל עולם השקר

וזה גם נכון

אבל לי התמונות האלו שעושות צביטה, גורמות לשאול מה חסר לי ומה אני רוצה.

כי להגיד שהכל זה שקר, זה קל לי. ניסיון לנחם את עצמי.

אבל לפעמים זה לא נכון

ויש אנשים שבאמת מאוד מוצלחים

ומאוד טובים

ואני לא אהיה הם

אבל אני כן יכולה לחשוב למה זה מפעיל אותי, ומה חסר לי

ואז אני מנסה לראות, איך, בקטן, אני יכולה לשנות קצת אצלי, כדי לענות על החוסר שזה מעורר בי

תמחקי את האינסטגרם ובא לציון גואל.

אני פחות מתחברת לתגובות שזה שקר,

אולי באמת יש נשים שמצליחות להחזיק ככה את הבית.

יש אנשים שעושים מליונים. לא שקר. אמת לאמיתה.

אז מה?

אם יש לי מה ללמוד מהם, אחלה.

אם אין לי, למה לבזבז את הזמן לראות משהו שלא יקדם אותי בחיים בשום צורה?

זה כמו לעקוב אחרי מתכונים לא כשרים.

אולי זה טעים. מעולה שיבושם להם, זה פשוט לא קשור אלי אז חבל על הזמן ועל הפוקוס שלי.

והם? שיהיה להם לבריאות מכל הלב ❤️

ואת? חיה את חייך לפי הקצב והעדיפויות שלך בחיים.

לא מחייב שזה שקר,

אולי הן באמת מצליחות וזה בסדר

תהיי טובה עם עצמך! אנחנו עוברות המון.

תקשיבי שגם אצלי לא מוכן כלום עדיין. בסדר, נסתדר, יהיה טוב

מחר יום חדש.

אני בדיוק אוכלת פסטה מנחמת

כשעסוקים כל הזמן בהשוואה לאחרים.

זאת גם השוואה לא הוגנת כי אצלם רואים רק את הטוב.

נשמע שיש אצלך נקודות שצריכות עזרה פסיכולוגית.

אבל עזרה ראשונה, תמחקי את הרשתות.

למה זה טוב? תראי סדרה במקום.

אם זה מחזק אצלך את הערך העצמי הנמוך, אז בשביל מה?

תכנסי ותמחקי. זה כמו פלסטר, עשיתי את זה גם.

אם קשה לך, תמחקי לפחות את האפליקציה, ולא את החשבון הפרטי שלך.

זה לא להסתכל באינסטגרם...

אם את רוצה עידוד אז אצלי יש עוד פינה בשיש עם כלי פסח שמתייבשים ...

ולא הספקתי לקנות לחם למחר... היום לא מצאתי בבוקר פרוס..

וכביסות התחלתי מקודם...עכשיו מכונה שניה עובדת עם בגדי שבת כדי שיהיה מה ללבוש.

לי זה היה עוזר לפעמים. 

ואולי להזמין מישהו מהאחים אליכם יעזור להעסיק את הילדים?

נשמע שאת רוצה להיות בבית...

הסעודות ארוכות לי

אין לי מה לעשות שם

בעלי עסוק עם אחים שלו..

לבעלך?

נראה לי זו השאלה הראשונה

אם זה מסתדר לו להיות בבית, אז נראה לי אין בכלל התלבטות.

אם הוא רוצה להקל עלייך וישמח להישאר בבית אבל חושש מהארגונים, תנסו לחשוב יחד על פתרונות שיקבלו על התארגנות - שבת מצומצמת, אוכל קנוי וכו'.

אם זה לא מתאים לו וזה יהיה לו יותר מידי, אז כן הייתי שוקלת לנסוע.

אבל תראי קודם מה הוא רוצה 

אבל לא יודעים איך לעשות את זה

וברור שמקל עליו להיות אצל ההורים

אבל הוא גם רוצה להקל עלי 

שה' יתן לי כוח

אם כן אז תפרשי באמצע הסעודות ותלכי לנוח....

אם לא אולי שווה לשתף לפחות את חמותך.

ולא אשתף אותה, זה מוקדם מידי..

אפילו לא ראינו דופק 

צבעוני יש להם יפה ממש!

נדמה לי שגם לבן.

ונעימות מאד.

אגב לא יודעת גיל אבל גם בפוקס יצא לי לקנות מכופרתות יפות במחירים טובים יותר.

חולצה משבצות צבעונית,

יודעת שיש כמה סוגי ייצור - בערים חרדיות בטוח תמצאי סניפים שמוכרים

איזה סוג חומר את צריכה?

לא נראה לי שיש חולצות כאלה מכותנה...

יש חולצות טריקו עם צווארון ושלושה כפתורים שהבד שלהן נעים יותר, אבל גם לא יודעת אם מכותנה. אני מכירה בלידר.

בהדס מינילאב יש בטוח

לדעתי גם בתמנון

גם חולצות פולו

אולי אפילו באורבניקה

יכול להיות שאת חושבת על בד סריג שעשוי מכותנה? כמו גופיות או חולצות טריקו? ג'רסי למשל זה סוג סריג שיכול להיות עשוי מכותנה.

זה באמת סוג בד שונה, אבל גם סריג וגם אריג יכולים להיות עשויים מכותנה בלבד או מתערובת כותנה. 

אני מחלקת את העולם לבדים נעימים ולבדים לא נעימים. הבד של החולצות המכופתרות לא נעים מבחינתי, לכן הסקתי שהוא לא כותנה (שאמורה להיות נעימה).

אבל באמת אף פעם לא ממש התעמקתי ברכיבים של כל בד...

יש גם כותנה שהיא בד אריג. כלומר בד לא נמתח.

בס"ד

לא פירטת אבל נשמע כואב מאד ❤️‍🩹

בגלל שביקשת עצות: שקלת טיפול כדי לעבד את מה שהיה? מהמעט שכתבת מזכיר קצת תגובות פוסט טראומטיות. המוח והגוף זוכרים את הטראומה ושולפים אותה בכל מיני הזדמנויות וכשזה קורה, זה גורם לכאב ולשיבושים של כל מיני הסיטואציות.

מצד אחד חצי שנה זה עדיין די טרי לחוויה קשה.

מצד שני נשמע שאת סובלת ושזה פוגע בך ביום יום 💔 וטיפול טוב יכול לעזור עם זה.

חיבוק גדול שוב!

בע"ה שמכאן תראי רק אור ומתוק תמיד!!!

לידה שקטה.

בעקבות הפסקת הריון.

ועכשיו צריכים טיפולים.

והמלחמה הזאת דחתה את כל התורים...

זה נחשב טראומה? לא יודעת

בעקרון קיבלתי 12 פגישות עם עו"סית. הרחיבו לי כי עברנו לטיפולים, אבל אין כמעט תורים.

אמן!!!

לגמרי טראומתי

וקשה גם לחשוב על העתיד ומה שתצטרכו לעבור

שולחת מלא כוחות

חיבוק על זה🩷

אולי אם את לא מקבלת מענה מספיק דרך הקופה, שווה לשקול ללכת לטיפול באופן פרטי כדי לעבד את זה.

ומצד שני כמובן שזה הגיוני לגמרי להמשיך להתאבל על זה. זה גם יכול להמשיך לכאוב עוד שנים, וזה בסדר שכואב🩷