תבוא לחתונה עם שורש ומכנסים קצרים

ואם חורף אז עם  טרניג ונעלי כדורגל

או מקימום נעלי בית בובה של כלבלב

לק"י

למרות שהיום מקובל שחתנים לובשים חולצה לבנה בלבד.

ראיתי כמה וכמה חתנים עם חליפות (דת"ל)

לק"י

מה שבטח לפני עשרים שנה נחשב למחזה מוזר לחלוטין

(בריקודים, כשחם, מורידים את הז'קט של החליפה, אזי יהיה אפשר לחזות בהם)

לק"י

כשאני אתחתן אני אציע לחתן שלי..

אני רק מדמיינת את המבטים ההמומים בקהל 

שארוסתי לא תכריח אותי ללכת עם חליפה ועניבה בחתונה (אריק - אני גם בבר מצווה לא הייתי עם עניבה) - כי זה ממש ממש לא אני. מצד שני אם זה יהיה כל כך חשוב לה כנראה שאוכל להתפשר... 

בקטע של נעליים למרות שאני לרוב הולך אך ורק עם שורש, גם בשבת (בייניש מת שכמוני ) הגיוני שאשים נעליי שבת (קנייה מיוחדת לכבוד החתונה כמובן, וגם בגלל שפשוט אין לי) גם בגלל העובדה שקשה מאוד לרקוד עם סנדלים...וגם כי בכל זאת אני רוצה חלק מהירושה של  סבא וסבתא שלי

מה חשבת, מה יממן את הבית הגדול שאני רוצה ל18 ילדיי?

אם היא תסכים, אז גם 22. נוכל לפתוח 2 מניינים לבד בבית (הרי אני מדבר רק על בנים, ברור, לא? בנות זה עוד 10 - 15 חוץ מהנ"ל )

אני אהיה מוכן לפעמים לצאת במקומה לחופשת לידה  (ודווקא זה דבר אמיתי - גבר יכול לצאת לחופשת לידה החל מהשבוע השישי ללאחר הלידה של אשתו!!!).

ואם נדבר רגע רציני - תאמיני לי שאני אהיה שותף מלא בבית לא פחות מאשתי, בהכל כולל הכל (כמובן חוץ מהעניין הפיזיולוגי שבזה אין לי דרך לעזור במובן הפיזיולוגי אלא רק התמיכה הנפשית, המעשית, וכו'...).

זוגיות זה חיים בשותפות תמידית לנצח, ולא "עזרה שאני עוזר לאשתי בהורדת הזבל ובתליית הכביסה". העבודה היא של שנינו (ובהמשך גם הילדים שהם חלק מהבית, זה עבודה גם שלהם ועניין חשוב בחינוך זה להטביע בהם את ההבנה שהם לא "עוזרים" לאבא ואמא, אלא הם "שותפים" בבית...).

יום טוב!!!

אין חלוקה מגדרית לתפקידים אלא פשוט כל אחד עושה כמה שהוא יכול איפה שהוא יכול. כמובן שבמשך הזמן אולי יתגלה שאחד יותר טוב במשהו מסויים והאחר שמשהו אחר ואז באופן טבעי התפקידים יתחלקו בצורה כלשהי, אבל רק בגלל שזה יותר מתאים לכל אחד מהצדדים ולשניהים זה נוח החלוקה הזאת... (נגיד, יש מקרים שהבחור יודע לבשל יותר טוב לכן הוא הבשלן של הבית, ויש מקרים שבהם הבחורה מבשלת יותר טוב לכן היא הבשלנית. ויש מקרים בהם שניהם מבשלים בערך אותו דבר ואז, אין צורך להתקטנן כל פעם ולבדוק מי הכין, אלא, כאשר את/ה יכול/ה, תכין/י מקווה שהדוגמה הסבירה את כוונתי...).

סוד האהבה לפי מה שהבנתי עד היום מכל ההסברים העמוקים, הוא נתינה כמה שניתן לבן הזוג, וככה מגיע הקשר העמוק ללא תנאים

אם זה רומנטי או לא - זה כבר החלטה של הבחור והבחורה

אבל מכבי בשבת

(את בעבודה? אני עוד צריכה להתקשר אלייך..) |עפיפון|

צרפתים? אני אוהבת...

אבל בעיקרון היא צודקת, לא?

הבעיה כאן היא חוסר האמון במי שהציע לה.. 

פעם מישהו שאל אותו אם מותר להתגלח בספירת העומר לצורך פגישות

הרב אליהו שאל אותו אתה רוצה להתחתן עם מישהי שלא מפריע לה שבן אדם מתגלח בספירת העומר?;)

אדם אמין סיפר לי שכשהוא (או חבר שלו, לא זוכרת במדויק) שאל

את הרב מרדכי אליהו זצ"ל, איך לבחון יראת שמים של בחורה,

הוא ענה לו: אם היא מברכת על מה שאוכלת. 

ולא הוסיף יותר.

אני בעד, 

לפעמים אני גם מתקילה בשאלות(:

1.  היא לא חוקרת משטרה שמנסה ל"התקיל" עבריין.  

2.  זה לא כן, זה לא ישיר, ואם הייתי בחור, לא הייתי שמח עם בחורה כזו.

3  הוא אמר שהוא מעדיף חצאית. למה להמשיך לחפור ולהתעקש?!

הוא @חתול זמני.

פשוט עדיין לא הכרתי אותך מספיק זמן בפרום  

עם שטויות

פה לא אוהבים שמשגעים פה את הפורום עם דיבורים לא קשורים🙃

זאת אומרת להתחיל לפרגן על המעשה הטוב שהאדם עשה - "איזה מעשה X טוב עשית"

ואז להגיד לו שזה לא רק המעשה אלא המעשה נובע מתכונה טובה שלו - "זה שעשית ככה זה מראה שאתה X Y Z"

אני שואלת כי ספציפית לגבי מחמאות לילדים, דווקא הבנתי שעדיף להחמיא על מעשים, ועל מאמצים. ולהימנע מלהדביק תוויות של תכונות אופי (חיוביות, כמובן. שליליות זה מובן מאליו)

את מציגה את זה כהנחת יסוד שאני לא כל כך מבין.

אדרבה, אם מדברים על ילדים - אדם תופס את עצמו עם תכונות חיוביות שהן מהותיות בשבילו, זה בונה לו תדמית טובה. 

והסיבה שאליה כיוונתי - ברגע שאת מפרגנת רק על מעשה יש בזה משהו שיטחי. אבל כאשר את מפרגנת על עצם האישיות בזה משהו הרבה יותר אישי והרבה יותר מחמיא. זה לראות את מי שמולך ממש ולא רק בתועלת שהוא עושה. כל אחד רוצה ש"יראו אותו".

רצוני הוא להיות סמוי מן־העין.

יש עוד מחקרים דומים.

הרעיון הוא שאם ילד מתרגל להתיחס לעצמו כ"חכם", "צייר", "מוכשר", "יפה", ורואה בזה את עצמו ואת הערך שלו - מה יקרה כשזה כבר לא יעבוד? אם הוא ינסה לפתור תרגיל ולא יצליח? הוא כבר לא יהיה חכם? אבל אם הוא לא יהיה חכם אז מה הוא בכלל? הוא ינסה לצייר ציור ולא יצליח - אז הוא כבר לא צייר, אבל אם כך, מה הוא שווה?

ולכן עדיף להחמיא על מאמץ, לחזק מסוגלות שמגיעה על ידי ניסיון, ולא להחמיא על כשרונות.

זה קצת שונה מהדוגמא הספציפית שנתת, לגבי עין טובה, כי בדוגמאות שלי מדובר על כשרונות ולא מידות. ושוב - גם מדובר על ילדים. אני צריכה לחשוב על ההבדל בין הדוגמא שלך לדוגמאות היותר ברורות של כשרונות, וגם כמובן על השוני בין הקשר חינוכי לקשר בין מבוגרים. 

הוא כמובן לא קשור לכאן

הראשונים.

לא דוחים חתונה בגלל זה, ובוודאי לא לוותר על קורס הקצינים וההכשרה החיילית. ממש חשוב לטובת פיתוח הקריירה שלך בצבא ובהמשך באזרחות, עפ"י הניסיון שתצבור בצבא.  

מה שכן, ממליץ לתכנן בינכם מניעה בחודשים הראשונים. עד שתכנס למסלול שירות צבאי נוח מבחינת הבית.  

רק חושבת שלאשתך יהיה קשה. שנה ראשונה יעשה לביתו....

חושבת שהקשר בין בני הזוג בתחילת דרכם, הוא החשוב ביותר.

נניח שזו היתה קרירה אחרת, לא צבאית?

איזה מרגש

שתבנו בית קדוש ושמח ביחד

מזל טוב,

שיתמלאו כל משאלות ליבכם לטובה בבית הנפלא שתקימו יחד באהבה, בריאות, שמחה ואושר לאורך שנים רבות

איזה יופי!

שתזכו לבנות בית נאמן בישראל מתוך אהבה, שמחה, נחת ורווח!

המון המון מזל טוב! כן תרבינה הודעות משמחות כאלו!

איזו בשורה משמחת ומרגשת

בשעה טובה ומבורכת ממש

שתזכו לבניין עדי עד בשמחת עולם ובאהבה גדולה ❤️🌟🥳