טוייב,אז הייתי מדריכה רק 9 חודשים.. מחר אני עוזבת [בלית ברירה ממש,אילוצים אישיים..]
עכשיו,זה מיוחד! אתה תורם מעצמך,מאוד! ובאמת מתאהב בחניכים\ות המתוקים האלה! שכן,גם אם הם רעים ומגעילים ולא שמים עלייך,בתוך תוכם הם מעריכים אותך!! [ואני ראיתי את זה רק אחרי שהודעתי להן שאני עוזבת..]

אני גם לא הכי התחברתי למדשית שלי,גם לפני לא התחברנו.. אבל התמודדנו.. וכן,החניכות ראו שאנחנו לא הכי מסתדרות[המון פעמים בגלל חוסר טאקט מצד המדשית..] ובסדר,אנחנו בני אדם. לא הכל חייב להיות מושלם אצלינו,למרות שאנחנו מדריכים.
בנוסף,נכנסתי עם חוצניקית-בפנימיה.וזה קשה לנו! תחשבו גם עלינו,לא רק על הקושי של הפנימיסט. [לא מכוון אלייך..]
תמיד מדברים רק על הקושי של זאת שרחוקה ובפנימיה,אבל מה איתנו המדשיות שמצד אחד הכי רוצות שגם להן יהיה טוב ,שישתלבו מעולה ושיאהבו אתכן כמו שצריך,כאילו שאתן ממש מדריכות כמונו,ברבאק-גם בבצפר איתן,כל היום.
ומצד שני,קשה לנו! כן,בא לנו שיעריכו אותנו טיפה יותר,אבל תמיד יעריכו את זאת שמגיעה מרחוק,וכביכול משקיעה מלאאא כדי להגיע,אבל זה תפקידה כמדריכה בעיקרון.

אבל עכשיו אין לי כ"כ זמן..

אז בהזדמנות, או אם זה דחוף, תשלחי מסר"ש ונדבר בטלפון בשמחה ממש ממש!!

    (אני מדריכה עכשיו שנה ו3 חודשים, ומאושרת מזה )

בניסן..

אז ככה:

א: דבר מדהים!!

ב:רוצה מאוד מאוד להיות!

מיוחד? זה להכניס ערכים, יש לך חניכים, זה מקסים בעניי.

ג: אצלנו זה עם מי שאת רוצה

ד: אני רוצה להדריך בסניף שלי, כי.. לא יודעת, זה טבעי שארצה, לא?

ה: אין לי שום דבר נגד זה 

(א) - הדרכה זה אחלה דבר (באמת!!) למי שזה מתאים לו. לפי דעתי כדאי לחשוב עם עצמך על יתרונות וחסרונות בהדרכה (לכתוב את זה מועיל מאד...) וככה יותר קל להחליט

(ב) - ב"ה אני מדריכה כבר שנתיים וקצת (!) וזה באמת אחד ה--דברים! אם את באה במקום של: לתרום, לחנך, להוביל וכו' מתוך תחושה טובה של שליחות והבנה עד כמה שזה מועיל ותורם לעולם שסביבך - את מצליחה ובגדול, החניכות אוהבות אותך, מבינות את המסרים, את הרוח שמאחורי הדברים וכו'... אני לא ישקר ויגיד שלפעמים זה קצת באסה, כי יש לך מחוייבת, גם כשאת חולה, וגם כשלא תמיד בא לך, ולפני שנוסעים לשבת חושבים פעמיים, ומקריבים הרבה מאד - זה שווה את זה ממש!!!!!!

(ג) - זה ממש תלוי בך אישית. רק את יכולה להגיד על עצמך איך תהיי עם מישהיא שאת לא משו איתה. זה תלוי בך, אבל אני חושבת שעם הרבה רצון טוב והבנה אפשר להתגבר על זה!

(ד) - אני לא הכי הסתדרתי עם השבט שלי (לפני שנכנסתי להדרכה), אבל ב"ה זה עבר לי מהר מאד!! ושוב -זה תלוי בך, אבל אני חושבת שעם הרבה רצון טוב והבנה אפשר להתגבר על זה!

(ה) - הדרכת חוץ - זה משהו ממש ממש קשה! תחשבי על ה - שבת כן שבת לא, במשך הרבה זמן, להגיע באמצע שבוע לסניף, לבוא לישב"צים, להתארח אצל משפחות, נסיעות, אבל אם את חושבת שזה יהיה טוב לך, ויש סניף שזקוק לך - לכי על זה!!! זה משו אדיייייייייר!

מקווה שעזרתי..

מוזמנת באישי אם צריך, וב"הצלחה

א. מה דעתי על מה? על הדרכה? זה נורא כללי. צריך למקד בכללי נראלי דבר טוב.. לוידעת..

ב. נכנסת מחרתיים.

[מי אמר שאני רוצה להיות? ] אבל בכללי כי זה תורם לשבט, למדריכה, לסניף..

ג. לדעתי לא. אחד הדברים הכי חשובים בהדרכה [אם לא הכי] זה שיהיה לך טוב עם המדשית. אחרת סתם קשה וסיוט..

ד. גם אני נכנסת לשבט שלא ככ אוהבת תגיל. אבל הבנות חמודות ממש וגם בסופו של דבר מתאימים את עצמך, וחניכים תמיד אוהבים..

ה. אחותי מדריכה חוץ.. זה קשה, אבל אפשר לעשות את זה. [אחותי שפיצית תחיים!!] תלוי עד כמה את מוכנה להשקיע..

זה גם סוג שונה. כי את לא מכירה תאופי של הסנף והכל וצריך להתאים את עצמך, אבל לפעמים זה שווה את זה.

בהצלחה! (:

א. זה דבר מהמם שנותן לך מלאא בחיים!

ב. מחרתיים נכנסת ב"ה ובשמחה. רוצה כמובןן.

מיוחד? זה תורם לך הרבה בצורה כיפית.
אתה נותן מעצמך לא בשביל לקבל (כן לקבל! המוןן טוב, אבל.. קיצ'.)

רוצה את זה כי יהיה לי כיף, בשביל לתרום ולהעביר ערכים לחניכות מתוקות, בשביל לעבור את ה"מסע" הזה יחד איתן.
בשביל להנות! 

ג. אני מדריכה עם מישי שלא קשורה אלי בסגנון, אבל ב"ה מותק מותק! ובעז"ה יהיה לנו טוב ביחד!

ד. מראש זה היה שבט שלא רציתי, אבל הקומונרית המהממת שלנו ב"ה הבהירה לי ש...
טוב שיש אותה! בזכותה נכנסת, ועוד לשבט הזה ועם המד"שית ההיא.

הצלחות!

(ממה שאני רואה בסניף שלנו)..

יש לנו מדריכת חוץ שגרה יחסית בחור (הכל יחסי, אני מניחה שיש כאן כאלה שלא יחשבו שזה חור)

ולדעתי זה שיא הקשה, במיוחד עם השבט שלה שהוא ממש פיצפון,

והיא מודעת לזה שהיא יכולה לבוא לשבת שלימה לשכונה להפסיד אחיינים וזה בשבת בבית

ושלא תבוא לה שום חניכה..

לדעתי הקרבה ממש גדולה..

אבל כיף מטורף כי אפ'חד לא ב'מת מכיר אותך אז את לא דבוקה בסטיגמות

שקיימות עליייך בסניף שלך..

וגם זה אפשרות להכיר אנשים חדשים לא מהסוג שלך 

ולהיפתח לעולם.. 

אני אישית מאוד רוצה להיכנס ללהדרכה..

לדעתי כשאת נכנסת להדריך יש בזה הרבה יותר מלהעביר פעולות.

חניכות מסתכלות על המדריכות שלהם כדוגמא לבנות גדולות מהם ומה הם רוצות להיות גם.

אני חושבת שאם את חושבת שיש לך מה לתת לבנות אז כדאי לך להדריך ולתת מה שיש לך.

בקשר לבת להדריך איתה.

כשאת נכנסת עם בת שלא ממש בא לך-בדרך כלל את מגלה המון דברים שהיא יודעת ויכולה שלא ידעת.

כמו שבטח בנות לא חשבו עלייך את כל מה שאת יכולה לעשות עם שבט ככה גם לא יודעת עליה..

ובדרך כלל זה מסתדר ונהיה רק טוב.

בקשר לשבט-תמיד יש את השבט שלא רוצים.אבל גם תמיד יש הפתעות וכמעט תמיד את יוצאת שמחה מהשבט.

אם את באמת באה בגישה של לתת הכל ולא משנה מי הם את יכולה גם לשנות אותם ולשפר אותם.

בקשר להדרכת חוץ.......אני לא ממש בעד מכמה סיבות אבל בגלל שבזה אני לא מבינה אני לא רוצה סתם לדבר על זה..

מצטערת על האורך....מקווה שעזרתי.

הכל ורוד בהדרכה..

שלא תבואו עם ציפיות יתר..

בסיעתא דשמיא!!

א. הדרכה- צריכים אותי ואני יכולה לעזור, אז למה לא?

ומעבר לכל מה שאתה מועיל לאחרים- זה בונה אותך, לומד להתמודד עם מחויבות תמידית, לחשוב מחדש ועוד... הרבה נלמד גם מהחניכים..

ב. כן, מדריכת חוץ, בעז, (כיתה ג'), איתם כבר חצי שנה (מכיתה ב') ובעז"ה אהיה איתן עד סוף השנה...

למה רציתי? מי אמר שרציתי? בקשו ממני, באתי, מעולם לאט חשבתי שאדריך בעוז...

יתרונות/חסרונות? אני לא אדריך ביישוב שלי, בעזרא, אבל פסדר...  ידעתי מראש/... ות'אמת שהייתה לי ת'אופציה להדריך ביישוב..

ג,ד,- אני מדריכה לבד... והגיל שלי עדיין נפגע מאוד בקלות... אז צריך להזהר בסוג המשחקים וכו'..

ה, דעתי- עשייה מבורכת, לומדים להכיר סגנונות שונים, אנשים מדהימים!, אז קצת מאמץ, אז מה?

א. זה טוב מאוד

ב. אני רוצה להדריך

ג.תדריכי בכל מקרה... לא כולם יכולים לעשות את זה.

הדרכת חוץ זה קצת יותר קשה בגלל מרחק, אבל לדעתי זה לא סיבה לא להדריך.

יש לנו חולצתנועה עם הגלופה הזאת.. ;)
 

א. דבר שפשוט בונה אותך! אתה נותן מעצמך לאחרים ובכללי אין תחושת סיפוק יותר טובה מזאת אבל הדרכה זה ממש לא מתאים לכל אחת כי זאת מחויבות עצומה יותר ממה שאת חושבת - להדריך זה יותר מלהכין פעולה ולגזור בריסטולים - זה להרים שבט, להרים סניף ולהיות חלק מצוות וזה להקשיב לחניכות ולהיות זמינה כל הזמן בכל שעה גם אם זה לא כזה מתאים לך - ולפעמים זה גם קשה כי אין כוח עכשיו ללכת לסניף\אינלי מצב רוח עכשיו להיות עם חניכות - ובכל זאת צריך להתגבר על זה אבל אין מה להגיד - בכל פעם שחניכה מספרת לך משהו, בכל פעם שחניכה מחבקת אותך - זה שווה את הכל!

ב. מדריכה חצי שנה  (אמאלה כבר?  )  להיות מדריכה האמת זה משהו שתמיד רציתי להיות.. למה? כי אני אוהבת להדריך כנראה.. להיות עם אנשים ולהיות עם חניכות שאוהבות אותך ולהחזיר להן אהבה ולהחזיר כמו שמדריכות שלי העניקו לי... לפני שנכנסתי להדרכה היה לשכבה שלנו מן פרוייקט כזה של האולפנה שבכל יום שישי כל זוג בנות הולכות לגן ילדים בעיר (לכל זוג היה את הגן שלהן) ומעבירות להן פעילות... ובאתי לזה ופשוט התאהבתי.. כמה שאני נתתי אהבה - קיבלתי פי 10000 בחזרה, זה היה שווה כל טרחה של ללכת ולצבוע וכו'.. וכאן כבר הייתי בטוחה במאה אחוז שאני רוצה להיכנס להדרכה את מקבלת אהבה בצורה שאי אפשר לתאר... את פשוט מרגישה שאת זוכה!  אני מודה, יש קשיים ויש רגעים שאת אומרת "למה בכלל עשיתי את זה?" ויש קטעים שהחניכות מייאשות אותך לגמרי, אם זה שהן לא באות לסניף, או מזלזלות או לא מקשיבות לך ולמה שאת אומרת - וזה קשה בכל פעם להתגבר על זה כי את גם בן אדם ולפעמים זה פוגע שמתייחסים אלייך לא יפה אחרי כל מה שאת טורחת בשבילן, אבל יש רגעים בהדרכה ששווים את הכל .. הרבה פעמים צריך להזכיר לעצמך שאת פה המדריכה ואת פה בשביל לתת.. קשה אבל אפשרי

ג. אין לי מדשית.. החיים יפים (אם הייתה לי מדשית הייתי כנראה חונקת אותה.. אני לא סובלת להיות מוגבלת בגלל לו"ז של בנאדם אחר..)

ד. בואי אני יספר לך משהו - שהציעו לי ולחברה שלי להיכנס להדרכה אמרו לנו שצריך מדריכה אחת לנבטים - ניצנים (שבט מחובר) ואחת למעלות.. לי אישית זה לא כ"כ שינה כי מאוד רציתי להיכנס להדרכה אבל כן קצת יותר התחברתי לאופציה של מעלות - כי לדעתי אני אסתדר יותר יפה עם גדולות.. ובסוף שיבצו אותי בנבטים - ניצנים.. ושמחתי והכל אבל אני מודה שטיפה התאכזבתי - ונכנסתי להדרכה, והתאהבתי בחניכות שלי..! והיום לא הייתי מחליפה אותן בשום אופן! וגיליתי שללמוד להסתדר עם הגיל זה טיפה עניין של זמן אבל לומדים את זה ובד"כ שאת נקשרת לחניכות פחות שמים לב לגיל וגם צריך לשקול באיזה שבאים את מדריכה אותן (אני ידריך אותן בלי נדר עד שהן יהיו בעז"ה מעלות - מעפילים.. שזה כבר די גדולות.. אז אני יקבל את מה שרציתי בסופו של דבר )

ה. אוקיי אז אני מדריכת חוץ יש כל מיני סוגים של הדרכות חוץ.. יש סניף שיחסית קרוב אליך, יש סניף שהליכה אליו היא ארוכה ויש סניף שהמרחק גדול מידי ועושים שבתות באותו העיר.. אני מהסוג השני (שעה הליכה בקצב רגיל - מהיר), וזה ממש תלוי למה את בוחרת להדריך חוץ - אם זה כי את רוצה להכיר אנשים חדשים וכדי להדריך וצריכים מדריכה או כדי להרים את הסניף - ואם את באה להרים את באה ממקום של התנשאות והשוואה לסניף הקודם שלך או באמת מתוך רצון לעזור ולשפר? למדריכת חוץ אסור לבוא לשנייה מתוך מקום של "באתי להרים אתכן" כי זה נשמע מתנשא ברמות.. ואם הייתי מדריכה רגילה שבאה אלינו מדריכת חוץ עם הגישה הזאת - הייתי מכפכפת אותה! אבל אם את באה באמת כדי להכיר אנשים חדשים וכדי להדריך ולעזור - אם את לא באה ממקום של התנשאות ומתחברת לסניף - אני לא מוצאת סיבה למה לא.. הדרכת חוץ זה דבר שונה והרבה יותר קשה מהדרכה רגילה - זה נסיעות, זאת טרחה יותר גדולה, יצירת קשר עם חניכות ולבוא להן לביה"ס יותר קשה, להכיר גם בנות בצוות שלא בטוח תסתדרי איתן והן איתך (אבל תלוי במקום.. אצלי זה לא ככה ב"ה! ) אבל עד כמה שזה קשה - לא הייתי מחליפה את ההדרכה שלי בהדרכה רגילה. את מכירה אנשים חדשים ופשוט מדהימים ואת לא לוקחת ככה את ההדרכה שלך כמובנת מאליה...

וואו כמה רשמתי! מקווה שהיה לכן עצבים לקרוא את כל זה..

ואני חושבת שזה אחד הדברים היותר מדהמים שיש!!באמת..

אני מדריכה בסניף קשה(ממלא בחינות) וכשיש רצון אז זה עדין קשה אבל מאתגר..

זה מלמד את המדריך ללמוד מכל אדם!!לאהוב את כולם=)

להאמין שמה שאת עושה זה טוב למרות שלא רואים תוצאות מידיות..

וואלה..זה אחד התקופות היותר טובות שהיו לי !!!

נ.ב. זה משימה כיפית אבל מ-א-ת-ג-ר-ת מאוד..אז רק למי שיש מלא אנרגיות וכח רצון!!

ב''הצלחה רבה=) 

א. אחד הדברים היותר מבגרים,טובים ומספקים עלי אדמות.

ב. כן,הייתי לפני 3 שנים,עזבתי ועכשיו חזרתי

מה שמיוחד בזה זה בעיקר ההרגשה שאתה באמת נותן!

נותן מבלי לצפות לתמורה... חניך לעולם לא יעריך אותו אפילו אחוז אחד

מההשקה שלך בו וברוב המקרים הוא יהיה כפוי טובה

אז למה? למה אני חולה על החניכים שלי למרות שהם "קצת" היפראקטיבים?

למה למרות שאני מכין פעולה ובסוף לא מעביר אותה כי הם מפריעים אני לא באמת כועס?

למה שאני עצוב הם היחידים שמצליחים לשמח אותי?

מכמה סיבות:

1. אני חולה על ילדים וב"ה אני מדריך גיל קטן (כיתה ד') ואני עובד איתם מאוד על קשר אישי

וב"ה קוצר פירות נאים

2. כי הם באמת חושבים לי,ובסופו של דבר הם מרגישים אתזה...!

3. בגלל הרגשת הסיפוק העצומה

ג. גם אצלי זה היה ככה... וב"ה אחרי שנכנסתי גיליתי שהמד"ש שלי הוא בחור מקסים

שרק צריך מישהו שיכוון וידרבן אותו יותר,ויעלה לו את הביטחון העצמי...

ולמרות שמראש קבעתי עם הקמונר שאחרי חודש בהדרכה אני נכנס לשבט החדש (שנפתח מחר)

עם מד"ש שאני מסתדר איתו הכי טוב בסניף,אני לא רוצה לעבור...!

ד. מדריך בכל זאת... וכבר קרה לי בעבר...

ה. קשה,מאתגר אבל אפשרי...

אני הייתי חוזר פעם בשבועיים לסניף ובכל זאת הייתי המדריך הכי משקיען...

או לשטו"ל

אף אחד לא רוצה פה לקרוא את מה שאת מציעה. אין לזה היענות.

אין כמעט אנשים חדשים שמצטרפים לפורומים אז מה שאת עושה זה פשוט לטמטם לנו את המוח.

אולי די כבר?!

בדיוק כמו בחיים האזרחיים

הציבור הדתי לאומי לא מתרכז בגבולות גזרה צרים - אלא נמצא בכל מגוון החיילות והתפקידים, קרביים, תומכי לחימה, ג'ובניקים, אנשי מחשוב, כלכלה, הנדסה, המון עתודאים שמתפזרים בכל יחידות הצבא עם סיום התואר בכל מגוון התפקידים הפתוחים בעתודה האקדמאית.

ובהמשך בחיים האזרחיים- בכל ענפי המשק, הכלכלה, התעשייה, האקדמיה, חקלאות, מסחר 

אבל בוודאי שיש הרבה הכוונה בציבור הדתי לאומי לצאת דווקא לתפקידים משמועתיים ומובילים בכל מקום ובפרט בצבא

אחד הפעילים זיהה אדם שהניח תפילין בשבוע שעבר והציע לו להניח שוב. להפתעתו, האיש ענה: "לא". כשנשאל מדוע, הוא הסביר בחיוך: "בפעם הקודמת שהנחתי אצלכם, הרגשתי התעוררות כל כך גדולה, שלא רק שקיבלתי על עצמי להניח בכל יום – אלא שכבר הזמנתי דוכן תפילין קבוע למספרה שלי!"

הופכים את העולם!
מתחברים - הנקודה היהודית שלי | קירוב לבבות והפצת יהדות