בס"ד

רוצה אולי לשתף קצת יותר מה מיוחד בשנתיים האלה?

בעיקרון לא משנה למה את מחכה נסי לנצל את השנתיים האלה במלואן..

כנראה שיש סיבה למה את צריכה לחכות שנתיים וכנראה שהסיבה היא אפילו סיבה טובה..

נסי לא לחשוב על הדבר הזה יוןתר מדי וכן להתעסק בדברים, לצאת עם חברות, אם את בעניין אז לקחת על עצמך תפקידים למינהם..

נסי למלא את החיים שלך כך שלא תצטרכי כל הזמן להיות שקועה ב"אוף מתי כבר יעברו השנתיים האלה???" כי אם תהיי שקועה בזה אז השנתיים האלה באת מיותרות ואת מטרתן סביר להניח שהן לא ישיגו..

נסי קצת לחשוב על למה זה כן טוב שאת מחכה שתיים למה שזה לא יהיה..

מקווה שלא דיברתי שטויות בהקשר הזה.

ב"הצלחה מתוקה

אם את צריכה אז בשמחה באישי..

אולי אם אדע מה בדיוק הסיפור אוכל יותר לעזור..

אז מוזמנת! 

לוידעת באיזה למה את לא מסוגלת אבל אני מאוד מאוד מזדהה!!!!

אני גם לוידעת מה אני עומדת לעשות..

נכנסתי לכיתה שאני ממש לא האופי וזה ממש לא נראה שאני יכולה להשתלב!!!

אני יודעת שכולם אומרים שצריך לחכות וזה יסתדר זה סתם נראה ככה אבל פשוט אין סיכוי

אז תדעי שיש עוד כאלה ופשוט תנסי להתרכז במה שאת אוהבת...

שלי היה אותו דבר וגם לי אמרו שזה יסתדר ואחרי שנתיים של סבל החלטתי לעזוב. ועכשיו נכנסתי בשביעית למקום חדש- וזה ממש לא קל.   אז שימי לב שלא תעשי את אותה טעות.

אני יכולה לעבור כיתה או משהו כזה אבל א בטוח שזה יעזור כולם התחילו לפני שבוע וכבר מתחילים להתגבש....

כי הם כבר שבוע ביחד?..

אולי קשה לי להתרגל לכיתה חדשה????

אם זה לא כיתה מתאימה או שעוד לא הצלחת להשתלב, אני רק אומרת שאם עובר פרק זמן משמעותי ואת רואה שלא מסתדר אז אל תהססי לעבור.

זה ירד מאדד (ברוך ה'..)

אבל עכשיו יש פחות פעילות ממה שהיה לפני הקורונה

בבסיס אני חי כי זה לא דורש ממנו שום פעולה אלא קורה לבד.

ואני ממשיך לחיות כי אני רוצה להתפתח ולהיות יותר שלם ומאמין שעוד יהיה לי טוב.

בנוסף אני מרגיש שיש לי פה תפקיד בעולם שאולי יהיה משמעותי

לא יודע.

מבררים את זה, מחפשים את זה

הלוואי וידעתי

כל הזמן והמטרה שלי היא לאסוף כמה שיותר כוחות כשאני למעלה כדי להצליח לעלות אחרי הירידה הבאה...

ככה עד שיבוא המשיח....